שורשים: תולדות משפחת עבדים (באנגלית: Roots: The Saga of an American Family) הוא רומן היסטורי שנכתב על ידי אלכס היילי אשר פורסם לראשונה ב-1976. הוא מספר את סיפורו של קונטה קינטה, אפריקאי בן המאה ה-18, אשר נלכד על ידי סוחרי עבדים בתור מתבגר, נמכר לתוך העבדות באפריקה, ונשלח לצפון אמריקה. הספר עוקב אחר חייו וחייהם של צאצאיו, עד היילי עצמו. פרסום הרומן, בשילוב עם סדרת הטלוויזיה הפופולרית שהתבססה עליו, "שורשים" (1977), הוביל לסנסציה תרבותית בארצות הברית, והוא נחשב כאחת היצירות האמריקאיות החשובות של המאה ה-20. הספר שהה במשך חודשים ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, כולל 22 שבועות במקום הראשון ברשימה. שבעת הפרקים האחרונים של הספר עובדו מאוחר יותר לסדרת המשך ל"שורשים" – "שורשים: הדורות הבאים" (1979). יצירות אלו עוררו עניין רחב בגנאלוגיה, וכן עניין תרבותי ואקדמי בהיסטוריה האפריקאית-אמריקאית.
הספר תואר תחילה כ-"faction" – הלחם בין המילים "בדיוני" ו"אקטואלי", ונמכר בחנויות במדור ספרי עיון. בפרק האחרון של הספר, היילי תיאר את המחקר בארכיונים וספריות כדי למצוא סימוכין בכתב למסורת שבעל-פה של משפחתו. עם זאת, היסטוריונים וגניאלוגים מצאו שגיאות בעבודת המחקר שלו. רוב קורות הספר אינם נתמכים ברשומות היסטוריות, או נמצאות בסתירה עמן.
העיתונאי אדוארד קוסנר (אנ'), בביקורתו על הספר "אלכס היילי" מאת רוברט ג'יי. נורל, ציין כי היילי, "יכול היה למנוע את כל הבעיות אם הוא והמו"ל היו פשוט מקטלגים את הספר על פי מה שהיה בפועל—רומן היסטורי אשר תקף בנרטיב המהותי שלו, אך מושפע על ידי הדמיון".[1]
תקציר העלילה
"שורשים" מספר את סיפורו של קונטה קינטה—אדם צעיר שנלקח מביתו בגמביה בגיל שבע עשרה ונמכר כעבד—ושל שבעה דורות הצאצאים שלו בארצות הברית.
סיפורו של קונטה
קונטה הוא בנם הבכור של אומורו ובינטה קינטה, בני מנדינקה החיים בכפר ג'ופור שעל שפת נהר גמביה. ג'ופור הוא כפר חקלאי, ובשל האקלים הקשה, לא תמיד היבולים מספיקים, ותושביו חווים מחסור. אך קונטה הילד מוקף באהבה ומסורת. לכפר מגיעות שמועות על הגעתם של ה"טובוב" (כינוי לאנשים ממוצא אירופאי), גברים "בעלי עור לבן המריחים כמו תרנגולות רטובות".
האידיליה של ילדותו נקטעת כאשר יום אחד הטובוב חוטפים את קונטה הנער כשהוא מקושש עצים כדי לבנות תוף. החוטפים מכים אותו, מתעללים בו, וכולאים אותו בבטן אונייה יחד עם עוד חטופים על ידי סוחרי העבדים. התנאים הקשים התדרדרו עוד ועוד ככל שהמסע אל עבר האוקיינוס התקדם. קונטה ומספר אחרים ביקשו לתכנן התקוממות, אך בסופו של דבר המצב שלהם היה כה קשה ורבים מהחטופים לא שרדו, והדבר לא התאפשר. ספינת העבדים, Lord Ligonier, מגיעה ליעדה – נמל אנאפוליס, אשר בקולוניית מרילנד.
