שורש 7 או אר בּוּ (בסינית: 二部, פיניין: Èr bù) הוא השורש השביעי של הכתב הסיני. פירושו "שניים" והוא הראשון מתוך 23 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים משני קווים.
במילון קאנגשי יש 29 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.
במילוני סינית מפושטת ובחלק מהמילונים הסיניים המסורתיים של הונג קונג, שורש 7, או רדיקל 7, מתמזג עם שורש 1 (一).
התפתחות
השורש בכתב עצמות הניחוש, (甲骨文, גְ'יָאגוּוֶן, פיניין: Jiǎgǔwén) מלפני 3,500 שנה
השורש בכתב כתובות הברונזה, (גִ'ין וֶן; 金文; פיניין: Jīn wén) מלפני 2,500-3,000 שנה
השורש בכתב החותם הגדול (דָאגְ'ווָאן; 大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
השורש בכתב החותם הקטן (שְׂיָאוגְ'ווָאן, 小篆, xiǎozhuàn)
Fazzioli, Edoardo. Chinese calligraphy: from pictograph to ideogram: the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN0-89659-774-1.
ליי לי: "התחקות אחר שורשי הדמויות הסיניות: 500 מקרים". בייג'ינג 1993,ISBN 978-7-5619-0204-2