ג'ורג' סי. סקוט

ג'ורג' סי. סקוט
George C. Scott
ג'ורג' סי. סקוט, 1961
ג'ורג' סי. סקוט, 1961
לידה 18 באוקטובר 1927
וייס, מחוז וייז, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בספטמבר 1999 (בגיל 71)
וסטלייק וילג', מחוז לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ווסטווד וילג' עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה George Campbell Scott עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מערבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1958–1999 (כ־41 שנים)
מקום לימודים
בן או בת זוג
  • Carolyn Hughes (1951–1955)
  • קולין דיוורסט (4 ביולי 1967–2 בפברואר 1972)
  • קולין דיוורסט (1960–1965)
  • Patricia Reed Scott (1955–1960)
  • טריש ואן דיבר (4 בספטמבר 1972–22 בספטמבר 1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים קמפבל סקוט, Devon Scott עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (1969)
  • פרס אמי לשחקן המשנה הטוב ביותר במיני סדרה או סרט טלוויזיה (1998)
  • פרס האמי לשחקן ראשי במיני סדרה או סרט (1971)
  • פרס עולם התיאטרון (1958)
  • פרס קלרנס דרוונט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ג'ורג' סי. סקוט, 1984

ג'ורג' קמפבל סקוט (באנגלית: George Campbell Scott; ‏18 באוקטובר 1927 – 22 בספטמבר 1999), ידוע גם בתור ג'ורג סי. סקוט (George C. Scott), היה שחקן קולנוע, במאי ומפיק אמריקאי. זכה בשני פרסי אמי, בשני פרסי גלובוס הזהב ובפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1970 על תפקידו בסרט "פטון". סקוט היה שחקן הקולנוע הראשון שסירב לקבל את פרס האוסקר עבור הופעתו.

ביוגרפיה

סקוט נולד בעיירה וייס שבוירג'יניה, להלנה רדנס ול ג'ורג'. ד סקוט, האח הקטן מבין שניים. אמו נפטרה מעט לפני יום הולדתו השמיני וסקוט גדל לצד אביו. כנער ותלמיד תיכון שאף להיות סופר כמו פרנסיס סקוט פיצג'רלד אותו העריץ, כתב למגירה מספר רב של סיפורים קצרים אותם לא פרסם מעולם. כאשר התבגר ניסה סקוט לחבר רומן, אך לא הצליח לסיים את שכתב בשל מחסום כתיבה וחוסר סיפוק.

סקוט התגייס לחיל הנחתים האמריקני בשנת 1945, שם שירת במשך 4 שנים. במהלך שירותו הצבאי שימש כשומר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון, בנוסף לימד ספרות אנגלית ולימודי רדיו במוסד לימוד לחיילים.

לאחר שהשתחרר מהשירות אמר ששהותו בתור שומר בבית הקברות הצבאי הובילה אותו להתמכרות לאלכוהול. סקוט למד עיתונות באוניברסיטת מיזורי ולאחר מכן עבר ללמוד דרמה, לאחר שנת לימוד אחת עזב את האוניברסיטה והלך ללמוד משחק.

תחילת דרכו בתיאטרון

בשנת 1958 זכה בפרס החשוב בבימות אוף ברודוויי, פרס אובי על הופעתו ב"ילדי האפילה" ריצ'רד השלישי, מלך אנגליה, כמו גם על הופעותיו במחזות השייקספיריים "כטוב בעיניכם" ו"ריצ'רד השלישי" עליו קיבל גם שבחים ממבקרי תיאטרון.

בשנה שלאחר מכן הופיע בברודוויי והיה מועמד לפרס הטוני על הופעתו במחזה "יום יבוא". מועמדויות נוספות לפרס קיבל סקוט על הופעותיו במחזות: "הדוד וניה" של אנטון צ'כוב, "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר, "ירש את הרוח" ו"משפט אנדרסונוויל" שאת גרסתו הטלוויזיונית ביים סקוט.

