היחסים בין האחים היו פחות הרמוניים והתנהלו על מים סוערים של יריבות בלתי פוסקת. מחד פעל ריצ'רד מקורנוול כעושה דברו של הנרי השלישי ומפקד צבא אנגלי בצרפת ובעיקר במערכות בבריטני ומאידך התייצב מולו במרד גלוי שהושקט בשוחד של תשלומים כספיים ומתנות יקרות. בתקופת חייו היה ריצ'רד מקורנוול ידוע כאדם עשיר ומקושר היטב לחצרות מלכי אירופה - באמצעות קשרי נישואים משפחתיים. הוא היה בקשרים עם כל המפלגות הפוליטיות באנגליה והיה ידוע כאחד הברונים היחידים שאכן מבין ומדבר אנגלית - בניגוד לאצילים אנגלים אחרים שדיברו צרפתית בלבד.[2]
נישואים ראשונים
הריסות טירת וולינגפורדשלט אצולה של ריצ'רד כמלך גרמניה
בחודש מרץ 1231 התחתן ריצ'רד מקורנוול עם איזבל מרשל, אלמנה עשירה של הארל החמישי של גלוסטרשייר. הנישואים נערכו למורת רוחו של הנרי השלישי שחשש מהתגברות כוחה של משפחת מרשל העשירה בעלת ההשפעה שמפעם לפעם נקטה עמדה כנגד הכתר האנגלי- מחד ומהאיחוד של משפחה זו עם אחיו המרדן מאידך. ריצ'רד אימץ את ילדיה של איזבל מנישואיה הראשונים ורכש את טירת וולינגפורד כמעונו העיקרי.
לריצ'רד ואיזבל נולדו ארבעה ילדים מהם שרד רק הנרי מאלמיין (Henri d'Almayne) והגיע לבגרות. איזבל נפטרה בשנת 1240, גופתה נקברה בכנסיית בוליו (Beaulieu Abbey) וליבה בטוקסברי בסמוך לקבר בעלה הראשון.
בתקופה זו של נישואיו הראשונים היה ריצ'רד מקורנוול מעורב בסכסוך עם סימון החמישי דה מונפור על רקע נישואיו של דה מונפורט עם אחותו של ריצ'רד - אלינור מאנגליה, הוא הסיר את התנגדותו משהובטח לו - על ידי הנרי השלישי - פרס כספי משמעותי של 6,000 מרקים עבור תמיכתו שבשתיקה לנישואים. הנישואים ויותר מכך היחסים בין דה מונפורט והמלך היו מתוחים ובעיתיים, החישוב הראשוני של הנרי היה רכישת בן ברית צרפתי בעל משקל לסייע בידו בהסדרת האינטרסים שלו בצרפת, אך בפועל הוא קנה מתנגד נוסף - פעיל במיוחד שבסיכומו של דבר עמד בראש מרד אצילים נגדו ואף תפס עמדת כוח באנגליה כשליט דה פקטו.
מסע הצלב של ריצ'רד מקורנוול
על רקע המתיחות ומאבקי הכוח באנגליה יצא ריצ'רד מקורנוול למסע צלב לארץ ישראל. הוא נטל את שבועת הצלבן עוד בשנת 1236 אך יצא מאנגליה לחופי ארץ הקודש בקיץ 1240 מלווה בגיסו סימון ממונפורט - שאף הוא היה במצב פוליטי קשה מול הנרי השלישי.
