PROFILBARU.COM

玉部 (יוּ בּוּ)
שורש 96, (Unicode: 2F63) → 玄部瓜部 ←

סדר הכתיבה של יוּ בּוּ (玉)
פירוט
משמעות: ג'ייד, מלך
פיניין: Yù bù
מספר קווים: 5
האנגול: 구슬

שורש 96 או יוּ בּוּ (בסינית: 玉部, פין-יין: Yù bù) הוא השורש התשעים-וששה של הכתב הסיני. פירושו "ירקן (ג'ייד)" והוא אחד מתוך 23 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים מחמישה קווים (וביפנית שישה).

במילון קאנגשי יש 473 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת רדיקל זה.

כאשר הוא מופיע כשורש בצד שמאל של תו סיני, הוא הופך לצורה⺩ הבנויה מארבעה קווים בלבד.

וריאנט של שורש זה, 王 (נהגה "ואנג"), משמש כמרכיב האינדקס ה-61 בטבלה של אינדקס רכיבי תווים סיניים המאומצים בעיקר על ידי מילוני סינית מפושטת שפורסמו בסין, בעוד 玉, יחד עם גרסת הרכיב השמאלי⺩, רשומים כמרכיבי האינדקס הקשורים אליו.

王 (ואנג) הוא גם שם משפחה פופולרי, בעיקר בסין, והוא שם המשפחה הנפוץ בעולם.

התפתחות

玉 (ג'ייד, "יוּ")

השורש בכתב עצמות הניחוש, 甲骨文, גְ'יָאגוּוֶן (פיניין: Jiǎgǔwén) מלפני 3,500 שנה
השורש בכתב כתובות הברונזה, גִ'ין וֶן 金文 (פיניין: Jīn wén) מלפני 2,500-3,000 שנה
הצורה בכתב החותם הגדול דָאגְ'ווָאן (大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
הצורה בכתב החותם הקטן או שְׂיָאוגְ'ווָאן (小篆, xiǎozhuàn)

王 (מלך, "וַאנְג")

השורש בכתיב עצמות הניחוש, 甲骨文, גְ'יָאגוּוֶן (פיניין: Jiǎgǔwén) מלפני 3,500 שנה
השורש בכתב כתובות הברונזה, גִ'ין וֶן 金文 (פיניין: Jīn wén) מלפני 2,500-3,000 שנה
הצורה ב"כתיב במבוק ועץ"
הצורה בכתב החותם הגדול דָאגְ'ווָאן (大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
הצורה בכתיב החותם הקטן או שְׂיָאוגְ'ווָאן (小篆, xiǎozhuàn)

תווים נגזרים

מספר קווים נוספים	תווים
+0	玉, 玊, 王
+1	玌, 玍
+2	玎, 玏, 玐, 玑^SC (=璣)
+3	玒玓玔玕玖玗玘玙^SC (=璵) 玚^SC (=瑒) 玛^SC (=瑪)
+4	玜玝玞玟玠玡玢玣玤玥玦玧玨玩玪玫玬玭玮^SC (=瑋) 环^SC (=環) 现^SC (=現) 玱^SC (=瑲)
+5	玲\|lang=zh-Hans^SC/玲\|lang=zh-Hant^TC/玲\|lang=ja^JP 玳玴玵玶玷玸玹玺^SC (=璽) 玻玼玽玾玿珀珁珂珃珄珅珆珇珈珉珊\|lang=zh-Hans^SC/珊\|lang=zh-Hant^TC/JP 珋珌珍珎珏珐珑^SC (=瓏)
+6	珒珓珔珕珖珗珘珙珚珛珜珝珞珟珠珡珢珣珤珥珦珧珨珩珪珫珬班珮珯珰^SC (=璫) 珱^{JP nonstandard} (=瓔) 珲^SC (=琿) 琤\|lang=zh-Hans^{SC variant}
+7	珳珴珵珶珷珸珹珺珻珼珽現珿琀琁琂球琄琅理琇琈琉琊琋琌琍琎^SC (=璡) 琏^SC (=璉) 琐^SC (=瑣) 琑琒琓琷\|lang=zh-Hans^{SC variant}
+8	琔琕琖琗琘琙琚琛琜琝琞琟琠琡琢琮琯琰琱琲琳琴琺琣琤\|lang=zh-Hant^{TC variant} 琥琦琧琨琩琪琫琬琭琵琶琷\|lang=zh-Hant^{TC variant} 琸琹 (=琴) 琻琼^SC (=瓊) 瑛\|lang=zh-Hans^{SC/JP variant}
+9	琽琾琿瑀瑁瑂瑃瑄瑅瑆瑇瑈瑉瑊瑋瑌瑍瑎瑏瑐瑑瑒瑓瑔瑕瑖瑗瑘瑙瑚瑛\|lang=zh-Hant^{TC variant} 瑜瑝瑞瑟瑶^SC (=瑤) 瑳\|lang=zh-Hans^{SC variant} 瑥\|lang=zh-Hans^{SC/HK variant} 瑵\|lang=zh-Hans^{SC variant}
+10	瑠瑡瑢瑣瑤瑥\|lang=zh-Hant^{TC variant} 瑦瑧瑨\|lang=zh-Hans^SC/瑨\|lang=zh-Hant^TC/JP 瑩瑪瑫瑬瑭瑮瑯瑰瑱瑲瑳\|lang=zh-Hant^{TC/JP variant} 瑴瑵\|lang=zh-Hant^{TC variant} 瑷^SC (=璦) 瑸^SC (=璸) 璍\|lang=zh-Hans^{GB TC variant}
+11	瑹瑺瑻瑼瑽瑾瑿璀璁璂璃璄璅璆璇璈璉璊璋璌璎^SC (=瓔) 璓\|lang=zh-Hans^{SC variant} 璜\|lang=zh-Hans^{SC variant}
+12	璓\|lang=zh-Hant^{TC variant} 璍\| 璏璐璑璒璔璕璖璗璘璙璚璛璜\| 璝璞璟璠璡璢 (=瑠) 璣璤
+13	璥璦璧璨璩璪璫璬璭璮璯環璱璲璳璴
+14	璵璶璷璸璹璺璻璼璽璾璿瓀瓁瓂
+15	瓃瓄瓅瓆瓇瓈瓉瓊瓋
+16	瓌瓍瓎瓏瓐瓑瓒^SC (=瓚)
+17	瓓瓔瓕瓖
+18	瓗瓘瓙
+19	瓚
+20	瓛

לקריאה נוספת

Fazzioli, Edoardo (1987). Chinese calligraphy: from pictograph to ideogram: the history of 214 essential Chinese/Japanese characters. calligraphy by Rebecca Hon Ko. New York: Abbeville Press. ISBN 0-89659-774-1.
Lunde, Ken (5 ינו' 2009). "Appendix J: Japanese Character Sets" (PDF). CJKV Information Processing: Chinese, Japanese, Korean & Vietnamese Computing (Second ed.). Sebastopol, Calif.: O'Reilly Media. ISBN 978-0-596-51447-1. {{cite book}}: (עזרה)