איי חוף דור ומעגן מיכאל הם קבוצה של חמישה איים שמהווים חלק מרכס הכורכר המערבי שנפרד מהחוף בשל תהליכי גידוד[1]. שמות האיים הם שחפית, דור, טפת וחופמי הממוקמים ממערב למושב דור ואי היונים הממוקם ממערב למעגן מיכאל. האיים משמשים כאתר קינון לעופות מים ובהם שחפית ים ושחף צהוב רגל. על האיים צומח אוכם חופי, צמח בר בסכנת הכחדה בישראל.
שמורת טבע איי חוף דור-מעגן מיכאל כוללת את חמשת האיים הללו. השמורה הוכרזה ב-26 בנובמבר 1964 ושטחה 21 דונם. העלייה על האיים אסורה בהחלט בכל ימות השנה לכל מטרה שהיא, לרבות דיג ושיזוף. איסור זה נובע מחשש לפגיעה בערכי הטבע הנדירים בהם: קינון ציפורים וצמחים ייחודיים. אנשים שנתפסים על האי ביום או בלילה מובאים לדין, ציודם מוחרם והם עשויים להקנס באלפי שקלים.
על האי שחפית שגודלו 120 על 60 מטר לערך, נמצאו שרידים ארכאולוגים הכוללים שרידי רצפת פסיפס, יסודות של מבנים, שמונה גומות שנחצבו בסלע וחרסים מהתקופה הביזנטית.
מוזיאון המזגגה שבקיבוץ נחשולים מציג רבים מהממצאים של האזור: עוגנים, אילי ניגוח, תותחים וחלקי ספינות שנטרפו במימי המפרצים הרדודים שבקרבת האיים, בנוסף לממצאים מחפירות תל דור.
אי היונים
אי היונים, הגדול מבין חמשת האיים, משמש כאתר קינון ליוני בית ובשנים האחרונות גם לברווזי ברכייה. שטחו של אי היונים הוא כשלושה דונמים והוא מרוחק כ-150 מטרים מהחוף. על האי עצמו נצפו מספר ממצאים ארכאולוגיים, הכוללים בין היתר מחצבה ובסמוך לה מבנה מלבני בעל רצפת פסיפס וגרם מדרגות חצוב שייתכן ושימש ככנסייה. בנוסף למבנים נמצאו במקום כלי חרסביזנטיים המתוארכים למאות החמישית והשישית ושברי כלי זכוכית מטיפוסים המופיעים בתקופה הביזנטית ובתקופת בית אומיה[2].