קונטה נמכר במכירה פומבית לטובוב ג'ון ואלר מווירג'יניה. ואלר משנה את שמו לטובי, אך קונטה מגלה עקשנות רבה, מסרב לענות לשמו החדש, ואף מנסה לברוח ארבע פעמים. בפעם הרביעית, הוא נתפס על ידי ציידי עבדים מקצועיים אשר קוטעים את רגלו כעונש. כשהוא מתעורר מעלפונו הוא מגלה שנמכר לאחיו של ג'ון, הטובוב "מאסה ואלר" (אדון ואלר בעגת העבדים) שהוא הרופא, ד"ר ויליאם ואלר, המטפל בפצעיו בעזרתה של אישה שחורה בשם בל. הוא הופך לגנן של ד"ר ואלר ואחר כך גם לנהג כרכרתו.
התקופה עכשיו היא תקופת מלחמת העצמאות של ארצות הברית. קונטה עדיין סובל ממצבו, וכועס כשהוא רואה עד כמה האפריקאים באמריקה שכחו וזנחו את תרבותם. אך עם הזמן הוא גם מתרכך. הוא מתיידד עם עבד מוזיקאי בשם פידלר (כנר), ואף מתאהב בבל. הם נישאים, ונולדת להם בת – קיזי. קונטה חווה אושר רב, ככל המתאפשר בנסיבות, והוא ובל דואגים לספק לקיזי את הילדות הטובה ביותר שבידיהם לתת, ומלמדים אותה את ההיסטוריה המשפחתית ומעט משפת המנדינקה.
בשל כך, ובשל חברותה הקרובה של קיזי עם בתו של ד"ר ואלר, "מיסי" אן, קיזי נמנעת מהאכזריות הגדולה שחוו רוב העבדים. אך האילוזיה מתנפצת בן רגע, כאשר ואלר מגלה שקיזי זייפה מסמכי מעבר עבור עבד נמלט בשם נואה, ומוכר אותה, בגיל 16, לבעלים חדשים הרחק ממשפחתה, אותם היא לא רואה שוב לעולם.
סיפורם של קיזי וצ'יקן ג'ורג'
קיזי מובאת לבקתה חשוכה, שם היא נאנסת שוב ושוב על ידי מאסה טום לי. כתוצאה, היא יולדת את בנה, שנקרא על ידי מאסה טום בשם ג'ורג'. מאסה לי מתפרנס מקרבות תרנגולים, וג'ורג', כשהוא גדל, מטפל בתרנגולים, ולכן נצמד לו הכינוי "צ'יקן ג'ורג'". צ'יקן ג'ורג' מרוויח את אמונו של מאסה טום כי הוא מתגלה כבעל כישרון גדול עם התרנגולים ובקרבות. הוא גם מתגלה כנהנתן רודף שמלות, הידוע בסימני ההיכר שלו – כובע באולר וצעיף ירוק – ובלשונו החלקלקה. אך כשהוא פוגש את מטילדה, כל זה משתנה. מטילדה היא נוצרייה אדוקה, בתו של איש דת, והיא לא משתפת פעולה עם משחקיו. הוא לא מוכן לוותר עליה, מבטיח להתיישר לאורח חייה, והם נישאים ומביאים הרבה ילדים.
צ'יקן ג'ורג' לא באמת מוותר על השתייה, הימורים ונשים, אך כעבור מספר שנים מבין שעליו לחשוב על העתיד. השניים מתחילים לחסוך כסף כדי לרכוש את חירות משפחתם, אותה הבטיח להם מאסה טום עבור סכום מתאים. גם בנם, טום, מסייע. טום הוא נפח מוערך, שמרוויח כסף לעצמו בעבודות אצל בעלי מטע באזור. אך התוכנית מתקלקלת כשצ'יקן ג'ורג' ומאסה טום מאבדים את כל ממונם בקרב תרנגולים גדול. מאסה טום שולח את צ'יקן ג'ורג' לאנגליה למשך שלוש שנים כדי להרוויח עבורו מספיק כסף לשלם את חובותיו, ומבטיח לו שישחרר את משפחתו עם שובו.
סיפורו של טום
אך מאסה טום, הנמצא בקשיים כלכליים, מוכר את רוב בני המשפחה – חוץ מסבתא קיזי – לסוחר עבדים, המוכר אותם בתורו למשפחת מארי, במחוז מרוחק בצפון קרולינה. הזוג מארי הם אנשים אדיבים המתייחסים לעבדים שלהם יחסית טוב. טום מקים נפחיה מצליחה ומתחתן עם אישה בשם איירין. נולדים להם ילדים. בינתיים, צ'יקן ג'ורג' חוזר מאנגליה ומגלה שמשפחתו איננה. הוא מקבל את חירותו ממאסה טום. בנוסף, ג'ורג' נאלץ לצאת מהמדינה בגלל חוקים האוסרים על עבדים משוחררים לחיות בה.
