בעת כתיבת השיר, אפרוח הייתה מילה נרדפת לגוזל[1] וכוונת השיר לצאצאי הציפור, המכונים בימינו גוזלים.
השיר הולחן על ידי יצחק אדל והוא זכה לביצועים רבים,[2] למשל על ידי נחום נרדי[3] ואורי גבעון.[4]
תחילת הלחן של השיר "קן ציפור" דומה ביותר, אף אם אינה זהה, ללחן של השיר "נר לי" מחג החנוכה.
"קן ציפור" הוכנס אל קובצי שירים לילדים ולתוכנית הלימודים בגני הילדים ובתי הספר של היישוב העברי, ואחר כך במערכת החינוך של מדינת ישראל.
חוקרת הספרות זיוה שמיר מציינת שאת תבניתו של השיר ניתן לייצג באמצעות מעגלים קונצנטריים (או בובת מטריושקה), הממקדים את תשומת לבו של הקורא אל המרכז. סדרת המעגלים שבשיר, מהחוץ פנימה, היא: עצים, קן ציפור, ביצה, אפרוח זעיר. שמיר מוסיפה שתבנית זו מופיעה, באופן פחות גלוי, גם באחדים משיריו הקאנוניים של ביאליק, כגון "הברֵכה".[5]
השיר "קן ציפור" מומחש בשדרות ח"ן ברחובות בארבעה פסלי רחוב צבעוניים: ציפור בעלת חללים בצורת שלוש ביצים,[6] שני ספסלים בצורת ביצה[7] וביצה ענקית חלולה,[8] שבתוכה ספסל המקיף אפרוח.[9] לפסלים נלווה שילוט הכולל את מילות השיר.
לקריאה נוספת
זיוה שמיר, שירים ופזמונות גם לילדים - לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער, הוצאת פפירוס, 1986, הפרק: תבנית המעגלים הקונצנטריים: 'קן ציפור', עמ' 35–44
