הדבר על מפתן הדלת

הדבר על מפתן הדלת
The Thing On The Doorstep

מידע כללי
מאת	ה.פ. לאבקרפט
שפת המקור	אנגלית
סוגה	אימה
הוצאה
הוצאה	סיפורים מוזרים (אנ')
מקום הוצאה	ארצות הברית
תאריך הוצאה	ינואר 1937

הדבר על מפתן הדלת או הדבר על סף הדלת (באנגלית: The Thing On The Doorstep) הוא סיפור קצר בשבעה פרקים מאת הסופר האמריקאי ה.פ. לאבקרפט אשר נכתב באוגוסט 1933 ופורסם לראשונה בינואר 1937 במגזין סיפורים מוזרים (אנ')^[1]. עלילתו עוקבת אחר דמותו של אדוארד פיקמן דרבי, השתקפות אוטוביוגרפית אומללה של לאבקרפט עצמו. דרבי הוא משורר המעונה בידי אשתו, אסנת, אישה מסתורית בעלת כוחות כישוף המסוגלת לפלוש לנפשותיהם של הסובבים אותה.

עלילה

הסיפור מסופר בגוף ראשון מפיו של דניאל אפטון, הפותח את דבריו בתיאור הדרך בה ירה למוות בחברו הטוב, אדוארד פיקמן דרבי, ומביע את תקוותו שהעדות שיספק תוכיח כי מעשיו אינם מסתכמים לכדי רצח. הוא ממשיך לתאר את ילדותם המשותפת בארקהם, כיצד שניהם חלקו עניין נלהב בתורת הנסתר ובמיתולוגיה אפלה, אם כי בזמן שהוא פנה ללמוד אדריכלות, שקע חברו בלימודי ספרות אנגלית וצרפתית, והפך למשורר מפורסם. אפטון מספר כי בכל פעם שהגיע דרבי לבקר בביתו תמיד היה מקיש על הדלת שלוש פעמים, עוצר לרגע, ולאחר מכן מקיש פעמיים נוספות.

תיאורו של אדוארד פיקמן דרבי בידי דניאל אפטון
ייתכן כי החינוך הפרטי שקיבל, יחד עם הבידוד המחניק בו היה נתון, היו אחראיים להתבגרותו בטרם עת. בתור ילד יחיד הוא סבל ממספר חולשות אורגניות אשר הבהילו את הוריו מלאי הדאגה, והובילו אותם לשמור עליו קרוב לצדם. הוא מעולם לא הורשה לצאת החוצה ללא ליוויה של האחות, ולעיתים רחוקות זכה להזדמנות לשחק עם ילדים אחרים ללא השגחת מבוגר. כל הדברים הללו ללא ספק הובילו לטיפוחם של חיים פנימיים בעלי טבע סודי ומוזר ביותר, חיים אשר הדמיון היה מוצאם היחיד לחופש. אפילו במובנים של עצמאות וניסיון פרקטי, פיגר דרבי אחר בני גילו והפגין התעכבות התפתחותית, זאת הודות לאורח חייו השמור והעדין. בריאותו השתפרה, אך אופיו הילדותי והתלוי ניזון מידיהם של הוריו החששניים; בצורה זו, הוא מעולם לא יצא החוצה לבדו, אף פעם לא קיבל החלטות עצמאיות, ונמנע מלקחת על עצמו אחריות מכל סוג. במהרה היה זה ברור כי דרבי לא יגדל להיות שווה לאחרים בעולם העסקי או המקצועי, אולם ההון של משפחתו היה מספיק בכדי שלא תהיה זו טרגדיה. כאשר הפך לגבר עדיין שמר על מראה ילדותי. בלונדיני וכחול עיניים, שמר דרבי על תווי פנים של ילד; ניסיונותיו לגדל שפם עלו בתוהו. קולו היה עדין ורך, והתנהלותו חסרת הכושר וההתעמלות הפכה את גופו לשמנמן מעט, במקום החיטוב האופייני לגילו. הוא היה גבוה, ופניו הנאות עשויות היו להפוך אותו לאדם אבירי למדי, לולא הביישנות הרבה שלו, אשר גרמה לו להתבודד בחברת ספריו. עד שהגיע לגיל עשרים וחמש היה דרבי אדם מלומד להפליא, ומשורר ידוע ומוכר, אף על פי שהתחייבויותיו הזעומות וקשריו המעטים בעולם האטו את התפתחותו הספרותית, בכך שכתיבתו, אשר נגזרה מהם במידת מה, הפכה לתפלה ומיושנת. הוא נותר רווק, יותר בגלל ביישנותו, חולשותיו הגופניות, והוריו המגוננים יתר על המידה, מאשר בגלל נטייתו, ובא במגע עם החברה רק לעיתים רחוקות ובמקרים נחוצים ביותר. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה נותר דרבי בביתו בשל בריאותו הרופפת ופחדנותו. אמו נפטרה כאשר היה בן שלושים וארבע, ובמשך חודשים לא היה יכול לצאת מביתו בשל סממנים פסיכולוגיים מוזרים אשר תקפו אותו, אולם לאחר מכן נראה שחש מעין שמחת נעורים חולנית, כאילו הצליח להשתחרר מעבדות בלתי נראית.

