צדקתך צדק
|
|
צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה'
וְצִדְקָתְךָ אֱלֹהִים עַד מָרוֹם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ גְדֹלוֹת אֱלֹהִים מִי כָמוֹךָ
צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת.
|
|
|
| נוסח הספרדים
|
צדקתך צדק הוא כינוי לשלושה פסוקים הנאמרים מיד לאחר חזרת הש"ץ של מנחה של שבת. פסוקים אלו לקוחים מספר תהילים. הפסוקים הם: "צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה, אדם ובהמה תושיע ה'"[1], "וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדֹלות. אלהים מי כמוך"[2], "צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת"[3].
פסוקים אלו מכונים גם "צו"ץ" בשל ראשי התיבות שיוצרות האותיות הראשונות של כל פסוק ("צדקתך","וצדקתך","צדקתך").
טעם התקנה
שני טעמים נתנו לאמירת צדקתך בתפילת מנחה של שבת:
הראשון - בשעה זו של שבת נפטרו על פי המסורת יוסף, משה ודוד וכנגד פטירת שלושתם אומרים שלושה פסוקים של צידוק הדין.
השני - על פי המסורת, בכניסת שבת הרשעים מוּצאים מגיהנום ומוחזרים לשם בצאת השבת. כדי להצדיק את הדין על הרשעים שמוחזרים לגיהנום במוצאי השבת, אומרים את שלושת פסוקי הצדקת הדין.
סדר אמירת הפסוקים
ביחס לסדר אמירת הפסוקים ישנם שני מנהגים:
לפי נוסח הספרדים, נוסח ספרד, התכלאל, נוסח רומניא, נוסח פרובאנס ונוסח קטלוניה אומרים אותם כפי הסדר שהובא לעיל (וכפי סדרם בתנ"ך).
לפי נוסח אשכנז ונוסח איטליה אומרים אותם בסדר הפוך מזה שהובא לעיל.
ר' אברהם בן נתן הירחי בספר המנהיג מציין שהספרדים בתקופתו אמרו את הפסוקים בסדר הפוך (כלומר כמו מנהג אשכנז של היום), והוא תמה על מנהגם ומציין שבצרפת[4] ובפרובנס אומרים את הפסוקים לפי הסדר וכך לדעתו צריך להיות (ולמעשה כמו שהספרדים היום אומרים). יש כאן מקרה חריג של התהפכות המנהג בדורות האחרונים: הספרדים הם אלו שבעבר היו אומרים את הפסוקים בסדר הפוך ואילו יהודי צרפת, להם מסורת קרובה מאוד ליהודי אשכנז, היו אומרים אותם בסדר ישר. כיום דווקא האשכנזים (הממשיכים במידת מה את מסורת צרפת) אומרים את הפסוקים בסדר הפוך ואילו הספרדים אומרים אותם בסדר ישר.
כאשר שבת חלה ביום שבו אין אומרים תחנון אין אומרים פסוקים אלו, בשל זיקתם לאבל (כאמור לעיל), וימים בהם אין אומרים תחנון הם ימי שמחה. בראש השנה שחל בשבת, לדעת השולחן ערוך[5] אומרים אותו, ואילו לפי הרמ"א לא אומרים.
הערות שוליים