בתחום הקולנוע

ב-1959 שיחק במערבון "עץ התליה" ובדרמה המשפטית של אוטו פרמינגר "אנטומיה של רצח", תפקידו בסרט בתור התובע קלוד דנסר העניק לסקוט מועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

בשנות ה-60 הופיע בסדרות הטלוויזיוניות "בין קייסי", "צד מזרח/צד מערב" ו"הכור" בזכותן היה מועמד שלוש פעמים לפרס אמי. בשנת 1961 סקוט עורר סערה בהוליווד כשסירב להיות מועמד לפרס האוסקר בשל הופעתו בדרמת ההימורים של רוברט רוסן "אדי פלסון". סקוט שהוזמן לטקס שלח הודעה ובה נאמר "לא תודה". סקוט סירב להיות מועמד בטענה שהתהליך בו שחקני הקולנוע הופכים לכוכבים הוא פסול, סקוט אף כינה את טקס האוסקר כ"שוק בשר".

ב-1963 השתתף בתפקיד ראשי בסרט רשימתו של אדריאן מסנג'ר בבימויו של ג'ון יוסטון.

תפקיד בו התפרסם סקוט היה בקומדיה השחורה של סטנלי קובריק "דוקטור סטריינג'לאב" שם גילם את הגנרל הפטריוט יתר על המידה באק טורגידסון. לאחר מכן הופיע בסרטו של ריצ'רד לסטר "פטוליה" ובדרמה התנ"כית של ג'ון יוסטון "התנ"ך" בה הופיע בדמותו של אברהם אבינו.

לדעת מבקרי קולנוע רבים[דרוש מקור] סקוט סיפק את אחת ההופעות הטובות ביותר בסרט המלחמה הביוגרפי "פטון" בו גילם סקוט את דמותו המורכבת של גנרל ג'ורג' פטון מהמפקדים הססגוניים והתוקפניים ביותר של הצבא האמריקאי לדורותיו. הסרט מגולל את אשר עשה במהלך שירותו הצבאי במלחמת העולם השנייה כמפקד טנקים בגזרות הלחימה באפריקה ובאירופה. לשם התפקיד ערך סקוט מחקרים לגבי דמותו של פטון ונפגש עם אנשים שהיו מקורבים אליו במהלך השנים. 15 שנה לאחר מכן הופיע סקוט בדמותו של פטון בגרסה טלוויזיונית בשם "ימיו האחרונים של פטון". סקוט זכה בזכות הופעתו המרשימה בסרט בפרס גלובוס הזהב ובפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, סקוט עורר סערה נוספת כשלא הגיע בכלל לטקס האוסקר כדי להיות נוכח והעדיף להישאר בביתו ולצפות במקום במשחק הוקי קרח. סקוט סירב לקבל את פרס האוסקר בטענה לחוסר חיבתו להצבעתם של חברי האקדמיה ובחירת המועמדים לפרס, ואפילו את רעיון התחרות עצמה. במכתב ששלח לחברי האקדמיה כתב שהוא לא רואה עצמו בתחרות עם שאר השחקנים. בהצהרה רשמית אמר "כל העסק נראה כמו תצוגת בשר ארורה, אני לא רוצה שום חלק בזה".

סקוט הפך לשחקן הקולנוע הראשון שמסרב לקבל את פרס האוסקר, השני היה מרלון ברנדו ששנתיים לאחר סירובו של סקוט סירב לקבל את הפרס עבור הופעתו בסרט "הסנדק". את הפרס עלה לקבל בשמו של סקוט מפיק הסרט פרנק מקארת'י, יום לאחר הטקס החזיר מקארת'י את הפרס לאקדמיה לשמירה לפי בקשתו של סקוט. לאחר מספר שנים ביקש סקוט מחברי האקדמיה לתרום את פרס האוסקר שזכה ל"מוזיאון פטון" שבפורט נוקס, קנטקי, אולם בקשתו לא נענתה ופרס האוסקר הועבר ל"מוסד הצבאי וירג'יניה" שבלקסינגטון, וירג'יניה שם הוא שוכן עד היום. מלבד פרס האוסקר וגלובוס הזהב שלקח באותה שנה זכה סקוט גם בפרס אמי בזכות הופעתו בסדרה "תיאטרון מוצ"ש", שנת 1971 הסתכמה כמוצלחת והפורייה ביותר בקריירה של סקוט עם זכייה בשלושת הפרסים הגדולים בתעשייה ההוליוודית.

