רוז'ה רובוטה הצטרפה למחתרת באושוויץ לצד חברים שהכירה מתנועת הנוער בעיירתה. בהמשך גייסה למחתרת נשים שעבדו במפעל "וייכסל מטאל אוניון ורקה" (Weichsel Metall Union Werke), בו הייתה גם מחלקה לייצור אבק שרפה, בגרמנית: "Pulverraum" (ובתעתיק עברי: "פולוורראום")[3].
שניים מחברי המחתרת, ישראל גוטמן ויהודה לאופר, קיבלו הוראה להביא מהמקום בו עבדו חומר נפץ לקראת ההתקוממות במחנה. הם התקשו לעשות זאת, מפני שהתנועה בתוך בית חרושת זה הייתה אסורה ובמקום בו עסקו בחומרי הנפץ עבדו אסירות יהודיות. באמצעות אחת החברות במחתרת יצרו קשר עם הנשים שעבדו שם. בין היתר עבדו במפעל אסתר וייסבלום, אנה היילמן, רוז מת', רגינה ספירשטייןאלה גרטנר, הדסה זלוטניצקה, מרתה בינדיגר, גניה פישר, אינגה פרנק ואילזה ואנטיצ'קה. אחד החברים נשלח לבירנקאו כדי לגייס את רובוטה למשימה זו וכדי שהיא תשכנע את הנשים לתת את הסכמתן להוציא חומר נפץ מבית החרושת ולמסור אותו לידי המחתרת[4].
רובוטה הייתה אחראית על איסוף אבק שרפה שנאסף על ידי האסירות האחרות, הסתרתו והעברתו לחברים אחרים במחתרת[5]. אבק השריפה, בכמות של בין כפית אחת לשלוש כפיות ביום, נאגר כדי ליצור מטענים מאולתרים שנועדו לפיצוץ תאי הגזים על ידי אסירי הזונדרקומנדו[6]. כמעט מדי יום ביומו, העבירו האסירות בנושאי אוכל בעלי תחתית כפולה כמויות קטנות של חומר נפץ[7].
חסרי ישע ללא כל תקווה, החלטנו לעצור ולו אך במקצת את מכונת ההרס. אז התארגנה קבוצת נערות, שהיו מוכנות להקריב את חייהן למטרה נעלה זו, לעצור ולהאיט בכמה שאפשר את מכונת המוות..[8].
במהלך התקוממות הצליחו האסירים להרוג ארבעה אנשי אס אס ולפוצץ את גג קרמטוריום III. בחקירות שערכו הגרמנים לאחר דיכוי המרד, נתפסה רובוטה יחד עם שלוש מחברותיה, אלה גרטנר, אסתר וייסבלום ורגינה ספירשטיין. למרות חקירות רבות ועינויים קשים הן לא הסגירו פרטים על משתתפים נוספים בהתקוממות. באחד הלילות התגנב לתאה של רובוטה האסיר נח זבלודוביץ. לפי עדותו של ישראל גוטמן, היא אמרה לו שאין לחברי המחתרת ממה לחשוש, היא לא תגלה דבר, כי ימשיכו במלאכה וכי היא יודעת על מה היא עומדת למות. היא נתנה לזבלודוביץ פיסת נייר עליה כתבה זאת[9].
הוצאתה הפומבית להורג
ב-6 בינואר1945, שלושה שבועות לפני שחרור מחנה אושוויץ על ידי הצבא האדום, הוצאה רובוטה להורג בתלייה בחצר המחנה, יחד עם שלוש חברותיה. ארבע הנשים הוצאו להורג בפומבי ואסירות אחרות היו עדות לו[10]. על פי חלק מהעדויות, צעקה לפני מותה: "נקמה!"[11].
הנצחה
פסל ארבע הגיבורות של אושוויץ ביד ושם
סיפורה של רוז'ה רובוטה לא היה ידוע בארץ לפני משפט אייכמן, אז סיפר עליה ישראל גוטמן בעדותו. ברשימותיו ממשפט אייכמן הזכיר אותה חיים גורי וכך גם עיתונאים אחרים בדיווחיהם מאולם המשפט. היעדרה של הנצחה כזו לפני 1961 עוררה את תשומת לבה של רבקה גורפיין, שתהתה מדוע אין מפרסמים את מעשה גבורה זה, אך גם אחרי אזכורים אלה המשיכו להזכיר אותה כגיבורה אלמונית. באחרונה שולב סיפורה במערך שיעור של היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך[12].
זכרה של רובוטה ושל שלוש חברותיה מונצח בגן ביד ושם בירושלים בפסל שהוקם לזכר הארבע בשנת 1991[13]. בשנת 2008 נחנכו בסידני שבאוסטרליה, "שערי רוזה רובוטה"[14]. ב-1994, במלאת 50 שנה למרד הזונדרקומנדו באושוויץ, נקבע לוח זיכרון לזכרה ולזכר חברותיה, במוזיאון באושוויץ שבאושווינצ'ים.
לקריאה נוספת
עדות ישראל גוטמן, פרוטוקול משפט אייכמן, רשומות משפט אייכמן באתר משרד המשפטים.
.jpg)
