ראול ג'וליה

ראול ג'וליה
Raul Julia
לידה 9 במרץ 1940
סן חואן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באוקטובר 1994 (בגיל 54)
מנהסט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פוארטו ריקו עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Raúl Rafael Juliá Y Arcelay עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פוארטו ריקו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1940–1994 (כ־54 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Colegio San Ignacio de Loyola עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רָאוּל רָפָאֶל קָרְלוֹס חוּלְיָה אִי אַרְסֵלָאִיספרדית: Raúl Rafael Carlos Juliá y Arcelay[1]; ‏9 במרץ 194024 באוקטובר 1994) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון פורטו ריקני. זכה בפרס גלובוס הזהב ובפרס אמי ב-1994 על הופעתו בהפקה "העונה הבוערת". התפרסם בסרטים "נשיקת אשת העכביש", "משפחת אדמס", "ירח מעל פארדור" ו"סטריט פייטר".

ביוגרפיה

חוליה נולד בפורל פארק שבסן חואן, בירת פוארטו ריקו, המבוגר מבין ארבעה אחים ואחיות. אמו הייתה זמרת מוזיקה קלאסית ואביו היה מהנדס חשמל ובעל מסעדה בסן חואן. הוא למד לדבר אנגלית בבית ספר הקתולי הפרטי בו למד, והחליט ללמוד משחק לאחר שצפה בסרט "הרפתקאותיו של רובין הוד" ובכוכב הקולנוע האוסטרלי ארול פלין. ב"קולחיו סאן איגנסיו דהלוילה" התנסה חוליה לראשונה במספר מחזות שייקספיריים. הוא עזב את פוארטו ריקו למשך שנה כדי ללמוד במכללת פורדהאם שבניו יורק וחזר לאחר שהתקבל לאוניברסיטת פוארטו ריקו. אף שהוריו העדיפו שיפתח בקריירה בתחום המשפט, החליט חוליה לבחור בקריירת משחק מקצועית.

קריירת משחק

בברודוויי

לאחר קריירת משחק קצרה על בימות תיאטרון בפוארטו ריקו ניסה חוליה את מזלו על הבמות הגדולות בברודוויי וב-1968 ערך את הבכורה במחזה "הדבר הקובני". ב-1972 היה מועמד לפרס טוני וקיבל את פרס דרמה דסק עבור תפקידו במחזמר "שני ג'נטלמנים בוורונה", בו גילם את פרוטאוס. ב-1975 היה מועמד בשנית לפרס הטוני על תפקידו בקומדיה "איפה צ'ארלי?". הופעתו במחזמר "אופרה בגרוש" אשר הקנתה לו מועמדות טוני שלישית הצריכה את חוליה לדבר לראשונה במבטא בריטי.

בעת שהותו באיטליה קיבל חוליה את התסריט למחזמר "Nine". הוא נענה בחיוב לתפקיד גאודיו קונטיני וכהכנה הוא נסע ללונדון ושכר מורה מיוחד לאנגלית כדי לעבוד על הניב הבריטי. על הופעתו היה מועמד לפרס הטוני בפעם הרביעית.

בהוליווד

חוליה התפרסם לראשונה כשחקן קולנוע בשנת 1971 בדרמת הפשע "בהלה בפארק הסמים", שם גילם אמן המכור להרואין, לצדו של אל פצ'ינו בתפקיד הראשי הראשון שלו. ב-1982 נבחר חוליה לשחק בעיבוד הקולנועי למחזהו של ויליאם שייקספיר "הסערה" בתפקיד רועה הכבשים היווני קליבונס המחזר אחרי מירנדה (מולי רינגוולד), בתו של פיליפ דמטריוס (ג'ון קאסאווטס). על הופעתו בסרט הועמד חוליה לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר. לקראת צילומי הסרט נסע חוליה לאיטליה, כדי לחוות מהתרבות שהיוותה השראה למחזה.

הופעתו בסרט בתוספת לקריירה בימתית מרשימה הספיקה לפרנסיס פורד קופולה ללהק אותו לפנטזיה המוזיקלית "אחד מהלב", בו גילם את תפקיד המוזיקאי האפל ריי.

לאחר שנתיים בהן לא הופיע בסרטים חזר חוליה להוליווד כדי לגלם את האסיר הפוליטי ולנטין ארגויי בדרמת כותלי הכלא "נשיקת אשת העכביש", תפקיד שהקנה לו מועמדות לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית שחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי. התסריט ריתק את חוליה עד כדי כך שסיכם על השתתפותו בסרט עוד לפני שקיבל שכר. חוליה נסע לדרום אמריקה וראיין מורדים ואסירים לשעבר בניסיון להבין את שחוו וללמוד את דפוס הפעולה על פיו התנהלו בעת שהותם בכלא.

