בושנל היה הנשיא של חברת "וורדר, בושנל וגלסנר", שהייתה אחת החברות שהתמזגו לחברה לייצור ציוד חקלאי "אינטרנשיונל הרבסטר" (International Harvester). תפקידים עסקיים נוספים שבהם הוא שימש היו נשיא חברת הגז של ספרינגפילד ונשיא הבנק הלאומי הראשון של ספרינגפילד.
במהלך כהונתו כמושל לקחה אוהיו על עצמה תפקיד מוביל מוקדם במאבק בהגבלים העסקיים. חוק ההגבלים העסקיים נחתם על ידי בושנל. חוק זה אסר על תיאום מחירים ועל הגבלת היקף הייצור. נוהגים אלו סייעו למגזר העסקים על ידי העלאת מחירי המוצרים שלהם, ובכך הזיקו לצרכנים. בנוסף לחוק ההגבלים העסקיים, נאבק התובע הכללי בממשלו של בושנל בנוהגים המונופוליסטים של חברת סטנדרד אויל בבתי המשפט. בסופו של דבר הציג הסנאטורג'ון שרמן מאוהיו את חוק ההגבלים העסקיים בקונגרס ב-1890. חוק זה היה הניסיון הרציני הראשון של הממשלה הפדרלית לשבור את המונופולים, אם כי האכיפה היעילה של חוקי ההגבלים העסקיים הגיעה רק לאחר יותר מעשור.[1]
חיים אישיים
ביתו של אייסה בושנל ורעייתו, כיום משמש כבית לוויות.
בושנל ורעייתו בנו את ביתם בספרינגפילד בסגנון רומנסקי של ריצ'רדסון. הבית לא תוכנן על ידי האדריכל הנרי רובסון ריצ'רדסון, אלא על ידי משרד האדריכלים שלו לאחר מותו. שני שותפיו לעסקים של בושנל, בנג'מין היד וורדר וג'ון גלסנר, שכרו קודם לכן את ריצ'רדסון לבנות את בתיהם, מעון וורדר בוושינגטון הבירה ובית ג'ון גלסנר בשיקגו, שנחשב לאחת מיצירותיו הגדולות ביותר של ריצ'רדסון. ביתו של בושנל בספרינפילד הוא חלק מהרובע ההיסטורי של רחוב איסט היי, שכיום רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים.[2]
מותו
בינואר 1904 יצא בושנל מביתו בספרינגפילד כדי להשתתף בטקס ההשבעה של המושל מיירון הריק בקולומבוס. לאחר הטקס הוא עלה לכרכרתו כדי לשוב לביתו, הוא לקה בשבץ מוחי לפני שהספיק להגיע לתחנת הרכבת.
אייסה בושנל נפטר בבית חולים בקולומבוס ארבעה ימים לאחר מכן, ב-15 בינואר1904. הוא נטמן בבית הקברות פרנקליף שבספרינגפילד.
_1896_2.jpg)
_signature.jpg)