צמד הגיסים נחת בעכו ב-11 באוקטובר 1240 וגילה לאכזבתו כי האציל הצרפתי תיבו משאמפאן (בצרפתית: Thibaut de Champagne), שהגיע לארץ זמן מה לפני כן במסגרת מסע הצלב של הברונים, עזב את חופי ארץ הקודש כשבועיים לפני כן. משגילה ריצ'רד כי המצב הפוליטי הפנימי בממלכת ירושלים רווי פלגנות ומאבקי כוח בין האבירים המקומיים ברשות בני משפחת איבלין לבין המסדרים הצבאיים והקומונות הימיות האיטלקיות הוא יצא מעכו והחל לבצר את אשקלון. במקביל ניהל ריצ'רד מקורנוול משא ומתן עם הסולטאן האיובי, שליט מצרים אלמלך אלצאלח איוב. בסיכומו של המשא ומתן הצליח ריצ'רד מקורנוול להרחיב באופן משמעותי את שטחה של ממלכת ירושלים. בצפון נמסרו לידי הצלבנים מבצרים בעלי חשיבות אסטרטגית - הר תבור, טבריה, ומבצר הבופור, במרכז קיבלו הצלבנים את מבצר בית גוברין ובדרום שלטו הצלבנים על אשקלון ועל פי החוזה יכלו הצלבנים לבצר ללא התנגדות כל נקודת יישוב לפי רצונם. נקודה זו הייתה נקודת השיא של ממלכת ירושלים השנייה - זו שנותרה לאחר קרב קרני חיטין ונבנתה במהלך מסע הצלב השלישי ובהסכם יפו של מסע הצלב השישי.[3]
גופות הצלבנים שנהרגו בקרב בית חאנון הוחזרו ונקברו בתוך מבצר אשקלון החדש, שבויים הוחלפו משני הצדדים. במקביל למשא ומתן עם המוסלמים פעל ריצ'רד ליישור ההדורים בין פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ששימש כעוצר לכתר ירושלים לבנו הקטין קונרד השני, מלך ירושלים, ניסיונות אלו במהלכם ניסה ריצ'רד להציב את גיסו סימון ממונפורט כעוצר מוסכם על שני הצדדים עלו על שרטון אך ריצ'רד קנה לעצמו שם בחצר המלוכה של פרידריך השני.
בצאתו מהארץ ביולי 1240 כתב ריצ'רד מקורנוול: ”השארנו את הארץ במצב של שלום טוב”.
נישואים שניים
בדרכו חזרה לאנגליה, ניצל ריצ'רד את מעמדו בחצרו של הקיסר וביקר את אחותו, איזבלה מאנגליה, אשתו השלישית של הקיסר. בחזרתו לאנגליה סוכמו סידורי חתונתו השנייה לסנשיה מפרובאנס (אנ') שהייתה אחותה של גיסתו, המלכה אלינור, אשת המלך הנרי השלישי. וזוג בא בברית הנישואים בכנסיית וסטמינסטר בנובמבר 1243. בכך קירב הנרי השלישי וקשר את אחיו המרדן לחצר המלוכה האנגלית שעמדה בפני תהפוכות וקשיים.
ריצ'רד מקורנוול, אדם עשיר בזכות הכנסות מנחלותיו באנגליה וצרפת, קיבל לניהולו את המטבעה הממלכתית של אנגליה ויזם רפורמה בשיטה המוניטרית. כתוצאה מכך גרף לעצמו הון שאיפשר לו – בניהול של יועץ פיננסי, יהודי מקורנוול בשם אברהם מברקהמפסטד (Abraham of Berkhamsted) – להשקיע את כספיו במתן הלוואות למלכים באירופה ולאנשי כנסייה רמי מעלה.[2]
מלך גרמניה
שאיפותיו של ריצ'רד לנחלה וכיסא מלוכה הובילו אותו למספר ניסיונות, העיקרי שבהם היה כס המלוכה של סיציליה הנורמנית, ניסיון שלא צלח בגין תג המחיר הגבוהה שנדרש עבור הכתר.
לאחר מותו של פרידריך השני בשנת 1250 התפוררה השושלת בית שטאופן והקיסרות נכנסת לתקופת ביניים שבין 1246 ועד שנת 1273, ומכונה על פי רוב ה"Interregenum" (התקופה שבין הקיסרים).
