בית הסוהר גלבוע, שנפתח בשנת 2004, הוקם בתחילה כחלק מבית הסוהר שטה ונקרא "שטה ב'". בהמשך הופרד והוגדר כבית סוהר עצמאי ברמת ביטחון מרבית, המיועד להחזקת אסירים ביטחוניים, בעיקר בעקבות האינתיפאדה השנייה. באוגוסט 2014 נחשפה מנהרת בריחה ראשונה שנחפרה במקום[3], בעקבות זאת נכתב במסמך מודיעיני בעניין "האיום התת־קרקעי". הדו"ח הדגיש כי בית הסוהר בנוי על כלונסאות[4], באזור המאופיין בפעילות סיסמית ענפה ובאדמת סחף קלה לחפירה, ובשל כך מהווה קרקע נוחה לחפירת מנהרות. עוד צוין שבבית הסוהר מבני כליאה ישנים, שייתכן ומכילים חללים תת-קרקעיים קיימים, העלולים להקל על מלאכת חפירה במקום. דו"ח זה גם הזכיר מקרה דומה בכלא אשל, שבו אותרו כלונסאות וחללי תת־קרקע, שנוצלו בניסיון חפירה[5]. עד מועד בריחת האסירים, התוכנית ההנדסית של בית הכלא הייתה זמינה באופן פומבי באתר משרד האדריכלות שתכנן אותו[6].
אף שחטיבת המודיעין של שב"ס קיבלה מידע על כוונות בריחה מצד אסירים, בכלא גלבוע לא היה רכב סיור ייעודי לאיתור חשודים או לטיפול במקרי בריחה[7]. בנוסף, הזנחה רבת-שנים של התחום הטכנולוגי בשב"ס תרמה להיווצרות התנאים שאפשרו בריחות[8]. אמנם, תקציב משמעותי הוקצה לשיפור טכנולוגי חודשיים לפני אירוע הבריחה, אך בשל הזמן הקצר התקצוב לא השפיע על הפעילות בשטח, שנשארה מבוססת על תפעול ידני בלבד[9]. כמו כן, בעקבות מחאת האסירים, חסמי האותות הסלולריים בכלא הופעלו ברמה שאינה אפקטיבית, במטרה לשמור על "שקט תעשייתי"[10][11].
הבריחה
מהלך הבריחה לפי מסקנות ועדת הבדיקהפתח המנהרה כפי שהתגלה מתוך תא המקלחת, וניתוח חלקיופתח היציאה של המנהרה למרגלות מגדל ח׳
לתוכנית הבריחה היו שותפים 11 אסירים לפחות, וביצועה החל בחודשים נובמבר־דצמבר 2020.
חפירת המנהרה נעשתה מתוך חדרון המקלחת[12] בתא 5 באגף 2. על פי הערכות חקירת יחידת יהל"ם, רצפת חדרון המקלחת נפרצה באמצעות חומצה ופצירה מאולתרות.[א][13] המשך החפירה נעשתה באמצעות קולב ועט,[15] עד לפתחה החיצוני שמתחת לאחד ממגדלי השמירה של בית הסוהר, מגדל ח׳.[1] את העפר פיזרו האסירים במערכת הביוב של הכלא, בפחי אשפה ובפירים חלולים שמצאו,[16] ולמרות מספר דיווחים שנמסרו לסוהרים הנושא זכה להתעלמות.[17] חודשיים לפני הבריחה אחד הסוהרים הבחין בשבר במרצפת שהסתירה את פיר המנהרה, ואף קרא לקצין. למרות זאת, הקצין התעלם ופטר את השבר בטענה שכך המצב בתאים רבים בכלא, בלי בדיקה נוספת.[18]
יום לפני הבריחה, זכריא זביידי הועבר לבקשתו לתא 5, בניגוד לנוהג השב"ס להפריד בין אסירים המשויכים לארגונים שונים, ובאופן חריג מאוד.[19] מחשש שהחול שפיזרו בצנרות יתגלה, הבורחים הקדימו בכיממה את מועד בריחתם המתוכנן, כבר ליום המָחרת, באופן שמנע מהם סיוע חיצוני.[20]