בשנה שלאחר הצלחתו בסרט "פטון" היה סקוט מועמד בפעם הרביעית לפרס האוסקר ולגלובוס הזהב על הופעתו בסאטירה החברתית "בית חולים". בסרט גילם את ד"ר הרברט בוק, מנהל מחלקה בבית חולים שנחשב לאחד הטובים בתחום אך עם בעיות אישיות לא פשוטות אשר מערערות את שלוותו.

סקוט התפרסם גם בזכות הופעות ראשיות בסרטים כמו "יומו של דולפין" של מייק ניקולס בו גילם מאמן דולפינים שחושף קונספירציה תת-מימית לרצוח נשיא ארצות הברית, "הינדנבורג" של רוברט וייז המבוסס על אסון ספינת האוויר הינדנבורג בו מגלם סקוט את הקולונל הגרמני פרנץ ריטר שמונה על ביטחון הנוסעים, "איים בזרם" ו"סרט סרט" בו זכה על הופעתו הקומית הכפולה למועמדות רביעית בקריירה לפרס גלובוס הזהב.

במהלך שנות ה-80 זכה להצלחה יחסית עם זכייה בפרס ג'יני על הופעתו בסרט האימה "השינוי" והופעות במותחן הפשע של ג'ון ג. אבילדסן "הנוסחא" ובדרמה הצבאית "כיבוי אורות" שם הוצג כמפקד פנימייה צבאית. שיחק כדמות הראשית בסרט השלישי בסדרת סרטי האימה "מגרש השדים", הופעתו בדרמה על שיטת המשפט האמריקאית "12 המושבעים" העניקה לו את פרס אמי ואת פרס גלובוס הזהב בפעם השנייה. סרטו האחרון של סקוט לפני פטירתו היה "ירש את הרוח", גרסת הטלוויזיה למחזה בו היה שותף.

חיים אישיים

סקוט היה נשוי חמש פעמים:

  • קרולין האדג'ס (1951–1955) לזוג נולדה ילדה אחת.
  • פטרישה ריד (1955–1960) לזוג נולדו בן ובת.
  • שחקנית הקולנוע הקנדית קולווין דיוהורסט (1960–1965) לזוג נולדו שני בנים אלכסנדר ושחקן הקולנוע קמפבל סקוט.
  • התחתן בפעם השנייה עם קולווין דיוהורסט, (1972–1967) הנישואים החזיקו מעמד 5 שנים.
  • שחקנית הקולנוע האמריקאית טריש ואן דיבר, (27 שנים) משנת 1972 עד למותו של סקוט ב-1999

לסקוט נולדה בת נוספת ממערכת יחסים שקיים עם קארן טרוסדל.

סקוט שסבל במהלך שנותיו מהתקפי לב מזדמנים נפטר לקראת סוף שנת 1999 בגיל 71 ממפרצת בעורקי הבטן. סקוט נקבר בבית הקברות "פארק הזיכרון ווסדטווד" שבלוס אנג'לס. מספר חודשים לאחר מכן נקבר לצידו הקומיקאי וולטר מתאו.

