קהילת יהודי כירכוכ הייתה קהילה של יהדות כורדיסטן שחיה בעיר כירכוכ. זו הייתה קהילה קטנה יחסית שמנתה כמה מאות משפחות.
היסטוריה
במאה ה-13 נכבשה בגדאד בידי המונגולים ויהודים רבים ברחו לחבל כורדיסטן.[1] על פי ההשערה, מקצתם הגיעו לכירכוכ.
במאה ה-17 עמד בראש הקהילה הרב יחיא ברזאני.[1] על פי עדויות מהמאה ה-18 יהודים מכירכוכ עסקו במסחר, בעיקר עם בגדאד וכן קיבלו עליהם את מרות חכמי ההלכה היהודית, בבגדאד.[1][2] ב-1824 ביקר במקום נוסע אנגלי שמסר על 200 משפחות יהודיות בעיר. הנוסע דוד דבית הלל אישר זאת בביקורו במקום בשנת 1827 והוסיף שהיה להם בית כנסת.[3] בשנת 1847 מסרו נוסעים שביקרו בכירכוכ על 250 משפחות יהודיות. כעבור שנה, ב־1848, סיפר הנוסע בנימין השני שהיהודים מתגוררים בחלק העיר הנמצא במישור לרגלי ההר. ב־1854 היה בעיר רובע יהודי ובו כ־200 בתים, ב־1884 התגוררו שם 400 יהודים וב-1888- יש עדות על 1,200 יהודים, רובם עסקו בסחר בדים. ב־1906 היו כבר 2,400 יהודים בכירכוכ ובשנת 1912 - כ- 2,800.[1]
במאי 1918, לקראת תום מלחמת העולם הראשונה, כבשו הבריטים את העיר. בעקבות המלחמה התמעט מספר היהודים, אך גדל שוב לאחריה. ב־1922 נמנו בעיר 600 משפחות יהודיות ולאחר גילוי אוצרות הנפט, העיר הפכה למרכז תעשייתי והגיעו יהודים נוספים. בנוסף לפקידות, היהודים עסקו במסחר, בעיקר בבדי משי וצמר, והיו סוכנים להעברת צמר מכורדיסטן לתעשיית הטקסטיל במנצ'סטר, אנגליה.[1]
ב-1934 חיו בכירכוכ 2,000 יהודים וב־1942 הגיע מספרם ל-3,000 (12% מכלל 25,000 תושבי העיר) והם ישבו ברובע היהודי בחלק העתיק של העיר.[1]
העלייה לישראל
בעקבות החלטת החלוקה (1947) השתנה היחס ליהודים. השלטונות העיראקים החלו לרשום מתנדבים למלחמת קודש בארץ ישראל, הוכרז מצב חירום והחלה מדיניות של אנטישמיות גלויה. בסוף 1949 החלה עלייה בלתי חוקית לישראל דרך סולימאניה, איראן. העולים שוכנו במחנה בטהרן ובהמשך, בשנים 1950–1951 עלו כל יהודי כירכוכ לישראל ונטשו את רכושם מאחור.[1][4][5]
חיי הקהילה
במצודת כירכוכ מצוי קבר המיוחס על פי מסורות מסוימות לדניאל, לחנניה, עזריה וליונה.[3][6] יהודי העיר והאזור (כמו גם המוסלמים) נהגו לקיים מנהג עלייה לרגל לקברים אלה.[1]
חינוך
ב- 1913 נפתחו בעיר בידי חברת כל ישראל חברים ("אליאנס"), שני בתי ספר (האחד לנערים והשני לנערות)[2][7] על-שם אליעזר כדורי מבגדאד, אך הם נסגרו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ב־1934 נפתח מחדש בית-ספר יהודי, מעורב.[1]
בשנים 1924–1925 אורגנה מגבית ל"קרן-קיימת-לישראל" בידי נשיא הקהילה יצחק אפרים דניאל.[1]
המרד הפרו-נאצי של רשיד עלי (1941) השפיע לרעה על היחסים עם התושבים. היהודים הצטיידו בנשק והסתגרו בבתיהם. רב הקהילה הצליח לקיים קשר עם המותצרף (המושל) של העיר והמחוז (כורדי, תומך הבריטים) והוא הורה למשטרה למנוע התנכלויות מצד התושבים.[1]
בכתבה שנערכה בשנת 2016 נמסר כי שלושת בתי ספר היהודים עדיין משמשים כמבני חינוך בכירכוכ:[8]
- בית הספר היהודי בשכונת אל-מוסלי (حي المصلى) שנוסד בשנת 1815,
- בית הספר אליאנס שנוסד בשנת 1913,
- בית הספר היהודי שהיה במצודת כירכוכ.
