הפארק הלאומי עמק פרחים

הפארק הלאומי עמק הפרחים
फूलों की घाटी राष्ट्रीय उद्यान

מבט על עמק הפרחים
אתר מורשת עולמית
הפארקים הלאומיים נאנדה דווי ועמק הפרחים Nanda Devi and Valley of Flowers National Parks אתר מורשת עולמית האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2005, לפי קריטריונים 7 ו-10 הערות הרחבה של הפארק הלאומי נאנדה דווי שהוכרז ב-1988 קואורדינטות 30°43′48″N 79°37′03″E אתר רשמי
מידע כללי
על שם	Valley of Flowers
נתונים ומידות
שטח	87.5 קמ"ר
מיקום
מדינה	הודו הודו
מיקום	בצפון-מערב מדינת אוטראקהאנד
קואורדינטות	30°43′41″N 79°36′19″E
אתר רשמי
(למפת הודו מוגדלת)   ניו דלהי מומבאי קולקטה היידראבאד בנגלור אחמדאבאד צ'נאי סוראט פונה ג'איפור לאקנאו קאנפור נאגפור פטנה לודהיאנה טריוונדרום פורט בלייר פקיסטן אפגנ. הרפובליקה העממית של סין נפאל בהו. בנג. מיאנמר ת. ס"ל מפרץ בנגל הים הערבי האוקיינוס ההודי עמק הפרחים (למפת הודו רגילה)   ניו דלהי מומבאי קולקטה היידראבאד בנגלור אחמדאבאד צ'נאי סוראט פונה ג'איפור לאקנאו קאנפור נאגפור פטנה לודהיאנה טריוונדרום פורט בלייר פקיסטן אפגנ. הרפובליקה העממית של סין נפאל בהו. בנג. מיאנמר ת. ס"ל מפרץ בנגל הים הערבי האוקיינוס ההודי עמק הפרחים (למפת אוטראקהאנד רגילה)   דהראדון עמק הפרחים (למפת אוטראקהאנד מוגדלת)   דהראדון עמק הפרחים

הפארק הלאומי עמק הפרחים (בהינדית: फूलों की घाटी राष्ट्रीय उद्यान) הוא פארק לאומי השוכן בצפון המחוזות צ'מולי (אנ') ופיתורגאר (אנ') במדינת אוטראקהאנד שבצפון הודו, הידוע בכרי העשב של פרחי אלפיניים אנדמיים ומגוון הצמחייה. אזור מגוון עשיר זה הוא גם משכנם של בעלי חיים נדירים הנמצאים בסכנת הכחדה, כולל הדוב השחור האסייתי,^[1] נמר שלג,^[1] אייל מושק,^[1] דוב חום, שועל מצוי^[1] וכבש כחול מצוי. עופות השוכנים בפארק כוללים את הפסיון מונאל ההימלאיה ועופות אחרות של גובה רב.

בגובה 3,352 עד 3,658 מטרים מעל פני הים, הנוף המתון של הפארק הלאומי עמק הפרחים משלים את אזור הפרא ההררי המבותר של הפארק הלאומי נאנדה דווי ממזרח. יחד הם מקיפים אזור מעבר ייחודי בין רכס ההרים של זנסקר (אנ') והרכס הגדול של ההימלאיה. הפארק משתרע על פני שטח של 87.50 קילומטרים רבועים, אורכו כ-8 קילומטרים ורוחבו 2 קילומטרים. הפארק שוכן כולו באזור האלפיני הממוזג. שני הפארקים מוקפים בשמורת הביוספרה נאנדה דווי (2,236.74 קילומטרים רבועים) המוקפת עוד באזור חיץ (5,148.57 קילומטרים רבועים). שמורת הפארק הלאומי נאנדה דווי היא חלק מהרשת העולמית של שמורות ביוספרה (אנ') של אונסק"ו.

