הירחים הגליליאניים

מונטז' של ארבעת הירחים הגליליאניים של צדק, בתמונה מורכבת המתארת חלק מצדק עם הכתם האדום הגדול וגדליהם היחסיים (המיקומים הם להמחשה, לא ממשיים). מלמעלה למטה: איו, אירופה, גנימד, קליסטו.

הירחים הגליליאניים הם ארבעה ירחים של כוכב הלכת צדק שהתגלו על ידי גלילאו גליליי ב־7 בינואר 1610. אלו הם הגדולים שבירחי צדק ולכן קל יחסית להבחין בהם במשקפות אסטרונומיות פשוטות ובטלסקופים קטנים. למעשה, את אחד מהם, את קליסטו, ניתן לראות בעין בלתי מזוינת בתנאים אופטימליים.

לאחר השמועות על גילוים, טענו כי האסטרונום הסיני גן דה (Gan De) גילה אותם בשנת 362 לפנה"ס, כמעט 2,000 שנה לפני גלילאו. גלילאו צפה בתנועת הירחים במשך מספר ימים וגילה כי הם נעים במסלול סביב צדק. הגילוי תמך במודל ההליוצנטרי של ניקולאוס קופרניקוס, שכן הוא המחיש כי לא כל גרמי השמים סובבים את כדור הארץ, כפי שגרס המודל הגאוצנטרי. הייתה זו אחת התרומות החשובות של גלילאו לחיזוק המהפכה הקופרניקאית.

שמות הירחים

גלילאו גליליי, מגלה ארבעת הירחים.

הירחים הגליליאנים וצדק בצילום חובבים בהגדלה פי 12.

לאחר הגילוי קרא גלילאו לתגלית Cosmica Sidera כאות כבוד לקוזימו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ולאחר מכן שינה את השם ל־Medicea Sidera ("הכוכבים של מדיצ'י"), מפני שבאותה תקופה חיו ארבעה אחים מהמשפחה (קוזימו, פרנצ'סקו, קרלו ולורנצו). התגלית הוכרזה לבסוף בספר "השליח הכוכבי" (Sidereus Nuncius) שראה אור בוונציה חודשיים לאחר הגילוי.

שמות רבים הוצעו לירחים, אך לבסוף נותרו על כנם השמות שהוצעו על ידי סימון מריוס (Simon Marius) שטען שגילה את הירחים במקביל לגליליאו. הירחים איו, אירופה, גנימד וקליסטו, הם על שמות המאהבות של זאוס, ראש האלים במיתולוגיה היוונית, המקביל ליופיטר, שעל שמו נקרא כוכב הלכת צדק.

גלילאו השתמש בשיטת מספור הנהוגה עד ימינו. הוא כינה את הכוכבים במספרים 1,2,3,4. 1 מתייחס לאיו, מפני שהוא הקרוב ביותר לצדק מבין ארבעת הירחים הגלילאנים. 2 מתייחס לאירופה, 3 לגנימד ו־4 לקליסטו (רחוק ביותר מצדק). גלילאו השתמש בשיטה זו אך מעולם לא פרסם אותה בציבור.

נתונים בסיסיים

בטבלה הבאה מוצגים ארבעת הירחים הגליליאניים מהקרוב (לצדק) לרחוק:

שם הירח	תמונה	מבנה פנימי	קוטר (ק"מ)	מסה (ק"ג)	צפיפות (גרם/סמ"ק)	מרחק סיבוב ממוצע סביב צדק (ק"מ)	זמן הקפה (סביב צדק) (ימים)	נטיית מסלול (°)	אקסצנטריות מסלולית
איו Jupiter I		ליבת מתכת מעטפת סלע	3,643	‎8.94×10^22‎	3.528	421,800	1.769	0.050	0.0041
אירופה Jupiter II	|	ליבת מתכת מעטפת סלע שכבת נוזלים אטמוספירה	3,122	‎4.8×10^22‎	3.014	671,100	3.551	0.471	0.0094
גנימד Jupiter III		ליבת מתכת מעטפת סלע שכבת נוזלים אטמוספירה	5,262	‎1.48×10^23‎	1.942	1,070,400	7.155	0.204	0.0011
קליסטו Jupiter IV		חסר ליבה שכבת סלע שכבת נוזלים דקה שכבת קרח	4,821	‎1.08×10^23‎	1.834	1,882,700	16.69	0.205	0.0074

השוואה

הירחים הגליליאניים, בהשוואה לירח של כדור הארץ

שם	IPA	קוטר		מסה		רדיוס המסלול		זמן הקפה
		ק"מ	%	ק"ג	%	ק"מ	%	ימים	%
איו	/ˈaɪ.oʊ/	3,643	105	‎8.9×10^22‎	120	421,700	110	1.77	7
אירופה	/jʊˈroʊpə/	3,122	90	‎4.8×10^22‎	65	671,034	175	3.55	13
גנימד	/ˈɡænimiːd/	5,262	150	‎14.8×10^22‎	200	1,070,412	280	7.15	26
קליסטו	/kəˈlɪstoʊ/	4,821	140	‎10.8×10^22‎	150	1,882,709	490	16.69	61

הירחים הגליליאניים משמאל לימין: איו, אירופה, גנימד וקליסטו

הירחים הגליליאניים משמאל לימין: איו, אירופה, גנימד וקליסטו.

קנה מידה של הירחים במערכת השמש ביחס לכדור הארץ.

קנה מידה של הירחים במערכת השמש ביחס לכדור הארץ.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הירחים הגליליאניים בוויקישיתוף

צדק ומצלמת ניקון - עמי בן בסט מגלה מחדש את הירחים הגליליאניים