מטבע שהיה בשימוש בזמן מרד בר כוכבא. משמאל: אשכול ענבים ולצדו הכתובת "שב לחר ישראל". מימין: עץ תמר והכיתוב "אלעזר הכהן" שיש המזהים אותו כרבי אלעזר המודעי[1]
רביאלעזר המודעי היה תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא. התגורר ב"הר המודעי"[3] שבקרבת ירושלים.
מסיפורים שמובאים עליו בתלמוד, ניתן ללמוד כי הוא בן הדור השלישי לתנאים, לפי ההשערה היה מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, וחי זמן רב.
מאמריו
במשנה מופיע מאמר אחד בלבד שלו: "המחלל את הקודשים, המבזה את המועדות, המפר בריתו של אברהם אבינו, המגלה פנים בתורה, והמלבין פני חברו ברבים, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא"[4]. מאמר דומה בעניין קדשים מופיע בשמו בספרי: "המחלל את הקדשים, אף על פי שיש בידו מצוות הרבה כדאי הוא לדחותו מן העולם"[5].
במדרשים ובתלמוד מובאות בעיקר דברי אגדה שאמר, במספר ברייתות, וכן מספר אגדתות. בתלמוד מובא סיפור אודות מעמד בו ישב עם רבי טרפוןרבי ישמעאל ושאר החכמים, ובו נענה רבי אלעזר המודעי ואמר כי "מָן שירד להם לישראל היה גבוה שישים אמה". רבי טרפון נענה בתרעומת ואמר "מודעי! עד מתי אתה מגבב דברים ומביא עלינו", אך רבי אלעזר המודעי נענה כי "רבי, מקרא אני דורש!" והסביר באריכות את ראיותיו, המתבססים על כך שמי המבול, שבהם כתוב "וארובות השמים נפתחו"[6] היו גבוהים 15 אמה (מההרים הגבוהים), ואודות ירידת המן כתוב "ודלתי שמים פתח"[7], ובדלת יש ארבע ארובות[8].
ממדרשים אחרים לומדים כי רבן גמליאל חיבב את דבריו, ואמר "עדיין צריכין אנו למודעי דמוקים ליה כוליה בחד מקום"[9][10].
מותו
על פי המסופר בתלמוד הירושלמי[11], מנע רבי אלעזר המודעי בתפילתו את נפילת ביתר בימי מרד בר כוכבא. רבי אלעזר המודעי שהיה מנהיגם הרוחני של הנצורים בביתר היה שרוי בצום ובתענית, והיה ידוע כי כל עוד עומדת לנצורים זכותו של רבי אלעזר, הרי שהעיר לא תיפול. כותי (שומרוני) אחד חדר לעיר, ודיבר עם רבי אלעזר המודעי, דודו של בר כוכבא דברים של מה בכך. משתפס בר כוכבא את הכותי, החשיד הכותי את אלעזר המודעי בכך שהוא מתכוון למסור את העיר לאויב. בר כוכבא חקר את רבי אלעזר בדבר חשד זה, ורבי אלעזר הכחיש את הדברים (ככל הנראה לא שמע כי היה עסוק בלימוד התורה[דרוש מקור]). בר כוכבא לא האמין להכחשות, בעט ברבי אלעזר, והלה מת. לאחר מות רבי אלעזר נפסקה ההגנה האלוהית על העיר, והתאפשר לאדריאנוס לכבשה. בעקבות המדרש, יש חוקרים המזהים אותו עם רבי אלעזר הכוהן המופיע על מטבעות בר כוכבא.
קברו על פי המסורת
על פי האמור בתלמוד רבי אלעזר נהרג בביתר הקדומה שבהרי יהודה. הרי שמסורת על מקום קבורתו עולה לראשונה בתיאור מאוחר מזמנו של רבי אלעזר.
בחיבור "ציוני קברים בארץ ישראל" (כתב יד מוסקבה, שנת 1440 לערך) נטען כי נקבר במערה ביישוב נבוריה שבגליל העליון יחד עם יעקב איש כפר נבוריא.
”נברתין, מחוץ לכפר קבר ר' יעקב איש כפר נבוריא ור' אלעזר המודעי ז"ל”
עד שנת 2011, היה מקובל כי זיהוי קברו בנבוריה החל במאה ה-15. אך עם גילויה של מגילת פירנצה, תיארוך קברו הוקדם לתחילת המאה ה-14. היות שקברו של יעקב איש כפר נבוריא הוזכר לראשונה בחיבור האלמוני מסוף המאה ה-13 "תוצאות ארץ ישראל", סברו כי ייחוס קברו של רבי אלעזר משמעותית מאוחר מקבר יעקב איש כפר נבוריא.