יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון הערך שנוי במחלוקת; טענה להטייה פרו-ישראלית ואנטי-פלסטינית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
התעמולה הפלסטינית היא שם כולל לכלל הפעילות ההסברתית של תנועות המאבק הפלסטיני ובעיקר של מוסדות הרשות הפלסטינית. התעמולה הפלסטינית פועלת לקידום מטרותיהם של הפלסטינים. התעמולה מעלה על נס את מאבקם של הפלסטינים למדינה ריבונית ברשות הפלסטינית, לעיתים דרישתם כוללת הקמה של מדינה ריבונית בגבולות 67' ולעיתים היא כוללת את שטחי מדינת ישראל והרשות הפלסטינית, מנהר הירדן ועד לים התיכון. התעמולה מנסה לקעקע את רעיונות הציונות, מעניקה תמיכה לפעולות איבה של פלסטינים כנגד מדינת ישראל ומציגה את פעולותיה שלה, באופן השולל את זכות קיומה של מדינת ישראל[1], פוגע במעמדה הבינלאומי, בזכותה להגנה עצמית ומנסה לערער את ביטחונם של אזרחיה בדרכיה.
קווים עיקריים בתעמולה הפלסטינית נקבעו בקונגרס הפלסטיני הראשון שנתכנס במזרח ירושלים במאי 1964 עם הקמת "ארגון השחרור הפלסטיני", והמשכם באמנה הלאומית הפלסטינית אשר נוסחה לאחר מלחמת ששת הימים כאשר נתכנסה "המועצה הפלסטינית", בקהיר בימים 17-10 ביולי1968 ועדכנה את נוסח האמנה.
בנוסחה המקורי קובעת האמנה את זכותם הבלעדית של הפלסטינים על "פלסטין", ומגדירה את הציונות כתנועה כובשת ולא חוקית. האמנה מעמידה את השאיפה הפלסטינית לבטל את קיומה של מדינת ישראל, על הטענה שהיהדות היא דת ולא לאום, ולפיכך היהודים אינם נכללים בין הקבוצות הזכאיות להגדרה עצמיתלאומית.
אלמנטים מרכזיים
אמא פלשתינה
לרוב מתוארת אמא פלשתינה כמחזיקה את מפתח זכות השיבה או עוטפת ומגנה על מסגד אל-אקצא. אמא פלשתינה עולה בעיתונות וברשתות החברתיות בעיקר בעיתות קריאה לפעולה נגד המשטר הישראלי ובמסגד אל-אקצא בפרט. אמא פלשתינה מהווה גם כסמל אימהות השהידים הפלסטינים.
קריאות נשים בהפגנה פרו-פלסטינית לשחרר את פלסטין כמאבק פמיניסטי
הפגנה פרו פלסטינית לשחרור פלסטין
קהלי יעד
התעמולה הפלסטינית מכוונת לשלושה קהלי יעד שונים: תעמולת פנים פלסטינית באמצעות מערכות החינוך והתקשורת הפלסטיניות ותעמולת החוץ שנחלקת לתעמולה מול אזרחי ישראל ולתעמולה מול אזרחי שאר העולם.
התעמולה הפלסטינית המיועדת לקהל היעד הישראלי לרוב מופקת בצורה המנסה לשבור את רוחו של העורף הישראלי, תוך כדי הכרזה על הישגים אמיתיים או שקריים ותזכורת של הישגי העבר. הרוב המוחלט של הניסיונות התעמולה אינה מתקבלת בצד הישראלי ברצינות רבה אלא זוכה ליחס ציני ופעמים רבות דווקא מתפרסמת בזכות עובדה זו. בשנת 2014, במהלך תחילת מבצע צוק איתן התפרסם ברשת וידאו-קליפ שהופק על ידי גדודי עז א-דין אל-קסאם ובו שיר המתבצע בשפה העברית על ידי זמרים עזתיים ופזמונו: תקוף, תעשה פיגועים. השיר בוצע ברמת הגהה ותחביר נמוכה מאוד אך עם זאת היה פשוט וקליט ולכן לצד הלעג לו זכה, הפך השיר במהרה ללהיט אינטרנטי בקרב ישראלים[2].
טקטיקות תעמולה
לטענת מדינת ישראל, התעמולה הפלסטינית עושה שימוש רב בדיסאינפורמציה ובהצגה שקרית של המציאות כדי לשכנע בעמדותיה (טקטיקה האופיינית לכל תעמולה מדינית וצבאית באשר היא).
