אוגוסטו פינושה

אוגוסטו פינושה
Augusto Pinochet
לידה 25 בנובמבר 1915
ולפראיסו, צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בדצמבר 2006 (בגיל 91)
סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Augusto José Ramón Pinochet Ugarte עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צ'ילה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Instituto Rafael Ariztía (1927)
  • אוניברסיטת צ'ילה (1956)
  • בית הספר הצבאי ברנרדו או'היגינס (1936)
  • Colegio de los Sagrados Corazones de Valparaíso (1930)
  • Chilean Army War Academy (1953) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Lucía Hiriart (29 בינואר 1943–10 בדצמבר 2006) עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא צ'ילה
11 במרץ 1981 – 11 במרץ 1990
(9 שנים)
→ Military Junta of Chile
פרסים והוקרה
  • הצלב הגדול של מסדר קצאל (4 ביולי 1977)
  • Grand Cross of the Order of the Liberator General San Martín (6 בדצמבר 1976)
  • הצלב הגדול של מסדר מאי (12 בפברואר 1993)
  • הצלב הגדול של ההצטיינות הצבאית – עיטור לבן (18 בספטמבר 1975)
  • אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • אביר הצלב הגדול של השמש של פרו
  • מסדר ראמה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר אולב הקדוש
  • מסדר חוזה מטיאס דלגדו
  • Grand Cross of the Order Bernardo O'Higgins
  • Order of Military Merit José María Córdova
  • Order of Abdon Calderón
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הצ'יליאני
  • מסדר כוכב נפאל
  • מסדר החרצית
  • מסדר ההצטיינות הלאומי של פרגוואי
  • הצלב הגדול של מסדר מיליון הפילים והמטרייה הלבנה
  • בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אָאוּגוּסטוֹ חוֹסֶה רָמוֹן פִּינוֹשֶׁה אוּגַרְטֶה[א] (בספרדית: Augusto José Ramón Pinochet Ugarte;‏ 25 בנובמבר 1915 – 10 בדצמבר 2006) היה גנרל צ'יליאני אשר עמד בראש הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה ("החונטה"), אשר שלטה בצ'ילה בשנים 1973–1990.

פינושה כרמטכ"ל צבא צ'ילה בשנת 1971
תמונת פורטרט רשמית של פינושה משנת 1974
פינושה יחד עם הנרי קיסינג'ר ב־1976

ראשית חייו

פינושה נולד בעיר ולפראיסו ב־25 בנובמבר 1915. הוא היה בנם של אוגוסטו פינושה ורה (1891–1944), צאצא של מהגר ברטוני צרפתי מהמאה ה־18, ואולינה אוגרטה מרטינז (1895–1986), אישה בעלת מורשת באסקית שמשפחתה הייתה בצ'ילה מאז המאה ה־17.

פינושה למד בבית ספר יסודי ותיכוני בוולפראיסו, ולאחר מכן למד בבית הספר הצבאי בסנטיאגו, אליו נכנס ב־1931. ב־1935, לאחר ארבע שנים של לימודי גאוגרפיה צבאית, סיים את לימודיו בדרגת סגן שני בחיל הרגלים.

קריירה צבאית

בספטמבר 1937 הוצב פינושה בגדוד "צ'אקבוקו", בקונספסיון. שנתיים לאחר מכן, ב־1939, הוא עבר לגדוד "מאיפו", ששומר בעיר ולפראיסו. הוא חזר לבית הספר לחי"ר ב־1940. ב־30 בינואר 1943 נישא פינושה ללוסיה היריארט רודריגז, איתה נולדו לו חמישה ילדים: אינס לוסיה, מריה ורוניקה, ג'קלין מארי, אוגוסטו אוסבלדו ומרקו אנטוניו.

עד סוף 1945, פינושה שובץ לגדוד "קרמפנגו" בעיר איקיקה שבצפון המדינה. שלוש שנים לאחר מכן, הוא נכנס לאקדמיית הצבאית של צ'ילה, אך נאלץ לדחות את לימודיו, כי בהיותו הקצין הצעיר ביותר, הוא נאלץ לבצע משימת שירות באזור הפחם של לוטה. בשנת 1948, פינושה הצטרף לארגון הבונים החופשיים בלשכת ויקטוריה מס' 15 של סן ברנרדו, המזוהה עם הלשכה הגדולה של צ'ילה.

בשנה שלאחר מכן חזר ללימודיו באקדמיה, וב־1951, חזר ללמד בבית הספר הצבאי. במקביל, הוא עבד באקדמיה הצבאית, ונתן שיעורי גאוגרפיה צבאית וגאופוליטיקה. הוא גם היה העורך של המגזין המוסדי Cien Águilas ('מאה נשרים'). בתחילת 1953, בדרגת רב־סרן, נשלח לשנתיים לגדוד "רנקגואה" באריקה. בהיותו שם, הוא מונה לפרופסור באקדמיה הצבאית של צ'ילה, וחזר לסנטיאגו כדי להיכנס לתפקידו החדש.