ב-1986 גילם במותחן "הבוקר שאחרי", בבימויו של סידני לומט, את הספר חואקין הרוצה להתגרש בכל תוקף מאשתו אלכס (ג'יין פונדה). ב-1988 היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בפעם השלישית בזכות הופעתו כפוליטיקאי המושחת רוברטו סטרוסמן בקומדיה "ירח מעל פארדור". על אף המועמדות לפרס גלובוס הזהב, את מירב פרסומו בשנה זו קיבל דווקא בזכות הופעתו במותחן הפשע המצליח של רוברט טאון "טאקילה סאנרייז" בו גילם את איל הסמים המקסיקני קרלוס[2].

שנת 1990 הייתה עמוסה בקריירה של חוליה, בה כיכב בשובר הקופות "בחזקת חף מפשע" בתור עורך הדין סנדי סטרן, פרקליטו של התובע המחוזי רסטי סביץ' (האריסון פורד)[3]. לרזומה הוסיף הופעות בדרמה של סידני פולאק "הוואנה" בדמותו של הרופא ד"ר ארתורו דוראן, ממנהיגי המהפכה הקובנית, ובסרט הפעולה של קלינט איסטווד "שיעור באש" בתור הגנגסטר הגרמני סטורם, המפעיל משחתת מכוניות בלתי חוקית.

ב-1991 הופיע חוליה בעיבוד הקולנועי "משפחת אדמס", חוליה לוהק לתפקיד אב המשפחה גומז אדמס וגילם את הדמות גם בסרט ההמשך "החיים על פי משפחת אדמס"[4].

שנת 1994, בה נפטר, הייתה גם שנת השיא המקצועית שלו עם זכיות בפרס גלובוס הזהב, פרס אמי ופרס גילדת שחקני המסך לשחקן הטוב ביותר במיני סדרה/סרט טלוויזיה על הופעתו בתור הפעיל החברתי הברזילאי שיקו מנדז בהפקה "העונה הבוערת". תפקידו האחרון של חוליה בקולנוע לפני מותו היה בגרסה הקולנועית למשחק הווידאו המפורסם "סטריט פייטר", בסרט גילם את דמות הדיקטטור, הגנרל מ. בייסון. הסרט, שיצא לאחר מותו, הוקדש לזכרו של חוליה.

חיים אישיים

חוליה היה נשוי פעמיים במשך חייו. נישואיו הראשונים למאגדה ווסלו החזיקו מעמד ארבע שנים. הוא התחתן בשנית ב-1976 עם השחקנית מרל פולרויי לה נשאר נשוי עד למותו, ולזוג נולדו שני ילדים.

ב-1994 סבל חוליה מהרעלת מזון במהלך צילומים במקסיקו. בעקבות ההרעלה ובשל ניתוח קיבה שעבר מספר חודשים קודם לכן, מצבו החל להידרדר. לאחר שעבר טיפולים והתאושש בארצות הברית, חזר לסט הצילומים במקסיקו והשלים את צילומי הסרט, אף שאיבד משקל רב והיה במצב גופני רעוע. אף שקיבל הוראות מפורשות לנוח, היה להוט לקראת תפקידו בסרט "סטריט פייטר" והתכונן לקראתו יחד עם ילדיו, שהיו מעריצים נלהבים של המשחק.

לאחר שסיים לצלם את הסרט החל להרגיש כאבים עזים בקיבתו והוא הובהל לבית חולים בניו יורק. בתחילה לא ייחס לכך חשיבות רבה, וקרא ממיטתו את התסריט לסרט "דספרדו", בו היה אמור לגלם את המאפיונר בוצ'ו, ואולם מצבו הלך והחמיר. לאחר שעבר שבץ מוחי פתאומי, הניסיונות להציל את חייו עלו בתוהו, והוא הועבר במצב אנוש ממיטת חוליו להוספיס מקומי למשך ארבעה ימים, שבסופם נפטר מדימום מוחי כשהוא בן 54.

ב-21 בנובמבר 1994 הכריז ראש עיריית ניו יורק רודולף ג'וליאני כאות הוקרה לשחקן על "יום ראול חוליה". ב-1996 הוא הוכנס להיכל התהילה של ברודוויי.

פילמוגרפיה נבחרת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראול ג'וליה בוויקישיתוף

הערות שוליים


Strategi Solo vs Squad di Free Fire: Cara Menang Mudah!