פרוטו-שמית

פרוטו-שמית

שפה משוחזרת
תפוצה גאוגרפית	מסופוטמיה, המזרח התיכון
היכחדות	נכחדה, מתוארכת לכ-3750 לפנה"ס
סיווג שפה	שפות אפרו-אסיאתיות פרוטו-שמית
חלוקות משנה	שפות שמיות מזרחיות שפות שמיות מערביות (הצעה)

פרוטו-שמית (הקרויה גם: שמית קמאית או אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות. הכלי העיקרי בשחזור השפה הוא השוואה בין שפות שמיות שונות, שפות דומות להן ושפות שדוברו סמוך לאזור השפות השמיות. ההיסטוריה הכתובה הארוכה של משפחת השפות השמיות מסייעת לחקר השפה.

פונולוגיה

על פי רוב, משחזרים עבור הפרוטו-שמית 29 עיצורים ו-3 תנועות (i, a ו-u). התנועות יכולות להיות כפולות, כלומר קצרות או ארוכות, וגם העיצורים עשויים להיות ארוכים, כלומר לקבל מִכְפָּל – כמו דגש חזק בעברית ושַׁדַּה בערבית. (הגה משוחזר יסומן להלן בכוכבית.)

תנועות

מערכת התנועות המשוחזרת עבור פרוטו-שמית כוללת 3 תנועות: i, a ו-u. אורך התנועה הוא פונמי, כלומר מבחין במשמעות, והן יכולות להיות קצרות או ארוכות. תנועות ארוכות מסומנות בתעתיק בקו עילי (מַקְרוֹן): *ā ארוכה, *ī ארוכה, *ū ארוכה.^{[ה"ש: Huehnergard 2008:231]} מערכת התנועות הזו קיימת באכדית, באוגריתית ובערבית קלאסית וההנחה היא שהיא השתמרה בהן,^{[ה"ש: Kogan 2011:119]} ולעומתן השתנתה בשפות השמיות האחרות: בחלקן נוספו תנועות (כמו e, o בעברית) ובחלקן התבטלה הבחנת האורך (כמו בעברית מודרנית).

התנועות המשוחזרות לפרוטו-שמית קצרות ארוכות קדמיות אחוריות קדמיות אחוריות סגורות i u iː uː פתוחות a aː

עיצורים

במחקר מוסכם כי בפרוטו-שמית היו 29 עיצורים, אך הדעות חלוקות באשר להגייה של חלקם. בנוסף לאורך העיצור – מִכְפָּל – הייתה חשיבות מורפולוגית, כלומר העיצורים עשויים להיות קצרים או ארוכים (כפולים). בטבלה הבאה מופיעים העיצורים בסימון אפ"ב, ובסוגריים הסימון הפילולוגי המסורתי לעיצור, אם שונה^[1].

בעשורים האחרונים, נעשתה רווחת הטענה כי בפרוטו-שמית היו 30 עיצורים, כאשר העיצור הנוסף הוא חוכך ענבלי נחצי, שהתמזג עם החוכך הענבלי באכדית ועם החוכך הלועי ביתר השפות השמיות. ^{[ה"ש: Huehnergard 2003]}

העיצורים המשוחזרים בפרוטו-שמית (אפ"ב, בסוגריים התעתיק השמי)

		סדקי	לועי	וילוני	בתר-מכתשי / חכי	מכתשי		שיני	דו-שפתי
						צדי	חוד-לשוני
אפי							n* נ, ن		m* מ, م
סותם	אטום	ʔ (ʼ*) א, ا		k* כ, ك			t* ת, ت		p* פ
	קולי			g* ג, ج			d* ד, د		b* ב, ب
	נחצי			kʼ (q*) ק, ق			tʼ (ṭ*) ט, ط
חוכך או מחוכך	אטום	h* ה, ه	ħ (ḥ*) ח, ح	χ (ḫ*) خ	ʃ (š*) שׁ, ش	ɬ (ś*) שׂ	s* ס, س	θ (ṯ*) ث
	קולי		ʕ (ʻ*) ע, ع	ʁ (ġ*) غ			z* ז, ز	ð (ḏ)* ذ
	נחצי					ɬʼ (ṣ́*) ض	sʼ (ṣ*) צ, ص	θʼ (ṱ*) ظ
מקורב				w* ו, و	j (y*) י, ي	l* ל, ل
רוטט							r* ר, ر

בחמישים השנה האחרונות נעשתה מקובלת הטענה{{^{[ה"ש: Kogan 2011:62-71]}}} כי העיצורים החוככים /θʼ ɬʼ ɬ sʼ z s/ היו המחוככים /t͡θʼ t͡ɬʼ t͡ɬ t͡sʼ d͡z t͡s/, והעיצור /ʃ/ למעשה היה /s/. אם כך, מרכז טבלת העיצורים (בצהוב) ייראה כך:

		מכתשי	מכתשי		שיני
			צדי	חוד-לשוני
חוכך או מחוכך	אטום	s (š*) שׁ, ش	t͡ɬ (ś*) שׂ	t͡s (s*) ס, س	θ (ṯ*) ث
	קולי			d͡z (z*) ז, ز	ð (ḏ*) ذ
	נחצי		t͡ɬʼ (ṣ́*) ض	t͡sʼ (ṣ*) צ, ص	t͡θʼ (ṱ*) ظ

• שלשות העיצורים אטום–קולי–נחצי: התכונה הבולטת ביותר של העיצורים בשפות השמיות, ולכן גם בפרוטו-שמית, היא שלשות העיצורים אטום–קולי–נחצי (בקרב הסותמים והחוככים/המחוככים שאינם גרוניים). ניתן לראות כי "חסרים" עיצור דו-שפתי סותם נחצי [pʼ] (שכן קיים בשפות השמיות המדוברות באתיופיה, אך כמעט רק במילים שאולות) ועיצור וילוני חוכך נחצי [xʼ].
• הנחציים: "נחצי" משמש כאן כהגדרה עמומה בכוונה. לא ידוע אם העיצורים הנחציים המשוחזרים עבור פרוטו-שמית נהגו כמְווּלַנים/מְלוּעֲלַעים כמו בשפות השמיות המרכזיות (כערבית מודרנית) והצפון-מערביות (כעברית מזרחית), או שמא כהדופים כמו בשפות השמיות הדרומיות דוגמת אמהרית. בעשורים האחרונים נעשתה רווחת ביותר הסברה כי העיצורים הנחציים היו הדופים בפרוטו-שמית ^{[ה"ש: Kogan 2011:59-61]} מהטעמים הבאים:

1. עיצור הדוף לא יכול להיות קולי, אך עיצור מוולן, מעונבל או מלועלע יכול. אם כן, אילולא היו העיצורים הנחציים הדופים, עיצורים נחציים קוליים היו נפוצים יותר בשפות השמיות.
2. אין חידושים מורפולוגיים או פונולוגיים המשותפים לאכדית, לשפות דרום ערב החדשות ולשפות האתיופיות השמיות, שבכולן הנחציים הדופים. יש חידושים מורפולוגיים ענפים המשותפים לשפות השמיות המרכזיות כגון ערבית, ארמית ועברית.
3. עיצורים הדופים נפוצים הרבה יותר בשפות העולם מאשר עיצורים מוולנים, מלועלעים ומעונבלים.
4. מעתק מעיצור הדוף לעיצור מוולן, מלועלע ומעונבל הוא קל יותר לנימוק בכלים בלשניים מאשר מעתק בכיוון ההפוך.

השתלשלות העיצורים הפרוטו-שמיים בשפות שמיות אחרות

מעתקי העיצורים בעברית, בארמית ובערבית

בבלשנות היסטורית, מעתק הגאים הוא שינוי שיטתי בהגייה של עיצורים, תנועות או הגאים אחרים, בשפה טבעית במשך זמן התפתחותה. באופן מסורתי, סוברים כי 28 מתוך 29 העיצורים הפרוטו-שמיים השתמרו בערבית הקלאסית.

ההקבלה בין עברית, ארמית וערבית
		ההקבלה			דוגמאות להקבלה
תעתיק שמי	תעתיק IPA	האות העברית	האות הארמית	האות הערבית	המילים בעברית	המילים בארמית מודרנית	המילים בערבית
ʼ	ʔ	א [ʔ]	ܐ [ʔ]	أ [ʔ]	אב (ʔav)	ܐܒܐ (ʔaba)	أب (ʔab)
b		ב [b]	ܒ [b]	ب [b]	בית (bayit)	ܒܝܬ (beta)	بيت (bayt)
g		ג [ɡ]	ܓ [ɡ]	ج [d͡ʒ] → [g]	גמל (gamal)	ܓܡܠܐ (gamla)	جمل (jamal)
d		ד [d]	ܕ [d]	د [d]	יד (yad)	ܝܕܐ (ʔida)	يد (yad)
h		ה [h]	ܗ [h]	ه [h]	נהר (nahar)	ܢܗܪܐ (nahra)	نهر (nahar)
w		ו [v] → [w]	ܘ [w]	و [w]	ורד (vered)	ܘܪܕܐ (warda)	ورد (ward)
z		ז [z]	ܖ [z]	ز [z]	רגז (ragaz)	ܪܓܙ (rgaz)	نزل (nazala)
ḏ	ð	התמזגה עם ז [z]	התמזגה עם ܕ [d]	ذ [ð]	זכר (zaxar)	ܕܝܟܪܐ (dikra)	ذكر (ðakar)
ḥ	ħ	ח [χ] → [ħ]	ܚ [ħ]	ح [ħ]	חמור (ħamor)	ܚܡܪܐ (ħmara)	حمار (ħimar)
ḫ	χ	התמזגה עם ח [ħ]	התמזגה עם ܚ [ħ]	خ [χ]	חמש (ħameš)	ܚܡܫ (ħamš)	خمس (xams)
ṭ	tʼ	ט [t] → [tˤ]	ܛ [tˤ]	ط [tˤ]	טבח (tˁabbaħ)	ܛܒܟܐ (tˁabbaħa)	طباخ (tˁabbax)
y	j	י [j]	ܝ [j]	ي [j]	יום (yom)	ܝܘܡܐ (yoma)	يوم (yawm)
k		כ [k]	ܟ [k]	ك [k]	כלב (kelev)	ܟܠܒܐ (kalba)	كلب (kalb)
l		ל [l]	ܠ [l]	ل [l]	לשון (lašon)	ܠܝܫܢܐ (lišana)	لسان (lisan)
m		מ [m]	ܡ [m]	م [m]	מלך (melex)	ܡܠܟܐ (malka)	ملك (malik)
n		נ [n]	ܢ [n]	ن [n]	נהר (nahar)	ܢܗܪܐ (nahra)	نهر (nahar)
s		ס [s]	ܤ [s]	התמזגה עם س [s]	סייף (sayyaf)	ܤܝܦܐ (sayyapa)	سَيَّاف (sayyaf)
ʻ	ʕ	ע [ʔ] → [ʕ]	ܥ [ʕ]	ع [ʕ]	עין (ʕayin)	ܥܝܢܐ (ʕena)	عين (ʕayn)
ġ	ʁ	התמזגה עם ע [ʕ]	התמזגה עם ܥ [ʕ]	غ [ʁ]	מערב (maʕarav)	ܡܥܪܒܐ (maʕaraba)	غرب (ʁarb)
p		פ [p]	ܦ [p]	ف [f]	פיל	ܦܝܠܐ	فيل
ṣ	sʼ / t͡sʼ	צ [t͡s] → [sˤ]	ܨ [sˤ]	ص [sˤ]	צום		صوم
ṣ́	ɬʼ / tɬʼ	התמזגה עם צ [sˤ]	התמזגה עם ܥ [ʕ]	ض [dˤ] → [ɮˤ]	ארץ	ܐܪܥܐ	أرض
ṱ	θʼ / t͡θʼ	התמזגה עם צ [sˤ]	התמזגה עם ܛ [tˤ]	ظ [ðˤ]	צהרים	ܛܗܪܐ	ظهر
q	q / kʼ	ק [k] → [q]	ܩ [q]	ق [q]	קם		قام
r		ר [ʁ] → [r]	ܪ [r]	ر [r]	ראש	ܪܐܫܐ	رأس
š	ʃ	שׁ [ʃ]	ܫ [ʃ]	س [s]	שנה	ܫܢܐ	سنة
ṯ	θ	התמזגה עם שׁ [ʃ]	התמזגה עם ܬ [t]	ث [θ]	שור	ܬܘܪܐ	ثور
ś	ɬ / tɬ	שׂ [s]	התמזגה עם ܤ [s]	ش [ʃ]	עשׂר	ܥܣܪ	عشر
t		ת [t]	ܬ [t]	ت [t]	מוות	ܡܘܬܐ	موت

שׁ, ס בערבית

העיצורים המיוצגים בעברית באותיות שׁי"ן-ימנית וסמ"ך מופיעים בערבית באות אחת, וככל הנראה מעידים על התמזגות פונמות בענף של ערבית בעץ המשפחה:

תעתיק שמי	אפ"ב	עברית	ערבית	דוגמאות
				עברית	ערבית
*s	/s/	*/s/ ס	*/s/ س	סֶכֶר סָגַד סֵפֶר	سَكَّرَ سَجَدَ سِفْر
*š	/ʃ/	*/ʃ/ שׁ		שָׁאַל שָׁבַת שָׁלוֹם	سَأَلَ سَبَتَ سَلَام
*ś	/ɬ/	*/s/ שׂ	*/ʃ/ ش	שְׂמֹאל עֲשָׂרָה שָׂטָן	شِمَال عَشَرَة شَيْطَان

חילופי העיצורים בין עברית וארמית

קיימת תופעה של חילוף אותיות בין עברית ובין ארמית^[2]: עברית שלוש = ארמית תלת (משם המילים תלת-ממד, תלת-אופן), עברית זהב = ארמית דהב, עברית אישה = ארמית איתא, עברית קיץ = ארמית קיט (משם קייטנה), עברית זו = ארמית דא (משם המילה הדדי), עברית רוּץ = ארמית רהט (משם שפה רהוטה), עברית שמונה = ארמית תמנה (משם תמנון, מתומן), עברית שני = ארמית תניין (משם המילה תנייני).

השתלשלות האותיות מפרוטו-שמית מסבירה את תופעה זו. למשל, העיצור הפרוטו-שמי ṯ השתלשלה לשׁ בעברית, אבל לת בארמית. עקב כך, פרוטו-שמית ṯalāṯ ← שָׁלוֹשׁ בעברית, אבל ← תְּלָת בארמית (← ثلث ת֗לת֗ בערבית, ← ṯlṯ באוגריתית^[3], ← šalāš באכדית^[4]).

עברית שׁ ↔ ארמית ת
סיבה	העיצור ṯ (ערבית ث = ת֗) השתלשלה ל: שׁ בעברית, ת בארמית
דוגמאות	עברית שלוש↔ארמית תלת[5], שש↔שת, שמונה↔תמנה, שני↔תניין[6], חדש↔חדת[7], אישה↔איתא[8], יש↔איתי[9], שקל↔תקל[10] (משם הכתובת על הקיר מנא מנא תקל ופרסין), ישב↔יתב (משם מוֹתָב 'מושב, הרכב של שופטים היושב בדין מסוים'), תושב↔תותב[11] (משם עברית תותב = פרותזה), שב\השיב↔תב\התיב, שלג↔תלג, שור↔תור[12], שבר↔תבר[13], שׁד↔תדא[14], שׁום↔תום[15], כרשה↔כרתי[16], דשא↔דיתאה[17], שועל↔תעל[18], משל↔מתל[19], קשר↔~קטר[20].
עברית ז ↔ ארמית ד
סיבה	העיצור ḏ (ערבית ذ = ד֗) השתלשלה ל: ז בעברית, ד בארמית
דוגמאות	עברית זהב↔ארמית דהב[21], זבח\מזבח↔דבח[22]\מדבח[23], זרוע↔דרע[24], זו↔דא[25], זכר\זכרון↔דכר[26]\דכרון[27], כזב↔כדב[28], אוזן↔אודן[29], זקן↔דקן[30] (משם עבדקן 'עב-זקן, בעל זקן עב'), זנב↔דנבא[31], זיעה↔דיעתא[32][33], זבוב↔דִּיבָבָא[34], חזה↔חדי[35].
עברית צ ↔ ארמית ע
סיבה	העיצור ṣ́ (ערבית ض = צ֗) השתלשלה ל: צ בעברית, ע בארמית
דוגמאות	עברית ארץ↔ארמית ארע[36], צאן↔עאן[37], צלע↔עלע[38], צֶמֶר↔עמר[39], רצה↔רעי[40], יצא↔יעא[41], רחץ↔רחע[42], רבץ↔רבע[43], קומץ↔קמעא[44] (משם קמעונאי).
עברית צ ↔ ארמית ט
סיבה	העיצור ṱ (ערבית ظ = ט֗) השתלשלה ל: צ בעברית, ט בארמית
דוגמאות	עברית קיץ↔ארמית קיט[45], נצר↔נטר[46], צור↔טור[47], ציפורניים↔טופרנא[48], צל↔טלל[49], צבי↔טביא[50] (משם השם Tabitha, מקבילה לעברית צביה), צהרים↔טיהרא[51], רוּץ↔רהט[52], עצה↔עטא[53].

חילופי העיצורים בין עברית וערבית

כפי שקיימים החילופים בין עברית לארמית, גם קיימות בין עברית לערבית:

עברית ח - ערבית ح, خ
סיבה	העיצורים ḥ ו-ḫ התמזגו בעברית ל-ח, אך נשארו בערבית כ-ح ו-خ בהתאמה
דוגמאות ح	חשׁב - حسب (חסב)[54], חד - حاد (חאד)[55], חרות - حرية (חֻרִיַּה)[56], חי - حي (חי)[57]
דוגמאות خ	חמשׁ - خمس (ח'מס)[58] מטבח - مطبخ (מַטְבַּח')[59]
עברית ע - ערבית ع, غ
סיבה	העיצורים ʻ ו-ġ התמזגו בעברית ל-ע, אך נשארו בערבית כ-ع ו-غ בהתאמה
דוגמאות غ	צעיר (גם: זעיר) - صغير (צַעִ'יר)[60] עזה - غزة (עַ'זֶּה)[61]
דוגמאות ع	עולם - عَالَم (עַאלַם)[62]

חילופי התנועות בין השפות השמיות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כפי שקיימים חילופי העיצורים בין השפות השמיות, גם קיימים החילופים של התנועות ביניהן. אחד ממעתקי התנועות הידועים הוא המעתק הכנעני, אשר השפיע על התמונה הפונטית של שפות כנעניות, וביניהן על השפה העברית.

פרוטו-שמית	ארמית	ערבית	עברית
*-liš(š)ān	לִשָׁנָא[63]	لسان (לִסָאן)	לָשׁוֹן
	שְׁלָמָא šlāmā ~ šlomo	سلام (סַלָאם) salām	שָׁלוֹם šalom

בנייני הפועל

אחד המאפיינים הייחודיים של השפות השמיות הוא קיום בנייני הפועל. אפשר להסיק מכך שהשפה הפרוטו-שמית הייתה עשירה מאוד בבניינים. למרות רכישה של בנייני פועל מסוימים בכמה שפות, מרבית השפות השמיות הולכות ומאבדות בניינים. כך הן הולכות ומאבדות גם עיצורים גרוניים ונחציים - מאפיינים נוספים שיש בשפות שמיות.

מהשוואת השפות השמיות שהשתמרו (כשפות חיות, או בכתבים עתיקים), עולה כי הבניינים המוקדמים ביותר הם^[64][65]:

• בניין קל, שהפעלים בו מתארים פעולות פשוטות (החוקרים מכנים אותו כיום, G-stem).
• בניינים המבוססים על תחיליות:
  • בניין עם תחילית שׁ' ימנית לפועל, המורה על גרימה. בכל השפות השמיות המערביות למעט אוגריתית, מינאית, חצרמוותית וקתבאנית, ש׳ זו נעתקה לה׳ ובחלקן מאוחר יותר לא׳ או לø (המומחים מכנים את הבניין הזה Š-stem, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-שׁ.)
  • בניין עם תחילית נ'. בחלק מהפעלים היא מורה על חזרתיות, ובאחרים היא מורה על פסיביות. (המומחים מכנים את הבניין הזה N-stem, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-נ').
  • בניינים עם ת' תחילית או תוכית. בניינים אלה מעידים על פעולה סבילה, חוזרת או הדדית. (המומחים מכנים את הבניין הזה t-stems, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-ת׳.)
• בניינים שבהם מוכפלת או מודגשת אות מהשורש:
  • בניין שבו העיצור השני בשורש ארוך. הפעלים שבו מתארים פעולה אינטנסיבית. (המומחים מכנים את הבניין הזה D-stem, דהיינו, הבניין שבו יש DOUBLE.)
  • בניינים שבהם העיצור השלישי ארוך (R-stem, מלשון Reduplication).
• בניינים שבהם התנועה הראשונה ארוכה (המומחים מכנים את הבניין הזה L-stem, דהיינו, הבניין שבו יש LONG.)
• שילובים בין הבניינים האלה.

דוגמאות לשחזור אוצר המילים והשורשים

שחזור תוארי שם שתיארו צבעים

מהשוואת שפות עתיקות לשפות מודרניות, הן ממשפחת השפות השמיות והן ממשפחות אחרות, עולה כי כיום האדם נוהג להשתמש ביותר תוארי שם שמתארים צבעים. למשל, במקרא. במקרא תוארי השם ציינו צבעים באופן פחות מדויק מהיום. כך הפרה האדומה, שהייתה כנראה חומה, מתוארת באותו שם תואר שהוענק לשיערו האדמוני של דוד המלך.

במיתולוגיה היוונית, גם היא טקסט עתיק, יש מצב דומה. באופוס של הומרוס בעלי חיים חומים מתוארים כאדומים ודבש הדבורים מתואר כירוק, משום שביוונית הארכאית הצהוב והירוק נחשבו לאותו צבע^[66]. יתרה מזאת, כשהומרוס מנסה לתאר את צבע הים, הוא אומר במקום אחד שהוא "נראה כמו יין", אך אומר במקום אחר שהוא "כמו פרח הסיגלית". לכן, אפשר לשער שמלבד היעדר שמות תואר עבור בורדו ועבור סגול ביוונית הארכאית, הומרוס אף לא מצא שמות של חומרי צבע כחולים שאפשר להשוות את צבע הים אליהם.

חוקרים סוברים שבשפה הפרוטו-שמית היו רק ארבעה תוארי שם שתיארו צבעים^[67]:

(מילים משוחזרות מופיעות עם כוכבית בתחילתן.)

• *lbn – *לבן. תיארה את הצבע הלבן. המילה "לָבָן" מופיעה במקרא. השורש ל.ב.נ. מתאר הרבה דברים בשפות השמיות. קל למצוא את ההקבלות בין השפות, אך לא קל לדעת מה נגזר ממה. כך המילה "לָבָן" היא מאותו שורש של המילה "לֶבֶּן" (יוגורט) והיא דומה למילה הערבית המשיימת גבינה לבנה חמצמצה, ועץ ה"לִבְנֶה" קרוי בשם דומה בעברית, בערבית ובאמהרית.
• *ʔdm – *אדם. תיארה את הצבע האדום ואת הצבע החום. המילה "אָדֹם" מופיעה במקרא. היא דומה למילה המתארת את הצבע האדום בגעז - ʔaddaamaawi. ככל הנראה, יש קשר בין מוצא המילה "אָדֹם" ובין מוצא המילים "דם" ו-"אדמה".
• *wrq – *ורק. תיארה את הצבע הירוק ואת הצבע הצהוב ובשפות השמיות האתיופיות משמעותו "זהב" . באופן אופייני צליל האות ו"ו הפך לצליל האות יו"ד במהלך התפתחות השפה העברית, ולכן בעברית המילה היא "יָרֹק". המילה *wrq גם דומה למילה הערבית, המתארת עלה - ورقة (וַרַקַה). הקשר בין המילים העבריות "יָרֹק" ו-"ירקות", דומה לקשר בין המילים הערביות המתארות את הצבע הירוק ואת הירקות - أخضر (אַחְ'צַ'ר) ו-خضار (חֻ'צַ'אר).
• *θʼlm – *ט'לם. תיארה את הצבע השחור. *θʼlm דומה, למילה הערבית ظلم - ט'לם - שפירושה אי-צדק השחרה או הצללה, ולמילה s'allim (צלים-ጸሊም) בגעז - המתארת "שחור", ולמילה העברית "צלמות" שבביטויים המקראיים "חשך וצלמות" "אפל צלמות".

גאוגרפיה, דמוגרפיה והיסטוריה של דוברי השפה

ישנן מספר השערות לגבי הפרטים הגאוגרפיים והדמוגרפיים של דוברי השפה הפרוטו-שמית. ההשערות המקובלות לגבי מיקום החברה שדיברה בשפה זו מצביעות על חצי האי ערב, צפון מסופוטמיה או הלבנט. ההשערה המקובלת היא שהחברה הזו נוצרה מצאצאי מהגרים מצפון מזרח אפריקה, שדיברו בשפה הזו ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות. השערה זו נתמכת בעובדה שמבין כל השפות האפרו-אסיאתיות רק השפות השמיות מדוברות מחוץ לאפריקה. ההשערה ההפוכה, ולפיה שאר השפות האפרו-אסיאתיות התפתחו באפריקה בעקבות הגירה מהמזרח התיכון, אינה סבירה. זאת משום שהגירה כה מסיבית מתוך חצי האי ערב לא הייתה אפשרית בתקופה בה טרם בוית הגמל, ומשום שהגירה כה מסיבית מאזור הסהר הפורה הייתה מביאה לכל האזור אנשים שמדברים שפות שונות לחלוטין. העדות לשפות אחרות האלו היא בהשפעה הרבה שלהן על האכדית.

עוד תימוכין להשערת המוצא האפריקני של אבותיהם של דוברי הפרוטו-שמית יש בקשרים הלשוניים בין השפות האפרו-אסיאתיות ובין שפות אפריקניות אחרות. חיזוק נוסף להשערה יש בגילויים שלפיהם אזור הסהרה היה הרבה פחות מדברי באלף החמישי לפני הספירה - כי סביר שהליך המדבור של הסהרה דחק אוכלוסייה אנושית רבה ממנו אל אסיה ולא להפך. תהליך זה דחק גם אוכלוסיות של בעלי חיים, והשפעתו ניכרת גם בצומח (ראו Sahara pump theory (אנ'))^[68].

בתקופה שבה חיו דוברי הפרוטו-שמית אף לא עם אחד בעולם ייסד מדינה או השתמש בכתב, כנראה. התרבות הראשונה שעשתה זאת היא שומר - תרבות דוברת שפה לא שמית - באזור דרום מסופוטמיה. העם השמי הראשון שלמד מן השומרים את הכתב ואת ארגון השלטון במדינה כבר לא דיבר פרוטו-שמית, אלא אכדית.