ב־1968 הוא מונה למפקד דיוויזיית הארמייה השנייה, שבסיסה בסנטיאגו, ובסוף אותה שנה הועלה לדרגת בריגדיר ומפקד ראש הדיוויזיה ה־6, בחיל המצב באיקיקה. בתפקידו החדש, הוא גם מונה למפקח מחוז טרפקה.

בינואר 1971 הועלה פינושה לדרגת גנרל דיוויזיה ומונה למפקד חיל המצב של צבא סנטיאגו. ב־8 ביוני 1971, בעקבות רצח מפקד המחוז, מינה הנשיא סלוודור איינדה את פינושה לסמכות העליונה במחוז סנטיאגו, תוך הטלת עוצר צבאי על המחוז מדי ערב, שהוסר מאוחר יותר. עם זאת, ב־2 בדצמבר 1971, בעקבות סדרה של הפגנות נגד המדיניות הכלכלית של איינדה, העוצר נכפה מחדש, כל ההפגנות נאסרו, כאשר פינושה הוביל את הדיכוי נגד ההפגנות נגד איינדה. בתחילת 1972 מונה לראש המטה הכללי של הצבא. עם התגברות המחלוקות הפנימיות בצ'ילה, לאחר שהגנרל פראטס התפטר מתפקידו, מונה פינושה למפקד העליון של הצבא ב־23 באוגוסט 1973 על ידי הנשיא איינדה.

ההפיכה

פינושה תפס את השלטון ב־11 בספטמבר 1973 בהפיכה צבאית אלימה שבה הודח ונהרג סלוודור איינדה, הנשיא הסוציאליסטי הראשון שנבחר לכהונה בצ'ילה[1]. ההפיכה באה אחרי תקופה של חוסר יציבות כלכלית וחברתית, מהומות ושביתות[2], ושמה קץ לתקופה ממושכת של מתיחות ביחסי המדינה עם ארצות הברית, אשר חששה מהשתלטות קומוניסטית על צ'ילה[3]. מפרטים שנודעו בשלב מאוחר יותר התברר כי ממשל ניקסון, שהיה באותה עת נשיא ארצות הברית, היה מעורב באופן פעיל בהדחתו של איינדה ובמימון השביתות[4].

ב־11 בספטמבר 1973 הפציץ צבא צ'ילה בהנהגת פינושה את הארמון הנשיאותי ותפס את השלטון מידיו של הנשיא איינדה, אשר נמצא מת זמן קצר לאחר מכן[5]. פינושה לקח לעצמו את תפקיד שר הפנים[6] והבהיר במסיבת עיתונאים שבכוונת החונטה לשלוט במשך זמן בלתי מוגבל וישתמש בכל האמצעים להבטיח את שלטונו[7].

משטר החונטה שבראשו עמד פינושה השעה מיד את החוקה, את חירויות האזרח ואת זכויות האדם בצ'ילה, פיזר את הקונגרס, השליט צנזורה חריפה, הוציא אל מחוץ לחוק את מפלגות השמאל שהיוו את בסיס הקואליציה של איינדה, ועצר כל פעילות פוליטית[8]. בנוסף, נפתח מסע של טרור כנגד יריבים מן השמאל[9], כולל מספר יהודים שהיו חברים בממשלה[10]. על פי דו"ח של ועדת חקירה מיוחדת בראשות הבישוף סרג'ו וואלך אשר התפרסם ב־2004, הוצאו להורג או "נעלמו" במהלך הרדיפה הפוליטית כ־3,000 אזרחים צ'יליאנים וכ־27,000 נאסרו ובמקרים רבים אף עונו. רבים גלו מצ'ילה לארצות חוץ, במיוחד לארגנטינה, אולם נרדפו גם שם על ידי סוכנים של המשטרה החשאית – ה־DINA.

נשיאות צ'ילה

ביוני 1974 מונה פינושה לנשיא צ'ילה[11].

בספטמבר 1986 ניצל פינושה מניסיון התנקשות, כששיירת המכוניות שלו נקלעה למארב. חמישה שומרי ראש נהרגו, שישה נפצעו ופינושה נפגע בידו. בעקבות ניסיון ההתנקשות הוכרז בצ'ילה מצב חירום[12].

מדיניות כלכלית

מדיניותו הכלכלית של פינושה עמדה בניגוד חריף למדיניותו של איינדה. בעוד שאיינדה נקט מדיניות סוציאליסטית מובהקת ובכלל זה הלאמת חלק ניכר מאמצעי הייצור (למשל, מכרות הנחושת), נקט פינושה צעדי ליברליזציה במדינה, החל משנת 1975. לשם השגת מטרותיו, ביטל פינושה את שכר המינימום ואת הזכות לאיגוד מקצועי, הפריט את קרנות הפנסיה, תעשיות בבעלות ממשלתית ובנקים, והפחית מיסים על רווחים ועל הון. תוצאות המדיניות הנאו־ליברלית שבה נקט פינושה היו צמיחה שנתית של התמ"ג בקצב של 2.9% בשנה ב־15 שנות שלטון החונטה הצבאית, זינוק של העוני מ־17% ב־1969 ל־45% ב־1987 ואי שוויון שזינק לשיא של כל הזמנים בצ'ילה[13][14].

