פרנקיה המערבית (בגרמנית: Westfrankenreich; בצרפתית: Francie occidentale), או ממלכת הפרנקים המערבית, הייתה ממלכה שהתקיימה בחלקה המערבי של האימפריה הקרולינגית שנפל בחלקו של קרל הקירח, נכדו של קרל הגדול, כתוצאה של הסכם ורדן (843).
האימפריה הפרנקית, שאוחדה תחת קרל הגדול, היוותה חלק גדול של מערב אירופה. הסכם ורדן נחתם אחרי שלוש שנים של מאבק בין שלושת נכדיו (840–843), שבמרוצתן קרל הקירח תמך באחיו לודוויג הגרמני נגד אחיהם לותאר הראשון, שירש את תוארו של קרל הגדול כקיסר הרומאים (מאוחר יותר קיסר האימפריה הרומית הקדושה, החל באוטו הראשון).
האימפריה הקרולינגית של הפרנקים התקיימה דור אחד בלבד בראשותו של לואי החסיד, בנו של קרל הגדול. נחלותיו הרבות כללו את צפון איטליה (לומבארדיה), את צרפת (מלבד ברטאן), את ארצות השפלה, את רובה של אוסטריה ואת גרמניה. נחלות אלה חולקו לפי הסכם ורדן לפרנקיה המערבית, פרנקיה המזרחית ופרנקיה התיכונה.
אם כי עברה תקופה של מריבות לפני שהשיגה יציבות באמצעות השושלת הקאפטינגית, פרנקיה המערבית היוותה את הבסיס לייסודה של ממלכת צרפת, ולצרפת המודרנית. היא חולקה לתשעה אזורים פיאודליים: אקיטן, ברטאן, בורגונדיה (אנ'), קטאלוניה, פלנדריה, גסקוניה, ספטימניה איל-דה-פראנס וטולוז.
ב-987, אחרי מאבק בין שתי משפחות מלוכה, ייסד איג קאפה, דוכס הפרנקים ורוזן פריז, את השושלת הקאפטינגית שמשלה בצרפת כבית ולואה וכבית בורבון במרוצת שמונה מאות שנה.
קישורים חיצוניים
.svg){kind=small}