בתקופה זו, מתחילה מלחמת האזרחים האמריקאית. טום נאלץ להפעיל את הנפחיה שלו בשירות הקונפדרציה. כשהצפון מנצח במלחמה והעבדים משוחררים, בני המשפחה נשארים כאריסים לעבוד את אדמת מטע מארי. אך כג'ורג' חוזר, הוא מספר להם על מקום שמצא בטנסי, שמחפש מתיישבים.
הדור הבא
המשפחה עוברת להנינג, טנסי, ושם חווים מידה של עוינות מצד התושבים הלבנים, אך בכל זאת מצליחים, יחד עם מתיישבים שחורים נוספים, לבסס את עצמם שם – לבנות בתים, לפתוח עסקים, ולייצר קהילה. בתו של טום, סינתיה, נישאת לאיש עסקים בשם ויל, ובתם ברתה – הראשונה במשפחה ללמוד באוניברסיטה – פוגשת שם את סיימון היילי, שנהיה לימים פרופסור לחקלאות, ונישאת לו. לברתה וסיימון נולד בן בשם אלכס – הוא הסופר מחבר הספר.
חיפוש השורשים
היילי מספר בחלק זה שהסיפור בספר מבוסס על מסורת שבעל פה שנמסרה מקונטה קינטה לקיזי, וכך מדור לדור עד אליו. הוא שמע סיפורים רבים מפי סבתו, והתעורר בו הרצון לחקור את שורשיו יותר לעומק.
הוא התחיל לחפור ברשומות מנהל האוכלוסין של צפון קרולינה, ומצא את רשימותיו של אב-סבתו הנפח, טום מארי. אחר כך, הוא חקר את המילים במנדינקה שהועברו מדור לדור, וגילה את פירושיהן וכן את המקורות האפריקאיים שלהם בגמביה. הוא אז נסע לגמביה, שם גילה את דבר קיום הגריוט – מספרי סיפורים ושומרי המסורת בעל פה של האזור. הוא מבקש מגריוט אחד לספר לו על ג'ופור ומשפחת קינטה אשר חיה שם. הגריוט, קבה קנג'י פופאנה, מספר לו שמקורות שבט קינטה הם במאלי העתיקה, משם היגרו חבריה למאוריטניה, וכעבור זמן התיישבו בגמביה. הגריוט שטח באוזניו אילנות יוחסין, וכעבור זמן מה הגיע גם לקונטה קינטה.[2]
About the time the King's soldiers came, the eldest of these four sons, Kunta, when he had about 16 rains, went away from his village to chop wood to make a drum...and he was never seen again.
היילי החל לחקור את תנועות הצבא הבריטי באזור בשנות ה-1760, ומצא שאכן נשלחו חיילים ב-1767 לאזור זה של נהר גמביה. הוא גילה בחברת הביטוח לוידס מלונדון שספינת הסחר Lord Ligonier הפליג מגמביה לאנפוליס, וששם נמכרו העבדים במכירה פומבית, על פי הודעות בעיתונים המקומיים. הוא סיים את מחקרו בבדיקת ספרי רישום הבעלות של מחוז ספוטסילבניה, ומצא שטר העברת בעלות על עבד בשם טובי וכאלף דונם מג'ון ואן ואלר לידיו של ויליאם ואלר.
.
הדמויות
קונטה קינטה – הדמות המרכזית הראשונה בספר. צעיר בן מנדינקה אשר נחטף מביתו בג'ופור שבגמביה, ונמכר לתוך עבדות באמריקה. הוא גדל בתור מוסלמי לפני ששועבד, ושמו שונה לטובי.
ג'ון ואלר – בעל מטע שקנה את קונטה קונטה.
ד"ר ויליאם ואלר – רופא, אחיו של ג'ון: קונה את קונטה ממנו לאחר שניסה לברוח וגדעו את רגלו.