הפרת זכויות אדם

משטרו של פינושה היה אחראי להפרות רבות של זכויות אדם בתקופת שלטונו, כולל מעצרים, עינויים, העלמה ורצח ועינויים של פעילים פוליטיים וחברתיים. לפי דו"ח של הוועדה הממשלתית שכלל עדויות של יותר מ־30,000 בני אדם, ממשלתו של פינושה הרגה לפחות 3,197 בני אדם ועינתה כ־29,000. שני שלישים מהמקרים המפורטים בדו"ח אירעו ב־1973[15].

פרופסור קלייב פוס (Clive Foss) מעריך בספרו "הרודנים: 2,500 שנים של כוח ושחיתות מוחלטת" (הוצאת Quercus 2006) כי 1,500–2,000 צ'יליאנים נהרגו או "נעלמו" במהלך תקופת משטר פינושה[16]. באוקטובר 1979 דיווח עיתון הניו יורק טיימס כי אמנסטי אינטרנשיונל תיעד את היעלמותם של כ־1,500 צ'יליאנים מאז 1973[17].

המשטר השתמש בתקנות לשעת חירום כדי לעצור ולענות אזרחים. לדוגמה ניבס אירס נחטפה והועברה למרכז עינויים. היא עברה אונס קבוצתי, וכן אונס באמצעות כלבים שאומנו לכך במיוחד וכן הוחדרו חולדות לתוך איבר מינה[18].

דוגמה נוספת לזוועות המשטר היה מרכז העינויים "ונדה סקסי" (אנ') — "ונדה", מילה שפירושה כיסוי עיניים בספרדית, מפני שהעצורים היו עם מטפחות על העיניים כל הזמן שהותם במתקן, ו"סקסי" בגלל ההתעללויות המיניות, ומעשי האונס של האסירות במקום, כולל אונס על ידי כלבים. המענים הכריחו את בני הזוג ובני משפחה לצפות באונס של נשים במתקן[19].

ההפסד והפרישה

ב־1980 נכנסה לתוקף חוקה חדשה, שקבעה שבשנת 1988 יתקיים משאל עם על כהונת הנשיא, שבו יתמודד מועמד אחד בלבד, ולאחריו יועבר השלטון בצ'ילה מידי החונטה הצבאית בראשות פינושה לידיים אזרחיות. לקראת משאל העם ביטל פינושה את מצב החירום בארצו[20] והגולים הפוליטיים הורשו לשוב לצ'ילה[21], אך הדבר לא סייע לו ופינושה הפסיד במשאל העם. שנה לאחר מכן התקיימו בחירות חופשיות לנשיאות, בהן זכה מועמד של איחוד מפלגות המרכז שגבר על מועמדו של פינושה[22]. במרץ 1990, בהתאם לחוקה, העביר פינושה את כהונת הנשיא ליורשו, אולם שמר לעצמו את תפקיד המפקד העליון של הצבא[23]. ב־1998 פרש פינושה מהצבא, ומונה לסנאט הצ'ילאני במינוי מיוחד לכל החיים, על פי החוקה שהוא עצמו חוקק.

יחסיו ליהודים

פינושה העריץ את הצבא הנאצי, בניגוד לבונדסוור, צבא גרמניה המודרני, אותו כינה בשנות השבעים "צבא של הומואים חסרי תועלת". הוא גם טיפח קשרים עם תושבי היישוב קולוניה דיגנידד שיושב על ידי נאצים שנמלטו לצ'ילה אחרי כניעת גרמניה הנאצית[24][25]. ב־1983 נחשף כי הפושע הנאצי ולטר ראוף גר בסנטיאגו[26], אך צ'ילה דחתה את הבקשה להסגירו לידי ישראל[27].

למרות הקשרים עם ישראל, רצח משטרו של פינושה כמה עשרות יהודים על פי אומדן שמרני. בסך הכול בתקופת שלטונו נרצחו 4,000 מתנגדים פוליטיים על ידי גופי הביטחון, הצבא והמשטרה, רבים מהם לאחר שנחטפו, ועשרות אלפים נעצרו, עונו או אולצו לצאת גלות. יהודים רבים היגרו לישראל בתקופה זו[25][28].

יחסי ישראל עם פינושה

בתקופת שלטונו של פינושה סיפקה ישראל נשק, אימונים והכשירה ארגוני ביטחון צ'יליאנים[29]. בין הציוד שרכשה הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה מישראל היו ספינות טילים[30] מחיל הים הישראלי שהוצאו משימוש, כמו כן ספינות דבור שהיו בשימוש חיל הים וכאלה חדשים שיוצרו בישראל. חברת תעשיות רכב נצרת עילית מכרה לצ'ילה רכבי שטח[31].

בשנת 1993 ביקש לבקר בישראל[32], אך ממשלת רבין השנייה החליטה לא לאפשר זאת[33]. בשנת 1997, לאחר עליית נתניהו לשלטון, ביקר פינושה בישראל כדי לדון בעסקאות נשק, אז בתפקיד המפקד העליון של צבא צ'ילה[31].

