רוי הודג'סון

רוי הודג'סון
Roy Hodgson

הודג'סון ב-2014
מידע אישי
לידה	9 באוגוסט 1947 (בן 77) קרוידון, הממלכה המאוחדת
עמדה	הגנה
מועדוני נוער
1963—1965 קריסטל פאלאס
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים מועדונים
1965—1966 1966—1969 1969—1971 1971—1972 1972—1973 1973—1974 1974—1976 קריסטל פאלאס טונברידג' אנג'לס אבספליט יונייטד מיידסטון יונייטד אשפורד יונייטד ברי פארק קארשלטון אתלטיק
קבוצות כמאמן
1976—1980 1980—1982 1982 1982 1983—1984 1985—1989 1990—1992 1992—1995 1995—1997 1997—1998 1999 1999—2000 2000—2001 2001 2002—2004 2004—2005 2006—2007 2007—2010 2010—2011 2011—2012 2012—2016 2013 2017—2021 2022 2023— הלמסטאדס בה.קו בריסטול סיטי (עוזר מאמן) בריסטול סיטי אודבולד ארברו מאלמה נשאטל גזמאקס נבחרת שווייץ אינטר מילאנו בלקברן רוברס אינטר מילאנו (מאמן זמני) גראסהופרס ציריך פ.צ. קופנהגן אודינזה נבחרת איחוד האמירויות הערביות מועדון הכדורגל ויקינג נבחרת פינלנד פולהאם ליברפול וסט ברומיץ' אלביון אנגליה אנגליה עד גיל 21 (מאמן זמני) קריסטל פאלאס ווטפורד קריסטל פאלאס

רוי הודג'סון (באנגלית: Roy Hodgson; נולד ב-9 באוגוסט 1947) הוא כדורגלן עבר אנגלי ומאמן כדורגל, המאמן את קבוצת קריסטל פאלאס.

הודג'סון אימן בקריירה האימון שלו, 22 קבוצות שונות.

קריירת שחקן

הודג'סון היה שחקן בקבוצה הצעירה של קריסטל פאלאס, אך לא הצליח להתברג בהרכב הפותח^[1]. לאחר מכן שיחק "מחוץ לליגה" במועדונים טונברידג' אנג'לס (שנקראה אז גרייבסנד אנד נורת'פליט)^[2] ואבספליט יונייטד^[3] ובגיל 23 סיים את הכשרתו כמאמן כדורגל^[4]. לאחר מכן עבר לקבוצת מיידסטון יונייטד בה שיחק ותפקד גם כעוזר מאמן. לאחר שנה, עבר לאשפורד יונייטד ועבד במקביל כמורה לחינוך גופני בבית ספר בעיר. לאחר שנה נוספת, עבר לפרטוריה, דרום אפריקה כדי לשחק בקבוצת ברי פארק, למרות החרם הספורטיבי שהוטל אז על המדינה כחלק מהחרם על דרום אפריקה. הוא גם אימן שם את קבוצת הילדים של מועדון נורת'ן טרנסואאל. ב-1974 חזר לאנגליה כדי לשחק בקבוצת קארשלטון אתלטיק וגם כאן עבד במקביל כמורה בבית ספר מקומי.

קריירת אימון

הלמסטאדס בה.קו

הודג'סון החל את קריירת האימון שלו בקבוצת הלמסטאדס בה.קו מליגת העל השוודית לאחר שידידו בוב יוטון (Bob Houghton) שהיה מאמן מאלמה המליץ עליו. הודג'סון שימש בתפקיד במשך חמש שנים וזכה בשתי אליפויות: ב-1976 וב-1979. הישגיו אלה נחשבו ליוצאי דופן בשוודיה, כיוון שבעונת 1975 הקבוצה ניצלה מירידת ליגה בזכות הפרש של שער אחד.

בריסטול סיטי

ב-1980 החל לעבוד כעוזר מאמן בבריסטול סיטי תחת המנג'ר בוב יוטון. בינואר 1982 מונה למנג'ר הקבוצה, אולם בגלל קשייה התקציביים הוא לא הצליח לגרום לקבוצה להצליח ופוטר לאחר ארבעה חודשים.

