אתרי ג'ומון בצפון יפן

אתרי ג'ומון בצפון יפן
北海道・北東北の縄文遺跡群

צלמית שנחפרה בקאמגאוקה, כיום במוזיאון הלאומי של טוקיו
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2021, לפי קריטריונים 3 ו-5 שטח האתר 1,419 דונם שטח אזור החיץ 9,848 דונם
מידות
שטח	141.9 הקטאר
היסטוריה
תקופות	תקופת ג'ומון
אתר ארכאולוגי
אתר אינטרנט	https://jomon-japan.jp/
מיקום
מדינה	יפן יפן
קואורדינטות	41°03′56″N 140°33′08″E
(למפת יפן מוגדלת)   טוקיו אוסקה סאפורו סנדאי ניאיגטה פוקואוקה נהה ד. קו. צ. קו. סין רוסיה ים יפן האוקיינוס השקט אודאי יאממוטו (למפת יפן רגילה)   טוקיו אוסקה סאפורו סנדאי ניאיגטה פוקואוקה נהה ד. קו. צ. קו. סין רוסיה ים יפן האוקיינוס השקט אודאי יאממוטו

אתרי ג'ומון בצפון יפן (ביפנית: 北海道・北東北の縄文遺跡群) הם 17 אתרים ארכאולוגיים מתקופת ג'ומון באי הוקאידו ובצפון חבל טוהוקו בצפון האי הונשו ביפן שהוכרזו ב-27 ביולי 2021 אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו. תקופת ג'ומון נמשכה יותר מ-10,000 שנים, והיא מייצגת "אורחות חיים ישיבים טרום-חקלאיים ותרבות רוחנית מורכבת של אנשים פרהיסטוריים".^[1]

רקע

תקופת ג'ומון היא התקופה השנייה בפרהיסטוריה של יפן אחרי התקופה הפלאוליתית ביפן וזמנה מ-14,000 לפנה"ס עד 300 לפנה"ס. במהלכה אוכלסה יפן באוכלוסייה מגוונת של ציידים-לקטים ואוכלוסיית חקלאים מוקדמת שהתאחדה באמצעות תרבות ג'ומון משותפת, שהגיעה לדרגה ניכרת של התיישבות קבועה ומורכבות תרבותית. השם ג'ומון הוא תרגום ליפנית של המונח באנגלית "cord-marked" ("מוטבע בחוט") שנתן הארכאולוג והזואולוג האמריקני אדוארד מורס (אנ') לסגנון של כדים שהתגלו בשנת 1877. סגנון עיצוב הכדים בתקופת ג'ומון אופיין בלחיצת חוטים לפני השטח של החימר הלח, והוא מקובל בדרך כלל בין כלי החרס העתיקים ביותר בעולם בעולם.

17 האתרים הארכאולוגיים שבאתר המורשת העולמית כוללים אתרי התיישבות, קבורה, טקסים ופולחן שהם שרידים של חברה ייחודית של ציידים-דייגים-לקטים שחיו ביישובי קבע לאורך תקופה מ-13,000 לפנה"ס עד 400 לפנה"ס. שישה אתרים שוכנים בדרום-מערב מחוז הוקאידו על האי באותו שם, ושמונה במחוז אאומורי, שניים במחוז אקיטה ואחד במחוז איווטה בצפון חבל טוהוקו בצפון האי הונשו.

האזור בצפון יפן שבו שוכנים אתרים אלו מגוון מבחינה טופוגרפית וכולל הרים, גבעות, מישורים ושפלות כמו גם לשונות ים, אגמים ונהרות ושפע מים. האקלים הממוזג והקריר יצר תנאים לבית גידול של יערות עצים רחבי עלים נשירים שסיפקו מזון זמין בצורת ערמונים ואגוזי מלך. ביערות רעו איילים וחזירי בר אותם צדו התושבים. מפגש בין זרמי ים קרים וחמים יצר תנאים אידיאליים לדיג בים. בנוסף, נוהגים דגי אלתית וטרוטה לשחות במעלה הנהרות למטרת רבייה. תנאים אלו של מזון מוטח בשפע אפשר לילידים של צפון יפן לנהל אורח חיים של התיישבות קבע מלפני כ-15,000 שנים, כפי שמעידים כלי החרס שהשאירו אחריהם. במשך 10,000 השנים הבאות המשיכו הילידים את אורח החיים של ציידים-דייגים-לקטים מבלי שנאלצו לעבור לחקלאות, תוך שהם מתאימים את עצמם לשינויים שחלו בתקופה ארוכה זו באקלים ולעלייה ולירידה בפני הים.^[2]