בל ואלר – שפחה, הטבחית של ואלר ואשתו של קונטה
קיזי ואלר (מאוחר יותר קיזי לי) – בתם של קונטה ובל
מיסי אן – בתו של ד"ר וולר. היא מתיידדת עם קיזי ומלמדת אותה קרוא וכתוב על אף שאסור היה לעבדים ללמוד.
טום לי – בעל עבדים בצפון קרוליינה לו קיזי נמכרת לאחר שסייעה לעבד בשם נואה לברוח
ג'ורג' לי – בנה של קיזי שנולד כתוצאה מאונס של טום לי. זכה לכינוי "צ'יקן ג'ורג'" בשל כישרונו בניהול קרבות תרנגולים.
מטילדה – אשתו של ג'ורג'
טום מארי – הבן של צ'יקן ג'ורג ' ומטילדה, נפח מצליח
סינתיה – הצעירה מבין שמונת ילדיהם של טום ואשתו איירין (הנכדה של צ'יקן ג'ורג')
ברתה – אחת מבנותיה של סינתיה; אמו של אלכס היילי.
סיימון אלכסנדר היילי – פרופסור, בעלה של ברתה ואביו של אלכס היילי.
אלכס היילי – מחבר הספר והדמות המרכזית של החלק האחרון בו.
לוח היסטורי לפני בית ילדותו של אלכס היילי בהנינג שבטנסי
הספר יצא באוקטובר 1976 אחרי הרבה פרסום, והיה להצלחה מיידית, כשהוא מתחיל במקום 5 ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס,[3] וזוכה לתשבחות נלהבות מן המבקרים.[4][5][6] עד אמצע נובמבר, כבר הגיע "שורשים" למקום מספר 1 ברשימה, ונשאר שם למשך 22 שבועות, לפני שנפל למקום השלישי במאי 1977.[7] הוא נשאר ברשימה סך הכל 46 שבועות.[8]
העיבוד הטלוויזיוני שודר בינואר 1977, ותרם למכירות הספר.[9] גם סדרת הטלוויזיה נחשבה להצלחה גדולה, וביחד, שתי הגרסאות לסיפורו של היילי הציתו גל עניין בגנאלוגיה וחקר מורשת משפחתית.
היילי זכה בפרס פוליצר מיוחד ב-1977 עבור הספר.[12] סדרת הטלוויזיה גם זכתה בפרסים רבים, כולל תשעה פרסי אמי ופרס פיבודי.
פלגיאט
באביב 1977, היילי הואשם בגנבה ספרותית בשתי תביעות נפרדות מצד הרולד קורלנדר ומרגרט אלכסנדר ווקר. קורלנדר, אנתרופולוג, טען כי "שורשים" הועתק במידה רבה מן הרומן שלו The African (1967). ווקר טענה כי היילי גנב מהרומן ההיסטורי פרי עטה על תקופת מלחמת האזרחים, Jubilee (1966). בשני המקרים, ההליכים סוכמו לקראת סוף 1978. בתביעה של קורלנדר, הגיעו הצדדים לפשרה על סך $650,000, והכרה מצד היילי שקטעים מסוימים בספרו הועתקו מ-The African.[13] התביעה של ווקר נדחתה על ידי בית המשפט, בקביעה שבהשוואה בין הספרים "לא נמצאו קווי דמיון רלוונטיים בין העבודות".[14][15]
דיוק היסטורי
היילי קרא לספר "faction" (בדיוני חלקית ועובדתי חלקית), והכיר בכך שהדיאלוגים בספר בדיוניים. עם זאת, הוא טען כי עקב אחר שושלת המשפחה שלו עד לקונטה קינטה, אפריקאי שנחטף מן הכפר ג'ופור במה שהיום גמביה, ושתיאוריו של חיי העבדים והאדונים בווירג'יניה וצפון קרולינה מבוססים על עובדות אשר הוא אישר דרך מסמכים היסטוריים. בפרק הסיום של "שורשים" כתב היילי:
To the best of my knowledge and of my effort, every lineage statement within Roots is from either my African or American families' carefully preserved oral history, much of which I have been able conventionally to corroborate with documents. Those documents, along with the myriad textural details of what were contemporary indigenous lifestyles, cultural history, and such that give Roots flesh have come from years of intensive research in fifty-odd libraries, archives, and other repositories on three continents.[2]
עם זאת, היו מספר היסטוריונים וגניאלוגים שאמרו שהיילי לא הסתמך על ראיות עובדתיות במידה שהוא כתב בספרו,[16] וטענו כי ישנן שגיאות רציניות בהיסטוריה המשפחתית שהיילי תיאר, וכן בתיאורים ההיסטוריים שלו של התקופה שלפני מלחמת האזרחים.
