קראל שלמון נולד בשנת 1897 בשם קרל סלומון (Karl Salomon) בהיידלברג שבגרמניה, בנו של סוחר. בראשית דרכו המוזיקלית למד אצל פרופ' פיליפ וולפרום (Wolfrum), מנצח ומנהל מוזיקלי של אוניברסיטת היידלברג. וולפרום הפנה את תלמידו אל מקס רגר, שהשפעתו ניכרה במוזיקה של סלומון; בשנת 1916 נסע סלומון לווינה, אך זמן קצר אחרי שהחל את לימודיו אצל רגר, נפטר המורה, וסלומון עבר, בהמלצת וולפרום, ללמוד אצל ריכרד שטראוס בברלין, שם השלים את לימודיו.
בכתיבתו של שלמון ניכרו שני יסודות בולטים - מאפייני השפה העברית, התנ"ך ונופי ישראל מצד אחד, ומסורת המוזיקה של מרכז אירופה, מן הצד השני. שלמון נטה חיבה למקצבים אסימטריים ולהרכבים בלתי שגרתיים וחוש ההומור שלו בא לביטוי במשחקי מילים ושעשועי לשון, שכולם מצאו מקום ביצירתו המוזיקלית. כן חיבב במיוחד את צורת הוריאציות.
בשנת 1930, כשחי עדיין בגרמניה, חיבר אופרת בובות בשם "דוד וגוליית" למילים של אלברט בר. היצירה, שאפשר לבצעה הן כאופרה בימתית והן כקנטטה, שודרה בשנת 1957 בטלוויזיה הגרמנית.
בשנת 1943, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, חיבר שלמון תוך ימים אחדים "סוויטה סימפונית על נושאים יווניים" כתחליף לתווים, שלא הגיעו בעוד מועד לקונצרט שתוכנן בירושלים לטובת הצלב האדום של יוון. יצירתו זו זכתה להצלחה רבה, לא רק בישראל אלא גם מחוצה לה.
בשנת 1950-51 קיבל קראל שלמון את פרס אנגל.
קראל שלמון נפטר בביתו שבבית זית שליד ירושלים, בינואר 1974.
בספרייה הלאומית שמור ארכיונו, ובו כתבי יד של יצירות מקוריות ועיבודים, סקיצות, מאמרים ספרותיים, הסברים ליצירות וליברטי, מכתבים, תוכניות, תמונות ועוד.
רשימת יצירות חלקית
יצירות תזמורתיות
"עלי באר", וריאציות לתזמורת על שיר עממי של שרה לוי-תנאי, בהשראת ביאליק (1937)
"סוויטה סימפונית על נושאים יווניים" (1943)
קונצ'רטו לפסנתר ותזמורת (נכתב בסתיו 1947), ארבעה פרקים ברצף, לכל חלק נושא שהוא פסוק מתהילים. ביצוע הבכורה היה בשנת 1948 בקונצרט חגיגי לרגל בת המצווה של תחנת קול ירושלים ששודר ברדיו[1].
קונצ'רטינו "ירושלים" לפעמונה ותזמורת (1948), שבפרקו השני, האיטי משולב אות התחנה של קול ירושלים בשנים ההן.