הפארק פתוח רק במהלך הקיץ מיוני עד אוקטובר, והוא מכוסה בשלג כבד למשך שאר השנה.^[1]

היסטוריה

מצבה לזכרה של הבוטנאית ג'ואן מרגרט לג

חוקרי ארצות מתועדים

המקום לא היה מוכר לעולם החיצון משום שלא היה נגיש. בשנת 1931 איבדו 3 מטפסי הרים בריטים: פרנק ס. סמיית', אריק שיפטון ור.ל. הלדסוורת', את דרכם כשחזרו ממסע מוצלח להר קמט (אנ') ובמקרה הגיעו לעמק, שהיה מלא פרחים. הם נמשכו ליופיו של האזור וכינו אותו "עמק הפרחים". מאוחר יותר חיבר פרנק סמיית' ספר באותו שם.

בשנת 1939 הגיעה ג'ואן מרגרט לג (Joan Margaret Legge‏; 21 בפברואר 1885 - 4 ביולי 1939), בוטנאית מהגנים הבוטניים המלכותיים, קיו, לעמק כדי לחקור פרחים ותוך כדי שחצתה כמה מדרונות סלעיים לאיסוף פרחים, היא החליקה ונהרגה.^[2] אחותה ביקרה מאוחר יותר בעמק והקימה אנדרטה ליד המקום שבו נהרגה.^[3]

פרופסור צ'נדרה פראקאש קאלה (Chandra Prakash Kala), בוטנאי ממכון חיות הבר של הודו, ביצע מחקר שנערך על הצמחים ושימור העמק במשך עשור, החל משנת 1993.^[4] הוא תיעד 520 צמחים אלפיניים הגדלים באופן בלעדי בפארק הלאומי הזה וחיבר שני ספרים חשובים - "עמק הפרחים - מיתוס ומציאות" ו"אקולוגיה ושימור הפארק הלאומי עמק הפרחים, גארוואל הימלאיה".^[4][5]

לוח זמנים

עמק הפרחים, ראו שביל הליכה בצד שמאל והעמק מלפנים.

אחד הפלגים החוצים את מסלול ההליכה.

פריחה של Impatiens sulcata צובעת את העמק בוורוד בשבוע הראשון של אוגוסט

• 1862: עמק פושפוואטי התגלה על ידי קולונל אדמונד סמית'.
• 1931: המטפס פרנק ס. סמיית' ביקר בעמק וכתב את הספר "עמק הפרחים" שפרסם אותו.
• 1934: מטפסי ההרים אריק שיפטון וביל טילמן הגיעו לשמורה העליונה של נאנדה דווי ותיארו אותה.
• 1936: מטפסי ההרים ביל טילמן ונואל אודל טיפסו על נאנדה דווי.
• 1939: האגן הוכרז כשמורת הציד נאנדה דווי על פי צו 1493/XIV- 28.
• 1962: סכסוכי גבול סגרו את האזור לתנועה, ושינו את הכלכלה המקומית.
• 1974–82: השמורה נפתחה לטיפוס הרים, אך ההידרדרות בעקבות זאת הובילה לסגירתו בפני כל המשתמשים.
• 1980: הפארק הוקם כפארק לאומי סנג'אי גנדי על ידי הכרזה 3912/ XIV 3-35-80. מרעה וטיפוס הרים נאסרו.
• 1980: עמק הפרחים הוכרז כפארק לאומי על פי צו 4278/XIV-3-66-80 על פי הוראות חוק הגנת חיות הבר משנת 1972, לשימור צמחייתו.
• 1982: שמו של הפארק שונה ל"הפארק הלאומי נאנדה דווי".
• 1988: הוקמה שמורת הביוספרה הלאומית של נאנדה דווי (Nanda Devi National Biosphere Reserve ) על שטח של 2,236.74 קילומטרים רבועים) כאשר הפארק הלאומי הוא אזור ליבה (624.62 קילומטרים רבועים) ואזור חיץ של 5,148.57 קילומטרים רבועים המקיף את שני האתרים. הוטלו הגבלות על זכויותיהם של תושבי הכפר הסמוכים. אונסק"ו מכריז על הפארק הלאומי נאנדה דווי כאתר מורשת עולמית.
• 2000: שמורת הביוספרה שהורחבה על ידי הממשלה ל-5,860.69 קילומטרים רבועים ונוסף הפארק הלאומי עמק הפרחים כאזור הליבה השני (624.62 קמ"ר + 87.50 קמ"ר, ובסך הכל שטחי ליבה של 712.12 קמ"ר).
• 2004: שני אזורי הליבה ואזור החיץ הוגדרו שמורת MAB (אנ') של אונסק"ו.
• 2005: אונסק"ו מוסיף את הפארק הלאומי עמק הפרחים לאתר המורשת העולמית הפארק הלאומי נאנדה דווי.

