לאחר סיום התיכון בשנת 1979, החל פיטרסון ללמוד בקולג' האזורי מדע המדינה וספרות אנגלית. מאוחר יותר עבר לאוניברסיטת אלברטה, וסיים את התואר הראשון ב-1982 ונסע לשנה באירופה, שם החל לחקור את הפסיכולוגיה של המלחמה הקרה, הטוטליטריות האירופית של המאה ה-20 והסלמת מרוץ החימוש הגרעיני. בעקבות השפעות אלה חקר את יצירותיהם של ניטשה, יונג, ודוסטויבסקי. לאחר מכן חזר לאוניברסיטת אלברטה וקיבל תואר בפסיכולוגיה בשנת 1984. ב-1985 עבר למונטריאול ולמד באוניברסיטת מקגיל, שם קיבל את הדוקטורט שלו בפסיכולוגיה קלינית בשנת 1991, ונשאר כפוסט-דוקטורנט בבית החולים דאגלס שליד האוניברסיטה עד יוני 1993.
תחומי הלימוד והמחקר שלו הם הפסיכו-פרמקולוגיה, פסיכולוגיה א-נורמלית, נוירולוגית, קלינית, אישיותית, חברתית, תעשייתית וארגונית, דתית, אידאולוגית, פוליטית ופסיכולוגיה יצירתית. פיטרסון חיבר למעלה ממאה מאמרים אקדמיים. עד 2017 שימש כפסיכולוג קליני ופגש כעשרים מטופלים בשבוע.
בהרצאה מצולמת שנשא בשנת 2017 הביע מחאה נגד התקינות הפוליטית ובעיקר נגד חוק שכונה "C-16" האוסר לטענתו על שימוש בכינויי גוף המנוגדים למגדר שבו מזדהה האדם, והופך זאת לעבירה פלילית. הוא תיאר את החוק, שעבר בפרלמנט הקנדי, כמסוכן לחופש הביטוי, כמנוסח בצורה מבולבלת ומעורפלת, וכחסר ביסוס מדעי.[2]
פיטרסון הוא מהמבקרים הבולטים של המרקסיזם והנאו-מרקסיזם, שלדעתו עלולים להוביל לדיקטטורה, תוך שהוא מהדהד את תאוריית הקשר על המרקסיזם התרבותי. הוא רואה בפוליטיקת הזהויות ובתנועה הפרוגרסיבית איום על המורשת הדמוקרטית.[3] בשנת 2018 התראיין לכתבת ערוץ 4, קתי ניומן והסביר את הסתייגויותיו מהתנועה הפמיניסטית הרדיקלית ומרעיונות פוסט-מודרניים, ואת הנזקים שלדעתו הם מחוללים בעולם האקדמי ומעבר לו. הריאיון הפך לויראלי ופרסם את פיטרסון בכל העולם.[4]
בשנת 2018, בעקבות הצלחת ספרו "12 כללים לחיים" שהפך לרב מכר עולמי, הפסיק פיטרסון לקבל מטופלים בקליניקה שלו והפסיק את פעילותו באוניברסיטה.
בספטמבר 2019 אושפז פיטרסון במצב קשה ברוסיה בעקבות התמכרות לקלונאזפאם וגמילה מהירה ממנו. הוא הורדם ומצבו השתפר.[9] ביוני 2020 הופיע בפודקאסט של בתו, מיכאלה פיטרסון, ותיאר כיצד החלים כמעט לגמרי לאחר שמצבו הרפואי היה קשה.
ביוני 2022 חתם חוזה עם הדיילי וייר (the daily wire), אשר כולל את זכויות ההפצה של תוכן הווידאו ופודקאסטים שלו, כמו כן פיטרסון מפיק תכנים ייחודיים בעבור פלטפורמת הסטריימינג של הדיילי וייר, +Dailywire.
בינואר 2022 הודיע על פרישה ממשרתו כפרופסור באוניברסיטת טורונטו בין השאר כמחאה על תרבות הפרוגרסיביזם.[10] בנובמבר באותה השנה הודיע איגוד הפסיכולוגים College of Psychologists of Ontario (אנ') שפיטרסון עלול לאבד את רישיונו לעסוק בפסיכולוגיה קלינית. האיגוד הצביע על כך שהתבטאויותיו של פיטרסון כוללות "טרנספוביה, סקסיזם וגזענות" ושהן "פוגעות באמון הציבור במקצוע הפסיכולוגיה". כתוצאה מכך דרש האיגוד מפיטרסון לעבור התאמה מקצועית בתוכנית הכשרה מיוחדת לשמירה על התבטאויות פומביות.[11]
פיטרסון טוען שהוא תומך בשוויון בין שני המינים, אך יוצא כנגד כך שנשים כי ייטלו על עצמן תפקידים "גבריים" רק למען השוויון. לדבריו, ככל שדוחפים לשוויון שכזה, כך ההבדלים בין נשים לגברים מתחדדים עוד יותר. הוא סבור שנשים וגברים שונים מטבעם, והנטייה הטבעית של כל אחד מהם בבחירת מקצוע שמתאים לו היא הכרחית.[14]
ביבליוגרפיה
ספרים
12 כללים לחיים: נוגדן לכאוס (2018). הספר מספק עצות מעשיות על בסיס עקרונות אתיים מופשטים המוצגים בתחומים כמו פסיכולוגיה, מיתולוגיות, דתות וספרות. הספר הגיע לראש רשימות רבי המכר בקנדה, בארצות הברית ובבריטניה, ונמכרו ממנו כשני מיליון עותקים. פיטרסון יצא למסע הופעות בינלאומי כדי לקדם את הרעיונות שבספר, שכלל ריאיון בתוכנית בריטית שמשך תשומת לב רבה.
להיות אדם: 12 כללים נוספים לחיים (2021) (אנ'). ספר ההמשך לספרו הקודם.
באנגלית
Peterson, Jordan B. (1999). Maps of Meaning: The Architecture of Belief. Routledge. ISBN0415922224.
Peterson, Jordan B. (2022). An ABC of Childhood Tragedy. Libra Press. ISBN 9781955858090.
Peterson, Jordan B. (2024). We Who Wrestle with God. Penguin Random House. ISBN978-0-593-54253-8.
^McManus, Matt (22 August 2020). "Why Conservatives Get Karl Marx Very, Very Wrong". Jacobin. Retrieved 4 October 2020. "Jordan Peterson has described Marxism as an evil theory and made his name bashing 'postmodern neo-Marxism,' despite admitting during one debate that he hasn't read much more than the Communist Manifesto in the past few decades."
^Foisy, Jordan (24 April 2019). "What I Learned at the 'Debate' Between Jordan Peterson and Slavoj Žižek". Vice. Retrieved 13 November 2019.