באמצעות טקטיקה זו היא מנסה לקעקע את תדמיתה של מדינת ישראל בעיני העולם ובעיני אזרחיה, ולפגוע בלגיטימציה לקיומה.
השימוש בדיסאינפורמציה נועד גם למטרות פנימיות פלסטיניות, ובהן: חיזוק מעמד ארגוני הטרור בקרב הפלסטינים על ידי ניכוס הישגים שלא היו במלחמה כנגד ישראל[3].
אחד מקווי התעמולה המרכזיים של ההסברה הפלסטינית הוא הטיעון בדבר הפרת זכויות אדם שוטפת, לכאורה, מצד ממשלת ישראל וצבא ההגנה לישראל כלפי האוכלוסייה הערבית בשטחים:
טבח המוני
תעמולה זו כוללת האשמה של צה"ל בטבח ומעשי זוועה שלעיתים הוכחו כשקרי (דוגמת התעמולה השקרית אודות הטבח בג'נין בזמן מבצע חומת מגן), וכן ביום סרטונים עבור רשתות הטלוויזיה המציגים פצועים או מתים פלסטינים שלכאורה נהרגו מאש צה"ל. מנהג זה הפך לנפוץ במיוחד בזמן האינתיפאדה השנייה וזכה לכינוי "פאליווד".
הרג ילדים
התעמולה הפלסטינית אינה מסתפקת במקרים מאומתים אלא לעיתים מביימת או מזייפת מקרים נוספים. מקרה מבוים בולט הוא פרשת מוחמד א-דורה, שהייתה מסמלי האינתיפאדה השנייה, ורק לאחר זמן רב נחשפה כי הייתה למעשה זיוף וביומה, מקרה נוסף היה ב-12 במרץ2012 כאשר הפיצו הפלסטינים תמונה של ילדה שנהרגה לכאורה בהפצצת צה"ל במבצע עמוד ענן, אך התברר שנהרגה בתאונה שאינה קשורה לתקיפות ישראל ברצועת עזה[4]. ב-18 בנובמבר 2012 הפיץ אתר החדשות Alarab Net תמונה המתארת ילדים מוכתמים בדם ובסמוך אליהם הייתה את אמם, כל המצלומים נראו שוכבים ומתים על הרצפה וזאת לכאורה לאחר שטבחו בהם במהלך מבצע עמוד ענן. התמונה הציתה גל תגובות בפייסבוק, ולאחר מכן התגלה כי התמונה המדוברת הייתה בכלל תמונה שצולמה חודש קודם לכן במלחמת האזרחים בסוריה ומוחזרה כתמונה מעזה[5]. ב-14 באוקטובר2015 טען נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, כי ישראל הוציאה להורג בדם קר את אחמד מנאסרה בן ה-13, אף שלמעשה מנאסרה היה מאושפז במצב בינוני בבית חולים ישראלי אך לא ציין את זה שהדבר הוא תוצאה מפציעתו בעת שביצע פיגוע טרור[6]. לעיתים אף משמשות סצינות מסרטים על מנת להציג מציאות כזב של רצח אזרחים[7].
הפלסטינים מתווכחים על תפיסתה העצמית של הישראליות, ובין השאר עם הדרך שהיא מספרת את ההיסטוריה שלה בכלל, ובארץ ישראל בפרט. בין השאר, היא מכחישה את היותו של בית המקדש בירושלים בעת העתיקה[9] ולעיתים אף מכחישה את השואה.
ראובן ארליך (עורך), הסתה ותעמולה נגד ישראל, העם היהודי והמערב: בקרב הרשות הפלסטינית, העולם הערבי ואיראן, לקט מידע (המרכז למורשת המודיעין. מרכז המידע למודיעין ולטרור) ; מס' 1 - 2
יאיר שדה, הסתה ותעמולה של ארגוני טרור אסלאמיים באינטרנט: ג'יהאד אסלאמי, חזבאללה, חמאס, ופת"ח, אוניברסיטת בר-אילן, 2007
^מתוך אתר מל"מ: "מתקפת הדה-לגיטימציה היא "מתקפה" נגד ישראל המכוונת למתג אותה כ"מדינת אפרטהייד" על מנת לפגוע בלגיטימיות של זכות קיומה ולהביא בסופו של תהליך לקריסתה, כפי שאירע עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. לקידום מתקפת דה-לגיטימציה זו חברו ארגונים מהאסלאם הקיצוני עם השמאל הקיצוני ועם ארגוני זכויות אדם ו-NGO's ממדינות המערב".