כבר בשלב מוקדם מאוד של התקופה פיתחו הילידים תרבות רוחנית מורכבת המתבטאת בתרבות חומרית שכללה סירים מכוסים בלכה, לוחות חרס עם טביעות רגליים וצלמיות בעלות עיניים לטושות שקיבלו את הכינוי דוגו (אנ'). הם הכינו קברים וגם יצרו אתרים פולחניים, תלוליות עפר מלאכותיות ומעגלי אבנים גדולים שהגיעו לקוטר של יותר מ-50 מטרים.^[3] מעגלים אלו שימשו לטקסים ולפולחנים, מקומות לפולחן אבות וסגידה לטבע. משערים שהתושבים הקדמונים שמרו על קשרים חברתיים לאורך הדורות ובתוך היישובים.^[2]

המקומות אותם בחרו התושבים הקדומים ליישב היו קרובים למקורות מחייתם ומדגימים את השקפת העולם שלהם. על מנת להבטיח מזון נבחרים מקומות שונים: סמוך לנהרות שבם אפשר היה ללכוד אלתית, ליד החוף שבו אפשר היה ללכוד רכיכות למאכל, או בסמוך למקבצים של עצים שמהם אפשר היה לאסוף אגוזים או פירות יער. במהלך השנים פיתחו הילידים כישורים לציד או לליקוט על פי סוג המזון שבו התמחו. הם התאימו עצמם לשינויים בגובה פני הים. אם פני הים עלו הם הקימו את היישובים במקום גבוה, ואם פני הים ירדו הם הקימו את היישובים על קו החוף.^[2]

נוהגים לחלק את התיישבות הקבע לשלושה שלבים: הופעה (emergence), התפתחות (development) ובשלות (maturity). 17 האתרים הכלולים באתר המורשת מסודרים בסדר כרונולוגי ומסווגים לשישה שלבים באמצעות חלוקה של כל אחד משלושת השלבים לשני תת-שלבים כדלהלן: הופעת ההתיישבויות (אתר אחד); המתקנים בהתיישבות עברו חלוקה (אתר אחד); המתקנים בהתיישבות הפכו מגוונים (שלושה אתרים); הופעת יישובים בעלי מרכז מוגדר (שלושה אתרים); הופעת מרכזי פולחן ומקומות קבורה (ארבעה אתרים); והפרדה בין מקומות פולחן ומקומות קבורה (חמישה אתרים). ששת תת-שלבי פיתוח אלו מקבילים לשלבי הכרונולוגיה המקובלת של תקופת ג'ומון: התחלי (incipient), התחלתי (initial), מוקדם (early), תיכון (middle), מאוחר (late) וסופי (final).^[3]