גאוגרפיה

מיקום והדרך אל הפארק

העיירה הגדולה הקרובה ביותר לפארק היא ג'ושימאת (אנ'), שיש אליה כבישים נוחים מהערים הרידוואר (אנ') ודהראדון, שניהם כ-270 קילומטרים מדרום לג'ושימת. ההגעה לעמק הפרחים דורשת טרק של כ-17 קילומטרים המתחיל ביישוב הקטן גובינדגאט (אנ'). מדלהי אפשר לקחת את הרכבת להרידוואר ואז לנסוע באוטובוס לגובינדגאט דרך רישיקש. גובינדגאט נמצאת 24 קילומטרים לפני בדרינת (אנ'), אחד מאתרי העלייה לרגל החשובים ביותר בהינדואיזם. אפשר גם לנסוע מדלהי לגובינדגאט, מרחק של כ-500 קילומטרים.

גובינדגאט הוא יישוב קטן קרוב לג'ושימת (כשעת נסיעה), שם מתחיל הטרק. מגובינדגאט אפשר לנסוע במוניות משותפות עד 4 קילומטרים ולאחר מכן טרק של פחות מ-11 קילומטרים מביא את המטיילים לגנגאריה (Ghangaria), יישוב קטן שהוא אתר עלייה לרגל לסיקיזם, הממוקם כ-3 קילומטרים מהעמק. אפשר גם לשכור סבל, פרד או מסוק כדי להגיע לגנגאריה. הטרק מגובינדגאט לגנגאריה משותף למטיילים ועולי רגל סיקים למקדש Gurudwara Shri Hemkund Sahib בהקמונד. כאשר מתקרבים לגנגאריה מקבלים את פני המטיילים שדות של פרחי בר מבושמים, שיחי ורד בר ותותי בר בצידי השביל. המבקרים בעמק הפרחים צריכים לקבל אישור ממחלקת היער בגנגאריה וההיתר תקף לשלושה ימים והביקור והטיול מותר רק במהלך היום.

מכיוון שמבקרים אינם רשאים להישאר בתוך הפארק הלאומי, ניתן להשיג מקומות לינה בגנגאריה.^[6] הזמן הטוב ביותר לביקור הוא בין יולי לתחילת ספטמבר, כאשר העמק מלא בפרחים, ממש לאחר התחלת המונסון.

תיאור

עמק הפרחים שוכן בעמק הנהר פושפוואטי (Pushpawati) הנמצא בחלק העליון של הנהר בהיונדאר גנגה (Bhyundar Ganga) ליד ג'ושימת. החלק התחתון של בהיונדאר גנגה ליד היישוב הקטן גובינדגאט ידוע בשם עמק בהיונדאר. עמק הפרחים, השוכן בעמק פושפוואטי בין קווי הרוחב '41 30° עד '48 30° צפון ובין קווי האורך '33 79° עד '46 79° מזרח, נמצא 20 קילומטרים צפונית-מערבית לפארק הלאומי נאנדה דווי על פני העמק הרחב של בהיונדאר גנגה. זהו אחד משני עמקים תלויים השוכנים מעל הקצה המזרחי של עמק בהיונדאר, השני הוא עמק המקונד (Hemkund) הקצר יותר המקביל לעמק הפרחים כ-10 קילומטרים דרומית לו. עמק הפרחים משתרע ממזרח למערב באורך של כ-15 קילומטרים, וברוחב ממוצע של 6 קילומטרים. מקור הנהר הקטן פושפוואטי בקרחון טיפרה (Tipra) בהר גאורי פארבט (Gauri Parbat) במזרח והוא זורם דרך עמק הפרחים.

