הַחוֹתְרים הוא קיבוץ של התנועה הקבוצית המאוחדת השוכן בחלקו הצפוני של מישור חוף הכרמל למרגלות טירת כרמל, ומשתייך מוניציפלית למועצה האזורית חוף הכרמל.
היסטוריה
ראשיתו של הקיבוץ בשנת 1942, בפלוגת עבודה שקבעה משכנה בקריית חיים. בשנת 1948 התיישבו חברי הקבוצה בבתי המושבה הגרמנית הנטושה נויהרדטהוף, כ-5 ק"מ צפונית ליישוב הקבע, אליו עברו בשנת 1952.
שמו של הקיבוץ נובע מן השאיפה לעסוק בדיג ימי, וזה אכן היה אחד ממקורות הפרנסה שלו בשנותיו הראשונות. מקור פרנסה אחר היה כריית זיפזיף, תחום בו עסק הקיבוץ, כנטען, עוד לפני קום מדינת ישראל, ובמשך שנים רבות, עד קרוב לשנת 2000, נמנה עם קבוצה מצומצמת של ישויות שזכו לזכויות מיוחדות.[3]
בראשית שנות ה-2000 קרס קיבוץ החותרים כלכלית ובמרץ 2002 אושר לו הסדר נושים על פיו יאוגד ענף החקלאות של הקיבוץ כתאגיד עצמאי בשותפות בשם "החותרים חקלאות".[4]
כיום, אחרי שהקיבוץ עבר תמורות רבות במבנהו הארגוני והכלכלי, עדיין קיימים בו ענפי חקלאות (בננות וגידולי שדה שונים) אף שרוב החברים והתושבים מתפרנסים ממגוון מקצועות שונים, בתחום היישוב ומחוצה לו. כן נמצא בהחותרים מפעל "רשת-או-פלסט", המייצר שקיות פלסטיק ורשתות לשימושים שונים.
מעבר לפסי הרכבת בסמוך לקיבוץ ניצבת האנדרטה לזאב (זאביק) אילון, אותה ניתן לראות גם מכביש החוף ומהרכבת. האנדרטה היא ציון דרך הנראה לרחוק, בנויה ממתכת על בימת גרנוליט.[5] אילון נפל בחצי האי סיני בשנת 1968 וטמון בבית העלמין של הקיבוץ.[6]
גלריית תמונות
-
-
חדר האוכל הישן
-
חדר האוכל (כיום אינו פעיל)
-
המדשאה המרכזית וברקע חדר האוכל
-
תחנת הרכבת הישנה לצד דרך-החוף
-
שלט בכניסה לספרייה לזיכרון של
צבי בן-יעקב שנרצח בידי הגרמנים ב-
1944, והיה בין מייסדי החותרים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