מארק אוטוויי
ההתקפה המתוקשרת ביותר על אמינות גרסתו של היילי להיסטוריה באה מצד עיתונאי בריטי בשם מארק אוטוויי. בשיא ההתלהבות מ"שורשים", נהרו לגמביה אפריקאים-אמריקאים בחיפוש אחר שורשיהם, והכפר ג'ופור הפך ליעד תיירותי. ממשלת גמביה הכריזה על הכפר כעל אתר מורשת, ומרוב שהציפו אותו המבקרים, הגבילה את זמן השהות המותר בו. הממשלה החלה לתכנן פיתוח בכפר לתמיכת התיירות, בתקווה שתביא לשגשוג כלכלי באזור הסובל מעוני גדול. אוטוויי כתב שהוא נדהם לגלות שעצם קיומו של קונטה קינטה מוטל בספק, ושפרטים אחרים לגבי ההיסטוריה של ג'ופור לא דווחו כהלכה. הוא ציין גם שבכל חילופי הדברים שלו עם המקומיים, כולל גריוטים, לא היו בסיפוריהם פרטים על אנשים שחיו יותר ממאה שנים קודם לכן, חוץ מאשר אדם אחד ששמו היה שגור בפי כולם – קונטה קינטה.[17]
אפריקה
הסימוכין היחידים להיסטוריה המשפחתית באפריקה באה מהגריוט קבה קנגה פופאנה בג'ופור. אך הסתבר שפופאנה לא היה גריוט אמיתי, וראש הארכיון הלאומי של גמביה אפילו כתב מכתב להיילי בו הביע ספקות לגבי אמינותו של פופאנה. כשחזר על הסיפור שוב ושוב, הוא שינה פרטים מרכזיים עליהם הסתמך היילי בזיהוי תרחישי התקופה.[18][19]
דונלד רייט, היסטוריון של סחר העבדים במערב אפריקה, כתב שהגריוטים בגמביה אינם יכולים לספק מידע מפורט על אנשים שחיו לפני אמצע המאה ה-19; עם זאת, כולם שמעו על קונטה קינטה. הוא הסיק שככל הנראה, היילי סיפר את הסיפור שלו לכל כך הרבה אנשים, שההיסטוריה המשפחתית שלו הוטמעה לתוך הנרטיבים המסורתיים של גמביה. כלומר, שהיילי יצר מקרה של דיווח מעגלי, שבו המילים שלו חזרו אליו ואישרו לו את אמונתו לגביהן.[20][21]
בספר, ג'ופור תואר ככפר שרק שמע שמועות על פולשים לבנים בשנת 1767, בעוד שבמציאות ג'ופור נמצאת במרחק של רק כשלושה קילומטרים מג'יימס איילנד, מרכז מסחר גדול שהוקם על ידי הבריטים ב-1661. מלך בארה התיר לבריטים לבנות מבצר שם בתנאי שאף אחד מנתיניו לא ישועבד ללא רשותו. היילי הודה שהוא בחר בשנת 1767 כתאריך שבו "הגיעו חיילי המלך" כדי להתאים למחקר שביצע בארצות הברית.