פילמוגרפיה נבחרת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' סי. סקוט בוויקישיתוף
ג'ורג' סי. סקוט - פרסים
פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר
1928‏-1940 אמיל יאנינגס (1928) • ורנר בקסטר (1929) • ג'ורג' ארליס (1930) • ליונל ברימור (1931) • פרדריק מארץ'/ואלאס בירי (1932) • צ'ארלס לוטון (1933) • קלארק גייבל (1934) • ויקטור מקלגלן (1935) • פול מוני (1936) • ספנסר טרייסי (1937) • ספנסר טרייסי (1938) • רוברט דונאט (1939) • ג'יימס סטיוארט (1940)
1941‏-1960 גרי קופר (1941) • ג'יימס קאגני (1942) • פול לוקאס (1943) • בינג קרוסבי (1944) • ריי מילאנד (1945) • פרדריק מארץ' (1946) • רונלד קולמן (1947) • לורנס אוליבייה (1948) • ברודריק קרופורד (1949) • חוזה פרר (1950) • המפרי בוגרט (1951) • גרי קופר (1952) • ויליאם הולדן (1953) • מרלון ברנדו (1954) • ארנסט בורגניין (1955) • יול ברינר (1956) • אלק גינס (1957) • דייוויד ניבן (1958) • צ'רלטון הסטון (1959) • ברט לנקסטר (1960)
1961‏-1980 מקסימיליאן של (1961) • גרגורי פק (1962) • סידני פואטייה (1963) • רקס הריסון (1964) • לי מרווין (1965) • פול סקופילד (1966) • רוד סטייגר (1967) • קליף רוברטסון (1968) • ג'ון ויין (1969) • ג'ורג' סי. סקוט (1970) • ג'ין הקמן (1971) • מרלון ברנדו (1972) • ג'ק למון (1973) • ארט קרני (1974) • ג'ק ניקולסון (1975) • פיטר פינץ' (1976) • ריצ'רד דרייפוס (1977) • ג'ון ווייט (1978) • דסטין הופמן (1979) • רוברט דה נירו (1980)
1981‏-2000 הנרי פונדה (1981) • בן קינגסלי (1982) • רוברט דובאל (1983) • פ. מארי אברהם (1984) • ויליאם הרט (1985) • פול ניומן (1986) • מייקל דאגלס (1987) • דסטין הופמן (1988) • דניאל דיי-לואיס (1989) • ג'רמי איירונס (1990) • אנתוני הופקינס (1991) • אל פצ'ינו (1992) • טום הנקס (1993) • טום הנקס (1994) • ניקולס קייג' (1995) • ג'פרי ראש (1996) • ג'ק ניקולסון (1997) • רוברטו בניני (1998) • קווין ספייסי (1999) • ראסל קרואו (2000)
2001‏-2020 דנזל וושינגטון (2001) • אדריאן ברודי (2002) • שון פן (2003) • ג'יימי פוקס (2004) • פיליפ סימור הופמן (2005) • פורסט ויטאקר (2006) • דניאל דיי-לואיס (2007) • שון פן (2008) • ג'ף ברידג'ס (2009) • קולין פירת' (2010) • ז'אן דוז'רדן (2011) • דניאל דיי-לואיס (2012) • מתיו מקונוהיי (2013) • אדי רדמיין (2014) • לאונרדו דיקפריו (2015) • קייסי אפלק (2016) • גארי אולדמן (2017) • ראמי מאלק (2018) • חואקין פיניקס (2019) • אנתוני הופקינס (2020)
2021-היום ויל סמית' (2021) • ברנדן פרייזר (2022) • קיליאן מרפי (2023)
פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט
1953–1975 תומאס מיטשל (1953) ‏•‏‏ רוברט קאמינגס (1955) ‏•‏‏ לויד נולאן (1956) ‏•‏‏ ג'ק פאלאנס (1957) ‏•‏‏ פיטר יוסטינוב (1958) ‏•‏‏ פרד אסטר (1959) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1960) ‏•‏‏ מוריס אוואנס (1961) ‏•‏‏ פיטר פאלק (1962) ‏•‏‏ טרוור הווארד (1963) ‏•‏‏ ג'ק קלוגמן (1964) ‏•‏‏ אלפרד לנט (1965) ‏•‏‏ קליף רוברטסון (1966) ‏•‏‏ פיטר יוסטינוב (1967) ‏•‏‏ מלווין דאגלס (1968) ‏•‏‏ פול סקופילד (1969) ‏•‏‏ פיטר יוסטינוב (1970) ‏•‏‏ ג'ורג' סי. סקוט (1971) ‏•‏‏ קית' מיטשל (1972) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1973) ‏•‏‏ אנתוני מרפי (1973) ‏•‏‏ האל הולברוק (1974) ‏•‏‏ ויליאם הולדן (1974) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1975) ‏•‏‏ פיטר פאלק (1975)
1976–2000 אנתוני הופקינס (1976) ‏•‏‏ האל הולברוק (1976) ‏•‏‏ אד פלאנדרס (1977) ‏•‏‏ כריסטופר פלאמר (1977) ‏•‏‏ פרד אסטר (1978) ‏•‏‏ מייקל מוריארטי (1978) ‏•‏‏ פיטר שטראוס (1979) ‏•‏‏ פאוורס בות' (1980) ‏•‏‏ אנתוני הופקינס (1981) ‏•‏‏ מיקי רוני (1982) ‏•‏‏ טומי לי ג'ונס (1983) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1984) ‏•‏‏ ריצ'רד קרנה (1985) ‏•‏‏ דסטין הופמן (1986) ‏•‏‏ ג'יימס וודס (1987) ‏•‏‏ ג'ייסון רוברדס (1988) ‏•‏‏ ג'יימס וודס (1989) ‏•‏‏ יום קרונין (1990) ‏•‏‏ ג'ון גילגוד (1991) ‏•‏‏ בו ברידג'ס (1992) ‏•‏‏ רוברט מורס (1993) ‏•‏‏ יום קרונין (1994) ‏•‏‏ ראול ג'וליה (1995) ‏•‏‏ אלן ריקמן (1996) ‏•‏‏ ארמנד אסנטה (1997) ‏•‏‏ גארי סיניז (1998) ‏•‏‏ סטנלי טוצ'י (1999) ‏•‏‏ ג'ק למון (2000)
2001–הווה קנת בראנה (2001) ‏•‏‏ אלברט פיני (2002) ‏•‏‏ ויליאם ה. מייסי (2003) ‏•‏‏ אל פצ'ינו (2004) ‏•‏‏ ג'פרי ראש (2005) ‏•‏‏ אנדרה בראואר (2006) ‏•‏‏ רוברט דובאל (2007) ‏•‏‏ פול ג'יאמטי (2008) ‏•‏‏ ברנדן גליסון (2009) ‏•‏‏ אל פצ'ינו (2010) ‏•‏‏ ברי פפר (2011) ‏•‏‏ קווין קוסטנר (2012) ‏•‏‏ מייקל דאגלס (2013) ‏•‏‏ בנדיקט קמברבאץ' (2014) ‏•‏‏ ריצ'רד ג'נקינס (2015) ‏•‏‏ קורטני ב. ואנס (2016) ‏•‏‏ ריז אחמד (2017) ‏•‏‏ דארן כריס (2018) ‏•‏‏ ג'ארל ג'רום (2019) ‏•‏‏ מארק ראפלו (2020) ‏•‏‏ יואן מקגרגור (2021) ‏•‏‏ מייקל קיטון (2022) ‏•‏‏ סטיבן יאון (2023) ‏•‏‏ ריצ'רד גאד (2024)
פרס אמי לשחקן משנה מצטיין במיני סדרה או סרט