בשנת 2012 פורסם בצ'ילה ספרו של הוגו הרווי, על היחסים בין ישראל וצ'ילה בשנים 1973–1990. הספר מתאר ראיות מהצד הצ'יליאני על הסחר בנשק בין שתי המדינות. לפי הערכות, בצד הישראלי קיימים עשרות אלפי מסמכים בנושא אותם ממשלת ישראל מסרבת לחשוף[34]. בשנת 2016, בעקבות בקשות חופש מידע נחשפו לראשונה מסמכים רבים, על הקשרים הקרובים בין ישראל לדיקטטורה הצבאית[35].

ב־2015 פנו ליועץ המשפטי לממשלה אם ובתה, לילי טראובמן ותמרה סנטוס טראובמן, אזרחיות ישראליות שעלו מצ'ילה, לאחר שנרדפו בשנות ה־70 על ידי הדיקטטורה במדינה, שגם חטפה, עינתה ורצחה את אביה של לילי, ארנסטו טראובמן, והעלימה את גופתו. השתיים דרשו כי היועץ יורה על פתיחת חקירה פלילית נגד הגורמים המעורבים במשרדי החוץ והביטחון, בצה"ל ובקרב סוחרי נשק ישראלים בגין סיוע בפשעים נגד האנושות, שביצע הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה בראשותו אוגסטו פינושה[19]. היועץ המשפטי סירב לפתוח בחקירה[36].

ניסיונות העמדה לדין עקב הפרת זכויות אדם ופשעים נגד האנושות

על פי החוקה שיזם, פינושה היה חסין מכל האשמה פלילית בצ'ילה על הטרור האזרחי שיישם משטרו, שכלל חטיפות, היעלמות, הוצאות להורג ועינויים.

ב־9 בפברואר 1991 פורסם דו"ח רטיג של ה"וועדה הלאומית לאמת ולפיוס" שחקרה את הפרת זכויות האדם במהלך שנות הדיקטטורה הצבאית של פינושה. הדו"ח קבע כי במהלך שנות הדיקטטורה נרצחו 2,279 איש ואישה. 164 מתוכם מסיבות פוליטיות, ו־2,115 על רקע הפרת זכויות אדם.

מספר מדינות ניסו להעמידו לדין באשמת פשעים נגד האנושות, ללא הצלחה. ספרד ניסתה, על בסיס חוקי ההסגרה והשיפוט של האיחוד האירופי ובלחץ פעילי זכויות אדם ומשפחות קורבנות המשטר, להעמיד אותו לדין בסוף שנות ה־90[37]. באוקטובר 1998, בעודו מבקר בלונדון, נעצר פינושה בן ה־82 על פי צו מעצר שהוציא נגדו השופט החוקר הספרדי בלטסר גארסון. פינושה הושם במעצר בית במרפאה שבה עבר ניתוח גב. האישומים נגדו כללו 94 סעיפים של עינויים נגד אזרחים ספרדים בזמן השלטון הצבאי בצ'ילה[38].

לאחר דיונים של כשנה בהליך הסגרה לספרד, במהלכם נטען כי אין להסגיר את פינושה לספרד עקב מצבו הבריאותי המעורער[39], החליטה ממשלת בריטניה שלא להסגירו מטעמים הומניטריים[40]. אף על פי שממשלת צ'ילה התנגדה למעצרו בבריטניה, להסגרתו לספרד ולהעמדתו לדין, לאחר שובו למולדתו מונה שם שופט חוקר, על מנת לחקור מספר רב של אישומים פליליים נגד השליט לשעבר[41].

בשנת 2000 הסיר בית המשפט העליון במדינה את החסינות של פינושה, וסלל את הדרך להעמידו לדין. כתב אישום הוגש נגדו אז בגין 75 מקרי רצח וחטיפה. עם זאת, שנתיים אחר כך ביטל אותו בית משפט את ההאשמות בטענה כי הוא חולה מכדי לעמוד לדין[42].

בשנים הבאות חי פינושה בצנעה כסנאטור לשעבר והמעיט בהופעות ציבוריות.

במאי 2004 הסיר בית משפט לערעורים הצ'יליאני את חסינותו של פינושה בשל מעורבותו בפרשת שיירת המוות, ובכך הפך את פסיקתו הקודמת בעניין[43]. באוגוסט 2004, גם בית המשפט העליון בצ'ילה הסיר את חסינותו[44], ונפתחה הדרך להעמיד אותו לדין[45].

בספטמבר 2004 חקר שופט את פינושה באשמת פשעים נגד האנושות שהתרחשו בתקופת שלטונו הצבאי. השופט חואן גוסמן הגיע לביתו וחקר אותו במשך כשעה. החקירה התמקדה בחטיפתם ועינויים של כ־19 בני אדם, במסגרת "מבצע קונדור"[46]. חקירת פשעיו נמשכה חודשים רבים ובנובמבר 2005, נשלח למעצר בית לאחר שהואשם במקביל בכמה עבירות מס שונות בעניין 27 מיליון דולר שנמצאו בחשבונות הבנק הסודיים שלו ושנרשמו תחת שמות בדויים[47]. במקביל גם נחשף שתאגיד הנשק הבריטי BAE סיסטמס העביר תשלומים חשאיים בסך שני מיליון דולר לפינושה, במטרה להבטיח באמצעות השוחד חוזים עם משטרו[48]. בינואר 2006 גם אשתו ובנו של פינושה נעצרו על העלמת מס[49].

