רבי שמעון בן יהוצדק היה תנא מדור האחרון ויש סוברים שגם השתייך לדור הראשון של האמוראים.
עשרות ממאמרי רבי שמעון בן יהוצדק צוטטו על ידי תלמידו רבי יוחנן[1].
זיהויו
ישנה מחלוקת האם רבי שמעון בן יהוצדק היה אמורא ארץ ישראלי מהדור הראשון ורבו של ר' יוחנן[2] או תנא בדור האחרון.
ויש אומרים שהיו שני אנשים בשם זה[3], אחד תנא ואחד אמורא.
סיפורי ר' שמעון בן יהוצדק
במסכת שמחות מובא מעשה פטירתו בעיר לוד ואחיו יוחנן בן יהוצדק, בא מארץ הגליל התאחר בבואו עד אחר שכבר ש"סתמו עליו את הגולל" וכיוון שהתייחסו ככהנים באו בשאלה אם הוא רשאי להיטמא לאחיו אחר שכבר קברוהו, תשובת החכמים הייתה שאסור לו להיטמא אלא יפתחו את הקבר ויראה את פני אחיו מרחוק בלבד בלי להיטמא לו.
מסופר במסכת סנהדרין[4] שכאשר הלך בדרך יחד עם רבי חייא בר זרנוקי וריש לקיש, ריש לקיש טבע את הפתגם הידוע "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות".
מובא בירושלמי כי שמעון בן יהוצדק היה משתבח בקפיצותיו שבשמחת בית השואבה.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ יש ספק האם באמת היה רבו.
- ^ חנוך אלבק, מבוא לתלמודים, עמ' 161
- ^ הרב אהרן הימן, "ר' שמעון בן יהוצדק ב)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 1178, באתר היברובוקס
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו, עמוד א'
- ^ מסכת סוכה פ"ה ה"ד.
