דלתא שלוש (באנגלית: Deltathree Inc) היא חברה אמריקאית-ישראלית המספקת שירותי טלפוניית IP. החברה הייתה מהראשונות בעולם שהציעה שירות טלפוניה דרך האינטרנט, והוזלה של עלות שיחות בינלאומיות ביותר מ-90 אחוז[1].
החברה הוקמה ביוני 1996 על ידי אלי וורטמן וג'ייקוב דיווידסון (יעקב נר דוד), במטרה לפתח שירות שיחות בינלאומי מבוסס אינטרנט בעלות נמוכה, בטכנולוגיית VoIP, ופתרון "PC to Phone", תוך שימוש בטכנולוגיה שפותחה על ידי חברת ווקלטק הישראלית[2]. ביוני 1997 חברת RSL Communications, חברת תקשורת שהייתה בבעלות רון לאודר[3], רכשה 51% ממניות החברה תמורת 5 מיליון דולר[4]. באפריל 1998, נרכשה יתרת המניות תמורת 15 מיליון דולר[5]. RSL הייתה גם ללקוחה המרכזית של החברה באותה עת[5].
באוקטובר 1999 חברת Yahoo! השקיעה כ-2 מיליון דולר ברכישת כאחוז ממניות החברה, שהתשלום תמורת המניות בוצע בזכויות פרסום שהעניקה באתריה ל"דלתא שלוש"[6]. אחר כך גם חתמה על הסכם שיווק, במסגרתו שולבו מוצרי טלפוניית האינטרנט של "דלתא שלוש" בדפי מדריך הטלפונים באתר Yahoo, במטרה שמשתמשים יכלו לבצע שיחות טלפון דרך רשת האינטרנט בקלות[7]. הסכם דומה חתמה גם עם חברת המדיה CNET[8], לה הוקצו 4% מהמניות תמורת 11 מיליון דולר[5], ועם מספר חברות מדיה נוספות[9].
בנובמבר 1999 ביצעה החברה הנפקה ראשונה לציבור של מניות בבורסת נאסד"ק, וגייסה 90 מיליון דולר לפי שווי שוק של 450 מיליון דולר[10][5]. אחר כך בית ההשקעות ליהמן ברדרס, ששימש כחתם המוביל בהנפקה, מימש אופציה של 'גרין שו' זכות להקצאת ניירות ערך נוספים מהחברה, במחיר ההנפקה כך שהיקף הגיוס גדל לכ-96 מיליון דולר[11]. בתחילת שנת 2000, בשיא בועת הדוט-קום, שער המנייה יותר מהכפיל את עצמו ובפברואר 2000 רשמה המניה שיא של 60 דולר, שהעניק לחברה לזמן קצר שווי של יותר ממיליארד וחצי דולר[12]. זאת גם בעקבות המלצת 'קנייה חזקה' של בתי ההשקעות[13]. אולם תוך שנה צנחה המניה בשיעור של 98%, למחיר של כ-1.5 דולר וחברת האם RSL פשטה את הרגל[14]. בנוסף משקיעים בארצות הברית הגישו תובענה ייצוגית נגד החברה ומנהליה[15].
אלי וורטמן כיהן כמנכ"ל מאז הקמת החברה ועד למאי 1999, אז מונה עמוס סלע לתפקיד[16]. במרץ 2000 מונה נועם ברדין לתפקיד נשיא ומנכ'ל החברה[17]. במרץ 2002 עבר ברדין לכהן כיושב ראש החברה, תפקיד אותה מילא עד 2007 במקומו מונה שימי צימלס למנכ"ל[18].
ממייסדי החברה וורטמן ודיווידסון עזבו במהלך שנת 2000 וייסדו את חברת NomadIQ, שנמכרה לאחר זמן קצר[19], והשקיעו בחברת Ambient[20], שפיתחה פתרון חיבור לאינטרנט באמצעות רשת החשמל[21]. בנובמבר 2001 עזבו עוד שניים ממייסדי החברה המקוריים, דימיטרי גורושנסיק וסופיה בבקובה שפיתחו את הטכנולוגיה שלה, כדי להקים חברה חדשה, קרוסאופטיקס (CrossOptix), שפיתחה פתרונות תקשורת אופטיים[22]; נועם ברדין שהיה מנכ"ל עזב ב-2007, ובהמשך הפך למנכ"ל אפליקציית הניווט הפופולרית Waze[23].
החברה סיימה את הרבעון הראשון של 2001 עם הכנסות של 6 מיליון דולר והפסד של 8 מיליון דולר, ושווי השוק של החברה בבורסה ירד מתחת לשווי ההון העצמי שלה. ביולי 2001 מכרה חברת RSL את השליטה בחברה לאיש העסקים יצחק תשובה במחיר של 80 סנט למניה תמורת כ-16 מיליון דולר[12]. אולם תחילה מחיר המניה המשיך לרדת והיא הייתה בסכנת מחיקה מהמסחר בנאסד"ק[24].
בסוף 2001 החלה התאוששת בעסקי החברה, היא חתמה על הסכם עם חברת מיקרוסופט לשילוב פתרונות טלפוניית ה-IP שלה במערכת ההפעלה Windows XP וב-MSN Messenger, כדי לאפשר למשתמשים שיחות טלפון מהמחשב האישי שלהם[25]. בנוסף הייתה בין החברות הראשונות בעולם ליישום שירות טלפוניה בפרוטוקול התקשורת SIP, שנכנס באותה עת לשימוש. במרץ 2002 אף זכתה החברה בפרס חברת השנה בתחום העברת הקול בטכנולוגיית IP של חברת המחקר פרוסט אנד סאליבן[26]. בעקבות ההתאוששות בעסקי החברה[27], מחיר המנייה עלה ויצחק תשובה הצליח לממש את השקעתו במניות החברה ברווח ניכר, של כ-80 מיליון שקל[28][29].
החלה משנת 2006 הכנסות החברה שוב החלו לרדת, בנוסף היא התקשתה לייצור רווחים משמעותיים במשך השנים שרפה את קופת המזומנים שנותרה מגיוס ההון שלה ב-1999. בפברואר 2007 רכשה אחת ממתחרותיה, חברת Go2Call האמריקאית, אך הכנסות החברה המשיכו לרדת[30].
מניות החברה נמחקו על ידי נאסד"ק, במרץ 2008, לאחר שנפלו מתחת ל-1 דולר, ומניית החברה עברה להיסחר דרך ה-OTC Bulletin Board (רשימת "הפינק שיטס"), מערכת מסחר למניות שלא עומדות בתנאי הנאסד"ק[31]. באפריל 2008 פיטרה שליש מעובדיה[32] בסוף הרבעון השלישי נותרו לחברה מזומן ושווי מזומן בסך 1.8 מיליון דולר בלבד ויצחק תשובה מכר את יתרת החזקתו (36%) תמורת 358 אלף דולר[33].
בפברואר 2009 הודיעה החברה כי מכרה את רוב המניות (54.3%) לחברת D4 Holdings האוסטרלית תמורת 1.17 מיליון דולר במזומן[34].
מרכז המחקר והפיתוח והמרכז התפעולי של החברה היה ממוקם בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים ופעל תחת חברת בת בשם "דלתא שלוש ישראל בע"מ".
החברה הציעה את שירותיה לשוק הביתי ולעסקים הקטנים, וגם הציעה פתרון של 'תווית לבנה' לארגונים (כלומר ניהול שירות הטלפוניה עבורם במיקור חוץ). בסיס הלקוחות שלה סווג לשלושה תחומים: שירות ישיר למשתמשי קצה, שירות דרך משווקים ופתרונות אירוח: