דוםפרננדו השני, דוכס ברגנסה (בפורטוגזית: Fernando II, Duque de Bragança; 1430 - 20 ביוני1483) היה הדוכס השלישי מברגנסה והדוכס הראשון מגימרייש. הוא ידוע בהוצאתו להורג בגין בגידה נגד המלך.
ביוגרפיה
חריטה לאחר מותו של ד' פרננדו השני.
פרננדו נולד בשנת 1430, לפרננדו הראשון, דוכס ברגנסה ולחואנה דה קסטרו, בתם של ז'ואאו דה קסטרו, לורד קדאבל השני ולאונור דה קונה. הוא היה צעיר מצליח והיה פופולרי מאוד בקרב האצולה הפורטוגזית. הוא זכה להערכה רבה ביותר על ידי אפונסו החמישי, מלך פורטוגל, ותמיד ליווה את המלך בפלישותיו השונות למרוקו, שם השתתף בכמה כיבושים ומסעות. בהיותו מועדף על ידי המלך אפונסו החמישי, קיבל פרננדו את תואר רוזן גימרייש בשנת 1464. עד מהרה הוא שודרג לתואר דוכס גימרייש בשנת 1475.
כשאביו, פרננדו הראשון, דוכס ברגנסה השני, נפטר בשנת 1478, ירש פרננדו השני את התארים השונים של אביו, החשוב והראוי לציון היה תואר דוכס ברגנסה. באותה תקופה, בית ברגנסה היה בית האצולה החזק ביותר בממלכת פורטוגל ואחד החזקים ביותר בכל הממלכות האיבריות. באותה תקופה התגוררו דוכסי ברגנסה בטירת וילה ויצ'וזה.
כאשר ז'ואאו השני, מלך פורטוגל ירש את מקומו של אביו, אפונסו החמישי, הוא ביקש להפיל את כוח האצולה הפורטוגלית, שפרחה מאוד בתקופת שלטונו של אביו. המלך התמקד בכבדות בהפחתת סמכויותיהם של שני הבתים האצילים החזקים ביותר בממלכה, בית בז'ה ויזאו ובית ברגנסה.
המלך ז'ואאו השני האשים את בן דודו הראשון, דיוגו הראשון, דוכס בז'ה וויזאו (גיסו של פרננדו השני), בבגידה והוציא אותו להורג באכזריות. זמן קצר לאחר מכן האשים המלך גם את בן דודו השני למחצה, פרננדו השני, דוכס ברגנסה, בבגידה והוציא אף אותו להורג באבורה בשנת 1483. לאחר מכן הוחרמו נכסי בית ברגנסה והמשפחה ברחה לקסטיליה.[1] המשפחה חזרה בשנת 1498 וכל רכושה הוחזר.
הרוזן ה-11 של ברסלוש, הרוזן השמיני של אורם, הרוזן החמישי מאראיולוס ונייבה, הדוכס הרביעי של ברגנסה, המרקיז השלישי של וילה ויצ'וזה, הדוכס השני של גימרייש