הבריחה התרחשה ב־6 בספטמבר2021, לאחר השעה אחת בלילה, דרך המנהרה שהתמשכה לאורך של כ־22 מטרים. האסירים הבורחים החליפו או השאירו את מדי האסיר שלהם מול מגדל השמירה,[21] שלא היה מאויש בשל מחסור בתקציב לכוח אדם.[1] במגדל שמירה אחר הוצבה סוהרת שביצעה תפקיד זה לראשונה, ולאחר ששמעה רעשים היא יצאה מעמדת השמירה, אך לא ראתה דבר.[22] הסוהרת הודתה בחקירתה שנרדמה לפני ששמעה רעשים, ושחזרה לישון לאחר שלא ראתה דבר – אך מאוחר יותר טענה שאולצה לחתום על עדות זו.[23] זאת ועוד, איש הצוות שישב במרכז השליטה והיה אמור לצפות במצלמות שתיעדו את בריחתם בזמן אמת[24] לא עשה זאת, גם כאשר מערכת ההתרעה של הכלא הופעלה בעקבות נביחותיהם של כלבי השמירה.[17]
יעקוב מחמוד אחמד קאדרי (גוואדרה) נידון לשני מאסר עולם ובנוסף 35 שנות מאסר בגין פעילותו בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בשנת 2014, כבר היה מעורב בניסיון בריחה מהכלא – קבוצת אסירים, ובהם הוא ומחמוד עבדאללה עלי עארדה, חפרו מנהרה בתוך בית הסוהר שטה, אך היא נתגלתה.[27]
חקירת הבריחה והמצוד אחר הבורחים
גילוי הבריחה
דיווח ראשון על חשד לבריחה הגיע למשטרה בשעה 1:49, מאזרח שנסע בכביש 71 וראה דמויות רצות בשדות. תוך דקות אחדות הגיעה למקום ניידת סיור שפתחה בסריקות. עובד בתחנת דלק סמוכה סיפר לשוטרי הסיור שראה אדם בעל חזות מוזרה שעבר באזור. בשעה 2:14 דיווח סגן מפקד תחנת המשטרה בבית שאן למרכז השליטה בכלא על החשדות.[28] בסמוך לשעה 3:00 לפנות בוקר דיווחו חקלאים מהיישובים הסמוכים לכלא על דמויות חשודות שנצפו בשטחים החקלאיים של היישובים. לאחר בדיקה בתאי בית הסוהר עלה כי שישה אסירים ועצירים ביטחוניים ברחו מהכלא. אנשי שירות בתי הסוהר עדכנו את משטרת ישראל שחסרים שישה מחבלים.
לאחר היוודע דבר הבריחה, פתחו כוחות משטרת ישראל, משמר הגבול ויחידת דרור[ב] במרדף אחר האסירים והעצירים הבורחים בשיתוף שירות הביטחון הכללי. קציני הביטחון ביישובים הסמוכים לבית הסוהר גלבוע עודכנו בדבר הבריחה, ומחסומים הוצבו בדרכים.[29]
בבית הסוהר גלבוע הוקם חפ"ק מאוחד, וכוחות משטרת ישראל נפרסו ביישובים הסמוכים לבית הסוהר. כוחות משטרה, כלבנים ואמצעים אוויריים משטרתיים החלו בחיפושים אחר האסירים והעצירים הבורחים.[30] עובדי בית הכלא נחקרו, בשל אפשרות לרשלנות מצידם, ומתוך חשד שהבורחים קיבלו סיוע מתוך סגל הכלא.[31]
בעת בריחתם המתמשכת, האסירים שהו בקרבה רבה לכוחות הביטחון. כך למשל קאדרי ועארדה הסתתרו יום שלם בעמדת הסוואה שהקימו בשיחים במרחק של חמישה מטרים מגדר בסיס צה"ל, ולטענתם אף היו מסוגלים לפגוע באחד החיילים. זביידי ומוחמד עארדה נצפו על ידי אזרח ערבי שדיווח עליהם, אך הספיקו להתחבא מאחורי עץ כשניידת משטרה הגיעה לחפשם. במשך שעה היו לצדם שוטרים, אך הם לא נתפסו.[24] כממג'י ואינפיעאת הספיקו לברוח משוטרים שבמקרה הבחינו בהם תוך כדי נסיעה בצד הדרך, והצליחו להגיע לג'נין ולשהות שם במספר דירות מסתור, תוך ניצול פרצה בגדר ההפרדה.[18]
מעצר שני הבורחים האחרונים, מונאדל יעקוב אינפיעאת ואייהם נאיף כממג'י. סרטון מטעם דובר צה"ל.
