אינתיפאדה של סוכריות מאת קרן שפילשר, 2003, שמן על בד
שפילשר נולדה בקריית אונו וגדלה ברעננה. למדה אמנות בתיכון ויצו צרפת בתל אביב. את שירותה הצבאי עשתה כאנימטורית במרכז לפיתוח הדרכה. ב-2002 סיימה את לימודיה בהצטיינות במחלקת לתקשורת חזותית של ויטל - המרכז ללימודי עיצוב בתל אביב. באותה שנה זכתה ממפעל הפיס במלגה בסך 90,000 שקל כאומנית מבטיחה בתחום האומנות הפלסטית. ב-2004 הייתה שפילשר ממקימי קבוצת "סלונה" אשר דגלה בהצגת אמנות בחללים בלתי שגרתיים.[1] הקבוצה פעלה כקולקטיב שהציג עשרות תערוכות במשך מספר שנים.
היא מתגוררת ברמת חן ונשואה לאוצֵר ד"ר גיא מורג צפלביץ', איתו היא מרבה לשתף פעולה ביצירת תערוכות ואירועי תרבות שונים. לשניים בן משותף.
קרן שפילשר, דב גיבור, טכניקה מעורבת, 2010
על עבודתה
סגנונה לרוב עמוס וצבעוני מאד. היא שואבת השראה מקומיקס יפני וצבעוניות פסיכדלית של שנות ה-70 של המאה ה-20, כאשר בתוך הדימויים משולבות פעמים רבות סיטואציות אלימות ופרובוקטיביות.[2] היא מרבה לשלב טקסטים אישיים בעבודותיה, שעוסקות בטראומות ילדות, כאבים, פחדים ורצון בהכרה ואהבה.
עיסוק בנושאים אלו הוצג כבר בתערוכת הגמר שלה בויטל - המרכז ללימודי עיצוב. עבודתה "I want to be celebrity" זיכתה אותה בציון לשבח מטעם אוניברסיטת מידלסקס בלונדון.
בתערוכה "מלכת הכיתה" שהציגה ב-2005 בגלריה העירונית לאמנות ברחובות, יצרה הצבה עמוסה וצבעונית של ציורים ששילבו רישומי בובות ברבי, קלפי משחק לילדות וטקסטים אישיים דרכם הציגה עולם ילדותי וכואב שבמרכזו יופי וכסף לצד פחד מנידוי. שפילשר העידה כי התערוכה עסקה בילדותה כילדה דחויה חברתית.[3]
בתערוכה "שפילשרלנד 2010" במסגרת יריד צבע טרי 3 ב-2010, הציגה הצבה עמוסה של ציורים ואמנות רדי מייד, שעסקה בחיפוש אחר אהבה ורצון להתקבלות, לצד אמירה מרה ומודעת היטב לשטיפת מוח של צרכנות ואלימות.[4]
בתערוכה "קרב מגע" שהציגה ב-2011 ב-"אורבן גלרי" עסקה בהלם והאבל על מות אביה.[5]
לצד התעסקות בנושאים אישיים יוצרת שפילשר גם עבודות פוליטיות שמתכתבות עם נושאים אקטואליים.
ב-2003 הציגה את העבודה "אינתיפאדה של סוכריות", כחלק מהתערוכה "גדר הפרדה" בביתן הלנה רובינשטיין, קומפוזיציה דחוסה עם צבעוניות חזקה שמשלבת גריד של עיר, כלי נשק, יצורים מופשטים וטקסטים.
ב-2010 הציגה בבית קנר בראשון לציון תערוכה בשם "הסגת גבול" בה הוצבו עשרות פנקסים כחולים קטנים בהם ניתן היה לדפדף. הפנקסים הזכירו תעודת זהות או דרכון ישראלי ועסקו בתעודה הכחולה ככלי המאפשר מעבר חופשי וחירות. בתוך הפנקסים ציירה שפילשר קומפוזיציות צבעוניות ודחוסות, חלקן עם קווי מתאר שחורים וחלקן משולבות בנזילת צבעים. הציורים חיברו אסופה של דימויים דרמטים כגון ילדות מדממות, מחבלים מתאבדים, איברים קטועים צלבי קרס והפרשות גוף.[6]
ב-2011 הציגה בגלריה אינדי בתל אביב תערוכה בשם "ביטחון עצמי", סדרת ציורים שנעשו על צילומים דוקומנטריים של הצלם זיו קורן. שפילשר בחרה מספר עבודות לעבוד עליהן מבין אלפי צילומים של קורן וקישרה התיעוד הדוקומנטרי לבין סגנון הציור שלה והעולם הפנימי שהיא מציגה ביצירותיה.
בנוסף ליצירות האמנות שלה ולעבודתה האוצרותית, מעורבת שפילשר בשיתופי פעולה מסחריים ויצירה בתחום העיצוב. היא ציירה קולקציית חולצות למעצבת שרה בראון,[7] סדרת נעליים בשיתוף עם המעצב עודד ארמה,[8] קולקציה בקום איל פו[9] וסדרת בלוני קרמיקה עם האמנית סיון שטרנבך שהוצגה בחלונות הראווה של ברגדורף גודמן בניו יורק.[10]
שפילשר גם עוסקת בהוראת אמנות בסדנאות פרטיות ומלמדת בגימנסיה הרצליה בתל אביב.
תערוכות יחיד
2011- "ביטחון עצמי", (Push Da Pins - PDP - #9) אוצר: גיא מורג צפלביץ', גלריה אינדי, תל אביב[11]