טבלת האתרים

מספר מזהה[4]	אתר	רשות מקומית	מחוז	שטח בדונם	אזור חיץ בדונם	תיאור	תמונה	קואורדינטות	ACA (אנ')
1632-001	אתר אודאי יאממוטו (אנ') 大平山元遺跡	סוטוגאהמה (אנ')	אאומורי	7	491	כלי חרס שנחפרו תוארכו כבר משנת 16,500 לפני זמננו		41°04′02″N 140°33′18″E	[1]
1632-002	אתר קאקינושימה (אנ') 垣ノ島遺跡	הקודאטה	הוקאידו	76	535	התיישבות על מצוק מעל הים המתוארכת בין 7,000 ל-1,000 לפנה"ס. נמצאו בורות מגורים, כלי חרס מצופים בלכה ולוחות חרס עם טביעות רגליים.		41°55′44″N 140°56′51″E	[2]
1632-003	אתר קיטאקוגנה (יפ') 北黄金貝塚	דאטה (אנ')	הוקאידו	144	320	אתר מלפני 7,000 שנים: ערימת פסולת גדולה הכוללת שרידי רכיכות עצמות דגים, דובי ים ולווייתנים, בית חפור וכלי אבן.		42°24′07″N 140°54′38″E	[3]
1632-004	אתר טאגויאנו (אנ') 田小屋野貝塚	צוגארו (אנ')	אאומורי	63	2,615	אתר המתוארך בין 4,000 ל-2,500 לפנה"ס ערימת פסולת גדולה הכוללת שרידי רכיכות, עצמות עופות, בית חפור ו-50 צמידים מצדפות.		40°53′17″N 140°20′21″E	[4]
1632-005	אתר קאמגאוקה (אנ')	צוגארו (אנ')	אאומורי	101		האתר, המתוארך בין 1,000 ל-300 לפנה"ס, שוכן על רמה בגובה 18 מטרים מעל שפלה ביצתית. האתר מכיל בתים חפורים, בית קברות עם תלים וקברים חפורים שהכילו מנחות קברים רבות, כולל חלקי כלי חרס גמורים ובלתי גמורים, צלמיות חרס, חפצי לכה וחרוזי ירקן בסגנון ייחודי. אחד החפצים המפורסמים ביותר שנמצאו היה פסלון חימר גדול (דוגו (אנ')), שהתגלה בשנת 1887. ומכונה פסלון "שאקוקי דוגו" (בתמונה בתבנית למעלה).		40°53′06″N 140°20′22″E	[5]
1632-006	אתר פוטאצומורי (אנ') 二ツ森貝塚	שיצ'ינוהה (אנ')	אאומורי	43	419	האתר, המתוארך ל-3,500 עד 2,000 לפנה"ס, שוכן על רמה בגובה 30 מטרים מעל אגם, שהיה מפרץ של האוקיינוס בתקופה זו. באתר נתגלו ערימות פסולת ובה קונכיות, עצמות דגים, עופות ויונקים המעידים על התזונה של התושבים, כמו כן התגלו בתים חפורים, כלי חרס, חפצים מירקן ואובסידיאן (המעידים על סחר עם מקומות אחרים) וחפצי עצמות מגולפים.		40°44′54″N 141°13′47″E	[6]
1632-007	אתר סאנאי-מרויאמה (אנ') 三内丸山遺跡	אאומורי	אאומורי	235	697	האתר, המתוארך ל-3,900 עד 2,200 לפנה"ס, שוכן על מדרגת נהר (אנ') בגובה 20 מטרים מעל הנהר אוקידאטה. זהו אתר הג'ומון הגדול ביותר שהתגלה ביפן, והתגלו בו כ-500 בתים חפורים, שרידים לבתים ארוכים, ומחסנים חפורים או על פני הקרקע. כמו התגלו ערימות פסולת עם קונכיות ועצמות, אתרי קבורה, כלי חרס, כלי אבן, כלי עצם וחפצים מירקן ואובסידיאן (המעידים על סחר עם מקומות אחרים). באתר, המתפקד כמוזיאון פתוח, שוחזרו מבנים מתקופה זו.		40°48′40″N 140°41′55″E	[7]
1632-008	אתר אופונה (אנ') 大船遺跡	הקודאטה	הוקאידו	35	183	האתר, המתוארך ל-3,500 עד 2,000 לפנה"ס, שוכן על חוף האוקיינוס והתגלו בו כ-100 בתים חפורים, ערימות פסולת וכלי חרס שמקורם באתרים אחרים באתרי הקבורה.		41°57′29″N 140°55′27″E	[8]
