בפרוץ מלחמת-העולם השנייה היו ביחידות טוטנקופף ובעתודתם 24,000 איש המאורגנים בשמונה גדודים.
תשעה ימים לאחר פלישת כוחות הגרמנים לפולין נשלחו לשם שלושת הגדודים המקוריים של טוטנקופף ובעקבותיהם כמה מן הגדודים החדשים.
באכזריות שתאמה היטב את הכשרתם עשו אנשי גה"מ מעשי זוועות שהיו אופייניים לטרור הנאצים באירופה הכבושה[2].
הדיוויזיה עצמה נוסדה באוקטובר 1939, כחודש לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. חייליה באו מקרב יחידות גולגולת המת שהייתה אחראית על מחנות הריכוז ובמהלך כל קיומה היה זרם מתמיד של חילופי כוח אדם בין הדיוויזיה לבין שומרי מחנות הריכוז[3], מקור גיוס נוסף לחיילים היו היחידות להגנת המולדת של דנציג.
במסגרת מבצע דמיאנסק, מתקפת הנגד הסובייטית שיצרה את "כיס דמיאנסק" בתוכו כותרו שש דיוויזיות גרמניות, ספגה הדיוויזיה אבדות כבדות ביותר ואיבדה כ-80% מכוח האדם המקורי שלה. באפריל 1942 הצליחו הגרמנים לשבור את טבעת הכיתור סביב הכיס ולחבור לכוחות המכותרים. בשל האבדות הכבדות שספגה הועברה הדיוויזיה לצרפת, בה שהתה עד פברואר 1943 לצורך מנוחה וארגון מחדש. במהלך הארגון מחדש גויסו חיילים חדשים לדיוויזיה והוחלף הציוד שנפגע במהלך הלחימה בברית המועצות. בזכות תפקודה במהלך הלחימה בחזית המזרחית, שודרגה הדיוויזיה מדיוויזיית חי"ר לדיווייזיית פאנצרגרנדיר וקיבלה רגימנט טנקים.
החזרה לברית המועצות
בתחילת פברואר 1943 קיבלה הדיוויזיה פקודה להצטרף לקבוצת ארמיות דון בפיקודו של אריך פון מאנשטיין שנועדה לחלץ את הארמייה השישית של הוורמאכט שהייתה מכותרת בסטלינגרד. פון מנשטיין לא הצליח לחלץ את הארמייה המכותרת, והדיוויזיה, שעדיין הייתה תחת פיקודו, עברה צפונה על מנת להשתתף במתקפת הקיץ הנאצית שהגיעה לשיאה בקרב קורסק ביולי 1943. הדיוויזיה נלחמה באגף הדרומי של המתקפה הגרמנית והתבלטה בקרב פרוחורובקה, אך נשחקה ונאלצה לעבור לעתודה.
לאחר קרב קורסק סופחה הדיוויזיה לארמייה השישית שהוקמה מחדש והוצבה בדרום אוקראינה, שם השתתפה בקרבות נגד ראש הגשר הסובייטי על נהר המיוס. זמן קצר לאחר מכן, נאלצה לשוב צפונה על מנת לתגבר את המגננה הנאצית במבצע רומיאנצב, בו ניסו הרוסים לכבוש את חרקוב. למרות הלחימה העקשנית של היחידות הנאציות, הסובייטים הצליחו לאגף את המגינים והנאצים נאלצו לסגת.
בראשית ספטמבר 1943 הגיעה הדיוויזיה לדנייפר ונלחמה נגד ארמיית המשמר המשוריינת ה-5 של הצבא האדום, בה נלחמה גם בקרב קורסק. באוקטובר זכתה הדיוויזיה לשינוי ייעוד נוסף, הפעם לדיוויזיית שריון. בנובמבר של אותה השנה, הסובייטים הצליחו לשבור את המגננה הגרמנית והדיוויזיה נסוגה לגבול הרומני.
הדיוויזיה הייתה מעורבת בקרבות סמוך לגבול הרומני כשקיבלה פקודה בינואר 1944 לעבור צפונה על מנת לחלץ כ-56,000 חיילים גרמנים שכותרו בכיס קורסון. הגרמנים הצליחו במאמץ רב לחבור לכוחות המכותרים ורובם נחלצו מהכיס. אחרי פעולה זו, הדיוויזיה שבה דרומה והייתה מעורבת בקרבות כבדים ליד הנהר בוג במרץ 1944. בתחילת אפריל הועברה הדיוויזיה לעתודה, חידשה את ציודה וקיבלה תגבורות. לאחר מכן השתתפה בקרב טרגו פרומוס ותרמה לניצחון הגרמני.
פולין והונגריה
בתחילת יולי עברה הדיוויזיה לאזור גרודנו בפולין והשתתפה בהגנה על ורשה. הדיוויזיה השתתפה בקרבות נגד קורפוס משוריין של הצבא האדום שחוסל כמעט לחלוטין. עקשנותם של יחידות האס אס אפשרה לוורמאכט לייצב את החזית לאורך נהר הוויסלה. בדצמבר 1944 השתתפה הדיוויזיה במבצע קונרד שנועד לחלץ את הכוחות הגרמנים המכותרים באזור בודפשט. למרות ההצלחה הראשונית, המבצע נכשל והכוחות לא חולצו. יתרה מכך, הסובייטים פתחו במבצע לכיבוש וינה. במרץ 1945 כותרה הדיוויזיה יחד עם דיוויזיית פאנצר אס אס החמישית (ויקינג) כמעט לחלוטין, ורק בעזרת דיוויזיית פאנצר אס אס התשיעית הצליחה להיחלץ מהשמדה. החלקים הנותרים של הדיוויזיה המשיכו להתנגד לצבא האדום בצ'כוסלובקיה ונכנעו לאמריקאים ב-9 במאי. על פי הסכם מוקדם, העבירו האמריקאים את השבויים לידיים סובייטיות ואנשי הדיוויזיה נכלאו בגולאגים בסיביר.
פשעי מלחמה
האנדרטה וקברי החיילים הסנגלים שנרצחו בידי חילי הדיוויזיה ב Chasselay
במהלך המלחמה בצרפת ובבלגיה רצחו אנשי הדיוויזיה 89 חיילים בריטיים שבויים ב לה פאראדי ולאחר מיכן רצחו בין מאות לעשרות חיילים צרפתיים שבויים ממוצא אפריקאי ב צ'לסיי (Chasselay)[5]
דרכה הקרבית של הדיוויזיה
חיילי הדיוויזיה ברוסיה, 1944.חיילי הדיוויזיה לצד טנק T-34 הרוס, 1944.