אודבולד וארברו

באותה שנה הוא חזר לשוודיה כדי לאמן את קבוצת אודבולד מליגת המשנה השוודית בחלק האחרון של העונה, אך לא הצליח להשאיר את הקבוצה בליגה והיא ירדה לליגה השלישית. בעונת 1983 עבר לקבוצת ארברו, גם היא מהליגה השוודית השנייה ואימן בה שנתיים. בעונתו הראשונה, סיימה הקבוצה במקום השלישי בליגה ובעונתו השנייה, סיימה הקבוצה במקום הראשון ועלתה לליגה הראשונה.

מאלמה

ב-1985 עבר למאלמה, שם אימן חמש שנים שבכולן סיימה הקבוצה במקום הראשון בליגה בעונה הסדירה, מתוכן זכתה הקבוצה בשתי אליפויות שוודיה (לאחר פלייאוף) ובשני גביעים. במסגרות האירופיות השתתפה הקבוצה בחמש השנים האלה בגביע האינטרטוטו שאז התקיים רק בשלב הבתים. בעונתו הראשונה, העפילה הקבוצה לגביע אופ"א אך הודחה לאחר סיבוב אחד. בעונת 1986/1987 העפילה הקבוצה לרבע גמר גביע המחזיקות. בעונת 1987/1988 הודחה הקבוצה כבר בשלב הראשון של גביע אירופה. בעונה 1988/1989 הודחה הקבוצה בסיבוב השני של גביע אופ"א. בעונה שלאחריה ניצחה מאלמה את זוכת גביע אירופה, אינטר מילאנו בסיבוב הראשון של המפעל, אך הודחה בסיבוב השני. בגלל הצלחותיו, שמו מונצח עד היום באצטדיון הקבוצה, שם נקרא על שמו יציע^[5].

השפעתו על הכדורגל השוודי

באותה תקופה שהוא אימן קבוצות בשוודיה, אימן בה גם בוב יוטון והשפעתם המקצועית ניכרה בכדורגל השוודי. הם גרמו לשימוש בהגנה אזורית כשעד אז היה המשחק השוודי מושפע מזה הגרמני ועשה שימוש בשלושה או בחמישה מגנים ששומרים אישית ובצורה צמודה את שחקני ההתקפה של היריב. כמו כן, התאפיין סגנון המשחק שלהם בלחץ התקפי על היריב ובשמירת קו נבדל רחוק מהשער. השחקנים נשארו קרובים כל העת כשההגנה נעה קדימה ככל האפשר והחלוצים חוזרים אחורה בהתקפות היריב. שני המאמנים האנגלים זכו בסך הכל בחמש מתוך שש האליפויות בשנים 1974 - 1979^[6].

נשאטל גזמאקס

מאלמה הציעה לו חוזה ארוך טווח, אך הוא סירב בגלל המיסים הגבוהים בשוודיה ובגלל ההתרגשות שבמעבר למקום חדש. הוא עבר לקבוצת נשאטל גזמאקס מליגת העל השווייצרית ביולי 1990. בעונתו הראשונה סיימה הקבוצה במקום השלישי והעפילה לגביע אופ"א. בעונה שאחריה סיימה הקבוצה במקום החמישי בליגה ובמקום השני בפלייאוף.

נבחרת שווייץ בכדורגל

בינואר 1992 מונה למאמן נבחרת שווייץ. לראשונה מאז השתתפותה במונדיאל 1966, היא הצליחה להעפיל תחת הדרכתו למונדיאל 1994, לאחר שהפסידה במהלך המוקדמות רק פעם אחת. במונדיאל עצמו, סיימה שווייץ במקום השני בבית והודחה בשמינית הגמר. הנבחרת העפילה גם ליורו 1996 לאחר הפסד אחד בלבד במשחקי המוקדמות. בנובמבר 1995, עוד לפני תחילת הטורניר, חתם הודג'סון באינטר מילאנו מליגת העל האיטלקית. בלעדיו, לא תפקדה הנבחרת היטב ביורו והודחה בשלב הבתים לאחר שצברה נקודה אחת בלבד. בשיאה, תחת אימונו, דורגה הנבחרת במקום השלישי בעולם בדירוג פיפ"א^[7].

אינטר מילאנו

הודג'סון הגיע לקבוצה כשהיא במצב לא טוב. בשתי העונות לפני כן היא סיימה במקום השלושה עשר ובמקום השישי, והתחילה את עונת 1995 בצורה גרועה והגיעה לתחתית הטבלה. הוא סיים את העונה במקום השביעי בליגה והעפלה לגביע אופ"א. בעונתו השנייה, סיימה הקבוצה במקום השלישי והגיעה לגמר גביע אופ"א, שם נוצחה בדו-קרב בעיטות עונשין על ידי שאלקה 04.