האזור שוכן בתחום רכס זנסקר בהרי ההימלאיה כאשר הנקודה הגבוהה ביותר בפארק הלאומי היא גאורי פארבט בגובה 6,719 מטרים מעל פני הים.

אקלים

בהיותו עמק פנימי בהימלאיה, יש לאגן נאנדה דווי מיקרו אקלים ייחודי. האקלים הוא בדרך כלל יבש עם משקעים שנתיים נמוכים, אך יש גשם מונסון כבד מסוף יוני עד תחילת ספטמבר. הערפילים הנפוצים והעננים הנמוכים במהלך המונסון שומרים על האדמה לחה, ולכן הצמחייה שופעת מהמקובל בעמקי ההימלאיה הפנימיים היבשים יותר. מאמצע אפריל עד יוני הטמפרטורות מתונות עד קרירות (מקסימום C°‏ 19). האקלים של עמק הפרחים מתאפיין במיקרו אקלים של עמק פנימי סגור בהימלאיה, והוא מוגן מפני ההשפעה המלאה של מונסון הקיץ הדרום-מערבי על ידי רכס ההימלאיה הגדול מדרום לו. לעיתים קרובות יש ערפל כבד וגשם, במיוחד במהלך סוף המונסון של הקיץ. הן האגן והן העמק מכוסים בדרך כלל בשלג במשך שישה עד שבעה חודשים בין סוף אוקטובר לסוף מרץ, והשלג מצטבר עמוק יותר ובגבהים נמוכים יותר בצד הדרומי המוצל מאשר בצד הצפוני של העמקים.^[7]

אקולוגיה

מגוון ביולוגי

עמק הפרחים הוא עמק בגובה רב בהרי ההימלאיה, שהתפרסם על ידי מטפסי הרים, בוטנאים ובספרות. הוא מוכר בעולם כבר למעלה ממאה שנה ומוזכר אותו בדת ההינדית. אנשים מקומיים ביקרו בעמק מאז ימי קדם.^[3] ידוע כי יוגים הודים ביקרו בעמק לצורך מדיטציה.^[8] בעמק הפרחים פורחים פרחים צבעוניים רבים ושונים, שניחנים בגוונים משתנים של צבעים על פני התקופה.^[3] העמק הוכרז פארק לאומי בשנת 1982, והוא מהווה אתר מורשת עולמית.^[6]

לעמק הפרחים יש חשיבות כאזור המכיל מגוון של צמחייה אלפינית, המייצגת את אזור האקולגי "כרי הדשא והשיחים האלפיניים של מערב ההימלאיה" (Western Himalayan alpine shrub and meadows). מגוון המינים העשיר משקף את מיקומו של העמק בתוך אזור מעבר בין רכס זנסקר והרכס הגדול של ההימלאיה מצפון לדרום, בהתאמה, ובין צמחיית מזרח ההימלאיה לצמחיית מערב ההימלאיה. מספר מיני צמחים נחשבים בסיכון. כמה לא תועדו מחוץ לאוטראקהאנד. שניים אפילו לא תועדו בפארק הלאומי ננדה דווי. המגוון של מינים בסיכון של צמחי מרפא גבוה מזה שנרשם באזורים מוגנים אחרים באזור ההודי של ההימלאיה. כל שמורת הביוספרה של נאנדה דווי שוכנת באזור העופות האנדמיים (Endemic Bird Area, בראשי תיבות EBA) של מערב ההימלאיה. הפארק הלאומי עמק הפרחים הוא אזור הליבה השני של שמורת הביוספרה נאנדה דווי. שבעה מיני עופות בתחום תפוצה מוגבל הם אנדמיים לחלק זה של ה-EBA.