1632-009	אתר גושונו (אנ') 御所野遺跡	איצ'ינוהה (אנ')	איווטה	55	655	האתר, המתוארך ל-2,500 עד 2,000 לפנה"ס, שוכן על מדרגת נהר (אנ') מעל הנהר מבאצ'י. התגלו יסודות ל-800 בתים חפורים בשתיים או שלוש קבוצות, הממוקמות ממזרח וממערב לאזור טקסי מרכזי המכיל נקרופוליס ומבנים פולחניים. תלי עפר בקרבת מקום הניבו עצמות של בעלי חיים שרופים, זרעים, שברי חרס וכלי אבן. ביישוב המרכזי יש שני מעגלי אבנים, בקוטר של 80 מטר ו-50 מטר, סביב בורות קבורה, מוקפים במה שנראה כחורי עמודים ליצירת עמודים ולתמוך במבנים פולחניים. בחלקו הדרומי של שטח זה תל שבתוכו התגלו כמות גדולה של כלי חרס, כלי אבן ושרידי עצמות וצמחים שרופים.		40°11′53″N 141°18′23″E	[9]
1632-010	אתר איראה (יפ') 入江・高砂貝塚|入江貝塚	טויאקו (אנ')	הוקאידו	24	340	האתר, המתוארך ל-3,500 עד 800 לפנה"ס, שוכן בגובה 10 עד 20 מטרים מעל מפרץ אוצ'יאורה (אנ'). ערימת פסולת ובה התגלו שרידי עצמות אדם מתקופות שונות, וכן יסודות של בתים חפורים וקברים חפורים.		42°32′50″N 140°46′13″E	[10]
1632-011	אתר טקאסגו (יפ') 入江・高砂貝塚	טויאקו (אנ')	הוקאידו	28		האתר, המתוארך ל-3,500 עד 800 לפנה"ס, שוכן בגובה 10 עד 20 מטרים מעל מפרץ אוצ'יאורה (אנ'). ערימת פסולת ובה קרוב ל-30 קברים חפורים מתקופות שונות, ועצמות חזירי בר וחטים.		42°32′50″N 140°46′13″E	[11]
1632-012	אתר קומאקינו (אנ') 小牧野遺跡	אאומורי	אאומורי	88	269	האתר, המתוארך ל-2,000 עד 1,500 לפנה"ס, שוכן על רמה שיושרה באופן מלאכותי בגובה של 80 עד 160 מטר המשקיפה על מישור אאומורי. האתר כולל מעגלי אבנים קונצנטריים: מעגל אבנים היקפי בקוטר 55 מטר, כאשר מעגל מרכזי בקוטר 2.5 מטר מוקף במעגל אמצעי בקוטר 29 מטר ומעגל חיצוני בקוטר 35 מטר. כמו כן נמצאו חלקים ממעגל רביעי, יחד עם כמה מעגלי אבנים קטנים יותר בקטרים של עד ארבעה מטרים סביב מעגל חיצוני זה. שתי הטבעות החיצוניות של מעגל האבן נעשו על ידי הנחת אבנים סגלגלות בצורה אנכית ואופקית כאילו בונים קיר אבן. בנוסף התגלו באתר ערימת פסולת, וכן יסודות של בתים חפורים וקברים חפורים שבהם התגלו כלי חרס וצלמיות חרס.		40°44′19″N 140°43′43″E	[12]
1632-013	אתר איסדוטאי (אנ') 伊勢堂岱遺跡	קיטה-אקיטה (אנ')	אקיטה	156	1,088	האתר שוכן בגובה 45 מטרים מעל הנהר יוגורומה. שלושה מעגלי אבנים גדולים הממוקמים על רמה שיושרה באופן מלאכותי. הקוטר של המעגל הגדול ביותר הוא בין 42 ל-45 מטרים, והוא מקיף לחלוטין מעגל אבנים רביעי. האבנים, לרבות פורפיר, ריוליט וטוף, הובאו מנחלים במרחק של עד חמישה קילומטרים, ולאתר יש בצידו המזרחי חפיר באורך של יותר מ-100 מטרים. נמצאו יותר מ-100 בורות, הן בתוך ומחוץ למעגלי האבנים, ובהם צלחות וצנצנות טרקוטה, וחפצי חרס קטנים לצד כלי ציד ודייג וכלים יומיומיים. באתר נמצאו גם כ-200 פסלוני דוגו מחרס, שרבים מהם נשברו בכוונה. אחד ממעגלי האבנים מכיל אבן עומדת שנראה כי שימשה כשעון שמש. לצד מעגלי האבנים, חורי עמודים מעידים כי במקום נבנו כ-37 בתים חפורים ברוחב של 3–5 מטרים ואורך של 6–7 מטרים, אם כי אין אינדיקציה כי מדובר ביישוב מיושב דרך קבע.		40°12′05″N 140°20′54″E	[13]