בלקברן רוברס ואחריה

הודג'סון הגיע לקבוצה בפגרה בקיץ 1997, לאחר שהקבוצה סיימה במקום השלושה עשר בליגה והודחה מגביע הליגה על ידי קבוצת תחתית מהליגה השנייה. בהדרכתו תפקדה הקבוצה היטב בחצי הראשון של העונה, אך בחצי השני לא המשיכה במגמה חיובית וסיימה את עונת 1997/1998 במקום השישי והעפילה לגביע אופ"א. בעונתו השנייה בקבוצה הוא נאלץ להתמודד עם פציעות של שחקנים, חוסר בשחקני ספסל ואי שקט כללי בקבוצה. הקבוצה לא הצליחה לצבור נקודות והוא פוטר בנובמבר 1998 לאחר שהקבוצה הגיעה למקום האחרון בטבלה. במהלך העונה הציעה לו התאחדות הכדורגל הגרמנית לאמן את נבחרת גרמניה בכדורגל, אולם הוא סירב. מאוחר יותר הוא טען בראיון^[8] שלמרות הצלחותיו מחוץ לאנגליה, רבים מאנשי התקשורת באנגליה מתייחסים רק לרקורד השלילי שלו בבלקברן ולכן לא רואים בו מאמן מצליח.
הוא היה מועמד באותו זמן לאמן את נבחרת אנגליה בכדורגל^[9] ואת נבחרת אוסטריה בכדורגל^[10], אך לא קיבל את המשרות האלה לבסוף. הוא חזר לאינטר כמנהל טכני ולאחר מכן כמאמן זמני לתקופה קצרה.
בעונת 1999/2000 אימן את קבוצת גראסהופרס ציריך מליגת העל השווייצרית וסיים את העונה במקום הרביעי.

פ.צ. קופנהגן ואודינזה

ביולי 2000 חתם בקבוצת פ.צ. קופנהגן לאחר שבשתי העונות הקודמות היא סיימה במקומות השביעי והשמיני. הוא הוביל אותה לזכייה באליפות, הראשונה מאז 1993 ולזכייה בסופר קאפ הדני. לאחר סיום העונה עבר לאודינזה, אך פוטר ממנה כעבור פחות משישה חודשים, לאחר שצוטט אומר דברים בגנות המועדון. הוא סירב לפרסם הכחשה של דבריו ומאוחר יותר טען שהוא לעזוב את הקבוצה ולכן שמח להיות מפוטר^[8].

נבחרת איחוד האמירויות הערביות בכדורגל

באפריל 2002 התמנה למנהל הנבחרות של איחוד האמירויות הערביות, הבוגרת והאולימפית. הנבחרת העפילה ממשחקי המוקדמות לגביע אסיה 2004 מהמקום השני בבית. הוא גם הדריך אותה בטורניר גביע המפרץ לאומות 2003. הוא פוטר בינואר 2004, במהלך הטורניר, כשהנבחרת נמצאת במקום החמישי. בלעדיו, הודחה הנבחרת מגביע אסיה כבר בשלב הבתים, לאחר שסיימה במקום האחרון בבית ולזכותה רק נקודה אחת.

ויקינג ופינלנד

ביולי 2004 חתם בקבוצה מליגת העל הנורווגית ובעונתו הראשונה סיימה הקבוצה במקום התשיעי בליגה. הקבוצה גם קיבלה הזדמנות להעפיל לגביע אופ"א בזכות היותה הקבוצה ההוגנת באירופה והגיעה לשלב הבתים לאחר שני סיבובי משחקים מוקדמים, אך הודחה בשלב הבתים. בעונת 2005 סיימה הקבוצה במקום החמישי בליגה הנורווגית ובדצמבר 2005 התפטר ממנה.
הוא החל לעבוד בנבחרת פינלנד בכדורגל בינואר 2006 והוביל אותה במשחקי מוקדמות יורו 2008, אליו נכשלה הקבוצה להעפיל. הוא בחר לעזוב את התפקיד בסיום החוזה שלו, בנובמבר 2007, אף על פי שההתאחדות הפינית הציעה לו להישאר בתפקיד.