דרבי הכיר את אשתו, אסנת וייט, בעודו בן שלושים ושמונה והיא בת עשרים ושלוש, באוניברסיטת מיסקטוניק (אנ'). אפטון מתאר את אסנת כאישה משונה מאוד; קטנה, כהת שיער ובעלת עיניים בולטות מדי שמבטן החודר גרם לאנשים רגישים לחוש בחוסר נוחות. לדבריו, המוניטין שלה בקרב המלומדים היה בכי רע, הודות לשייכותה למשפחת וייט מאינסמאות', עיירה אפלה ונטושה למחצה שסיפורים המגיעים עד לשנת 1850 מתארים את מעלליה הקודרים, ובייחוד אלמנטים לא אנושיים לגמרי הזורמים לכאורה בדם המשפחות שהתיישבו בה.

השניים מתחברים לאור התעניינותם המשותפת בלימודי הנסתר, ומתחתנים במהרה. דרבי עובר לגור עמה באחוזת קראונינשילד יחד עם שלושה משרתים מסתוריים מאינסמאות'. אביה של אסנת, אפרים, היה אדם זקן שלדברי האגדות היה יכול לעורר ולשכך סערות בלב הים בעזרת כוח רצונו בלבד, אולם לבסוף השתגע ומת תחת נסיבות מוזרות מאוד. אסנת, כך מסופר, הייתה תלמידתו המסורה, ושמה באוניברסיטה הלך לפניה כמהפנטת שבכוח מבטה לגרום למושא הסתכלותה להרגיש כי הוא מצוי בתוך גופה, בעודו מסתכל על עצמו. אכזבתה הגדולה ביותר, כך אמרה, הייתה שאינה נולדה בתור זכר, מאחר שהשכל הגברי מחזיק בכוחות ייחודיים ומרחיקי לכת הרבה יותר מאלו הנשיים.

לאורך השנים הבאות מתנתק הקשר בין אפטון לדרבי והופך רעוע יותר ויותר. דרבי מתחיל להפגין סימנים פסיכולוגיים שאינם אופייניים לו, והתנהגותו משתנה; הוא נראה נוהג במכונית הפקארד (אנ') של אשתו אף על פי שמעולם לא למד כיצד לנהוג, ולעיתים שב לביתו בעודו שרוע במושב האחורי כאשר נהג שכיר או מכונאי יושבים מאחורי ההגה. רק בשנה השלישית לנישואיהם מתחיל דרבי לרמוז בפני אפטון על פחד מסוים, מעין חוסר נוחות, המקננים בו, ופולט הערות לא ברורות על כך ש”דברים הולכים רחוק מדי” ושהוא ”מוכרח להציל את זהותו”.

אשתו של אפטון מספרת לו על כך שחברתה, מכרה טובה של משפחת דרבי, הגיעה לבקר בביתם של הזוג הטרי, אך המשרתים סיפרו לה כי הבית ריק מאדם. כאשר יצאה החוצה הזדמן לה להביט לעבר אחד מחלונות הספרייה, שם ראתה את אסנת נשענת כנגד הזכוכית, ופניה הכאובים והמובסים חשפו במבטם את עיניו העצובות של דרבי. אפטון מתחיל לתהות האם יש אמת בדבר כוחות הטלפתיה של אסנת.

יום אחד מקבל אפטון מברק מצ'סונקוק (אנ'), מיין, מידי המרשל העירוני, בו נכתב כי אדם מטורף השוגה בהזיות יצא מתוך היער וצרח את שמו בתחינה שיגן עליו. אפטון מגיע למקום בכדי לגלות את דרבי מוחזק באחת החוות, שקוע בשיגעונו הנע בין חוסר אכפתיות מוחלט להשתוללות מאנית. הוא מזהה את אפטון מיד ומתחיל לשוחח עמו במלל חסר היגיון.

השניים נוסעים חזרה לארקהם. בדרך מספר לו דרבי על כך שאסנת גונבת את גופו בכדי ללכת למקומות לא ידועים ולבצע טקסים משונים, בעודו נותר כלוא בתוך גופה שבביתם. לדבריו אין ביכולתה עדיין לשלוט בו למשך זמן רב, ולפיכך הוא מתעורר במקומות שאינו מכיר, ללא ידע מוקדם כיצד הגיע לשם. לפתע משתנה קולו לכדי צרחה עדינה ונסגר ברעש מכני, פניו מתעוותות, וגופו רועד בצורה מוזרה, כאילו עצמותיו ואיבריו מנסים להסתגל לכניסתה של אישיות אחרת. הוא תופס בהגה ומכריח את אפטון להתחלף עמו, וכעבור זמן מה מבקש ממנו לשכוח את דברי ההבל שאמר, ”אני מקווה שתסלח לי על ההתקף שחוויתי מקודם, אפטון. אתה יודע איך העצבים שלי. אתה מוכרח לשכוח גם את מה שאמרתי על אשתי. אני צריך לנוח”.