ב־10 בספטמבר, נתפסו שניים מהאסירים – יעקוב מחמוד קאדרי ומחמוד עבדאללה עארדה – באזור הר הקפיצה, סמוך לנצרת, לאחר שעובר אורח הבחין בשתי דמויות חשודות אשר חיטטו בפחים וחיפשו מזון. השניים אף ניגשו לבית משפחה וביקשו מזון. שני האסירים הבורחים זוהו, ולאחר זמן קצר נמסר דיווח למשטרה. השוטרים הגיעו למקום, ועצרו את שני האסירים.[32]
כעבור שעות אחדות, ב־11 בספטמבר, נתפסו בכפר אום אל־גנם, הסמוך להר תבור, שני אסירים נוספים שנמלטו: זכריא זביידי ומוחמד קאסם עארדה.[33] יחידת הגששים במילואים "מרעול" התחקתה אחרי עקבות הבורחים שהתגלו בשטח, ובנוסף לחיפושים, נהג טרקטורון הבחין במחבלים ודיווח למשטרה. בעקבות זאת גילו הגששים את עארדה ישן בחניוןמשאיות ביישוב ואת זביידי מתהלך בסביבה. את המעצר השני ביצע כוח ימ"מ.[34]
לאחר תפיסת הארבעה הוארך מעצרם בתשעה ימים, בחשד לעבירות נוספות פרט לאלו שבגינן נאסרו: בריחה ממשמורת חוקית, קשירת קשר לביצוע פשע, חברות בארגון טרור, ומתן שירות ואמצעים לביצוע מעשה טרור.[35]
ב־19 בספטמבר נעצרו בג'נין שני האסירים האחרונים, מונאדל יעקוב אינפיעאת ואייהם נאיף כממג'י, שהצליחו בבריחתם להגיע לשטחי הרשות הפלסטינית. השניים נעצרו על ידי כוח ימ"מ שלווה בכוחות צה"ל, על פי מידע שהתקבל מהשב"כ על הבית שבו הסתתרו. יחד עם הבורחים נעצרו שני סייענים שלהם.[2] במקום התפתחו חילופי אש בין פלסטינים לכוחות צה"ל והמשטרה.[16]
עלות המצוד הוערכה בכמה עשרות מיליוני שקלים לכלל גופי הביטחון. בפרט, עבור המשטרה העלות עמדה על 6 מיליון שקלים, מתוכם 5.5 מיליון על כוח אדם, כ־300 אלף על תפעול מסוקים, וכ־200 אלף על מזון.[36]
משפט
ב־29 בספטמבר, לאחר סיום החקירה הפלילית, הוגשה הצהרת תובע נגד ששת הבורחים וחמישה אסירים נוספים שסייעו להם בבריחתם, ומעצרם הוארך.[37] למחרת, השב"כ העביר בחזרה את ששת הנמלטים לידי שב"ס, שם הוחלט לשכנם בתאי הפרדה בחמישה בתי כלא שונים.[13]
ב־3 באוקטובר הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בנצרת נגד ששת הבורחים וחמשת האסירים הנוספים שסייעו להם, בגין בריחה ממשמורת חוקית וסיוע לבריחה ממשמורת, וללא סעיפי החשד הנוגעים לטרור (חברות בארגון טרור, ומתן שירות ואמצעים לביצוע מעשה טרור).[12] בנוסף, הוגש כתב אישום נגד שני פלסטינים שסייעו וסיפקו לכממג'י ואינפיעאת מקום מקלט בג'נין.[38]
נציבת שירות בתי הסוהר, קטי פרי, הורתה בעקבות הבריחה לפזר את אסירי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בין בתי הכלא, כך שכל אסיר כזה ישהה בתא נפרד עם אסירים מארגונים אחרים.[41] בעקבות פיזור אסירי הג'יהאד פרצו התקוממויות של אסירים שהתנגדו למהלך זה של השב"ס. בחלק מהאירועים הציתו המחבלים תאים בבתי הסוהר הביטחוניים קציעות, עופר, רמון ומגידו.[42] באוקטובר, הוגש כתב אישום נגד שני אסירים על שהציתו תאים בבית הסוהר רמון באמצעות מצית ומזרנים.[43]