פולהאם

הוא החל לאמן את הקבוצה בדצמבר 2007 כשהיא במקום השמונה עשר בליגה ולזכותה רק שני ניצחונות. בחלון ההעברות הוא החתים מספר שחקנים חדשים והקבוצה נמנעה מירידת ליגה רק במחזור האחרון של העונה. בעונה הבאה, 2008/2009, הוא החתים שחקנים נוספים והוביל את הקבוצה למקום השביעי, הדירוג הגבוה ביותר שהגיעה אליו אי פעם והגיעה לרבע גמר גביע ה-FA. בזכות המיקום אליו הגיע בסיום העונה, השתתפה הקבוצה בליגה האירופית בעונת 2009/2010 והצליחה בו בצורה לא צפויה. היא העפילה עד למשחק הגמר, בו הפסידה לאתלטיקו מדריד 2-1. המשחקים באירופה השפיעו על מצבה בליגה והיא סיימה את העונה במקום השנים-עשר והגיעה שוב לרבע גמר גביע FA. לאור הישגיו, נבחר הודג'סון למאמן השנה בבחירת של התאחדות מאמני הליגה (LMA).

ליברפול

ביולי 2010 חתם בליברפול לאחר שזו פיצתה את פולהאם ב-2 מיליון לירה שטרלינג על הפרת חוזהו^[11]. לאחר שינויים שערך בסגל, נפתחה העונה בצורה לא טובה, כאשר אחרי 7 משחקים, הייתה במקום השמונה עשר בטבלה. בנוסף, הודחה הקבוצה מגביע הליגה על ידי קבוצה מליגת המשנה, נורת'האמפון טאון. אמנם, מספר ניצחונות החזירו אותה לחצי העליון של הטבלה, אך הוא פוטר בינואר 2011 והוחלף על ידי קני דלגליש.

וסט ברומיץ' אלביון

בפברואר 2011 מונה למאמן קבוצת וסט ברומיץ' אלביון בחוזה לשנה וחצי. הוא החליף את רוברטו די מטאו שתחת הדרכתו הפסידה הקבוצה חמישה עשר מתוך שמונה עשר המשחקים האחרונים והייתה בהפרש של שער אחד מעל הקו האדום. לאחר מינויו ניצחה הקבוצה חמישה משחקים וסיימה חמישה נוספים בתיקו מתוך שנים עשר, בהם ניצחון 1–2 על ליברפול שזה עתה פיטרה אותו. את העונה סיימה הקבוצה במקום האחד עשר, הגבוה ביותר של הקבוצה מזה שלושה עשורים. בזמן הפגרה הוא ביצע שינויים בסגל והקבוצה פתחה טוב את עונת 2011/2012, אך לאחר משחקי חג המולד הקבוצה איבדה נקודות וירדה לאזור הקו האדום. לאחר החתמות נוספות של שחקנים שערך בחלון ההעברות בינואר, הצליחה הקבוצה לצבור נקודות וסיימה את העונה במקום העשירי, המקום הגבוה ביותר של הקבוצה מאז 1981^[12]. לקראת סיום העונה, באפריל 2012, דווח שהתאחדות הכדורגל האנגלית מינתה את הודג'סון למאמן נבחרת אנגליה בכדורגל^[13], אך הוא המשיך לאמן את וסט ברומיץ' עד סוף העונה.

קריסטל פאלאס ווטפורד

החל מ-2017 שימש כמאמנה של קריסטל פאלאס בפרמייר ליג, ועזב את תפקידו בסיום עונת 2020/2021.

ב-25 בינואר 2022 מונה למאמנה של ווטפורד מהפרמייר ליג עד לסיום העונה, עונת 2021/2022. בסיום העונה ירד עמה לצ'מפיונשיפ.

ב-21 במרץ 2023 חזר לקדנציה נוספת לקריסטל פאלאס כשחתם עד לסיום העונה לאחר פיטוריו של פטריק ויירה.

נבחרת אנגליה בכדורגל

הוא החל להכין את הנבחרת למשחקי יורו 2012 והוציא את ריו פרדיננד, קפטן הנבחרת לשעבר, מהסגל. בשני משחקי הידידות שנערכו כהכנה ליורו, ניצחה הנבחרת את נורווגיה ואת בלגיה. בטורניר עצמו, עלתה אנגליה מהמקום הראשון בבית, אך הפסידה לאיטליה ברבע הגמר בדו-קרב פנדלים לאחר תיקו 0-0. באוגוסט 2008 דורגה הנבחרת במקום השלישי בדירוג פיפ"א^[14], הגבוה ביותר מאז החל הדירוג. במוקדמות מונדיאל 2014 סיימה אנגליה במקום הראשון בבית 8, לאחר שלא הפסידה אף משחק וניצחונה הגבוה ביותר היה 0–8 על סן מרינו. במונדיאל עצמו הודחה הנבחרת בשלב הבתים, כשסיימה במקום האחרון בבית, לאחר שני הפסדים ותוצאת תיקו. ביורו 2016 עלתה אנגליה לשלב שמינית הגמר לאחר שסיימה במקום השני בבית. בשמינית הגמר הודחה אנגליה במפתיע לאחר הפסד לאיסלנד. בעקבות הפסד סנסציוני זה התפטר הודג'סון מתפקידו^[15].