הערות שוליים

1. ג'ון היונרגארד, 2004,The Cambridge Encyclopedia of the World's Ancient Languages. פרק 6, סעיף 3.
2. Frederick E. Greenspahn, An Introduction to Aramaic, Second Edition, Society of Biblical Literature, 2003, עמ' 13-15
3. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 894
4. מילון אכדית.
5. Strong's Hebrew: 8532. תְּלָת (telath or telathah) -- three, באתר biblehub.com
6. Strong's Hebrew: 8578. תִּנְיָנָה (tinyan) -- second (an ordinal number), באתר biblehub.com
7. Strong's Hebrew: 2323. חֲדַת (chadath) -- new, באתר biblehub.com
8. Jastrow, אִיתָא, באתר www.sefaria.org
9. Strong's Hebrew: 383. אּיתַי (ithay) -- there is, are, באתר biblehub.com
10. Strong's Hebrew: 8625. תְּקַל (tqal) -- Tekel, באתר biblehub.com
11. Jastrow, תּוֹתַב ² 1, באתר www.sefaria.org
12. Strong's Hebrew: 8450. תּוֹרִין (tor) -- a bullock, באתר biblehub.com
13. Jastrow, תָּבַר, באתר www.sefaria.org
14. Jastrow, תַּדָּא, באתר www.sefaria.org
15. Jastrow, תּוּם, באתר www.sefaria.org
16. Jastrow, כָּרָתֵי, באתר www.sefaria.org
17. Jastrow, דִּיתְאָה, באתר www.sefaria.org
18. Jastrow, תַּעַל, באתר www.sefaria.org
19. Jastrow, מְתַל II, באתר www.sefaria.org
20. Comprehensive Aramaic Lexicon.
21. Strong's Hebrew: 1722. דְּהַב (dehab) -- gold, באתר biblehub.com
22. Strong's Hebrew: 1684. דְּבַח (debach) -- to sacrifice, באתר biblehub.com
23. Strong's Hebrew: 4056. מַדְבְּחָה (madbach) -- an altar, באתר biblehub.com
24. Strong's Hebrew: 1872. דְּרָע (dera) -- an arm, באתר biblehub.com
25. Strong's Hebrew: 1668. דָּא (da) -- this, באתר biblehub.com
26. Strong's Hebrew: 1798. דִּכְרִין (dekar) -- a ram, באתר biblehub.com
27. Strong's Hebrew: 1799. דִּכְרוֹנָה (dikrown) -- record, באתר biblehub.com
28. Strong's Hebrew: 3538. כִּדְבָה (kdab) -- false., באתר biblehub.com
29. Jastrow, אוֹדֶן, באתר www.sefaria.org
30. Jastrow, דְּקַן, באתר www.sefaria.org
31. Jastrow, דַּנְבָא, באתר www.sefaria.org
32. Jastrow, דִּיעֲתָא, באתר www.sefaria.org
33. The Comprehensive Aramaic Lexicon, cal.huc.edu
34. Jastrow, דִּיבָבָא, באתר www.sefaria.org
35. Strong's Hebrew: 2306. chadi -- breast, biblehub.com
36. Strong's Hebrew: 772. אַרְעָא (ara) -- the earth, באתר biblehub.com
37. Jastrow, עָאן, באתר www.sefaria.org
38. Jastrow, עֲלַע, באתר www.sefaria.org
39. Strong's Hebrew: 6015. עֲמַר (amar) -- wool, באתר biblehub.com
40. Jastrow, רְעֵי ², באתר www.sefaria.org
41. Klein Dictionary, יצא, באתר www.sefaria.org
42. The Comprehensive Aramaic Lexicon, cal.huc.edu
43. The Comprehensive Aramaic Lexicon, cal.huc.edu
44. Jastrow, קִמְעָא 1, באתר www.sefaria.org
45. Strong's Hebrew: 7007. קַ֫יִט (qayit) -- summer, באתר biblehub.com
46. The Comprehensive Aramaic Lexicon, cal.huc.edu
47. Jastrow, טוּר II, באתר www.sefaria.org
48. Jastrow, טוּפְרָנָא, באתר www.sefaria.org
49. Jastrow, טְלַל III, באתר www.sefaria.org
50. Jastrow, טַבְיָא, באתר www.sefaria.org
51. Klein Dictionary, צָהֳרַֽיִם, באתר www.sefaria.org
52. Jastrow, רָהַט 1, באתר www.sefaria.org
53. Jastrow, עֵיטָא 1, באתר www.sefaria.org
54. حسب - Wiktionary, en.wiktionary.org
55. حد חיד חוד חדד, באתר slovar-axaz.org
56. ܚܪܝ حر חרה שחרר חור, באתר slovar-axaz.org
57. حي - Wiktionary, en.wiktionary.org
58. خمس - Wiktionary, en.wiktionary.org
59. مطبخ - Wiktionary, en.wiktionary.org
60. صغير - Wiktionary, en.wiktionary.org
61. غزة - Wiktionary, en.wiktionary.org
62. عالم - Wiktionary, en.wiktionary.org
63. לשנא - Wiktionary, באתר en.wiktionary.org
64. Introduction to the Semitic Languages: Text Specimens and Grammatical Sketches By Gotthelf Bergsträsser עמוד 14 – 15
65. The Origin and Development of Nonconcatenative Morphology by Andrew Kingsbury Simpson
66. אורן הוברמן, למה אין כחול בתנ"ך?, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011
67. Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257
68. van Zinderen-Bakker E. M. (1962-04-14). "A Late-Glacial and Post-Glacial Climatic Correlation between East Africa and Europe". Nature 194 (4824): 201–203.