עמק הפרחים

צמחייה

שלושה סוגים של אזורים תת-אלפיניים

הנהר פושפוואטי בצאתו מעמק הפרחים.

העמק כולל שלושה סוגים של אזורים תת-אלפינים: גבעות אלפיניות בין 3,200 מטר ל-3,500 מטר המהווה את גבול הגובה העליון לעצים, אזור אלפיני תחתון בין 3,500 מטר ל-3,700 מטר ואזור אלפיני גבוה יותר מ-3,700 מטר. בתי הגידול כוללים קרקעית עמק, ערוץ נהר, יערות קטנים, כרי דשא, מדרונות סחופים, מכוסי שיחים ויציבים, מורנה, רמה, ביצות, מדבר אבן ומערות. הגבעות התחתונות שמסביב באזור החיץ מיוערות בצפיפות. המכון לחקר היערות (The Forest Research Institute) ההודי, שמרכזו בדהראדון, בירת מדינת אוטראקהאנד, תיעד בשנת 1992 600 מינים של בעלי פרחים ו-30 מינים של חסרי זרע בעמק ובסביבתו, וגילה 58 מינים שטרם תועדו בעמק קודם לכן, מתוכם 4 מינים חדשים במדינת אוטראקהאנד. מתוך צמחים אלה, 5 מתוך 6 מינים המוגדרים בסיכון בעולם אינם נמצאים בפארק הלאומי נאנדה דווי או במקומות אחרים באוטראקהאנד: Aconitum falconeri‏, A. Balfouri, אדר ההימלאיה (Acer cesium), הפרג הכחול של ההימלאיה (Meconopsis aculeata) ו-Saussurea atkinsoni. פרופסור צ'נדרה פראקאש קאלה סיווג 31 מינים של קטגוריות נדירות והנמצאות בסכנת הכחדה בתוך הפארק הלאומי בשנת 1998.^[9] בהמשך מחקריו הוא דיווח שהמשפחה הדומיננטית בעמק הפרחים היא משפחת המורכבים עם 62 מינים. 45 מינים של צמחי מרפא משמשים את תושבי הכפרים המקומיים וכמה מינים, כגון Saussurea obvallata (brahmakamal) נאספים כמנחות דתיות לאלות נאנדה דווי וסונאנדה דווי. האתר מוגדר כמרכז גיוון צמחים (Centre of Plant Diversity).

המאפיינים של האזור התת-אלפיני הם יערות בגובה רב המסייעים לשמור על הלחות בקרקע ושלג והתומכים במספר רב של קהילות פרחים ובעלי חיים. היער נשלט על ידי אדר ההימלאיה Acer cesium (פגיע) הנדיר, אשוח מערב ההימלאיה (Abies pindrow),שדר לבן הימלאי (Betula utilis) ומין הרודודנדרון Rhododendron campanulatum עם טקסוס ההימלאיה ( Taxus wallichiana)‏, Syringa emodi ו-Sorbus lanata.

בין צמחי התבלין והמרפא הנפוצים: Arisaema jacquemontii‏, Boschniakia himalaica‏, Corydalis cashmeriana‏, Polemonium caerulium‏, Polygonum polystachyum (עשב שוטה גבוה), Impatiens sulcata‏, Geranium wallichianum‏, Galium aparine‏, Morina longifolia‏, Inula grandiflora‏, Nomochoris oxypetala‏, Anemone rivularis‏, Pedicularis pectinata‏, P. bicornuta‏, Primula denticulate ו-Trillidium govanianum. באזורים שבעבר התכנסו בהם עדרי חיות משק שדרסו את הצמחייה המקומית התפשט העשב השוטה ארכובית ההימלאיה (Polygonum polystachium).^[10]

פרחים

הפרחים נחקרו ותועדו בשנת 1987 על ידי הסקר הבוטני של הודו (אנ'), בשנת 1992 על ידי מכון מחקר היערות (Forest Research Institute) וב-1997 על ידי מכון חיות הבר של הודו (Wildlife Institute of India) שמצא חמישה מינים שהיו חדשים למדע.

