שיזף השיח קוצני מאוד וסבוך וגובהו מגיע למטר וחצי. הוא גדל במקומות חמים וחשופים לקרינת שמש חזקה[2].
לשיזף השיח אין גזע מרכזי, הוא שולח ענפים ומתפתח כלפי חוץ ועם הזמן מרכזו הולך ומתנוון[2].
הענפים מזוגזגים (בשונה משיזף מצוי), בחיק קוצי הלוואי של ענפים מעוצים שקוטרם כס"מ אחד נישאים ענפים קצרים חסרי קוצים, באביב ובקיץ נושאים ענפים קצרים אלה עלים פרחים ופירות[3]. סימנים אלה מסייעים בצורה ברורה להבדיל בין שיזף השיח לבין שיזף מצוי.
עלים
העלים מסורגים, וכשהם גדלים על ענף דק הוא נראה כעלה מנוצה[4]. העלה פשוט, משונן, קירח, צורתו דמוית ביצה ולאורכו 3 עורקים ראשיים מקבילים ובולטים היוצאים מבסיס הפטוטרת (בשונה ממיני אשחר שלהם עורק אחד בולט). העלה נישא על פטוטרת ואורכם 1 עד 2 ס"מ לעיתים רחוקות 3 ס"מ (בשונה מעליו של שיזף מצוי שאורכם 2 עד 8 ס"מ). בבסיס העלה צומחים שני עלי לוואי ההופכים לקוצים קשים, אחד ישר ואחד מאונקל.
הלוואים קטנים ולעיתים קרובות קוצניים. הלוואים בכל מפרק הופכים בדרך כלל לעוקצים לא שווים, אלה שאינם הופכים לעוקץ נושרים במהרה.
הפרחים נישאים על עוקץ. המצעית דמוית חרוט הפוך (דמוית גביע).
הגביע בעל צינור קטן ומשתייר בפרי ו-5 עלי גביע שנושרים.
הכותרת בעלת 5 עלי כותרת דמויי ברדס.
האבקנים 5, יוצאים מתחת לשוליו של הדיסקוס והם ארוכים מעלי הכותרת. הדיסקוס צופני, שטוח ומכסה את המצעית ומקיף את השחלה, שוליו מפורדים ובעלי 5 עד 10 אונות או לעיתים רחוקות תמים.
השחלה עילית ושקועה בדיסקוס ומעורה במצעית, והיא בת 2 מגורות לעיתים רחוקות 3 או 4; ביצית אחת בכל מגורה; לדעת אחרים השחלה תחתית או תחתית למחצה ויש אומרים שהיא שחלה תחתית מעת פתיחת הפקעית (ניצן הפרח) ועילית עם הבחלת הפרי.
עמוד השחלה מפוצל ל-2 אונות.
פירות
הפרי הוא בית גלעין עגול, במרכזו גלעין מעוצה חזק וגדול, וסביבו ציפה בשרנית יבשה. קוטרו 8 עד 10 מ"מ (קטן מהפרי של שיזף מצוי שקוטרו 10 עד 15 מ"מ) וקליפתו חלקה. כשהוא בשל צבעו חום בהיר[4].
הפרי בעל 2 מגורות קשות דופן שבכל אחת 2 זרעים ולעיתים רחוקות 1 או 4.
הזרעים עם קליפה מבריק ודקה.
הפרי אכיל, אך לא משובח. יש המבשלים ממנו לפתן[4]. בעלי חיים אוכלים אותו ולאחר העיכול מופרשים הגלעינים הקשים בצואה ונובטים הרחק מצמח האם[2].
שיזף השיח נפוץ במורדות המערביים של הגולן, מרום של כ-350 ועד רום 200- בחוף כנרת. במורדות הדרומיים של הגולן נלווה שיזף מצוי לחורש של אלון התבור יחד עם אלון מצוי, סירה קוצנית ומרווה ריחנית. במקומות ששיזף השיח נלווה אל שיזף מצוי, גדל השיזף המצוי במקומות הלחים, הסמוכים למקורות מים או לאפיקי נחלים, ואילו שיזף השיח מאכלס את המורדות היבשים המכוסים באבנים[6].
שיזף השיח הוא צמח מוגן בישראל[7]. בישראל גדלים בר עוד שני מיני עצים בסוג שיזף: שיזף מצוי ושיזף שעיר שהוא עץ נדיר. שיזף תרבותי (Ziziphus jujuba) הוא עץ פרי תרבותי, שמוצאו במזרח אסיה, והועבר כעץ פרי למזרח התיכון, למזרח אירופה ולאפריקה[8].
תת-מינים
שיזף השיח מונה שני תת-מינים. תת-המין, Ziziphus lotus subsp. lotus, גדל בעיקר באזורים סבטרופיים מדרום מזרח ספרד בואכה לארצות דרום הים התיכון והמזרח הים התיכון: אלג'יריה, לוב, מצרים, מרוקו, תוניסיה, סהרה המערבית, קפריסין, סיציליה, יוון, טורקיה, לבנון-סוריה, ישראל וירדן ומדינות המפרץ[9].
תת-המין Ziziphus lotus subsp. saharae, גדל בעיקר במדבר ובבתות יבשות במערב ומרכז סהרה, בארצות: אלג'יריה, בורקינה, מאלי, מאוריטניה, ניז'ר, סהרה המערבית[10].