תוך ניצול כאוספוליטי זה נחל ריצ'רד הצלחה גדולה משנבחר בשנת 1256 כמלך גרמניה על ידי ארבעה מתוך שבעה נסיכים הבוחרים (Kurfürstenkollegium). כיאה לימים של מאבקים פוליטיים קם לריצ'רד מתחרה שנבחר בדעת המיעוט - אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה שנהנה מתמיכת לואי התשיעי, מלך צרפת. ריצ'רד מקורנוול ששילם סכום עתק של 28,000 מרקים עבור תמיכת האלקטורים זכה ביום 27 במאי1257 לשבת על כיסא מלכות גרמניה ולשאת בתואר "מלך הרומאים" משהוכתר על ידי הארכיבישוף של קלן בקתדרלה של אאכן. גם תואר זה, כמו תאריו הצרפתיים נותר ריק מתוכן מעשי וריצ'רד מקורנוול ביקר רק 4 פעמים בנחלתו הגרמנית בתקופת מלכותו שנמשכה משנת 1257 עד 1269.[4]
פעילות באנגליה
את עיקר מרצו וזמנו הקדיש ריצ'רד מקורנוול למאבקים הקשים בתוך אנגליה. אחיו ובן בריתו הנרי השלישי ניהל מלחמת חורמה כושלת כנגד גיסו סימון ממונפורט. היחסים בין שני האישים הדרדרו לכלל מלחמת אזרחים גלויה כאשר מצד אחד עומדים כוחות הנאמנים למלך ובהם ריצ'רד מקורנוול ומהצד השני סימון דה מונפורט ואצילים אנגלים.
הסכסוך עבר מספר שלבים בניסיון של האצולה האנגלית לפקח על שלטונו הכושל של הנרי השלישי. בשנת 1258 נאלץ המלך לקבל את תביעות האצולה ("תקנות אוקספורד") שכללו בין השאר הקמת מועצה בת חמישה עשר ברונים, שייבחרו על ידי חבריהם למעמד, אשר תייעץ למלך ותבקר את פעולות המינהל. בשנת 1261 הודיע המלך על נסיגתו מההסכמות. הפרת ההסכם גרמה באפריל1264 להתלקחות מחודשת של פעולות האיבה הידועה בשם מלחמת הברונים השנייה שנמשכה עד לשנת 1267. במהלך קרב לוויס שסימן נקודת שפל לכוחות המלוכניים הובס צבא המלך וריצ'רד מקורנוול נפל בשבי הברונים המורדים, הוא שהה בכלא עד לספטמבר 1265.
שנת 1265 הייתה שנת מפנה במלחמת הברונים וכוחות המלך הצליחו להשיג ניצחון מכריע ולהרוג את סימון ממונפורט בקרב אוושם. המרד דוכא לבסוף לאחר המצור על טירת קנילוורט והארץ חזרה למסלול של שיקום ושלום בראשות אדוארד הראשון, מלך אנגליה.
נישואים שלישיים ומוות
בשנת 1261 נפטרה אשתו השנייה של ריצ'רד מקורנוול. ב-16 ביוני1269 התחתן בשלישית עם ביאטריס מפוקנברג. עלמה בת 16 שהיסטוריוגרפים בני התקופה הכתירו כאישה היפה ביותר בדורה.
מאורעות התקופה הקרבות והשבי נתנו את אותותיהם וריצ'רד מקורנוול, שבור וחולה סבל בשנת 1271 משבץ ונותר נכה ומשותק. ב-2 באפריל1272 נפטר ריצ'רד מקורנוול ונקבר בסמוך לאשתו השנייה סינתיה.
^David Clegg. Cornwall & the Isles of Scilly: the complete guide. Troubador Publishing Ltd, 2005. ISBN 1904744990. עמוד 29
^ 12.Norman Davies. Europe: A History. Oxford Univ Pr 1996. ISBN 0198201710. עמוד 337
^Gerald R. Hawting. Muslims, Mongols and crusaders. Routledge, 2005 ISBN 070071393X עמוד 220
^Goldstone, Nancy (2008). Four Queens; The Provençal Sisters who ruled Europe. Pinguin Books, London, עמוד 213
^The Beauties of England and Wales: Or Delineations, Topographical, Historical, and Descriptive, of Each County... Printed by Thomas Maiden, for Vernor and Hood [and 6 others], 1812 עמוד 637
