גָּנִימֶד הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק, והירח הגדול ביותר במערכת השמש.[1] קוטרו הוא כ-5,268 ק"מ, גדול יותר מכוכב הלכת הקטן ביותר במערכת השמש, כוכב חמה, אך מסתו היא רק כמחצית ממסת כוכב חמה. גנימד התגלה בשנת 1610 על ידי גלילאו גליליי, ונקרא על שם הדמות מהמיתולוגיה היוונית גנימדס.
תצפיות שנערכו על ידי הגשושית גלילאו מעלות את הסברה שגנימד מורכב משלוש שכבות:
גלעינו המתכתי של גנימד מעלה את האפשרות שבעבר היה הירח חם יותר, למעשה אפשרי שגנימד דומה לאיו, מתחת לשכבת הקרח העוטפת אותו.
צפיפותו הנמוכה של גנימד עומדת על כ-1.936 גרם/סמ"ק ומבססת את ההערכה כי גלעינו משתרע עד כדי מחצית קוטרו. עדויות לאטמוספירת חמצן דלילה הדומה לזאת שנמצאה על ירחו הנוסף של צדק, אירופה, נתגלו על ידי טלסקופ החלל האבל.
החמצן נוצר בהשפעת הקרינה של חלקיקים טעונים חשמלית שנכלאו בשדהו המגנטי של צדק; חלקיקים אלה נופלים על-פני שטחו של גנימד, וגורמים לפירוק מולקולות מים בקרח שעל פניו לחמצן ולמימן. המימן בורח מכוח המשיכה של גנימד אל החלל, עקב משקלו האטומי הנמוך, ואילו החמצן נשאר. כך נוצרה על-פני גנימד שכבת חמצן דקיקה, המהווה את אטמוספירתו.
פני השטח של גנימד מצולקים במכתשים עקב פגיעות מטאוריטים, אך שונים מאלו של הירח והם שטוחים. בנוסף קיימים על-פני הירח הרים, עמקים ונהרות לבה עתיקים.
השמש • כוכב חמה • נוגה • כדור הארץ • מאדים • קרס • צדק • שבתאי • אורנוס • נפטון • פלוטו • אורקוס • האומיה • מאקה-מאקה • קווה-וואר • אריס • גונגגונג • סדנה
ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ואנת', ירחי האומיה, MK 2, ווייווט, דיסנומיה, שיאנגליו)
טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי (טבעות ריאה (משוער)), טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעת האומיה, טבעות קווה-וואר)
כוכב לכת • כוכב לכת ננסי • גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואיד • כוכבי לכת מינוריים (אסטרואיד • קנטאור • גופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)
כוכבי לכת ארציים • ענקי הגזים (ענקי הקרח) • גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)
מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) • מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) • מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)