גלוחי ראש ניאו נאציםגלוח הראש הידוע הוקסטון טום מקורט, נגן הבס של להקת הרוק The 4-Skins משנות השבעיםסמל גלוחי הראש נגד גזענות
גלוחי ראש או סקינהדס (באנגלית: Skinheads) הוא כינוי לתת-תרבות שהחלה בממלכה המאוחדת בסוף שנות ה-60 ומשם התפשטה לחלקים אחרים בעולם. הכינוי נובע מאנגלית ומתייחס לתספורת האופיינית לסקינהדס, גילוח רוב או כל שיער הראש. כיום גלוחי ראש ידועים באלימותם כלפי מיעוטים ובדעותיהם האנטישמיות והקסנופוביות, ולעיתים גם בתמיכתם בתורת הגזע הנאצית, אך תת-התרבות התקיימה שנים רבות לפני ששויכה פוליטית לימין רדיקלי, וגם כיום ישנם גלוחי ראש הפעילים בתנועות אנטי-פאשיסטיות.
תחילת תרבות הסקינהדס
הסקינהדס מראשיתם היו קבוצות של בני נוער ומבוגרים צעירים ממעמד הפועלים באנגליה שאימצו מראה ייחודי החל מאמצע שנות השישים שכלל ראש מגולח או מסופר קצר ביותר, חולצות מכופתרות משובצות ונעלי עבודה כמו נעלי ד"ר מרטינס. הם הושפעו מתת תרבויות ותנועות אחרות שפנו לקהל דומה, לדוגמה פאנק ותרבות ה"Rude Boy" (אנ') שיובאה לאנגליה מג'מייקה שזוהתה גם היא עם עוני, מרד נעורים ואידאולוגיות קיצוניות בדומה לסצנת הפאנק. במקור, תרבות הסקינהדס התהוותה סביב גאווה של המעמד העובד, מקומות בילוי של מעמד העובדים וחיבה ללהקות מסוימות שפנו לקהל זה.
סוגיות של פוליטיקה וגזע כמעט ולא הורגשו בתרבות עד שנות השמונים. יחסם לפוליטקה התאפיין בסלידה וניכור בשנים אלו לכל גוני הקשת הפוליטית, ממשטר הצנע והשמרנות הבריטית ותנועת ילדי הפרחים האמריקאית כאחד. בשנות השמונים חל שינוי בתת-התרבות כשפאנקיסטים רבים עזבו את סצנת הפאנק שהפכה למיינסטרימית ותעשייתית וחיפשו בית חדש. המפורסם שבהם היה הוקסטון טום מק'ורט מלהקת 4-skins שנחשב דמות מרכזית בחידוש סצנת גלוחי הראש. עם הגל השני של התופעה, תת-התרבות נקרעה בין שני קצוות פוליטיים מנוגדים ששניהם פנו לתחושות הקיפוח של מעמד הפועלים בבריטניה של תאצ'ר- הקיצון הימני פנה לנאו-פשיזם ונאו-נאציזם והקיצון השמאלי פנה לסינדיקליזם ולאנרכיזם ומזוהה היום עם תנועת האנטיפה. מהגל השני צמחה גם סוגת הפאנק רוק "אוי!" (אנ') המזוהה גם היא עם גורמים נאו-נאציים.
גזענות בסצנת גלוחי הראש
תת-קבוצה אחת בתוך גלוחי הראש היא "הכוח הלבן של גלוחי הראש" (White power skinhead). הכינוי מהווה התייחסות לביטוי הגזעני "כוח לבן". קבוצה זו מאופיינת באידאולוגיה קסנופובית, גזענית, אנטישמית ונאו-נאצית. כבר בשנות ה-60 היו חלק מחברי קבוצה זו מעורבים במעשי אלימות נגד היפים, להט"ב ואסייתים. כיום מעורבים חלק מגלוחי הראש בקבוצה זו בארצות הברית בפעילות נגד מהגרים ממוצא מקסיקני וערבי וכלפי מוסלמים. חברי הקבוצה משתמשים בסממנים נאו-נאציים וגזעניים בלבושם ובקעקועיהם. רבים הפכו תת-קבוצה זו למזוהה עם כלל גלוחי הראש, ולפיכך דבקה בגלוחי הראש תדמית שלילית ואלימה; זאת אף על פי שאנשים אלו מהווים רק תת-קבוצה אחת בתוך גלוחי הראש. רבים מגלוחי הראש מתנגדים לסטריאוטיפ זה, ובשנות ה-80 אף הוקמו מספר ארגונים של גלוחי ראש אנטי-גזעניים[1].
התנגדות גלוחי הראש לגזענות החדשה
בעקבות הקמתן של קבוצות גלוחי הראש בעלי אידאולוגיה גזענית ואנטישמית, החלה התנגדות והצהרה כללית בקרב חברי הסקינהדס המקוריים לתופעת האנטישמיות והגזענות החדשה בקרבם. בגלל אותן קבוצות קטנות גזעניות, נתפסים רוב חברי הסקינהדס כגזענים, דבר אשר רחוק מאוד מהמציאות. עם הזמן יצרו רוב חברי הסקינהדס לוגו המסמל את התנגדותם לגזענות מכל סוג, S.H.A.R.P, Skinheads Against Racial Prejudice, אשר פירושו בעברית "סקינהדס נגד דעות קדומות גזעניות".
סגנון לבושם של הסקינהדס שונה ומגוון עוד משנות השישים. מכנסי הג'ינס הפופולריים מלווים לעיתים קרובות בחולצות משובצות ובנעלי עור גבוהות מאוד המזכירות נעלי צבא במראן. פריט אופנה נוסף המזוהה עם הסקינהדס היא חולצת פולו של פרד פרי. תספורות גלוחי הראש שונות בסגנונן לפי טעמם של חברי הסקינהדס, החל מראש מגולח לחלוטין ועד לתספורת קצוצה מאוד. רוב נשות ונערות הסקינהדס אינן מגלחות את ראשן עד הסוף, לעיתים נראה ראשן מסופר תספורת קצוצה מאוד, תוך כדי שהן משאירות מלפנים פוני ארוך ולעיתים קווצת שיער ארוכה מאחור בקצה העורף. לבושן של גלוחות הראש מאופיין בחצאיות מיני קצרות עם חולצות טריקו הכוללות סמלים שונים, ובנעלי עור גבוהות. על פי רוב, ניתן לראות נעליים כהות המודגשות עם גרביים בהירים.