פרחים, בעיקר סחלבים, פרגים, בכור אביב, ציפורני חתול, חינניות וכלניות מכסים את הקרקע.^[11] יערות תת-אלפיניים של שדר ורודודנדרון מכסים חלקים משטח הפארק. מחקר בן עשור של פרופסור צ'נדרה פראקאש קאלה מ-1993 ואילך מסיק כי עמק הפרחים תומך ב-520 מינים של צמחים עילאיים (בעלי פרחים, חשופי זרע וחסרי זרע), מתוכם 498 צמחים בעלי פרחים. בפארק מינים רבים של צמחי מרפא כולל: Dactylorhiza hatagirea‏, Picrorhiza kurrooa‏, Aconitum violaceum‏, Polygonatum multiflorum‏, Fritillaria roylei ו-Podophyllum hexandrum.

• 
  פעמונית ההימלאיה Campanula latifolia
• 
  טל בוקר על פרח ורוד, גרניון
• 
  תפרחת של Morina longifolia
• 
  Anaphalis Triplinervis
• 
  Androsace globifera

בעלי חיים

מגוון מינים

נמר השלג

כמות חיות הבר בעמק אינה גבוהה, אך כל בעלי החיים שנמצאו נדירים או נמצאים בסכנת הכחדה. לפני 2004, תועדו על ידי פרופסור צ'נדרה פראקאש קאלה בסך הכל 13 מינים של יונקים בפארק ובסביבתו^[12] למרות שהוא ראה רק 9 מינים ישירות: לנגור מצוי, סנאי ענק אדום מעופף (Petaurista petaurista), דוב שחור ההימלאיה (פגיע), שועל מצוי, חמוס סיבירי, דלק צהוב-גרון, גוראל ההימלאיה, אייל מושק ההימלאיה איילון הודי, טאר ההימלאיה (פגיע), סרו (פגיע). הטאר נפוץ, הסרו, הגוראל, אייל המושק והכבש הכחול נדירים.^[12]

טורפים, נמרים ודובים

סקר בעלי חיים באוקטובר 2004 קבע את הימצאות נמר השלג (Panthera uncia, בסכנת הכחדה) בפארק הלאומי. יש דיווחים על נמרים (Panthera pardus) מהחלקים הנמוכים יותר של העמק, קרוב יותר לכפרים. תושבים מקומיים דיווחו גם על תצפיות על הדוב החום (Ursus arctos) ועל כבש כחול מצוי (Pseudois nayaur).

זוחלים וחרקים

בין הזוחלים הנפוצים הלטאה Agama tuberculata החיה בגובה רב, חומט ההימלאיה (Leiolopisma himalayana) ומין המוקסין האסיאתי "צפעוני הגומה של ההימלאיה" (Gloydius himalayanus).

יחד עם הפרחים דבורי בר ומיני פרפרים רבים שטרם נחקרו. כמה מן המינים הבולטים יותר הם מין הפרפר Papilio demoleus demoleus (באנגלית lime butterfly), זנב סנונית נאה, Papyrio polytes romulus (באנגלית common Mormon)‏, Papilio protenor protenor (באנגלית spangle) ו-Parnassius hardwickei (באנגלית common blue apollo).

עופות

הפארק שוכן בתוך אזור העופות האנדמיים (Endemic Bird Area, בראשי תיבות EBA) של מערב ההימלאיה, אך לא היו סקרים ספציפיים לעמק. 114 מינים נראו בשנת 1993 בפארק הלאומי נאנדה דווי.

