שמעון אחי עזריה

שמעון אחי עזריה הוא תנא שחי בדור השני של התנאים. על אף מיעוט ההלכות שנאמרו משמו במשנה, הוא התפרסם בעקבות הסכם יששכר וזבולון שערך עם אחיו, עזריה אביו של רבי אלעזר בן עזריה^[1].

במשנה הובאו בשמו הלכות בשני מקומות.

חייו

מעט מאד פרטים יודעים לנו על חייו האישים, בין היתר שהוא היה כהן, וחברם של רבי אליעזר ורבי יהושע. יש שכתבו שהיה אחד מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי.

הסכם יששכר וזבולון

כאמור, שמעון ערך הסכם עם אחיו עזריה שהיה עשיר גדול, לפיו הוא ילמד תורה ולא יבטל מלימוד תורה, ואחיו עזריה יפרנס אותו בכל הנצרך לו.

וכך דרשו חז"ל במסכת סוטה על הפסוק בשיר השירים: אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו:

בוז יבוזו לו אמר עולא לא כשמעון אחי עזריה ולא כר' יוחנן דבי נשיאה אלא כהלל ושבנא דכי אתא רב דימי אמר הלל ושבנא אחי הוו הלל עסק בתורה שבנא עבד עיסקא לסוף א"ל תא נערוב וליפלוג יצתה בת קול ואמרה (שיר השירים ח, ז) "אם יתן איש את כל הון ביתו" וגו':

— תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"א, עמוד א'

בתלמוד לא התבאר מהו ההבדל המהותי בין ההסכם שערך עזריה עם אחיו שמעון לבין ההסכם שערך שבנא עם אחיו הלל.

היו שטענו^{[דרוש מקור]} שהרמב"ם הסביר את ההבדל בין ההסכמים הראויים לבין ההסכם הלא ראוי של שבנא והלל אחיו, בכך שבשני הזוגות הראשונים הושטה עזרה ללא תמורה, בעוד שבנא מבקש מהלל "תא נערוב וליפלוג" (= בא נשתתף ונתחלק), כלומר מבקש תמורה על כספו, בכך שהלל צריך לתת חלק מזכויותיו. אחרים מסבירים^{[דרוש מקור]} שהרמב"ם שלל הסכם שכלל מתן כסף, אך שני הזוגות הראשונים העניקו רק סיוע ולא כסף.

לדעת רבינו ירוחם בן משולם החילוק הוא האם ההסכם על הלימוד הוא עתידי, כפי שעשה עזריה, לבין מכירה של לימוד שכבר נעשה, שהוא לא ראוי וכפי שרצה לעשות שבנא. כך הוא כותב^[2]:

העוסק בתורה קודם שיעסוק יכול להתנות שיעסוק חבירו בסחורה ויטול חלק מלמודו כמו יששכר וזבולון. אבל אחר שעסק כבר ונותן לו חלק בשביל ממון אינו כלום כדכתוב "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו

— אדם וחוה נתיב ב חלק ה

ברמ"א בשולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ"ו, פסק כדברי רבינו ירוחם.

לדעת רש"י הסיבה שנקרא על שם אחיו 'שמעון אחי עזריה' הוא מחמת הסכם זה: ”שמעון אחי עזריה תנא הוא במשנה קמייתא דזבחים ולמד תורה על ידי אחיו שהיה עוסק בפרקמטיא כדי שיחלוק בזכות למודו של שמעון לכך הוא נקרא על שם עזריה אחיו”^[3]. וכעין זה מופיע במדרש רבה^[4]: ”שמעון אחי עזריה, והלא שמעון היה גדול מעזריה, אלא על ידי שהיה עזריה עוסק בפרקמטיא ונותן בפיו של שמעון, לפיכך נקרא הלכה על שמו”

גם עזריה אחיו, היה אף חכם גדול, וכפי המופיע בבבלי שרבי דוסא בן הרכינס אמר עליו "עזריה חברינו"^[5].

הלכות משמו

פעמים אחדות בלבד הובאו הלכותיו בספרות חז"ל, ופעמיים בלבד בששה סדרי משנה. פעם אחת הוא נזכר במסכת זבחים לעניין דין לשמה בקורבנות:

שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר, שְׁחָטָן לְשֵׁם גָּבוֹהַּ מֵהֶם, כְּשֵׁרִין. לְשֵׁם נָמוּךְ מֵהֶם, פְּסוּלִים...

— משנה, מסכת זבחים, פרק א', משנה ב'

הוא נזכר פעם נוספת במסכת טהרות לעניין טומאת משקין:

...שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר, לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ, אֶלָּא מַשְׁקִין שֶׁנִּטְמְאוּ בַאֲחוֹרֵי הַכֵּלִים, מְטַמְּאִין אֶחָד וּפוֹסְלִין אֶחָד...

— משנה, מסכת טהרות, פרק ח', משנה ז'

הוא נזכר גם במדרש ילקוט שמעוני לעניין דיני בית הפרס^[6], כמו כן לפי חלק מהגרסאות הובאה בשמו הלכה במסכת שמחות לפיה רק את המתים שמוציאים במיטה מצווה להספיד ולהצטער עליהם^[7].

קישורים חיצוניים

• הרב אהרן הימן, שמעון אחי עזריה, תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר היברובוקס

הערות שוליים

1. הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה.
2. ירוחם בן משולם, תולדות אדם וחוה, נתיב שני, חלק ד', באתר היברובוקס
3. תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"א, עמוד א'
4. ויקרא פרשה כה פיסקה ב.
5. תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ט"ז, עמוד ב'.
6. ילקוט שמעוני, פרשת חוקת, רמז תשס"ג, ועל פי הגהת זית רענן שם.
7. מסכת שמחות, פרק ג' הלכה ג'. וראו בפירוש בנין יהושע. אמנם הגרסה שם "שמעון בן עזריה", אך לדעת חלק מהמפרשים יש לגרוס "שמעון אחי עזריה".