1632-014	מעגל האבנים אויו (אנ') 大湯環状列石	קאזונו (אנ')	אקיטה	157	370	האתר, המתוארך ל-2,000 עד 1,500 לפנה"ס, מורכב משני מעגלי אבנים גדולים הממוקמים על רמה מיושרת באופן מלאכותי בגדה השמאלית של נהר אויו. המעגל הגדול יותר בקוטר של 46 מטרים, והוא מעגל האבנים הגדול ביותר שנמצא ביפן. המעגל הקטן יותר בקוטר 42 מטר. כל מעגל עשוי מחלוקי נהר שהובאו מנהר אחר במרחק של כ-7 קילומטרים משם. כל מעגל מכיל מקבצי אבן קטנים יותר, לרבות אבנים עומדות מוקפות באבנים מוארכות, יוצרים שעון שמש. כל מעגל מוקף בשרידי מבנים, בורות אחסון ועפר, והתגלו פסלוני חרס, כלי חרס וכלי אבן (כולל כלי חרס יומיומיים), חרבות אבן וחפצים. אין אינדיקציה להתיישבות קבועה במקום.		40°16′17″N 140°48′16″E	[14]
1632-015	מעגלי הקבורה קיוסו (יפ') キウス周堤墓群	צ'יטוסה (אנ')	הוקאידו	109	229	אתר המתוארך לפני כ-3,200 שנים. באתר התגלו 8 קברים המוקפים בסוללות עפר. בחפירות התגלו כלי חרס וכלי עץ.		42°53′09″N 141°42′59″E	[15]
1632-016	אתר אומורי קצויאמה (אנ') 大森勝山遺跡	הירוסאקי	אאומורי	85	1,153	האתר, המתוארך ל-2,000 עד 1,500 לפנה"ס, שוכן על גבעה בגובה 145 מטרים למרגלות הר איוואקי (אנ'). באתר התגלה מעגל אבנים אליפטי, באורך של 48.5 מטר ורוחב של 39.1 מטר. הוא נבנה על ידי יישור ראש גבעה, ולאחר מכן סידור 77 מכלולי אבנים בשולי סוללה. מכלולי האבנים מורכבים מכ-1,200 אבני פירוקסן אנדזיט, שנאספו מהנחל העובר מצפון ומדרום לאתר. המעגל מתוכנן כך שהוא מיושר לנקודה שבה השמש שוקעת מעל פסגת הר איוואקי בנקודת ההיפוך החורפית. באתר נחשפו כלי חרס, וכלי אבן וכ-250 חפצי אבן דמויי דיסק בקוטר של חמישה עד עשרה סנטימטרים, העשויים מאותו פירוקסן אנדזיט כמו מעגל האבנים. כמו כן נחשף בית חפור גדול כ-100 מטר דרומית-מערבית למעגל האבנים. קוטרו 13 מטר עם אח במרכז.		40°41′56″N 140°21′30″E	[16]
1632-017	אתר קורקאווה (אנ') 是川石器時代遺跡	האצ'ינוהה	אאומורי	13	484	האתר, המתוארך ל-3,000 עד 1,000 לפנה"ס, שוכן על מדרגת נהר (אנ') בגובה 10 עד 30 מטרים מעל הנהר ניידה. האתר קטן יחסית, כולל אזור המגורים, בית הקברות, אזור העבודה, ערימת פסולת ומקום פולחן. נחשפו כלי חרס מצופים לכה וצלמיות חרס. באתר יש שחזור של בית חפור.		40°28′25″N 141°29′28″E	[17]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אתרי ג'ומון בצפון יפן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אתרי ג'ומון בצפון יפן (ביפנית)
• Jōmon Prehistoric Sites in Northern Japan

• אתרי ג'ומון בצפון יפן, ברשת החברתית פייסבוק
• אתרי ג'ומון בצפון יפן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• אתרי ג'ומון בצפון יפן, סרטונים בערוץ היוטיוב

הערות שוליים

1. "Jomon ruins added to UNESCO World Heritage List". The Japan Times. 27 ביולי 2021.
2. Executive Summary
3. Advisory Body Evaluation (ICOMOS)
4. "Jōmon Prehistoric Sites in Northern Japan : Multiple locations". UNESCO World Heritage Centre.