מותו

בשנים האחרונות לחייו הידרדרה בריאותו של פינושה, וימים אחדים לאחר שנעצר במעצר בית, ב־3 בדצמבר 2006, אושפז בבית חולים צבאי עקב התקף לב. הוא מת ב־10 בדצמבר 2006 בגיל 91[50].

לאחר מותו נערכו הן עצרות שמחה והן הפגנות אבל בסנטיאגו וברחבי צ'ילה. ממשלת צ'ילה החליטה שלא תיערך לו הלוויה ממלכתית אלא הלוויה צבאית שלה היה זכאי כגנרל בדימוס[51].

לקריאה נוספת

  • Benjamin Beit-Hallahmi, The Israeli Connection: Who Israel Arms and why. I.B.Tauris, 1987, p. 98-101

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוגוסטו פינושה בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ פינושה הוא שם משפחה צרפתי, אשר בספרדית מבוטא פינוצ'ט.

הערות שוליים

  1. ^ ועד השלום הישראלי התייחד עם זכר איינדה, על המשמר, 20 בספטמבר 1973
  2. ^ איינדה מזהיר ממלחמת אזרחים, דבר, 19 באוקטובר 1972
  3. ^ כריסטופר רופר, ארה"ב נוקטת קו תקיף כלפי איינדה, דבר, 21 בדצמבר 1971
  4. ^ יוסי לוס, 11/9 אינו מציין רק את נפילת התאומים, באתר "העוקץ", 17 בספטמבר 2003
    ג'ון בראון, ה־11 בספטמבר של דרום אמריקה, באתר "שיחה מקומית", 11 בספטמבר 2014
  5. ^ צ'ילי: קץ הסוציאליזם הבלתי אלים, דבר, 13 בספטמבר 1973
  6. ^ מוסקוה, ברלין וסופיה ניתקו היחסים עם צ'ילה, דבר, 23 בספטמבר 1973
  7. ^ ארי ראט, איך הצלחתי לצאת בשלום מצ'ילה, דבר, 3 באוקטובר 1973
  8. ^ רויטרס, צילה תחקור הפרת זכויות האדם בתקופת שלטון פינושה, חדשות, 25 באפריל 1990
  9. ^ הוצאו להורג שניים מתומכי איינדה, על המשמר, 3 בספטמבר 1974
  10. ^ דאגה לגורל היהודים שהיו בעמדות בכירות בממשל איינדה, על המשמר, 13 בספטמבר 1973
    היהודים תומכי איינדה במחנות ריכוז בצ'ילי, דבר, 28 במרץ 1974
  11. ^ המפקד העליון, דבר, 27 ביוני 1974
  12. ^ רויטרס, נשיא צ'ילה ניצל ממארב, חייליו נפגעו, חדשות, 9 בספטמבר 1986
  13. ^ Ricardo Ffrench-Davis, Economic Reforms in Chile: From Dictatorship to Democracy, University of Michigan Press, 2002, עמ' 7
  14. ^ Chiles Weg zur Sozialen Marktwirtschaft.
  15. ^ Reel, Monte; J.Y. Smith (11 בדצמבר 2006). "A Chilean Dictator's Dark Legacy". The Washington Post. ארכיון מ-17 בינואר 2013. נבדק ב-18 בנובמבר 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ הספר The Tyrants: 2500 Years Of Absolute Power And Corruption
  17. ^ A Green Light for The Junta? New York Times. 28 October 1977
  18. ^ אתר למנויים בלבד איתי מק, חסיד אומות העולם הוא לא. פינושה ידע מדוע הוא אוהב את שגריר ישראל, באתר הארץ, 30 ביוני 2022
  19. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד איילת שני, לילי טראובמן: לא אשקוט עד שאגרום לישראל להודות בקשרים עם משטר פינושה, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2015
  20. ^ בוטל מצב החירום בצ'ילה; האופוזיציה: זה תרגיל, מעריב, 28 באוגוסט 1988
  21. ^ פינושה מתיר לכל הגולים הפוליטיים לשוב לצ'ילה, מעריב, 2 בספטמבר 1988
  22. ^ ריצ'רד האוס, חגיגות נצחון האופוזיציה בצ'ילה הפכו למהומות אלימות, מעריב, 17 בדצמבר 1989
  23. ^ פינושה פורש – פצצות בסנטיאגו, מעריב, 11 במרץ 1990
  24. ^ Pinochet - good for Jews, tragedy for human rights
  25. ^ 1 2 פינושה רצח את בני, כותרת ראשית, 18 בנובמבר 1987
  26. ^ בעל השיטה של המתת יהודים בגאז מנועים ואלטר ראוף – חי בסנטיאגו, דבר, 22 באוגוסט 1983
  27. ^ צ"לה דחתה בקשת קמחי להסגיר לידי ישראל הפושע הנאצי ראוף, מעריב, 2 בפברואר 1984
  28. ^ ראיון טלוויזיוני הוכיח: פינושה כשיר למשפט, באתר וואלה, 15 בדצמבר 2004
  29. ^ נחום ברנע, מגש הכסף, כותרת ראשית, 29 באפריל 1986
  30. ^ בהם הספינות: רשף, קשת, רומח, תרשיש, חנית, חץ.
