סוּרַאט (בגוג'ראטית: સુરત) היא עיר נמל בדרום מדינת גוג'ראט שבמערב הודו, ובירת מחוז סוראט, היא מונה נכון לשנת 2016 כ-5.9 מיליון איש והיא העיר השנייה בגודלה בגוג'ראט, אחרי אחמדאבאד, ונמצאת כ-205 ק"מ דרומית ממנה.
חשיבותה של העיר כעיר נמל עלתה במהלך שלהי המאה ה־15, לאחר כיבוש דאמאן בידי הפורטוגזית.[1]
ב-1994 פרצה בעיר מגפת דבר.
העיר השוכנת לגדות נהר טפטי (Tapti) היא עיר תעשייתית בה פותחה בתקופת חברת הודו המזרחית הבריטית תעשיית טקסטיל כבר בשנת 1612.
העיר מהווה גם מרכז ליטוש וסחר ביהלומים. חלק הארי של ליטוש היהלומים הזעירים העולמי מתבצע בהודו ובעיקר בסוראט (לטענת פרנסי העיר כ-90% מכלל ליטוש היהלומים הזעירים העולמי מתבצע בסוראט).[2]
בניין בורסת היהלומים של סוראט (אנ') הוא מבנה המשרדים הגדול בעולם, בשטח של קרוב ל-660 אלף מטר מרובע, גדול בכ-50,000 מטר מרובע מבניין הפנטגון בארצות הברית.[3][4]
סוראט מקושרת למערכת הרכבות ההודית. עד שנת 2007, שבה נפתח שדה התעופה המקומי, הייתה סוראט העיר היחידה בעולם מבין הערים בעלות אוכלוסייה של 4 מיליון נפש ומעלה שלא היה לה שדה תעופה. נכון לסוף 2008 שדה התעופה משמש לטיסות פנים בלבד ועדיין לא מופעלות ממנו טיסות בינלאומיות.
נמל העיר, שהיה אחד הנמלים החשובים בהודו מהמאה ה-14 ואילך, איבד מחשיבותו אחרי שמרכז חברת הודו המזרחית הבריטית עבר מסוראט למומבאי בשנות ה-20 של המאה ה-18 ונבנה נמל מומבאי (אנ').