תיאום מחירים הוא הסכמה נוגדת תחרות, בכתב או בעל-פה, בין גופים הנמצאים באותו צד של השוק (קונים או מוכרים), לקביעת מחירם של מוצר או שירות או ליצירת תנאי שוק (באמצעות הגבלת היצע או ביקוש) שיבטיחו רמת מחירים מסוימת.
תיאום מחירים בין יצרנים או ספקי שירותים נועד להעלות את המחיר של המוצר או השירות שהם מספקים, והוא מהווה קרטל שבדרך כלל אינו חוקי. תיאום מחירים נעשה בדרכים שונות, ובהן, התחייבות שלא למכור במחיר נמוך ממחיר המחירון של מוצר, העלאת מחירים בו-זמנית, קביעה של תנאי אשראי אחידים ללקוחות ועוד.
לא כל מצב של מחירים דומים, או שינויים דומים במחיר בקרב ספקים שונים, מעיד על תיאום מחירים. דוגמה: אסון טבע שפוגע ביבול של תוצרת חקלאית מסוימת, יביא להעלאת מחירים בקרב כל החקלאים המגדלים תוצרת זו. גידול בביקוש למוצר מסוים עלול להביא להעלאת מחירו על ידי כל יצרניו, גם ללא תיאום ביניהם. פיקוח מחירים, הקובע מחיר מרבי, שמותיר רווח מצומצם לספקים, עלול להוביל לכך שכל הספקים ימכרו במחיר המרבי, ללא שתיאמו זאת ביניהם.
תיאום מחירים בין מדינות אינו נחשב לבלתי חוקי, וכך אופ"ק - ארגון המדינות המייצאות נפט עוסק בתיאום מחירים בין המדינות החברות בו.
צעדים המעלים חשד לתיאום מחירים:[1]
- מכרז לרכישת מוצר שבו כל הספקים מציעים מחירים גבוהים משמעותית מהמחיר הסביר למוצר זה.
- העלאת מחירים בו-זמנית של יצרנים אחדים בתחום מסוים, בלי שהעלאה זו תנומק בגידול במחירי התשומות לייצור מוצר זה.
- כניסה של ספק חדש לשוק, המציע מחירים נמוכים משמעותית מאלה של הספקים הקיימים, מעלה חשד לקיומו של תיאום מחירים בין הספקים הקיימים.
- הורדת מחירים ניכרת לאחר כניסתו של ספק חדש לשוק, מעלה חשד לקיומו של תיאום מחירים בין הספקים הקיימים, שכניסתו של הספק החדש כפתה עליהם תחרות.
- הצהרה פומבית של יצרן גדול על כוונתו להעלות מחירים מעלה חשד שההצהרה היא איתות ליצרנים אחרים באותו תחום להעלות את מחיריהם.
בישראל קובע חוק התחרות הכלכלית שתיאום מחירים הוא הסדר כובל. החוק אוסר קיומו של הסדר כובל, אלא אם אושר על ידי בית הדין לתחרות כאשר הוא סבור כי הדבר הוא לטובת הציבור. בנוסף הסדרים בין ספקים בתחומים מסוימים (כגון תובלה אווירית וגידול עופות) הוחרגו בחוק מהגדרת הסדר כובל. רשות התחרות היא הגוף המפקח על ביצועו של חוק זה, והיא הובילה פעמים אחדות להרשעתם של יצרנים שהואשמו בתיאום מחירים, למשל מאפיות בהורשעו ב"קרטל הלחם"[2]. תיאום מחירים בין קונים הביא לפסילתן של רוב העמותות החרדיות שניגשו למכרז שפורסם בשנת 2012 לרכישת קרקע לבניית כ-4,700 יחידות דיור בשתי שכונות חדשות בחריש[3].
דוגמאות בולטות
בנובמבר 2006 מצא האיחוד האירופי חמש יצרניות מעליות אשמות בתיאום מחירים וניהול קרטל בתחום בנייה ואחזקה של מעליות במשך תשע שנים[4]. החברות נקנסו בסכום כולל של 1.3 מיליארד דולר. הוועדה האירופית לתחרותיות קבעה כי החברות - אוטיס, קבוצת שינדלר, Kone, מיצובישי וטיסנקרופ - עבדו בשיתוף פעולה להטות מכרזים, חילקו ביניהן נתחי שוק ותאמו מחירים בין השנים 1995 עד 2004.
בשנת 2008 פתח המפקח על התחרות בבריטניה בחקירה של פרוקטר אנד גמבל ויוניליוור בחשד לתיאום מחירים בין היצרניות לקמעונאיות בבריטניה[5]. החקירה התרחבה לכל רחבי אירופה ובאפריל 2011 קנסה הנציבות האירופית את פרוקטר אנד גמבל ב-211 מיליון יורו על יצירת קרטל בענף אבקות הכביסה באירופה[6].
ב-16 במרץ 2020 ספגה חברת אפל את הקנס הגדול ביותר שהוטל אי פעם על ידי רגולטור צרפתי, 1.1 מיליארד אירו, כאשר הורשעה על ידי רשות התחרות הצרפתית בכך שיזמה תיאום מחירים בין מפיצים של מכשיריה. אפל ערערה על החלטה זו[7].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Price fixing, Australian Competition & Consumer Commission
- ^ תומר גנון, קרטל הלחם: מנכ"לי המאפיות ברמן ודוידוביץ' הורשעו בתיאום מחירים והימנעות מתחרות, באתר כלכליסט, 9 ביולי 2015
- ^ שרה גרשון, העמותות החרדיות נפסלו ממכרז חריש, באתר חריש סיטי, 17 בינואר 2013
- ^ Constant Brand, Europeans slap $1.3 billion price-fixing fine on 5 elevator makers, including Otis. USA Today, February 21, 2007
- ^ עפרה שלו, פרוקטר אנד גמבל ויוניליוור מעורבות בחקירה בעניין תיאום מחירים בבריטניה, באתר TheMarker, 28 באפריל 2008
- ^ "Unilever and Procter & Gamble in price fixing fine". BBC News. 13 באפריל 2011.
- ^ גלי פיאלקוב, אפל ספגה קנס שיא בסך 1.23 מיליארד דולר בצרפת, באתר "אנשים ומחשבים", 16 במרץ 2020