לאחר הבריחה הושקעו 30 מיליון שקלים באטימת הפרצות שמתחת לכלא, באמצעות יציקת בטון מסביב לכלונסאות.[4] צוותי הנדסה סרקו בתי סוהר נוספים, בכדי למנוע מקרים דומים של בריחה באמצעות מנהרה או חלל תחת רצפת התא.[44]
לאור הבריחה מכלא גלבוע, וניסיון בריחה נוסף שסוכל מבית הסוהר עופר,[45] נקבע שאסירים בסיכון גבוה לבריחה (אסירי סג"ב) לא יחלקו תאים משותפים, וכן שהם יועברו ויחליפו תא בכל 4 חודשים, אגף מדי 16 חודשים, ובית סוהר מדי 32 חודשים.[46]
במאי 2022 הוקם ענף למניעת חפירת מנהרות מבתי הסוהר, שפועל בסינוף לחטיבת המודיעין.[47]
דו"ח השב"כ לחודש ספטמבר העלה כי כמות הפיגועים באזור יהודה ושומרון האמירה לאחר הבריחה.[54][55]
ההבט התרבותי והלאומי
בדמותם של האסירים ובהשראת בריחתם נוצרו קריקטורות, פסלים וגרפיטי, והם הפכו לנושא לאומי בעיני הפלסטינים.[56] למשל, ב־21 בספטמבר הוקדש להם ציור קיר ברצועת עזה.[57]מוטיב חוזר ביצירות היה מוטיב הכפית, שבה כביכול השתמשו האסירים על מנת לברוח לחופשי.[58]
לאחר לכידת האסירים הם צולמו כשהם תשושים וחבולים, אך הפלסטינים פרסמו את התמונות הללו לאחר עיבוד גרפי, במסגרתו שינו את מבע פניהם להבעה מחויכת ורעננה.[59] התמונות החדשות שימשו אותם להעלאת המורל, לכרזות, ולפרסומים שונים שעסקו בבריחתם.[60]
במרץ 2022 פרסם הערוץ אל־קֻדס אל־יום (ירושלים היום), כי הפיק סדרת טלוויזיה שנועדה לשידור בערבי חודש הרמדאן שחל באפריל.[61] שם הסדרה הוא ”תג ניצחון – גלבוע“ (בערבית: شارة نصر– جلبوع)[62] והיא עוסקת בבריחת האסירים מבית הסוהר, ובאסירים ביטחוניים נוספים.[63]
הוצאת צווי איסור פרסום
לאחר גילוי הבריחה, משטרת ישראל העבירה מידע ביוזמתה לאמצעי התקשורת, אך במקביל היא פנתה לבית משפט השלום בנצרת, שם הוצא לבקשתה בדיעבד צו איסור פרסום על עצם אירוע הבריחה. מאוחר יותר, צו איסור הפרסום צומצם לבקשת המשטרה, ואסר רק על פרסום מידע מתוך החקירה ולא על עצם הבריחה, אך גם צו זה הופר על ידי המשטרה עצמה. מידע מפר פורסם גם ביוזמת שב"ס, שב"כ וצה"ל.[64] הצו הוסר בסיום החקירה הפלילית.[37]
נשיא בית משפט השלום בנצרת,[ג] השופט דורון פורת, מתח ביקורת על האבסורד והזילות בכלי צו איסור הפרסום שיוצרת המשטרה בהתנהלותה, וקרא לבדק בית. אמצעי התקשורת מתחו ביקורת לא רק על המשטרה ושאר גופי הביטחון הרשמיים, אלא גם על הרשות השופטת, שמשמשת כחותמת גומי המאשרת כל בקשה לצו ללא הפעלת שיקול דעת. לטענתם, בשל כך נגרם נזק לאמון הציבור במערכת הצדק ואכיפת החוק.[64]
במרץ 2022 פרסמה הוועדה החלטת ביניים, ובה פירטה ליקויים־לכאורה שמצאה,[69][70] שהיא מעניקה זכות טיעון למספר בכירים בארגון שעלולים להיפגע ממסקנותיה הסופיות לגביהם, כולל הנציבה פרי.[71]
![מגדל השמירה ח׳ בבית הסוהר גלבוע, שתחתיו היה פתח היציאה של מנהרת הבריחה[1]](%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Gilboa_Committee_Tour_3.jpg)
