הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב![]() |
|
|
לידה |
תרכ"ג |
|---|
|
פטירה |
כ"ז בטבת תשי"ב (בגיל 89 בערך) |
|---|
|
מקום קבורה |
הר המנוחות  |
|---|
|
מקום פעילות |
חברון, סמרקנד, ירושלים |
|---|
|
רבותיו |
הרב שמעון מנשה חייקין, הרב אליהו מני. |
|---|
|
תלמידיו |
הרב סלימאן מנחם מני, הרב מרדכי פנחסוב, הרב חזקיה קייקוב |
|---|
|
חיבוריו |
שאילת שלמה |
|---|
|
תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
|---|
  |
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב (בקיצור שיל"א; ה'תרכ"ג – כ"ז בטבת ה'תשי"ב) היה ראב"ד ומנהיג קהילת חב"ד והאשכנזים בחברון. שליח לקהילת יהודי בוכרה בסמרקנד.
קורות חייו
נולד בעיר יעקבשטאט שבלטביה, לרב אליעזר שמעון קזרנובסקי מצאצאי האדמו"ר הזקן. כשהיה בן עשר שנים עלה עם משפחתו לארץ והתיישב בעיר חברון. בחודש סיון שנת תר"מ נשא לאישה את מרת חנה ברכה בתו של הרב דובער הלוי אשכנזי. אחרי חתונתו שינה את שם משפחתו ל"אשכנזי", שם-משפחת אשתו.
למד אצל ראב"ד עדת האשכנזים בחברון הרב שמעון מנשה חייקין והיה תלמידו המובהק, כן למד אצל רבי אליהו מני, שבמשך השנים אף הכין את כתביו לדפוס. את ה'קבלה' לשו"ב קיבל מקודמו ברבנות חברון רבי דובער אפרת.
בשנת תרנ"ב (ואולי אף מספר שנים קודם[1]) נסע לשליחות בפעם הראשונה לעיר סמרקנד מטעם העדה הספרדית בחברון ובברכת רבו אדמו"ר הרש"ב[2], שם שימש כרב העיר והקהילה הבוכרית (לבקשת יהודי המקום שהכירו בגדלותו הרוחנית וביקשו שיישאר אצלם ויכהן כרבם). במשך זמן כהונתו פתח ישיבה[3][4] ומקוואות והכשיר תלמידים לשחיטה[5], לשם כך מינה את תלמידו בכירו שו"ב מומחה הרב יונה אהרונוב כמדריך בית הספר ללימודי השחיטה שייסד, כדי להעמיד שוחטים מומחים שהיו נצרכים באותה עת. כמו כן פתח בית דין בסמרקנד, וכיהן בו כדיין יחד עם הרב שלמה פנחסוב, הידוע בכינויו "באבאג'אן כאבולי", הרב חיים פנחסוב (פילוסוף), והרב יוסף-חיים כימיאגרוב.
שהה בעיר זו לפרקים עד סביבות שנת תר"פ. בעקבות שהייתו שם שינה את שם משפחתו לאליעזרוב (כשמות-משפחת יהודי המקום) שפירושו הוא בן אליעזר. לאחר מכן שב לחברון, ואת מקומו מילא הרב שלמה טאג'ר.
היה חסיד של רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש. בשנת תרס"ג מונה לרבה האשכנזי של חברון, במקום הרב דובער אפרת שעזב לירושלים. היה ידיד קרוב של רבה הספרדי של העיר - רבי חיים חזקיהו מדיני בעל השדי חמד. הוא הקים בחברון את ישיבת תורת אמת וישיבת מגן אבות ועמד בראשם.
בן משפחתו ורבו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש, מינה אותו להיות נציגו ובא כוחו לארץ ישראל, והטיל עליו שליחויות שונות.
ספרו 'שאילת שלמה' הוא שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך.
הרב אליעזרוב נפטר בירושלים בכ"ז בטבת תשי"ב. בשנת 1987 קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו[6].
בנו היה הרב אברהם אליעזרוב. נכדו הוא הרב דב בער אליעזרוב.
| עץ משפחתו
|
< תבנית:עץ משפחת שניאורסון
- עץ זה מרכז רק את צאצאיה המפורסמים של משפחת סלונים או חוליה המקשרת בין דורות[א]
- עץ זה הוא חלק 2 מתוך 3 בעץ משפחת סלונים, לחלק א, לחלק ג | צבע תכלת בעץ מראה על קישור לחלק אחר בענף
- לפרטים נוספים על אבות המשפחה ראו בשלושת הדורות הראשונים של עץ המרכזי של משפחת שניאורסון. עץ זה הוא גם ענף של משפחת שניאורסון
הערות:
- ^ כאשר במהלך הדורות יש בדיוק שני שמות אותו דבר - מצוין זאת במספרים, בצבעים
- ^ מספר 6, בעמוד 37 בתולדות משפחת הרב
- ^ מספר 17, בעמוד 50 בספר תולדות משפחת הרב. היה חסיד למשל רבי שניאור זלמן מלאדי (שד"ב וולפא, עבד מלך, עמודים 15–18)
- ^ מספר 46, בעמוד 60 בתולדות משפחת הרב
- ^ ספר הצאצאים עמוד 163 מספר 58
- ^ מספר 329 בספר הצאצאים
- ^ עמוד 204, מספר 160 בספר הצאצאים
- ^ החליף את שם משפחתו מקזרנובסקי לשניאורסון, על שם אבי המשפחה (רבי שניאור זלמן מלאדי) | ראה במשפחת שניאורסון
- ^ יש לה שם נוסף שמופיע לעיתים: אטל
- ^ עמוד 256 בספר הצאצאים מספר 412
- ^ ספר הצאצאים, עמוד זה מספר 862, ובעמוד לפניו
- ^ ספר הצאצאים, עמוד זה מספר 1730
- ^ העץ מבוסס על ספר הצאצאים בעיקרו | כמו כן ממקורות נוספים, בהם ספר תולדות משפחת הרב מלאדי - רק במקומות שבהן מצוין בהערות, שאר העץ (בין אם מצוין בין אם לא) מבוסס על ספר הצאצאים
|
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