וירג'יניה וצפון קרולינה
ההיסטוריון גרי. מילס והגנאלוגית אליזבת שואן מילס, אשר מתמחים בהיסטור דרומית ואפרו-אמריקאית, עקבו אחר מחקרו של היילי ברשומות האוכלוסין, ספרי בעלות, וצוואות. הם הגיעו למסקנה:
"Those same plantation records, wills, and censuses cited by Mr. Haley not only fail to document his story, but they contradict each and every pre-Civil War statement of Afro-American lineage in Roots!"[22]
העבד טובי היה כבר בבעלות משפחת ואלר בשנת 1762, חמש שנים לפני שספינת העבדים Lord Ligonier לכאורה הביאה את קונטה קינטה לאנאפוליס. היילי חיפש רשומות לגביו רק אחרי שנת 1767, ובכך חטא בהטיית אישור. לדבריהם, לא היו לד"ר ואלר לא מטע ולא טבחית בשם בל, מכיוון שהיה נכה וחי אצל אחיו ג'ון. כנראה גם שטובי נפטר לפני שנת 1782, שמונה שנים לפני שבתו קיזי כביכול נולדה. "מיסי" אן לא יכלה להיות חברת ילדות של קיזי, מכיוון שאן מארי הייתה כבר אישה בוגרת ונשואה בפרק הזמן הרלוונטי. למעשה, אין שום תיעוד שקיזי אי פעם הייתה בבעלותם של האחרים ואלר.
התיעוד הבא שבדקו השניים אחרי שטר הבעלות של טובי ואלר היה רישום האוכלוסין של משק ביתו של טום מארי משנת 1870. זאת אומרת, יש פער של למעלה מ-90 שנים בנרטיב שמסתמך רק על המסורת שבעל פה של משפחת היילי. השניים חקרו את ההיסטוריה שבעל פה ולא מצאו שום ראיות לגבי תוכנה בתיעוד ההיסטורי.
טום לי לא נולד למשפחה ענייה; הוא הגיע ממשפחת בעלי מטעים. הרשומות ההיסטוריות אינן מתעדות את קיזי או את בנה ג'ורג' בין העבדים של טום לי. גם לא נמצא תיעוד של נישואים בין מולאטו בשם ג'ורג' לי ומטילדה. היילי תיאר את ג'ורג' כמאמן תרנגולים מיומן שנשלח לאנגליה, כאשר טום לי נתקל בקשיים כלכליים בשנות ה-1850. אך החוקרים מצאו שטום לי נפטר במהלך החורף של 1844-45.[23][24]
תגובה
לפני שעיתון הסנדיי טיימס בלונדון פרסם את החשיפה של אוטוויי, ביקשו מהיילי תגובה. היילי הגיב שהמחקר האפריקאי שלו נהיה כה סבוך, שהוא החליט לכתוב את החלקים האלה בסיפור כרומן היסטורי. עם זאת, מאוחר יותר הוא הצהיר כי המאמר של אוטוויי "לא מוצדק, לא הוגן, ולא צודק", והוסיף כי לא הייתה לו סיבה לחשוב שפופאנה הוא בלתי אמין.[25] היילי הגיע לפופאנה בעזרת גורמים ממשלתיים, אשר הצהירו בפניו שמצאו את ההיסטוריה המשפחתית שלו.
היילי גם ביקר את מבקריו בשל הסתמכות יתר על תיעוד כתוב לשם הערכת עבודתו, בטענה כי רישומים כאלה לא נשמרו בצורה עקבית, ולעיתים קרובות לא דייקו, במיוחד בכל הקשור ללידות ועסקאות רכישה של עבדים. היילי טען כי כשמדובר בגנאלוגיה אפרו-אמריקאית, "היסטוריה שבעל פה שמורה היטב היא ללא ספק המקור הטוב ביותר".[26]
באופן אירוני, הזוג מילס מצאו ברישומים התאמה טובה יותר להיסטוריה שבעל פה של היילי מאשר היילי עצמו מצא. אביו של ד"ר ויליאם ואלר היה קולונל ויליאם ואלר, אשר היה בבעלותו עבד בשם ג'ורג' המקפץ, תיאור שתואם פציעה ברגל. בבעלותו של קולונל ואלר הייתה גם שפחה בשם איסבל, אשר עשויה להיות בל מהמסורת המשפחתית של היילי. אביו של טום לי התגורר במחוז ספוטסילבניה, בווירג'יניה, וייתכן שהוא רכש מספר מאבותיו של היילי ממשפחת ואלר. במעבר של משפחת לי לצפון קרולינה, הם היו לוקחים את העבדים שלהם איתם. משפחת לי חייתה קרוב למשפחות מארי והולט, ויש שלוש נשים בשם קיזי הקשורות למשפחות לי ומארי ברשומות מהתקופה שלאחר מלחמת האזרחים.