לילה אחד, כעבור מספר חודשים, מופיע דרבי בפתח ביתו של אפטון, לאחר שהוא מקיש על דלתו את נקישתם הסודית. הוא מספר לו כי אסנת נכנסה לגופו כאשר חזרו לארקהם ברכבו ממיין, ושהיא למעשה כלל אינה אסנת, אלא אביה המכשף, אפרים, אשר השתלט על גופה. לאחר שהוא חושף בפניו כי גירש אותה מביתם יחד עם שלושת המשרתים מאינסמאות', מציע לו אפטון להישאר ללון אצלו.

דרבי מאבד את עצמו לדעת באופן מוחלט בחודשים הבאים. הוא מגיע לביתו של אפטון ערב אחד בעודו ממלמל דברי הבל. אפטון מחליט לאשפז אותו בבית המשוגעים של ארקהם והופך לאפוטרופוס החוקי שלו. בחודש ינואר מתקשרים הרופאים לאפטון ומדווחים לו כי בריאותו של דרבי שבה אליו, על אף שזיכרונו נפגע לצמיתות, וכי הוא דורש לעזוב את המקום לאלתר. עם הגעתו למקום נדהם אפטון לגלות את חברו קם ממיטתו ומשוחח עם הרופאים באופן נורמלי, אך מזהה בעיניו את אותו רוע שראה קודם לכן.

אפטון גומר אומר בדעתו לשים סוף לדבר. הוא מגיע למוסד ויורה למוות בדרבי; להגנתו הוא טוען, ”הם חייבים לשרוף את גופתו. לא היה זה אדוארד דרבי שבו יריתי. כוח חיים יחיד - אפרים, אסנת, אדוארד, מי עוד? הם לא יגרשו אותי מגופי. אני לא אחליף את נשמתי עם העלוקה הזו בבית המשוגעים”.

אפטון מספר על זוועה אחת אחרונה. הוא מתעורר מאוחר בלילה למשמע נקישות בדלת, יחד עם צלצול הפעמון, שניהם בדפוס הסודי שרק הוא ודרבי הכירו. על מפתן הדלת עומדת דמות מצחינה ועטופת סחבות, המשמיעה קולות מימיים, ומושיטה לאפטון פתק מקופל בו כתוב, ”לך לבית המשוגעים ותהרוג את זה. תשמיד את זה. זה לא אדוארד דרבי יותר. היא תפסה אותי, אסנת. היא מתה כבר שלושה חודשים. שיקרתי כאשר אמרתי שגירשתי אותה. רצחתי אותה, הייתי חייב. תפסתי את הפמוט וניפצתי את הראש שלה. חשבתי שהכל יסתדר, אבל התחלתי להרגיש שהיא משתלטת עליי שוב. עכשיו הגוף שלי שלה, ואני כלוא בתוך גופתה המתה”. אפטון מתעלף תוך כדי קריאת הפתק, והשוטרים שמגיעים לביתו מאוחר יותר מוצאים בין הסחבות שעל הרצפה ”זוועה נוזלית”, ערימת עצמות לצד גולגולת מרוסקת, שלפי הפתולוגיה הדנטלית שלה מזוהה כשייכת לאסנת.

דמויות

• אדוארד פיקמן דרבי - משורר ומלומד באוניברסיטת מיסקטוניק, הפרוטגוניסט של הסיפור. נתפש לעיתים קרובות כהשתקפות עצמית של ה.פ. לאבקרפט, אשר חלק גדול מאופייה הוא למעשה אוטוביוגרפי^[2].
• דניאל אפטון - חברו הטוב של דרבי, אשר דרך נקודת מבטו מסופרת העלילה. בילדותו התעניין בתורת הנסתר ובמיתולוגיה, אולם פנה ללמוד אדריכלות באוניברסיטת הרווארד. לאחר שעבר תקופת התמחות בבוסטון, החל לעבוד באופן עצמאי בארקהם. נשוי עם ילד אחד, אדוארד דרבי אפטון, הנקרא על שמו של חברו.
• אסנת וייט - אשתו של אדוארד פיקמן דרבי, ובתו של אפרים וייט. מתוארת כאישה קטנה בעלת שיער שחור, נאה מאוד, למעט עיניה הבולטות; מראה אופייני לאנשים המגיעים מאינסמאות'. אמה הייתה אשתו המשונה של אפרים, אשר נהגה להסתיר את פניה עם רעלה בפרהסיה. הסיפור מרמז על כך שהיא אחת מהעמוקים, יצורים אנושיים למחצה המזכירים במראהם דגים.
• אפרים וייט - אביה הזקן של אסנת, מכונה גם קמוג. נודע כילד פלא ותלמיד מוצלח בכל הנוגע לאומנויות הכישוף, ומתואר כבעל פנים זאביות וקודרות, עם זקן אפור כברזל. לכאורה מת לאחר שהשתגע, באותו הזמן בו החלה בתו ללמוד באוניברסיטת מיסקטוניק.

השראה

סיפורו של לאבקרפט, הדבר על מפתן הדלת, כפי שהופיע בהוצאתו הראשונה לאור במגזין סיפורים מוזרים (אנ'), ינואר 1937. מאויר בידי וירג'יל פינליי (אנ').