  31. ^ 1 2 פינושה, רודן צ'ילה לשעבר, הוזמן לארץ לשיחות על רכש צבאי, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1997
  32. ^ אמנון ברזילי, גם אכזרי, גם נודניק, חדשות, 2 ביוני 1993
  33. ^ השר יוסי שריד מסר כי אוגוסטו פינושה לא קיבל שום הזמנה רשמית לבוא לישראל., חדשות, 25 ביוני 1993
  34. ^ ג'ון בראון, סירוב המדינה לחשוף את הקשר עם רוצחי עמים הוא זילות השואה, באתר "שיחה מקומית", 5 במאי 2016
  35. ^ קשרי החוץ והדיפלומטיה של ממשלת ישראל עם משטר פינושה בצ'ילה, באתר חופש המידע 14 בינואר 2016
    לראשונה: מסמכים ישראלים חושפים את הסחר בנשק של ישראל עם משטר פינושה בצ'ילה, באתר הארץ, 22 ביוני 2017
  36. ^ ג'ון בראון, פנייה ליועמ"ש: חקור ספקי נשק ישראלי לצ'ילה בחשד לפשעים נגד האנושות, באתר "שיחה מקומית", 28 בפברואר 2017
  37. ^ אלדד לוי, ספרד וצ'ילה, פרנקו ופינושה, שיכחה וזיכרון, באתר העוקץ, 14 בספטמבר 2016
  38. ^ יורופיאן, ‏ספרד חוטפת רסיסים, באתר גלובס, 5 בנובמבר 1998
  39. ^ פייננשל טיימס, ‏פינושה לבדיקות רפואיות, באתר גלובס, 6 בינואר 2000
    פייננשל טיימס, ‏ספרד מקבלת שיחרור פינושה, באתר גלובס, 13 בינואר 2000
  40. ^ סוכנויות הידיעות, לונדון, ‏בריטניה שיחררה את הרודן הצ'יליאני, פינושה, באתר גלובס, 5 במרץ 2000
  41. ^ ניצן הורוביץ, מנהיגים על הכוונת, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2001
  42. ^ סי"צ, לונדון, ‏שר החוץ הצ'יליאני: פינושה יעמוד למשפט או שיוכרז בלתי שפוי, באתר גלובס, 6 במרץ 2000
  43. ^ בימ"ש בצ'ילה הסיר החסינות של פינושה, באתר הארץ, 29 במאי 2004
  44. ^ סוכנויות הידיעות, בית המשפט העליון בצ'ילה הסיר חסינותו של פינושה, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2004
  45. ^ עדי שורץ, אולי הפעם הוא ילך סוף סוף לכלא, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2004
  46. ^ פינושה נחקר לקראת העמדתו למשפט בגין פשעים נגד האנושות, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2004
  47. ^ כתב אישום נגד פינושה בגין עבירות מס, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2005
  48. ^ נמרוד הלפרן, ענקית התעשיות הבטחוניות הבריטית BAE סיסטמס העבירה תשלומים חשאיים בסך 2 מיליון דולר לרודן הצ'ילאני פינושה, באתר TheMarker‏, 15 בספטמבר 2005
  49. ^ אשתו ובנו של פינושה נעצרו על העלמת מס, באתר הארץ, 23 בינואר 2006
  50. ^ שירות גלובס, ‏דיווחים מצ'ילה: הרודן הקשיש אגוסטו פינושה מת בבי"ח צבאי לאחר שלקה בליבו, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2006
  51. ^ יהושע סימון, ‏עיוות היסטורי כלכלי – אכזריות משטרו של אוגוסטו פינושה, שנפטר באחרונה, נשכחת, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2006

Read other articles:

Eliminatórias da Copa do Mundo de Rugby de 2011 - Américas

As eliminatórias da América para a Copa do Mundo de Rugby de 2011 classificaram duas equipes: a Seleção Canadense de Râguebi e a Seleção Estadunidense de Râguebi. O Uruguai se classificou para a Repescagem. As eliminatórias começaram com competições regionais. O primeiro torneio foi o caribenho que foi realizado nas Ilhas Cayman em abril de 2008, vencido pelo Trindade e Tobago. O segundo torneio a ser realizado foi o Campeonato Sul-Americano de Rugby Divisão B. A campeã foi aSel...

 

منطقه تفتيش الماء الصالح للشرب

هذه مقالة غير مراجعة. ينبغي أن يزال هذا القالب بعد أن يراجعها محرر مغاير للذي أنشأها؛ إذا لزم الأمر فيجب أن توسم المقالة بقوالب الصيانة المناسبة. يمكن أيضاً تقديم طلب لمراجعة المقالة في الصفحة المخصصة لذلك. (مايو 2020) هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضل�...

