נוח ברוש (נולד ב-1948) הוא עמית מחקר לשעבר בחוג לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב, ששימש גם חוקר ראשי בפרויקט טלסקופ החלל טאווקס בתחום העל-סגול ומנהל מצפה הכוכבים על שם וייז.
ביוגרפיה
ברוש נולד ברומניה בשנת 1948 ועלה לישראל ב-1963. בשנת 1971, לאחר השירות הצבאי, החל בלימודים לתואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטת תל אביב, אותם סיים ב-1974. לאחר מכן המשיך לתואר שני בפיזיקה עם דגש באסטרונומיה. בעבודת התזה שלו, בהנחיית אליה ליבוביץ, חקר את ספקטרום הכוכב MWC342. בשנת 1980 החל את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת ליידן, הולנד, ובה עסק ב"גלקסיות באזורים בעלי צפיפות נמוכה ביקום", בהנחיית פרופ' מאיו גרינברג ופרופ' וויטני שיין.
לאחר חזרתו לארץ בשנת 1982, מונה למנהל הטכני של מצפה הכוכבים על שם וייז, תפקיד אותו מילא עד 1992. בשנת 1987 קיבל דרגת חוקר בבית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה של אוניברסיטת תל אביב, ותוך שנה קודם לחוקר בכיר. בשנת 1999 הועלה לדרגת עמית מחקר (מקבילה לפרופסור חבר) ובשנת 2000 מונה למנהל מצפה הכוכבים, תפקיד אותו מילא ברוש כמעט ברצף עד שנת 2010.[1]
תחומי המחקר של ברוש כוללים גלקסיות (מבנה ותהליכי התפתחות), גופים זעירים במערכת השמש, תהליכי בנייה והשמדה של אבק, הכחדת אור וכן כלים וטכניקות תצפיתיות. תחומי הספקטרום העיקריים בהם הוא מבצע תצפיות הם רדיו ועל-סגול. כמו כן, ברוש חוקר את ההיסטוריה של האסטרונומיה, ואף פרסם ספר בנושא (ראו "ביבליוגרפיה").
ברוש גם משתתף בפרויקט מגיני ארץ - חלק מפרויקט SpaceGuard העולמי. מטרות הפרויקט הן גילוי ומעקב אחר גופים קרובי ארץ (NEO) - אסטרואידים שנמצאים במסלול סביב השמש בקרבת כדור הארץ ולכן עלולים להוות סיכון לחיים על פני כוכב הלכת.[2] במסגרת פרויקט זה נרכש טלסקופ ייעודי שפועל במצפה הכוכבים וייז למעקב וחקר אסטרואידם.
משנת 1990 משמש ברוש כחוקר הראשי בפרויקט טאווקס - טלסקופ חלל ייעודי בתחום העל-סגול של אוניברסיטת תל אביב. פרויקט טאווקס הופסק בשנת 2012 על ידי סוכנות החלל של ישראל לאחר שסוכנות החלל של הודו סירבה לשגר את טלסקופ החלל, על אף שהתחייבה לעשות כך.
בשנת 1999 היה ברוש בין מארגני התצפית במטר הלאונידים, תצפית שנערכה בשיתוף פעולה עם נאס"א וכללה הפעלת מטוסים של נאס"א ומכ"מים של צה"ל לטובת מיפוי המטר.[3]
משנת 1986 ועד היום הנחה ברוש יותר מ-20 סטודנטים לתוארי מוסמך ודוקטור באסטרונומיה ובתחומים קשורים.
מלבד עבודת מחקר, ברוש עוסק בכתיבה מדעית פופולרית בעיתונים, כתבי עת והאינטרנט. כמו כן, הוא מתראיין לטלוויזיה ולרדיו בנושאי חלל. בין השנים 2009 ל-2012 שימש ברוש בתפקיד סגן-נשיא החטיבה לאנרגיות גבוהות ואסטרונומיה מהחלל באיגוד האסטרונומיה הבינלאומי.
כוכב הלכת המינורי 26282 Noahbrosch נקרא על שמו.[4]
ביבליוגרפיה
- היקום: יסודות האסטרופיזיקה (יחד עם חגי נצר ומאיר מידב), 1988.
- השמש ככוכב, יחידה 6 בקורס באסטרופיזיקה של האוניברסיטה הפתוחה, 2006.
- Sirius Matters, הוצאת שפרינגר, 2008.
- INES Guide No. 2: Normal Galaxies, ESA SP-1243, יחד עם ד"ר ליליאנה פורמיג'יני, 2000.
- "צפונות היקום" (יחד עם מאיר מידב וחגי נצר), 2014 הוצאת האוניברסיטה הפתוחה - זו גרסה מעודכנת ומורחבת של הספר "היקום: יסודות האסטרופיזיקה"
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