הרעיון לסיפור הגיע ללאבקרפט בחלום שחלם ב-1928, עליו כתב ביומנו, ”לבן אדם יש חבר, מכשף נוראי המצליח להשפיע עליו. הוא הורג אותו בכדי להגן על נשמתו, מחביא את גופתו במרתף עתיק, אבל, המכשף המת, אשר נהג לומר דברים מוזרים על השתהות הנשמה בתוך הגוף לאחר המוות, נכנס לתוך גופו ומתחלף עמו, מותיר אותו בתוך גוויתו, בעלת המודעות, השרועה במרתף”^[3].

שני סיפורים אחרים מאותה תקופה עשויים היו להשפיע על כתיבתו של לאבקרפט; הראשון, התרופה מ-1925 מאת ה. ב. דרייק, מגולל את סיפורה של דמות עם כוחות היפנוזה והחלפת נפשות, החוזרת לחיים על ידי השתלטות על גופו של חברה הפצוע^[4]. השני, חילופי נשמות מ-1911 מאת בארי פיין (אנ'), עוסק בהמצאה של מדען המאפשרת לו להחליף את נפשו עם זו של אשתו^[5].

עולמו הספרותי של ה.פ. לאבקרפט

הסיפור מתייחס באופן חוזר ונשנה לאלמנטים ספרותיים מיצירות אחרות של הסופר, ביניהם מקומות בדיוניים כגון העיר ארקהם, שעל רקעה מתרחשת העלילה, וכן אוניברסיטת מיסקטוניק (אנ') הנמצאת בעיר, בה לומדים דרבי ואסנת. כמו כן מוזכרת העיר אינסמאות', התיישבות קודרת וחורשת רעות אשר ממנה הגיעה משפחת וייט יחד עם משרתיה המוזרים.

ישנן כמה וכמה התייחסויות לספרים אפלים המכילים ידע אסור, ביניהם הספר של איבון, האנאוספרשליך קולטן (אנ'), ואף הנקרונומיקון, אשר מוזכר שלוש פעמים בסיפור; דרבי מוצא עותקים, ככל הנראה, בספריית האוניברסיטה, ומזהיר את אפטון כי ייתכן שגם אפרים קרא את הכרך הנוראי, וממנו למד כיצד להחליף נשמות, ”הוא מצא את זה בנקרונומיקון - הנוסחה. אני עדיין לא מעז לגלות לך באיזה עמוד, אבל כשאני אספר לך אתה תוכל לקרוא בעצמך ולהבין”.

דמותו של דרבי מזכירה את יצורי השוגות'ים תוך כדי התפרצויות הטירוף שלה.

מספר ישויות בדיוניות מוזכרות אף הן, כגון אזאתות' (אנ'), אשר הופיעה לראשונה בסיפור משימת החלום של קאדאת' האבודה, ודרבי מכניס את שמה לכותרת של ספר שירתו, המכונה ”אזאתות' וזוועות אחרות”. כמו כן מוזכרת בסיפור פעמיים הישות שאב ניגוראת' (אנ'), אותה תיאר לאבקרפט לראשונה ברביזיה שערך בעבודתו של אדולף דזינגר דה קסטרו (אנ'), המבחן האחרון; דרבי נוקב בשמה תוך כדי התפרצויות הטירוף שלו, וטוען שראה בה לאחר שהושלך לתהום מלאה בשוגות'ים (אנ'), מעין יצורים תמנוניים בעלי מאות עיניים, ”דן, למען השם! התהום של השוגות'ים! תחת ששת אלפים המדרגות.. תועבת התועבות.. אני לעולם לא אתן לה לקחת אותי, ואז מצאתי את עצמי שם! שאב-ניגוראת'! העז עם אלף הצעיר!”.

לדברי אפטון, דרבי הוא מכר קרוב של המשורר המטורף והידוע לשמצה ג'סטין ג'ופרי, אשר כתב את הספר, ”אנשי המונולית”, ומת בבית משוגעים בעודו צורח, לאחר שביקר בכפר מרושע בהונגריה. ג'ופרי הוזכר לראשונה בסיפורו של רוברט אי. הווארד, האבן השחורה (אנ'), אשר פורסם גם הוא במגזין סיפורים מוזרים.

דמותו של אדוארד פיקמן דרבי נחשבת לאוטוביוגרפית ברובה ומבוססת על חייו של לאבקרפט הצעיר עצמו; התנהגותה המחניקה של אמו המגוננת, חולניותו ובריאותו הרופפת, והסתגרותו בין ספריו הרחק מפני העולם החיצון, הם כולם דפוסי התנהגות אשר אפיינו את הסופר. מספר מבקרים אף השוו בין דמותה של אסנת לסוניה גרין (אנ'), אשתו. אף על פי שישנן מספר נקודות דמיון בולטות, כאשר העיקריות מביניהן הן ככל הנראה הדומיננטיות של גרין על נישואיהם, ונטייתה לדחוף את לאבקרפט לנסות לצאת מאזור הנוחות שלו, הדבר נעשה במסגרת הסיפור בידי אסנת במובן דרמטי וספרותי יותר. כמו כן ישנם גם מספר הבדלים בין אסנת לגרין, ובמבט רחב יותר נראה כי אסנת היא למעשה פסיפס של הדמויות הנשיות המשמעותיות ביותר בחייו של לאבקרפט, קרי אמו ואשתו^[6].

אילוסטרציה מידי אמן של דמותה של אסנת.