ההיסטוריון הנרי לואי גייטס ג'וניור היה חבר של היילי, אבל שנים לאחר מותו של היילי, גייטס ביטא ספקות אודות טענות המחבר בספר:
"Most of us feel it's highly unlikely that Alex actually found the village whence his ancestors sprang. Roots is a work of the imagination rather than strict historical scholarship. It was an important event because it captured everyone's imagination."[27]
מחקר הקשור ל"שורשים"
Gerber, David A. “Haley’s Roots and Our Own: An Inquiry Into the Nature of a Popular Phenomenon”, Journal of Ethnic Studies 5.3 (Fall 1977): 87–111.
Hudson, Michelle. "The Effect of 'Roots' and the Bicentennial on Genealogical Interest among Patrons of the Mississippi Department of Archives and History," Journal of Mississippi History 1991 53(4): 321–336
Mills, Gary B. and Elizabeth Shown Mills. "Roots and the New 'Faction': A Legitimate Tool for CLIO?", Virginia Magazine of History and Biography, 89 (January 1981): 3–26. PDF at Historic Pathways[1].
Ryan, Tim A. Calls and Responses: The American Novel of Slavery since Gone with the Wind. Baton Rouge: Louisiana State UP, 2008.
Skaggs, Merrill Maguire. “Roots: A New Black Myth”, Southern Quarterly 17. 1 (Fall 1978): 42–50.
Taylor, Helen. "‘The Griot from Tennessee’: The Saga of Alex Haley’s Roots", Critical Quarterly 37.2 (Summer 1995): 46–62.
Wright, Donald R. "Uprooting Kunta Kinte: On the Perils of Relying on Encyclopedic Informants," History of Africa 8 (1981): 205–217.
עיבודים
שורשים עובד למיני-סדרת טלוויזיה אשר שודרה במשך שמונה לילות רצופים בינואר 1977. מנהלי רשת ABC בחרו "להפיל" את סדרה לתוך מחרוזת שידורים במקום להכניס אותה ללוח השידורים הרגיל, מכיוון שהם לא היו בטוחים כיצד יקבל הציבור את התכנים השנויים במחלוקת בסדרה, ובהם מתח גזעי, אלימות גזענית, אונס, ועוד. הסדרה זכתה לרייטינג עצום, והפך להצלחה בן לילה. כ-130 מיליון אמריקאים צפו בשידורי הסדרה, שדורגה כשידור השלישי הנצפה ביותר של כל הזמנים על ידי חברת נילסן.
הקאסט כלל את לוואר ברטון בתפקיד קונטה קינטה, לזלי אגאמז בתפקיד קיזי, ובן ורין בתפקיד צ'יקן ג'ורג'. סדרת המשך בשם Roots: The Next Generations, שודר ב-1979, ובה השתתפו השחקנים האפרו-אמריקאים המובילים של התקופה.
בדצמבר 1988, שידרה ABC סרט טלוויזיה: Roots: The Gift, המבוסס על דמויות מהספר. בסרט כיכב לוואר ברטון בתפקיד קונטה קינטה לצד אייברי ברוקס, קייט מלגרו, וטים ראס (כל ארבעת השחקנים הפכו מאוחר יותר לשחקנים מובילים בזיכיון "מסע בין כוכבים").
במאי 2007, BBC אמריקה פורסם את "שורשים" כספר מוקלט מסופר על ידי אייברי ברוקס. האודיובוק יצא בתיאום עם מהדורה חדשה של הספר, אשר יצא מדפוס בשנת 2004, וכן עם DVD באריזה מיוחדת מטעם וורנר, לכבוד יום השנה ה-30 של המיני-סדרה.[28]
^Hudson, Michelle (1991). "The Effect of Roots and the Bicentennial on Genealogical Interest among Patrons of the Mississippi Department of Archives and History". Journal of Mississippi History. 53 (4): 321–336. ISSN0022-2771.
^Mills, Elizabeth Shown; Mills, Gary B. (במרץ 1984). "The Genealogist's Assessment of Alex Haley's Roots". National Genealogical Society Quarterly. 72 (1). {{cite journal}}: (עזרה)
^Although some family trees name Thomas Jarnigan Lea as the father of Kizze's son "Chicken George" Lea this is impossible because Thomas Lea was born in 1799 and George Lea was born in 1806!
.jpg)