פעילות ציונית
שליחי התנועה הציונית הגיעו לכירכוכ ב-1942 ומסרו שבעיר מתגוררים 3,000 יהודים שעוסקים במסחר, מקצתם אמידים, וביניהם גם סוחרים זעירים ובעלי מלאכה: חייטים, סנדלרים וצורפים. השליחים הקימו תאים חשאיים וארגנו שעורי עברית והרצאות על ישראל.[1]בשנת 1946 התמנה דניאל אפרים לראש העדה והוא שיתף פעולה עם המחתרת הציונית.[1]
על פי עדות אחרת: מי שעמד בראש הקהילה משנת 1943 והיה פעיל במחתרת הציונית, היה הרוג המלכות אליהו נתן שגם שתיים מבנותיו היו חברות המחתרת. בשנת 1948 הוא נעצר, נשפט, נמצא אשם ומת בכלא ביום ה' באב תשי"א, 7 באוגוסט 1951, בגיל 51.[9]
בשנת 1947 הוקם בעיר סניף של "ההגנה".[1]
במקביל, חידשה תנועת החלוץ את הלימודים בבית הספר היהודי, שנסגר כמה שנים קודם לכן והפעילו ספרייה עברית.[1]
ייצוג בפרלמנט
בשנת 1922 נבחר נשיא הקהילה היהודית בכירכוכ, יצחק אפרים דניאל לבית המחוקקים העיראקי.[1]
יחס התושבים ליהודים
במחצית הראשונה של המאה ה-20 האוכלוסייה בכירכוכ הייתה מעורבת, רובה טורקמנית וכורדית, מיעוטה ערבים מוסלמים והקהילה היהודית הייתה הקטנה ביותר. יחסם של הטורקמנים והכורדים היה חיובי ומכבד והם אף הגנו על היהודים כאשר המוסלמים החלו לפרוע ביהודים בשנת 1941, כאשר רשיד עאלי אל-כילאני עלה לשלטון, בעקבות החלטת האומות המאוחדות להקים את מדינת ישראל וכן בזמן מלחמת העצמאות.[4]
שמות משפחה יהודיים
שם המשפחה כירקוקלי (או: קירקולי) נגזר משם העיר כירכוכ.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 קהילת יהודי כרכוך, באתר dbs.anumuseum.org.il
- ^ 1 2 יהודי כורדיסתאן / ד"ר שמעון מרכוס, באתר www.daat.ac.il
- ^ 1 2 David D'Beth Hillel, The Travels of Rabbi David D'Beth Hillel: From Jerusalem, Through Arabia ..., 1832, עמ' 62
- ^ 1 2 המיליון שנשכח - ארגון ווז'ק, באתר www.forgotten-million.co.il
- ^ המיליון שנשכח - ארגון ווז'ק, באתר www.forgotten-million.co.il
- ^ שירת יהודי התרגום / יוסף יואל ריבלין - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
- ^ תולדות החינוך בישראל בדורות האחרונים – כרך חמישי / צבי שרפשטיין - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
- ^ "المدارس اليهودية" .. رموز مستمرة في كركوك لديانة انقرضت بالعراق, قناه السومرية العراقية (בערבית)
- ^ אליהו נתן ז"ל, באתר btl.gov.il