1975–2000 אנתוני קווייל (1975) ‏•‏‏ אד פלנדרס (1976) ‏•‏‏ ברג'ס מרדית' (1977) ‏•‏‏ האוורד דה סילבה (1978) ‏•‏‏ מרלון ברנדו (1979) ‏•‏‏ ג'ורג' גריזרד (1980) ‏•‏‏ דייוויד וורנר (1981) ‏•‏‏ לורנס אוליבייה (1982) ‏•‏‏ ריצ'רד קיילי (1983) ‏•‏‏ ארט קרני (1984) ‏•‏‏ קארל מולדן (1985) ‏•‏‏ ג'ון מלקוביץ' (1986) ‏•‏‏ דבני קולמן (1987) ‏•‏‏ ג'ון שיה (1988) ‏•‏‏ דרק ג'קובי (1989) ‏•‏‏ וינסנט גרדניה (1990) ‏•‏‏ ג'יימס ארל ג'ונס (1991) ‏•‏‏ יום קרונין (1992) ‏•‏‏ בו ברידג'ס (1993) ‏•‏‏ מייקל גורג'יאן (1994) ‏•‏‏ דונלד סאת'רלנד (1995) ‏•‏‏ טום הולס (1996) ‏•‏‏ בו ברידג'ס (1997) ‏•‏‏ ג'ורג' סי. סקוט (1998) ‏•‏‏ פיטר או'טול (1999) ‏•‏‏ האנק עזריה (2000)
2001–הווה בריאן קוקס (2001) ‏•‏‏ מייקל מוריארטי (2002) ‏•‏‏ בן גזארה (2003) ‏•‏‏ ג'פרי רייט (2004) ‏•‏‏ פול ניומן (2005) ‏•‏‏ ג'רמי איירונס (2006) ‏•‏‏ תומאס היידן צ'רץ (2007) ‏•‏‏ טום וילקינסון (2008) ‏•‏‏ קן האוורד (2009) ‏•‏‏ דייוויד סטראתיירן (2010) ‏•‏‏ גאי פירס (2011) ‏•‏‏ טום ברנג'ר (2012) ‏•‏‏ ג'יימס קרומוול (2013) ‏•‏‏ מרטין פרימן (2014) ‏•‏‏ ביל מארי (2015) ‏•‏‏ סטרלינג קיי בראון (2016) ‏•‏‏ אלכסנדר סקושגורד (2017) ‏•‏‏ ג'ף דניאלס (2018) ‏•‏‏ בן וישו (2019) ‏•‏‏ יאיא עבדול-מאטין השני (2020) ‏•‏‏ אוון פיטרס (2021) ‏•‏‏ מאריי בארטלט (2022) ‏•‏‏ פול וולטר האוזר (2023) ‏•‏‏ למורן מוריס (2024)
פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה
1943‏-1960 פול לוקאס (1943) • אלכסנדר נוקס (1944) • ריי מילאנד (1945) • גרגורי פק (1946) • רונלד קולמן (1947) • לורנס אוליבייה (1948) • ברודריק קרופורד (1949) • חוזה פרר (1950) • פרדריק מארץ' (1951) • גרי קופר (1952) • ספנסר טרייסי (1953) • מרלון ברנדו (1954) • ארנסט בורגניין (1955) • קירק דאגלס (1956) • אלק גינס (1957) • דייוויד ניבן (1958) • אנתוני פרנציוזה (1959) • ברט לנקסטר (1960)
1961‏-1980 מקסימיליאן של (1961) • גרגורי פק (1962) • סידני פואטייה (1963) • פיטר או'טול (1964) • עומר שריף (1965) • פול סקופילד (1966) • רוד סטייגר (1967) • פיטר או'טול (1968) • ג'ון ויין (1969) • ג'ורג' סי. סקוט (1970) • ג'ין הקמן (1971) • מרלון ברנדו (1972) • אל פצ'ינו (1973) • ג'ק ניקולסון (1974) • ג'ק ניקולסון (1975) • פיטר פינץ' (1976) • ריצ'רד ברטון (1977) • ג'ון ווייט (1978) • דסטין הופמן (1979) • רוברט דה נירו (1980)
1981‏-2000 הנרי פונדה (1981) • בן קינגסלי (1982) • רוברט דובאל (1983) • פ. מארי אברהם (1984) • ג'ון ווייט (1985) • בוב הוסקינס (1986) • מייקל דאגלס (1987) • דסטין הופמן (1988) • טום קרוז (1989) • ג'רמי איירונס (1990) • ניק נולטי (1991) • אל פצ'ינו (1992) • טום הנקס (1993) • טום הנקס (1994) • ניקולס קייג' (1995) • ג'פרי ראש (1996) • פיטר פונדה (1997) • ג'ים קארי (1998) • דנזל וושינגטון (1999) • טום הנקס (2000)
