תולדות בני נח המכונים במחקר גם "לוח העמים" הוא אילן יוחסין של שבעים עמים היוצאים מבני נח, המופיעים בפרק י' של ספר בראשית, בסוף פרשת נח. מתוארת בהם התהוותה המחודשת של האנושות והתפלגותה לעמים ולשונות בעקבות המבול שגרם להכרתת האנושות הקודמת והישארותם של בני נח. על פי המתואר בפסוקים, כל בני האדם הם מצאצאי נח שניצלו מן המבול.
הסיפור מופיע בסוף פרשת נח שבחומש בראשית. על פי המסופר, לאחר המבול שהכחיד את כל בני האדם מלבד נח ומשפחתו, האנושות התחילה להתרבות ולהתפלג למשפחות ועמים מבניו וצאצאיו של נח, כאשר כל בן מייצג אב קדום של עם כלשהו, כמתואר במקרא[1]: ”אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי נֹחַ לְתוֹלְדֹתָם בְּגוֹיֵהֶם וּמֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם בָּאָרֶץ אַחַר הַמַּבּוּל”. באמצע הקטע מסופר על נמרוד בנו של כוש שאינו מייצג אב קדום של עם כלשהו, אלא עומד כדמות בפני עצמו. הוא אינו מוצג בציון שמו בלבד, כדמויות האחרות בפרשה, אלא מובאים גם פרטים מועטים על חייו, שעל-פיהם היה גיבור ציד, שמלכותו חלה בארץ שנער, בערים בבל, ארך, אכד וכלנה (עיר שאינה מזוהה). ומשם יצא לכבושים באשור[2] ובנה את הערים נינוה, כלח, רסן ורחובות עיר (גם היא אינה מזוהה כיום). לאחר כיבושיו עולה שממלכתו השתרעה ברוב אזור מסופוטמיה. בספר מיכה, פרק ה', נזכרת "ארץ נמרוד" בהתייחס לבבל.
פרק זה מסיפורי בראשית הוא מהעוסקים בבריאת העולם ובהתהוות האנושות, כמו גם דור הפלגה המאורע שהתרחש בתוך זמן סיפור זה[3] ומובא בהרחבה במקרא בפרשיה הבאה.
הרגשת ההתחלה חוזרת הרבה בפסוקים שמופעים לאחר המבול כדוגמת: "נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ"[4], "וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם"[5], "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת"[6]. בעקבות זה שהמקרא מתאר שוב את התחלת העולם.
מקבילות ללוח העמים
ללוח העמים אין מקבילות תואמות במזרח הקדמון, שאומרות שכל האנושות היא ממקור אחד[דרוש מקור]. המצרים ראו רק את עצמם כבני אדם בעוד שהאחרים נוצרו מאויבי האלים[דרוש מקור]. בתרבות השומרית נתפסים עמים זרים כאיום על הסדר ביקום שנקבע על ידי האלים.
המספר שבעים
ממניין העמים כאן עולה המספר שבעים, כאשר לא סופרים את שלושת בני נח, את נמרוד, ואת בני פלג בני פלג לא הופיעו באילן היוחסין של כל בני נח, אלא באילן יוחסין משלהם. מכאן יצא המושג "שבעים אומות" שמופיע בחז"ל. המספר שבעים מופיע גם בבני יעקב שיורדים למצרים. למספר שבעים יש גם משמעיות בתרבויות שכנות כדוגמת הכנענים שבעים בני אשרה.
^מקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא מפורש בספר בראשית.
^הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.
מקומות מושבות העמים אמנם לא מפורשים בקטע זה אך יש אליהם התייחסות רבה בשמות של האומות בשאר ספרי המקרא, בחז"ל ובמחקר.
שם
בני שם התיישבו רובם במזרח התיכון. בעקבות שמו של אבי קבוצת העמים האלה נקראו ה"עמים שמיים", והשפות המדוברות על ידיהם נקראות "שפות שמיות".
הזיהויים של עמי שם הם: עילם מזוהה באזור מצפון למפרץ הפרסי וממזרח לחידקל. אשור ישב על חופו המערבי של נהר החידקל. ארפכשד מיוחס לאבי הכשדים[7]. ארם תחילת מושבו בקיר[8] ועם השנים עבר דרומה לסוריה.
רוב בני יקטן התיישבו בחצי האי ערב.
הזיהויים של עמי חם הם: כוש מזוהה באזור מדרום למצרים, בכתבי יוסף בן מתתיהו אתיופיה ובתרגום רס"ג אלחבשא. מצרים היא הארץ הידועה ממסיפורי התורה הנמצאת על גדות הנילוס. פלשתים תחילה התיישבו באיי הים ובהמשך פלשו לחוף הדרומי של ארץ כנען. פשט המקרא הוא שפלשתים הם בניהם של כסלוחים[9]. לפי פירושו של רש"י, הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים"[10]. הרמב"ן מפרש שהכסלוחים היו יושבי עיר מארץ כפתור שיצאו לכיבושים באזור פלשת שנקרא בהמשך על שמם (מלשון פלישה) והוא נסמך על הפסוק ”וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה, כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתּוֹר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם.”[11]. פוט יש המזהים כאבי העם הלובי ויש המזהים כארץ פנוט שמופיעה בכתבים מצריים בסביבות סומליה של ימינו. כנען אבי העמים שהתיישבו בארץ כנען, גבול הכנעני מפורש בפרשייה הזאת ”גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע[12].”.
יפת
בני יפת התיישבו רובם באסיה הקטנה, באירופה ובחלקים הצפוניים של הים התיכון בחצי האי הבלקני, וברמה האיראנית. מכיוון שמדי ויוון מזוהים בוודאות, ועוד עמים אחרים בני יפת מזוהים בסבירות כעמים דוברי שפות הודו-אירופיות לענפיה השונים[13], מזהים את בני יפת כעמים דוברי השפות ההודו-אירופיות או רובם, כאשר העמים הידועים ביותר כבני יפת הם עמי אירופה והעמים האיראנים.
^פרק י בפסוק יד. וניתן להסיק זאת מהמלים "אשר יצאו משם" במקום הביטוי "וכסלוחים ילד את פלשתים", המפורש יותר והשגור בכל שאר הפרק. בבראשית רבא לז ה מבואר שפלשתים וגם כפתורים יצאו משניהם.
