שרלוט נפולאונה בונפרטה (בצרפתית: Charlotte Napoléone Bonaparte; 31 באוקטובר 1802 - 2 במרץ 1839) הייתה בתם של ז'וזף בונפרטה וז'ולי קלארי.
ביוגרפיה
שרלוט נולדה ב-31 באוקטובר 1802 כבתם של ז'וזף בונפרטה בנו של קרלו בואונפרטה ואחיו של נפוליאון בונפרטה, וז'ולי קלארי אחותה של דזירה קלארי מלכת שוודיה. הייתה לה אחות גדולה בשם זנאיד. ב-1804 הכתיר עצמו דודה נפוליאון בתואר "קיסר צרפת", והעניק לשרלוט אמה ואחותה את התואר "נסיכות קיסריות". ב-1806 מינה נפוליאון את אביה למלך נאפולי ומלך סיציליה. ב-1808 הוא העביר את תפקידו לז'ואקים מירא ומינה את ז'וזף למלך ספרד. לאחר שנפוליאון הובס בקרב ווטרלו וגלה לאי סנט הלנה, יצא אביה לגלות בארצות הברית והתיישב באחוזה בניו ג'רזי. שרלוט ליוותה אותו בתחילה, ולמדה ציור בארצות הברית. היא ציירה ציורי נוף בארצות הברית ודיוקנאות, והציגה את יצירותיה באקדמיית פנסילבניה לאמנות. ב-1824 היא חזרה לאירופה לשהות עם אמה. היא נישאה לנפוליאון לואי בונפרטה, בנם של לואי בונפרטה והורטנס דה בוארנה ואחיו של נפוליאון השלישי. את אחותה זנאיד השיאו הוריה לשארל לוסיאן בונפרטה בנו של לוסיאן בונפרטה. בני בונפרטה האמינו כי הם עתידים לחזור לשלטון בצרפת, ועל כן ניסו לאחד את המשפחה כמה שאפשר.
היא מתה בסרזנה ב-2 במרץ 1839 בגיל 36 כתוצאה מלידה שהסתבכה. היא נקברה בבזיליקת סנטה קרוצ'ה בפירנצה. אביה ואמה נטמנו לצדה לאחר מותם. ב-1840 העביר הקיסר נפוליאון השלישי את גופתו של אביה לצרפת, אולם קבריהן של ז'ולי ושרלוט נותרו בפירנצה עד ימינו.
קישורים חיצוניים