שמותיהן של שתי הדמויות המרושעות בסיפור, אפרים ואסנת, מגיעים מהתנ"ך ונחשבים ליהודיים במקורם. אין לדעת האם הבחירה בהם נגרמה בשל דחף אנטישמי שאולי ניצת בלבו של לאבקרפט, שכן הוא היה ידוע ברעיונותיו הגזעניים^[7], אשר חלחלו גם ליצירותיו, אולם דברי הטירוף של דרבי נאמרים על רקע המועד הנוצרי של יום כל הקדושים, בהם הוא מספר לאפטון על מעלליה של אוסנת; ”הייתי מוכרח להציל את עצמי, הייתי מוכרח, דן! אחרת היא הייתה תופסת אותי ביום כל הקדושים - הם מקיימים שם שבת, מעבר לצ'סונקוק, והקורבן היה סוגר את הכל”.

ביקורת

פיטר קאנון (אנ'), אשר חיבר מספר יצירות ביקום המיתוסים של קת'ולהו (אנ'), ונטען להיות בקיא היטב ביצירותיו של לאבקרפט, כתב כי ”ישנה הסכמה בין מרבית המבקרים על כך שהדבר על מפתן הדלת הוא בין סיפוריו הגרועים יותר של לאבקרפט, לפחות מבין יצירותיו המאוחרות”; כמו כן ביקר את הסיפור על ”עלילתו הצפויה והמלודרמטית, המלאה במונולוגים היסטוריים”, בנוסף ל”רקעו הנוסחתי, עד כמה שהדבר נוגע לארקהם”^[8].

הסופר לאון ספראג דה קמפ (אנ') הציע ביקורת מאוזנת יותר לסיפור בספרו לאבקרפט: ביוגרפיה (אנ'), ותיאר אותו כאחד הנמצא ”בין שורותיו האמצעיות של סיפורי לאבקרפט: אמנם מתחת למוצלחים ביותר, אך הרבה מעל הממוצע הנראה במגזין סיפורים מוזרים”; כמו כן הוסיף כי לאבקראפט ”העניק הרבה יותר תשומת לב מבדרך כלל לבניית הדמויות בסיפור” ופרסם אותו רק מספר שנים לאחר כתיבתו, בהן הראה אותו קודם לחבריו, בטרם מכר אותו למגזין^[9].

הסופר רוברט ויינברג (אנ') תיאר את הסיפור כ”לא אחד מסיפוריו הטובים ביותר של לאבקרפט”^[10], בדומה למבקר אס. טי. ג'ושי (אנ'), אשר התייחס בספרו ה.פ. לאבקרפט: חיים (אנ') לסיפור כ”אחד מסיפוריו הגרועים של לאבקרפט”. הסופר לין קרטר (אנ') פטר את הסיפור כיצירה ”קטנה באופן מסקרן, אשר אינה יוצרת סיפוק בקוראים”, כינה אותו ”טרגדיה ביתית ומושחתת, נטולת החזון הקוסמי האופייני ללאבקרפט אשר הופך את סיפוריו לכה בלתי נשכחים”, וטען כי הוא ”אינו מצליח לחשמל את הדמיון”^[11].

מורשת

המיתוסים של קת'ולהו

• פיטר קאנון כתב שני המשכונים עבור הסיפור בשם נקמתו של אזאתות' מ-1994 וביתו של אזאתות' מ-1996.

תרבות

• סרט האימה הדבר על מפתן הדלת בבימויו של טום גילסרמן ובכיכובם של דייוויד בונס ורוב דלטון אשר יצא לאקרנים ב-2014 מבוסס על הסיפור^[12][13].
• ספר האימה הנץ ביער מאת קארי לייבן מ-2019 מבוסס במידה מסוימת על הרעיונות שהוצגו בסיפור, בין היתר תהליך חילוף הגוף. בנוסף, שם משפחתה של הפרוטגוניסט, אבי וייט, נקרא על שם משפחת וייט מאינסמאות', אליה משתייכים אפרים ובתו אסנת^[14].