תארים

קבוצתיים

הלמסטאדס בה.קו

• אליפות שוודיה: 1976, 1979

מאלמה

• אליפות שוודיה (5): 1985, 1986, 1987, 1988, 1989
• הגביע השוודי (2): 1985/1986, 1988/1989

נשאטל גזמאקס

• הסופר קאפ השווייצרי: 1990

פ.צ. קופנהגן

• אליפות דנמרק: 2000/2001
• הסופר קאפ הדני: 2001

אישיים

• מאמן החודש בפרמייר ליג (4): אוגוסט 1997, דצמבר 1997, אוקטובר 2009, פברואר 2010

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוי הודג'סון בוויקישיתוף

• רוי הודג'סון, באתר Transfermarkt
• רוי הודג'סון, באתר WorldFootball.net
• רוי הודג'סון, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt

הערות שוליים

1. בכתבה על הודג'סון לרגל מינויו למאמן נבחרת אנגליה
2. באתר הדיילי מייל
3. insidecroydon, Roy Hodgson, Croydon and the “impossible job”, Inside Croydon, ‏2012-05-02 (באנגלית)
4. באתר הדיילי מייל
5. באתר sport.co.uk
6. באתר הגרדיאן
7. באתר קבוצת פולהאם
8. בארכיון האינדפנדנט
9. באתר ה-BBC
10. באתר ה-BBC
11. באתר סקיי ניוז
12. באתר goal.com
13. באתר ה-BBC
14. באתר ה-BBC
15. באתר סקיי

נבחרת שווייץ – מונדיאל 1994
1 פסקולו • 2 הוטיגר • 3 קוונטין • 4 הר • 5 גייגר • 6 ברגי • 7 סוטר • 8 אורל • 9 קנופ • 10 ספורצה • 11 שפויזאט • 12 להמן • 13 הגלי • 14 סוביאט • 15 גראסי • 16 ביקל • 17 פורניר • 18 רואדה • 19 סטודר • 20 סילבסטרה • 21 וייס • 22 ברונר • מאמן: הודג'סון		שווייץ

נבחרת אנגליה – יורו 2012
1 הארט • 2 ג'ונסון • 3 קול • 4 ג'רארד • 5 קלי • 6 טרי • 7 וולקוט • 8 הנדרסון • 9 קארול • 10 רוני • 11 יאנג • 12 ביינס • 13 גרין • 14 ג'ונס • 15 לסקוט • 16 מילנר • 17 פארקר • 18 ג'אגיילקה • 19 דאונינג • 20 אוקסלייד-צ'מברלין • 21 דפו • 22 ולבק • 23 באטלנד • מאמן: הודג'סון		אנגליה

נבחרת אנגליה – מונדיאל 2014
1 הארט • 2 ג'ונסון • 3 ביינס • 4 ג'רארד • 5 קייהיל • 6 ג'אגיילקה • 7 וילשר • 8 למפארד • 9 סטארידג' • 10 רוני • 11 ולבק • 12 סמולינג • 13 פוסטר • 14 הנדרסון • 15 אוקסלייד-צ'מברלין • 16 ג'ונס • 17 מילנר • 18 למברט • 19 סטרלינג • 20 לאלאנה • 21 בראקלי • 22 פורסטר • 23 שו • מאמן: הודג'סון		אנגליה

נבחרת אנגליה – יורו 2016
1 הארט • 2 ווקר • 3 רוז • 4 מילנר • 5 קייהיל • 6 סמולינג • 7 סטרלינג • 8 לאלאנה • 9 קיין • 10 רוני • 11 ורדי • 12 קליין • 13 פורסטר • 14 הנדרסון • 15 סטארידג' • 16 סטונס • 17 דייר • 18 וילשר • 19 בראקלי • 20 אלי • 21 ברטרנד • 22 רשפורד • 23 היטון • מאמן: הודג'סון		אנגליה