מינים הנראים לעיתים קרובות בעמק כוללים את הפרס, נשר ההימלאיה, זג צהוב-מקור וזג אדום-מקור פסיון קוקלאס, והפסיון מונאל ההימלאיה המצוי בסבך שיחי הרודודנדרון, מיני הנקרים Picus squamatus (באנגלית Scaly-bellied woodpecker) ו-Chrysophlegma flavinucha (באנגלית Greater yellownape), מיני המגליימיים Psilopogon virens (באנגלית Great barbet) ו-Psilopogon asiaticus (באנגלית Blue-throated barbet), ומיני היונים יונת השלג (Columba leuconota) ו-Spilopelia chinensis (באנגלית Spotted dove).

שימור

ניהול השימור

הפארק מנוהל על ידי מחלקת היערות של מדינת אוטראקהאנד‏, המשרד הלאומי לאיכות הסביבה והיערות של הודו. אין יישובים בפארק הלאומי ומרעה באזור נאסר מאז 1983. הפארק פתוח רק למשך 4 עד 5 חודשים במהלך הקיץ מיוני עד אוקטובר.^[1]

משתלת המחקר ובנק הזרעים

משתלת מחקר ובנק זרעים/קני שורש/פקעות לרבייה של צמחים נדירים ועשבי מרפא יקרי ערך הוקמו במוסדהר (Musadhar) ליד הכניסה לאתר. צמחי מרפא נדירים ובעלי ערך הם נושאים של תוכניות מיוחדות. אלו כוללים את: Aconitum heterophyllum‏, A. falconeri‏, Arnebia benthamii‏, Dactylorhiza hatagirea‏, Gymnadenia orchides‏, Megacarpaea polyandra‏, Picrorhiza kurrooa‏, Podophyllum hexandrum ו-Taxus wallichiana. חלקות מחקר הוקמו כדי לקבוע את הדרך הטובה ביותר לשלוט בהתפשטות העשב השוטה ארכובית ההימלאיה Polygonum polystachium מבלי לפגוע בצמחים אחרים או באדמה. סקר שנתי ראשון נערך בשנת 2004 ויחזור על עצמו מדי שנה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הפארק הלאומי עמק פרחים בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי עמק פרחים (באנגלית)
• הפארקים הלאומיים נאנדה דווי ועמק הפרחים באתר אונסק"ו (באנגלית)
• United Nations Environment Programme

הערות שוליים

1. Gopal K.Bhargava, ed. S.C. Bhatt (2006). Uttaranchal. Delhi: Kalpaz publ. pp. 208, 209. ISBN 9788178353838. {{cite book}}: |first= has generic name (עזרה)
2. "Valley of Flowers". sikhnet.com.
3. N. Ulysses and Tabish, Thingnam Girija. "Trek to Valley of Flowers". Flowers of India.
4. Chandra Prakash Kala. "How Valley of Flowers got World Heritage Site tag". Down to Earth.
5. Chandra Prakash Kala. "Paradise under fire". Down to Earth.
6. "ET Recommendations: 5 best places to enjoy monsoon, movie to watch, gadget to buy". The Times of India. 22 ביולי 2012. אורכב מ-המקור ב-21 בפברואר 2013.
7. Lamba, B. 1987. Status survey report of fauna: Nanda Devi National Park. Records of the Zoological. Survey of India Occasional Paper No. 103. 50 pp
8. Tigunait, Rajmani (2001). At the eleventh hour : the biography of Swami Rama. Honesdale, Pa.: Himalayan Institute. p. 88. ISBN 9780893892128. valley of flowers.
9. Kala, CP 1998. Ecology and Conservation of Alpine Meadows in the Valley of Flowers National Park, Garhwal Himalaya. Forest Research Institute, Dehradun
10. Kala, C.P. (2005). "A multifaceted review on the biodiversity conservation of the Valley of Flowers National Park, India". International Journal of Biodiversity Science and Management. 1 (1): 25–32. doi:10.1080/17451590509618077.
11. Asif N Khan in Hornbill April–June 2015, Valley of Flowers P.p. 10-15, Bombay Natural History Society.
12. Kala, C.P. (2004), Distribution pattern and conservation status of mammals and birds in the Valley of Flowers National Park and its vicinity, Uttaranchal. Himalayan Biosphere Reserves, 6: 91–102