מהדורות

עברית	English
באירד, אדווין; סיפורים מוזרים; כרך 29, ינואר 1937; עמודים 52–70.	Baird, Edwin; Weird Tales; Volume 29, January 1937; Pages 52–70.
לאבקרפט, הווארד פיליפס; המבחר של ה.פ. לאבקרפט: סיפורי אימה מקבריים מקפיאי דם; ספרי בלנטין, ניו יורק; אוקטובר 1982; עמודים 225–245 (מסת"ב 0-345-35080-4)	Lovecraft, Howard Phillips; The Best Of H.P. Lovecraft: Bloodcurdling Tales Of Horror And The Macabre; Ballantine Books, New York, October 1982; Pages 225–245 (ISBN 0-345-35080-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; דרלת, אוגוסט; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; בלוש, רוברט; האימה מדאנוויץ' וסיפורים אחרים; הוצאת ארקהאם האוס, סוק סיטי, ויסקונסין, דצמבר 1984; עמודים 276–302 (מסת"ב 0-87054-037-8)	Lovecraft, Howard Phillips; Derleth, August; Joshi, Sunand Tryambak; Bloch, Robert; The Dunwich Horror And Others; Arkham House Publishers, Sauk City, Wisconsin, December 1984; Pages 276–302 (ISBN 0-87054-037-8)
לאבקרפט. הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קאנון, פיטר; כתביו המבוארים של ה.פ. לאבקרפט; הוצאת דל, ניו יורק, אוגוסט 1999; עמודים 240–276 (מסת"ב 0-440-50875-4)	Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; Cannon, Peter; More Annotated H.P. Lovecraft; Dell Publishing, New York, August 1999; Pages 240–276 (ISBN 0-440-50875-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; הדבר על מפתן הדלת וסיפורים מוזרים אחרים; ספרי פינגווין, ניו יורק, 2001; עמודים 341–365 (מסת"ב 0-14-218003-3)	Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; The Thing On The Doorstep And Other Weird Stories; Penguin Books, New York, 2001; Pages 341–365 (ISBN 0-14-218003-3)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; סטרוב, פיטר; ה.פ. לאבקרפט: סיפורים; ספריית אמריקה, ניו יורק, פברואר 2005; עמודים 692–718 (מסת"ב 1-931082-72-3)	Lovecraft, Howard Phillips; Straub, Peter; H.P. Lovecraft: Tales; The Library Of America, New York, February 2005; Pages 692–718 (ISBN 1-931082-72-3)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ונס, סטפן; אדוארדס, לס; נקרונומיקון: הסיפורים המוזרים הטובים ביותר של ה.פ. לאבקרפט; הוצאת גולנץ', לונדון, 2008; עמודים 626–647 (מסת"ב 978-0-57508-1-567 כריכה קשה, 978-0-57508-1-574 כריכה רכה)	Lovecraft, Howard Phillips; Jones, Stephen; Edwards, Les; Necronomicon: The Best Weird Tales Of H.P. Lovecraft; Gollancz, London, 2008; Pages 626–647 (ISBN 978-0-57508-1 Hardcover, ISBN 978-0-57508-1-574 Softcover)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; ה.פ. לאבקרפט: הספרות; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2008; עמודים 919–940 (מסת"ב 978-1-4351-0793-9)	Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; H.P. Lovecraft: The Fiction; Barnes & Noble, London, 2008; Pages 919–940 (ISBN 978-1-4351-0793-9)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; אנדרו ויינסטוק, ג'פרי; בהרי הטירוף וסיפורים מוזרים אחרים; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2009; עמודים 241–264 (מסת"ב 978-1-4351-1647-4)	Lovecraft, Howard Phillips; Andrew Weinstock, Jeffrey; At the Mountains Of Madness And Other Weird Tales; Barnes & Noble, New York, 2009; Pages 241–264 (ISBN 978-1-4351-1647-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; מקם, ניל; מקם, לי; כתביו המוזרים של ה.פ. לאבקרפט; אוסף גירסול, מיסיסאוגה, אונטריו, 2010; עמודים 296–314.	Lovecraft, Howard Phillips; Mechem, Neil; Mechem, Leigh; The Weird Writings of HP Lovecraft; Girasol Collectables, Mississauga, Ontario, 2010; Pages 296–314.
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; ה.פ. לאבקרפט: הספרות המלאה; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2011; עמודים 919–940 (מסת"ב 978-1-4351-2296-3)	Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; H.P. Lovecraft: The Complete Fiction; Barnes & Noble, New York, 2011; Pages 919–940 (ISBN 978-1-4351-2296-3)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ויינברג, רוברט; ספריית לאבקרפט כרך א': האימה מחוץ לארקהם; הוצאת רעיון ותכנון, ניו יורק, אוקטובר 2011; עמודים 199–230 (מסת"ב 978-1-61377-026-9)	Lovecraft, Howard Phillips; Weinberg, Robert; The Lovecraft Library, Volume 1: Horror Out Of Arkham; IDW Publishing, New York, October 2011; Pages 199–230 (ISBN 978-1-61377-026-9)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; התוהו המזדחל, מבחר כתבי ספרות מוזרה, כרך ב': 1928–1935; קרייטשן אונירוס, לונדון, 2012; עמודים 173–195 (מסת"ב 978-1-902197-37-1)	Lovecraft, Howard Phillips; Crawling Chaos, Selected Weird Fiction, Volume Two: 1928–1935; Creation Oneiros, London, 2012; Pages 173–195 (ISBN 978-1-902197-37-1)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; דימיאנוביץ', סטפן; ה.פ. לאבקרפט: סיפורי אימה נהדרים; הוצאת פול ריבר, ניו יורק, 2012; עמודים 143–164 (מסת"ב 978-1-4351-4037-0)	Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; Dziemianowicz, Stefan; H.P. Lovecraft: Great Tales Of Horror; Fall River Press, New York, 2012; Pages 143–164 (ISBN 978-1-4351-4037-0)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; הדבר על מפתן הדלת וסיפורים מוזרים אחרים; ספרי פינגווין, ניו יורק, 2013; עמודים 382–408 (מסת"ב 978-0-14-312232-6)	Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; The Thing On The Doorstep And Other Weird Stories; Penguin Books, New York, 2013; Pages 382–408 (ISBN 978-0-14-312232-6)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; המיתוסים המלאים של קת'ולהו; הוצאת פול ריבר, ניו יורק, 2013; עמודים 467–488 (מסת"ב 978-1-4351-4780-5)	Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Cthulhu Mythos Tales; Fall River Press, New York, 2013; Pages 467–488 (ISBN 978-1-4351-4780-5)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; קלינגר אס, לזלי; מור, אלן; ביאור חדש לכתביו של ה.פ. לאבקרפט; לייברייט, ניו יורק, 13 באוקטובר 2014; עמודים 681–710 (מסת"ב 978-0-87140-453-4)	Lovecraft, Howard Phillips; Klinger S, Leslie; Moore, Alan; The New Annotated H.P. Lovecraft; Liveright, New York, 13 October 2014; Pages 681–710 (ISBN 978-0-87140-453-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; הוצאת רייס פוינט, ניו יורק, 2014; עמודים 990–1013 (מסת"ב 978-1-631060-01-4)	Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H.P. Lovecraft; Race Point Publishing, New York, 2014; Pages 990–1013 (ISBN 978-1-631060-01-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; קובץ ספרותי, מהדורת וריורום, כרך ג': 1931–1937; הוצאת היפוקמפוס, ניו יורק, 2015; עמודים 324–357 (מסת"ב 978-1-61498-111-4)	Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; Collected Fiction, A Variorum Edition, Volume 3: 1931–1937; Hippocampus Press, New York, 2015; Pages 324–357 (ISBN 978-1-61498-111-4)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; המיתוסים המלאים של קת'ולהו; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 2015; עמודים 467–488 (מסת"ב 978-1-4351-6255-6)	Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Cthulhu Mythos Tales; Barnes & Noble, New York, 2015; Pages 467–488 (ISBN 978-1-4351-6255-6)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; הספרות המלאה של ה.פ. לאבקרפט; ספרי צ'רטוול, ניו יורק, 2016; עמודים 990–1013 (מסת"ב 978-0-78583-420-5)	Lovecraft, Howard Phillips; The Complete Fiction Of H. P. Lovecraft; Chartwell Books, New York, 2016; Pages 990–1013 (ISBN 978-0-78583-420-5)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; אוסף כתבי ה.פ. לאבקרפט: סיפורים קלאסיים של אימה קוסמית; הוצאת ארקטורוס לימיטד, לונדון, הממלכה המאוחדת, 2016; עמודים 819–839 (מסת"ב 978-1-78428-247-9)	Lovecraft, Howard Phillips; The H. P. Lovecraft Collection: Classic Tales Of Cosmic Horror; Arcturus Publishing Limited, London, United Kingdom, 2016; Pages 819–839 (ISBN 978-1-78428-247-9)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; ג'ושי, סונאנד טריאמבק; פון שולי, פיט; רודף החשיכה; הוצאת פי אס, הורנסי, אנגליה, 2016; עמודים 3–45 (מסת"ב 978-1-786360-46-5)	Lovecraft, Howard Phillips; Joshi, Sunand Tryambak; Von Sholly, Pete; The Haunter Of The Dark; PS Publishing, Hornsea, England, 2016; Pages 3–45 (ISBN 978-1-786360-46-5)
לאבקרפט, הווארד פיליפס; אוסף כתבי ה.פ. לאבקרפט; הוצאת ארקטורוס לימיטד, לונדון, הממלכה המאוחדת, 2017; עמודים 195–224 (מסת"ב 978-1-78428-860-0)	Lovecraft, Howard Phillips; The H. P. Lovecraft Collection; Arcturus Publishing Limited, London, United Kingdom, 2017; Pages 195–224 (ISBN 978-1-78428-860-0)