 

Sphaeroforma arctica

?Sphaeroforma arctica Біологічна класифікація Домен: Еукаріоти (Eukaryota) — Holozoa Клас: Ichthyosporea Рід: SphaeroformaJøstensen, Sperstad, S. Johans. & Landfald, 2002 Вид: S. arctica Біноміальна назва Sphaeroforma arcticaJøstensen, Sperstad, Johansen & Landfald, 2002 Посилання Вікісховище: Sphaeroforma arctica NCBI: 72019 MB: 613852 Sphaeroforma arctica — вид одноклітинних е

 

Honey (Robert Palmer album)

1994 studio album by Robert PalmerHoneyStudio album by Robert PalmerReleased7 September 1994[1]StudioLogic Studios (Milan, Italy)Genre Blue-eyed soul funk hard rock worldbeat[2] Length47:43LabelEMIProducerRobert Palmer, Stephen HagueRobert Palmer chronology Ridin' High(1992) Honey(1994) Rhythm & Blues(1999) Singles from Honey Girl U WantReleased: 1994 Know by NowReleased: 1994 You Blow Me AwayReleased: 1994 Honey is the twelfth studio album by British singer Robert...

 

Coney Island, Singapore

Island in northeastern Singapore Coney Island 实龙岗岛 செராங்கூன் தீவுNative name: Pulau SerangoonConey IslandLocation of Coney Island within SingaporeGeographyLocationSoutheast AsiaCoordinates1°24′34.1″N 103°55′18″E / 1.409472°N 103.92167°E / 1.409472; 103.92167ArchipelagoMalay ArchipelagoArea1.33 km2 (0.51 sq mi)Administration SingaporeRegionNorth-East RegionPlanning AreaPunggol CDC North East CDC Town c...

 

Chan Santokhi

Artikel ini tidak memiliki referensi atau sumber tepercaya sehingga isinya tidak bisa dipastikan. Tolong bantu perbaiki artikel ini dengan menambahkan referensi yang layak. Tulisan tanpa sumber dapat dipertanyakan dan dihapus sewaktu-waktu.Cari sumber: Chan Santokhi – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTORChandrikapersad SantokhiPresiden SurinamePetahanaMulai menjabat 16 Juli 2020Wakil PresidenRonnie BrunswijkPendahuluDési BouterseMente...

 

Jörg Steinert (Aktivist)

Jörg Steinert (l.) mit Klaus Wowereit (2012) Jörg Steinert (* 10. Februar 1982 in Zwickau[1]) ist ein deutscher Bürgerrechtler. Er war der langjährige Geschäftsführer des Lesben- und Schwulenverbandes Berlin-Brandenburg (LSVD). Leben Steinert ist Diplom-Politologe. Von 2008 bis 2011 war er Bundesjugendbeauftragter des LSVD und von 2012 bis 2014 Mitglied im Aufsichtsrat des Fußballvereins Türkiyemspor Berlin.[2] Jörg Steinert unterstützt verschiedene gesellschaftspoli...

 

Friedrich III. (Brandenburg-Bayreuth)

Markgraf Friedrich, Gemälde von Georg Lisiewski Friedrich III. von Brandenburg-Bayreuth (* 10. Mai 1711 in Weferlingen; † 26. Februar 1763 in Bayreuth) war Markgraf des Fürstentums Bayreuth. Friedrich gilt als aufgeklärter Fürst. Man nannte ihn zu Bayreuth auch den „Vielgeliebten“, da er auch beim einfachen Volk, mit den Maßstäben seiner Zeit gemessen, recht beliebt war. Von seiner Residenz in Bayreuth aus und v. a. unterstützt von seiner ersten Frau Wilhelmine fördert...

 

Greenacre Park

Privately owned park in Manhattan, New York United States historic placeGreenacre ParkU.S. National Register of Historic Places (2018)Show map of ManhattanShow map of New York CityShow map of New YorkShow map of the United StatesLocation217 E. 51st St., New York, New YorkCoordinates40°45′22″N 73°58′09″W / 40.756206°N 73.969248°W / 40.756206; -73.969248Built1971[1]NRHP reference No.100002076Added to NRHPFebruary 2, 2018[2] Greenacre...

 

Собор Гвадалахари

Собор Гвадалахари CatedraldeGuadalajara.jpg 20°40′37″ пн. ш. 103°20′49″ зх. д. / 20.67697000002777941° пн. ш. 103.34700000002777642° зх. д. / 20.67697000002777941; -103.34700000002777642Координати: 20°40′37″ пн. ш. 103°20′49″ зх. д. / 20.67697000002777941° пн. ш. 103.34700000002777642° зх. д. /...

 

Cobbold Commission

Report of the Commission of Enquiry, North Borneo and Sarawak, 1962Created17 January 1962Ratified21 June 1962LocationThe National Archives,Kew, Richmond,Surrey TW9 4DU,United KingdomAuthor(s)The Commission of Enquiry, North Borneo and Sarawak, 1961-1962Signatories Lord Cobbold Wong Pow Nee Ghazali Shafie Anthony Abell David WatherstonPurposeThe formation of Malaysia, 1961–1963Full Text Report of the Commission of Enquiry, North Borneo and Sarawak, 1962 at Wikisource Part of the Formation of...