2001-היום ראסל קרואו (2001) • ג'ק ניקולסון (2002) • שון פן (2003) • לאונרדו דיקפריו (2004) • פיליפ סימור הופמן (2005) פורסט ויטאקר (2006) • דניאל דיי-לואיס (2007) • מיקי רורק (2008) • ג'ף ברידג'ס (2009) • קולין פירת' (2010) • ג'ורג' קלוני (2011) • דניאל דיי-לואיס (2012) • מתיו מקונוהיי (2013) • אדי רדמיין (2014) • לאונרדו דיקפריו (2015) • קייסי אפלק (2016) • גארי אולדמן (2017) • ראמי מאלק (2018) • חואקין פיניקס (2019) • צ'דוויק בוזמן (2020) • ויל סמית' (2021) • אוסטין באטלר (2022) • קיליאן מרפי (2023)
פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה
סדרת טלוויזיה
1970‏-1979 		ג'יימס ברולין (1970) • אדוארד אסנר (1971) • ג'יימס ברולין (1972) • מקלין סטיבנסון (1973) • הארווי קורמן (1974) • אדוארד אסנר/טים קונוויי (1975) • אדוארד אסנר (1976) • אדוארד אסנר (1977) • נורמן פל (1978) • דני דה ויטו/ויק טייבאק (1979)
סדרת טלוויזיה, מיני-סדרה או סרט טלוויזיה
1980‏-2021 		פאט הרינגטון ג'וניור/ויק טייבאק (1980) • ג'ון הילרמן (1981) • ליונל סטנדר (1982) • ריצ'רד קיילי (1983) • פול לה מאט (1984) • אדוארד ג'יימס אולמוס (1985) • יאן ניקלאס (1986) • רוטגר האוור (1987) • בארי בוסטוויק/ג'ון גילגוד (1988) • דין סטוקוול (1989) • צ'ארלס דרנינג (1990) • לואיס גוסט ג'וניור (1991) • מקסימיליאן של (1992) • בו ברידג'ס (1993) • אדוארד ג'יימס אולמוס (1994) • דונלד סאת'רלנד (1995) • איאן מקלן (1996) • ג'ורג' סי. סקוט (1997) • דון צ'ידל/גרגורי פק (1998) • פיטר פונדה (1999) • רוברט דאוני ג'וניור (2000) • סטנלי טוצ'י (2001) • דונלד סאת'רלנד (2002) • ג'פרי רייט (2003) • ויליאם שאטנר (2004) • פול ניומן (2005) • ג'רמי איירונס (2006) • ג'רמי פיבן (2007) • טום וילקינסון (2008) • ג'ון לית'גו (2009) • כריס קולפר (2010) • פיטר דינקלג' (2011) • אד האריס (2012) • ג'ון ווייט (2013) • מאט בומר (2014) • כריסטיאן סלייטר (2015) • יו לורי (2016) • אלכסנדר סקארסגארד (2017) • בן וישו (2018) • סטלאן סקארסגארד (2019) • ג'ון בויגה (2020) • הו יונג-סו (2021) • מת'יו מקפדיין (2023)
סדרת מוזיקלית, קומדיה או דרמה
2022-היום 		טיילר ג'יימס ויליאמס (2022)
מיני סדרה או סדרת אנתולוגיה או סרט טלוויזיה
2022-היום 		פול וולטר האוזר (2022)

Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!