לקריאה נוספת

עברית	English
קרטר, לין; לאבקרפט: מבט אל מאחורי המיתוסים של קת'ולהו; ספרי בלנטין, 1972 (מסת"ב 978-0345024275)	Carter, Lin; Lovecraft: A Look Behind The Cthulhu Mythos; Ballantine Books, 1972 (ISBN 978-0345024275)
מ. פרייס, רוברט; מעגלו של אזאתות'; כאוסיום, מרץ 1995 (מסת"ב 978–1568820408)	M. Price, Robert; The Azathoth Cycle; Chaosium, March 1995 (ISBN 978-1568820408
ספראג דה קמפ, לאון; לאבקרפט: ביוגרפיה; בארנס אנד נובל, ניו יורק, 1996 (מסת"ב 0-385-00578-4)	Sprague De Camp, Lyon; Lovecraft: A Biography; Barnes & Noble, 1996 (ISBN 0-385-00578-4)
ויינברג, רוברט; סיפור המעשיות המוזרות; הוצאת פקס קולקטור, דצמבר 1999 (מסת"ב 978-1587151019)	Weinberg, Robert; The Weird Tales Story; Fax Collector's Editions, December 1999 (ISBN 978-1587151019)
ג'ושי, סונאנד טריאמבק; אי. שולץ, דייוויד; אנציקלופדיית ה.פ. לאבקרפט; הוצאת היפוקמפוס, 2004 (מסת"ב 978-0974878911)	Joshi, Sunand Tryambak; E. Schultz, David; An H.P. Lovecraft Encyclopedia; Hippocampus Press, 2004 (ISBN 978-0974878911)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הדבר על מפתן הדלת בוויקישיתוף

• הדבר על מפתן הדלת באתר הארכיון של ה.פ. לאבקרפט; אורכב מהמקור ב-17 באוגוסט 2013.