 

Instituto de Matemáticas Alfréd Rényi

Este artículo o sección necesita referencias que aparezcan en una publicación acreditada.Este aviso fue puesto el 16 de noviembre de 2019. Edificio con acabados arquitectónicos, ubicado en una vía principal. El Instituto de Matemáticas Alfréd Rényi (en húngaro: Rényi Alfréd Matematikai Kutatóintézet) es el instituto de investigación en matemáticas de la Academia Húngara de Ciencias. Fue creado en 1950 por Alfréd Rényi, quien lo dirigió hasta su muerte. Desde su creación, e...

 

1956 United States presidential election in Arizona

Main article: 1956 United States presidential election 1956 United States presidential election in Arizona ← 1952 November 6, 1956[1] 1960 → All 4 Arizona votes to the Electoral College   Nominee Dwight D. Eisenhower Adlai Stevenson Party Republican Democratic Home state Pennsylvania[a] Illinois Running mate Richard Nixon Estes Kefauver Electoral vote 4 0 Popular vote 176,990 112,880 Percentage 60.99% 38.90% County Results Eisenho...

 

Heroes of Earth

2005 studio album 蓋世英雄 by Leehom WangHeroes of EarthHeroes of Earth coverStudio album 蓋世英雄 by Leehom WangReleasedDecember 30, 2005GenreMandopop, R&B, hip hopLength39:13LanguageMandarinLabelSony Music Taiwan, Homeboy MusicProducerLeehom WangLeehom Wang chronology Shangri-La心中的日月(2004) Heroes of Earth(2005) Change Me改變自己(2007) Heroes of Earth (simplified Chinese: 盖世英雄; traditional Chinese: 蓋世英雄; pinyin: gàishì y...

 

Trexler Historic District

Historic district in Pennsylvania, United States United States historic placeTrexler Historic DistrictU.S. National Register of Historic PlacesU.S. Historic district Ritter House (1790), October 2009Show map of PennsylvaniaShow map of the United StatesLocation375-424 Old Philadelphia Pike, Albany Township, PennsylvaniaCoordinates40°38′9″N 75°51′12″W / 40.63583°N 75.85333°W / 40.63583; -75.85333Area8 acres (3.2 ha)Built1863Architectural styleGeorgi...

 

Garuda F.C. PH

Football clubGaruda F.C.Full nameGaruda Football Club PhilippinesNickname(s)Taraswin (The Fast One)Kāmāyus (The One Who Lives in Happiness)Founded19 June 2011 (2011-06-19)GroundVariousManagerJohn Josua Nicolaas Home colours Away colours Garuda F.C. PH was an association football club in the Philippines formed in 2011. History Early in the year 2011, around 21 Indonesian students gathered to play football at the St. Augustine College football field. The students made a commitm...

 

Iona

Island off the west coast of Scotland This article is about the Scottish island. For other uses, see Iona (disambiguation). IonaScottish Gaelic nameÌ Chaluim ChillePronunciation[ˈiː ˈxal̪ˠɪm ˈçiʎə] ⓘThe Abbey as seen from the seaLocationIonaIona shown within Argyll and ButeShow map of Argyll and ButeIonaIona shown on a map of Great Britain and IrelandShow map of the United KingdomOS grid referenceNM275245Coordinates56°19′48″N 06°24′36″W / 56.3300...

 

United Nations Security Council Resolution 2001

United Nations resolution adopted in 2011 UN Security CouncilResolution 2001Citadel of Arbil in IraqDate28 July 2011Meeting no.6,594CodeS/RES/2001 (Document)SubjectThe situation in IraqVoting summary15 voted forNone voted againstNone abstainedResultAdoptedSecurity Council compositionPermanent members China France Russia United Kingdom United StatesNon-permanent members Bosnia–Herzegovina Brazil Colombia Germany Gabon India Leb...

 

George Washington Masonic National Memorial

Museum, observation in Alexandria, VirginiaGeorge Washington Masonic National MemorialGeneral informationTypeMuseum, observationLocation101 Callahan Drive, Alexandria, VirginiaCoordinates38°48′27″N 77°03′58″W / 38.80748°N 77.06598°W / 38.80748; -77.06598Construction startedJune 5, 1922[1]Completed1932OpeningMay 12, 1932[2]Cost$6 million[3]OwnerGeorge Washington Masonic National Memorial AssociationHeightRoof333 ft (101 m)Te...

 

Morrison's Haven

Morrison's Haven is a harbour at Prestongrange, East Lothian, Scotland, UK, on the B1348, close to Levenhall Links, Prestongrange Industrial Heritage Museum, Prestonpans, and Prestongrange House. The name comes from the Morisons of Prestongrange. A part of Prestongrange were purchased by John Morison from the Kerr family in 1609. He was a burgess of Edinburgh, a bailie (1581) and treasurer of Edinburgh (1588).[1] His son Sir Alexander Morison, a Lord of Session, developed the harbour....