בחודש מאי 1857, מייקל בב, בנו השני של המושל בב, נשא אישה והביאה לבית אביו. בליל ה-18 בחודש, חבורה של גברים צעירים, שמנתה 12 איש, אספה פעמוני בקר, קרנות פח, ושאר חפצים משמיעי רעשים, וכן כמה כלי נשק, ובערך בשעה 11 בלילה החלו להתהולל עם תרועות, צלצול בפעמונים, נשיפה בקרנות, הקשה במחבתות וירי בכלי נשק.
למשפחתו של המושל בב לא היה שום רמז לכוונתם, והם נבהלו מאוד. המושל נטל רובה דו-קני בידיו, יצא החוצה, והורה לפורעים להתרחק מביתו. הם לא שמעו אותו בגלל הרעש שהם הקימו. כך או כך, הם לא הפנו שום תשומת לב לאזהרה. לאחר מכן הוא ירה מטען אחד מרובהו למרחק מספיק כך שלא ייפגע אף אחד, והתרה בהם שוב להתרחק. כל החבורה למעט ארבעה מהם התרחקו. ארבעה אלו הסתערו על המושל, ככל הנראה כדי ללכוד אותו. הוא נסוג מספר צעדים, הסתובב, וירה באדם הקרוב ביותר אליו.
בבוקר המחרת הוא זימן את השריף ואת שאר אנשי החוק, הראה להם את אשר קרה, המציא להם את שמות כל המעורבים, כל אלו שהוא בירר עד אז, ודרש שתערך חקירה. החקירה נערכה בפני שופט חוקר והמושל שוחרר.
חודשים מספר לאחר מכן, כאשר הוא שהה בעיר סינסינטי לרגל עסקיו, נודע לו דרך העיתונים שחבר מושבעים גדול במחוז ויבהגו האשים אותו בהריגה. הוא מיד שלח מברק לשריף המחוז, יידע אותו על מקום המצאו ועל מועד שובו הבייתה. הוא שב לביתו, הסגיר את עצמו והפקיד ערבות.
המשפט נקבע ל-4 בפברואר 1858, ובנוסף לפרקליטו הוא הוסיף לצוות ההגנה את תומאס קורווין ואת השופט ויליאם ג'ונסטון, שביצעו את החקירה וניהלו את הטיעונים מול חבר המושבעים. טיעוני ההגנה נפתחו על ידי המושל קורווין, בנאום גדוש בשנינות וברהיטות. קהל רב התאסף כדי לצפות במשפט, ממניעים שונים, בעיקר כדי ללמוד כיצד אזרח תמים יכול להתמודד מבחינה משפטית לטובת הגנת מקום מגוריו ובני משפחתו כאשר נשקפת לו סכנה מצד התקהלויות בלתי חוקיות.
ניתן לקבל את העובדה שהתוצאה הייתה משביעת רצון לכל אלו שכוונתם הייתה טובה. המושל בב זוכה, על אף מאמצי התביעה, שבמסגרתם נעשה כל דבר, להבטיח הרשעה.[1]