הערות שוליים

1. "הדבר על מפתן הדלת", מרכז המידע האינטרנטי עבור ספרות ספקולטיבית; אורכב מהמקור ב-16 באפריל 2022.
2. ג'ושי, קאנון, 1999; עמוד 243.
3. "יומנו של ה.פ. לאבקרפט", וירד, ברוס סטרלינג, 4 ביולי 2011; אורכב מהמקור ב-17 באפריל 2016.
4. ג'ושי, שולץ, 2004; עמוד 264; "נראה כי הסיפור הושפע משתי יצירות ספרותיות משמעותיות. הראשון, הדבר האפל או הדבר המוצלל, אשר פורסם לראשונה ב-1925 באנגליה בשם התרופה, ופורסם שנית ב-1928, עוסק באדם המציג כוחות על טבעיים של היפנוזה והחלפת נפשות".
5. ג'ושי, שולץ, 2004; עמוד 264; "הרעיון להחלפת נפשות בין בני אדם ממינים שונים עשוי היה להגיע מההשפעה הספרותית השנייה, חילופי נשמות מ-1911 מאת בארי פיין, אשר לאבקרפט החזיק בעותק שלו. כאן ישנו מדען המשכנע את אשתו לעבור ניסוי מדעי שבו נשמותיהם, או אישיותיהם, יתחלפו, באמצעות מכונה שבנה".
6. ספראג דה קמפ, 1996; עמודים 383–385; "מספר מבקרים העלו את ההשערה כי אסנת היא למעשה בדיוניזציה של אשתו של לאבקרפט, סוניה גרין. ישנן מספר נקודות דמיון, בייחוד גישתה האגרסיבית של סוניה במערכת היחסים שלה עם לאבקרפט, ונטייתה 'להניע' אותו להתקדם, באותו האופן בו אסנת, במובן הספרותי יותר, דוחפת את דרבי. עם זאת, ישנם גם הרבה הבדלים. ההיקש המתבקש על הדעת הוא ההנחה כי אסנת היא מוצר המורכב מדמיונו של לאבקרפט, עם נגיעות משלל הנשים שהכיר בחייו: אמו, אשתו, ואחרות".
7. ספראג דה קמפ, 1996; עמוד 5; "עד לשנים האחרונות בחייו, שנא לאבקרפט בני אדם על בסיס גזע, עד לרמת השיגעון. באופן כללי, הוא שנא את כל הזרים באשר הם, בייחוד מהגרים, וכינה אותם בשם 'שרצים דמויי חולדות אשר הגיעו מהגטו' או 'בני תערובת אוריינטלים בעלי פני חולדה ועיניים חרוזיות'. כאשר שהה בברוקלין וגילה שאחד משכניו היה סורי, הגיב לדבר כאילו מצא נחש פעמונים בחדר האמבטיה שלו".
8. ג'ושי, קאנון, 1999; עמוד 9.
9. ספראג דה קמפ, 1996; עמוד 383; "כאשר סיים לכתוב אותו עם ידיו, לא הצליח להחליט אם היה מוצלח, ולא כפה על עצמו להדפיס אותו במכונת הכתיבה עד לחורף הבא. לאחר מכן הציג אותו בפני חבריו".
10. ויינברג, 1999; עמוד 42.
11. קרטר, 1972; עמוד 102; "אבל בחזרה ללאבקרפט. סיפורו, הדבר על מפתן הדלת, הוא, שוב, קטן באופן מסקרן, ואינו יוצר סיפוק, באיזושהי צורה. אולי אנחנו, הקוראים, הפכנו למפונקים בעקבות סיפורים עילאיים כגון קריאתו של קת'ולהו, הזוועה בדאנוויץ', והלוחש בחשכה: ציפינו שכל סיפור חדש במעגל יהיה אפילו יותר גדול ומוצלח מקודמיו. בכל מקרה, הסיפור נכשל לחשמל את הדמיון. היישר ממוטיבים של אימה קוסמית ואבדון קטקליזמי, הרעיון כולו התדרדר לכדי טרגדיה ביתית ומושחתת אשר אפשר לפטור אותה כסיפורו של אדם בעל אישה שתלטנית, אם ברצונכם להתבדח"; "למרות שהוא יוצר בקוראיו הלם, במובן המוכר והידוע, הוא אינו בעל חשיבות רבה, ונטול החזון הקוסמי אשר הפך רבים מסיפוריו של לאבקרפט לכה בלתי נשכחים".
12. "הדבר על מפתן הדלת", בסיס הנתונים האינטרנטי לסרטים; אורכב מהמקור ב-16 באפריל 2022.
13. "הפודקאסט של האס. אף. אף. אודיו מספר 396 - לקרוא לאורך: הדבר על מפתן הדלת מאת ה.פ. לאבקרפט", אס. אף. אף. אודיו, ג'סי ויליס, 21 בנובמבר 2016; אורכב מהמקור ב-17 באפריל 2022.
14. "הנץ ביער", גודרידס; אורכב מהמקור ב-16 באפריל 2022.