הרב ראובן טרופ (תרס"א, 1901 – ו' באייר תשי"א, 12 במאי 1951)[1] היה ראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב.
ביוגרפיה
נולד בעיירה ינישוק שליד שאוול שבליטא, בנו של הרב נפתלי טרופ. בשנת 1911 עברה המשפחה לראדין, שם התמנה אביו על ידי החפץ חיים לכהן כראש ישיבתו. בתחילה למד אצל אביו. במשך תקופה קצרה למד בישיבה בווידז' אצל הרב יוסף שלמה כהנמן. בהיותו כבן שמונה עשרה היה ממלא מקום של מגיד השיעור בישיבה לצעירים בראדין. למד גם בישיבת מיר.
בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת חברון בעיר חברון.[2] בנובמבר 1929 נישא ליהודית, בת הרב ישעיהו זאב וינוגרד[3], ראש ישיבת עץ חיים ומחבר ספר "שערי זיו". לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבה שעברה לירושלים לאחר פרעות תרפ"ט. כעבור זמן התמנה על ידי הרב יהודה לייב חסמן לשמש כראש ישיבה בישיבת תפארת צבי, שהייתה ישיבה מכינה לישיבת חברון. הוא גם שימש כ'נושא ונותן' בישיבת חברון, ובין תלמידיו היו רבי שמחה זיסל ברוידא והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
בשנת 1935 עבר לתל אביב, שם התמנה לרב שכונה שכנים ב'[4] בבית הכנסת ישורון. הוא גם העביר שיעורים לקהל הרחב בהלכות התלויות בארץ בהיכל התלמוד[5] ובנושאים אחרים[6]. עם הקמת ישיבת הרב עמיאל הועמד הרב טרופ על ידי הרב משה אביגדור עמיאל, בראשות הישיבה[7]. הישיבה פנתה לבני היישוב החדש והלימודים בה התקיימו בשפה העברית. הוא עמד בראשות הישיבה עד סמוך לפטירתו[8].
בשל מחלת כליות קשה נסע לטיפולים בארצות הברית. בשובו מארצות הברית מצא שהרב יהודה קולודצקי כבר עומד בראשות הישיבה, והרב טרופ פרש מתפקידו. עזיבת הישיבה דרדרה את בריאותו, והחזון איש הורה לתלמידיו לדבר עמו בדברי תורה כדי לעודד את רוחו. בעצת החזון איש נענה להצעה לעמוד בראש ישיבת תומכי תמימים חב"ד בעיר לוד, אך בטרם החל להעביר בה בפועל את שיעוריו, התדרדר מצבו והוא נפטר.[9] בעקבות פרישת הרב טרופ עזבו חלק מהתלמידים את הישיבה וסייעו לביסוסה של מדרשית נעם בפרדס חנה.[10].
נפטר בבית החולים בילינסון ביום שבת, ו' באייר תשי"א, בגיל 50, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.[11] ללוויתו הגיעו רבים בהם הרב אונטרמן, החזון איש, הרב יחזקאל סרנא והרב אליעזר יהודה פינקל[12].
לאחר פטירתו הוציאו בניו את חידושיו בסדרת ספרי "בינת ראובן" (שלושה כרכים) על מסכתות בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא וסדר נשים.
צאצאיו
בנו הרב נפתלי טרופ[13].
בנו הרב פרופ' משה מרדכי טרופ, פרופסור אמריטוס לביוכימיה באוניברסיטת בן-גוריון. חתנו של הרב משה לוין, רבה של נתניה.[14] כתב את הספר "חידת הקיום" על תורת האבולוציה.
בתו לאה, נישאה לרב ישראל הכהן זינגר[15], תלמיד חכם משקדני ירושלים. בעבר היה בעלים של טחנת הקמח בפתח תקווה.
נכדיו הם הרב אהרון טרופ, ראש ישיבת בני צבי בבית אל, הרב אביעד טרופ, ראש ישיבה בשכונת הר נוף בירושלים, מחבר סדרת ספרי "ודברת בם" והרב אברהם ישעיהו טרופ, מחבר ספרי "דעה את ה'" ו"צופן ימי עולם". אחת מנכדותיו היא חברת הכנסת מיכל וולדיגר.
לקריאה נוספת
- 'טרופ, ר' ראובן ב"ר נפתלי־צבי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 53 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1251).
הערות שוליים
- ^ הרב ר' ראובן טרופ ז"ל, הצופה, 13 במאי 1951
- ^ הרב דב כהן כותב בספרו האוטוביוגרפי "וילכו שניהם יחדיו" (עמ' 166): "אלו השלושה - יצחק מאיר פצ'ינר, ראובן טרופ ויצחק הוטנר - למדו ביחד. רוב-דרובא של הפלפולים בישיבה הגיעו לפינה זו ושם הוכרעו. הם היו בפועל 'ראשי הישיבה', 'בית הדין הגדול'"
- ^ אנו מברכים בברכת מז"ט, הארץ, 4 בנובמבר 1929
- ^ בתי כנסיות, הארץ, 21 במאי 1937
- ^ תל אביב של מעלה, הארץ, 21 ביולי 1935
תל אביב, דואר היום, 4 בפברואר 1936
- ^ היום והערב, הארץ, 28 בינואר 1937
- ^ ישיבה מרכזית לישוב החדש, הארץ, 9 בספטמבר 1937
בישיבת הישוב החדש, הארץ, 14 בדצמבר 1937
- ^ מ. צינוביץ, ראש ישיבת ראדין, הצופה, 29 באוקטובר 1948
- ^ הרב נפתלי טרופ, תולדות הגאון המחבר זצ"ל, בתוך: הרב ראובן טרופ, בינת ראובן - נשים, ירושלים תשל"ב.
- ^ יוסף (יוסקה) שפירא, ...וקם שבט מישראל, בתוך: ישראל סדן, נזר ישראל, 1997, עמ' 59.
- ^ ראובן טרופ באתר GRAVEZ
- ^ לוויתו של הרב ראובן טרופ זצ"ל, הצופה, 18 במאי 1951
- ^ ישיבה בנתניה, הצופה, 28 בספטמבר 1956
- ^ אישים ומוסדות, הצופה, 19 בספטמבר 1960
- ^ עובדות בענין הרבנות בביכ"נ ישורון בת"א, הצופה, 14 באוגוסט 1955
