פראשן בלו (באנגלית: Prussian Blue) היו צמד פולק אמריקאי לאומני-לבן, נאו-נאצי שהוקם בראשית 2003 וחדל מפעילות ב-2006. חברות הצמד היו התאומות לינקס ולאם גיידי (Lynx and Lamb Gaede). ב-2012, הצהירו האחיות בריאיון ל"דיילי מייל" כי אינן דוגלות יותר בעליונות הגזע הלבן, וטענו כי נוצלו כדי לקדם מסרים אותם לא הבינו בזמן אמת.
מקור השם
השם "Prussian Blue" (כחול פרוסי) הוא שמה של תרכובת ציאניד וברזל בעלת גוון כחול עז.
בריאיון למגזין Vice טענו התאומות כי השם נובע מכך שמורשתן היא פרוסית-גרמנית בחלקה, צבע עיניהן הוא כחול (לכאורה, אחד ממאפייני הגזע הארי) ולדעתן הצבע עצמו יפה מאוד. כמו כן הסבירו בראיון כי השם מתייחס גם להיעדר הצבע הכחול[1], הנשאר כאשר גז הציקלון B מגיב עם הסביבה, בתאי הגזים: "אנחנו חושבות שזה יכול לגרום לכמה אנשים להטיל ספק בכמה מאי-הדיוקים של מיתוס השואה".
קיימים הרכבים נוספים הנושאים את השם "כחול פרוסי", ביניהם רביעיית בלוז רוק בריטית ולהקת סופט רוק קוריאנית. בניגוד לצמד, הרכבים אלו לא היו מזוהים עם עליונות לבנה או אידאולוגיות גזעניות, ואימצו את השם משיקולים אמנותיים או מתוך הזדהות עם אידאולוגיות פוליטיות הפוכות מאלו של הצמד.
קורות הצמד
התאומות נולדו ב-30 ביוני 1992. לינקס ניגנה בכינור ולאם בגיטרה, ושתיהן חלקו את תפקיד השירה.
בסוף שנת 2004 פרסמו השתיים את אלבום הבכורה שלהן "רסיסי העתיד" (Fragment of the Future), שראה אור דרך חברת רזיסטנס רקורדס, העוסקת בהפצה של מוזיקת עליונות לבנה. באלבום זה מבצעות השתיים את השירים לבדן, כשהן מנגנות על כל הכלים. הסגנון המוזיקלי המלווה את האלבום הוא פולק אקוסטי. מילות רוב השירים באלבום עוסקות בעליונותו של הגזע הלבן, במיתולוגיה נורדית, בקריאה לפעולה של הלבנים כנגד השחורים בארצות הברית ובהלל לרייך השלישי, ומרביתם גרסאות כיסוי לשירים לבנים לאומניים.
בשנת 2005 פרסמו השתיים באופן עצמאי את אלבומן השני "הדרך בה בחרנו" (The Path We Chose), שבשונה מאלבום הבכורה, היה בעל גוון רוקיסטי יותר (כשאת מקומה של הגיטרה האקוסטית החליפה הגיטרה החשמלית) וכלל חומר מקורי. עוד באותה שנה ראה אור הדי.וי.די "שיער בלונדיני, עיניים כחולות" (Blonde Hair, Blue Eyes) תוצרת חברת Murray Media Productions, ובו שלושה וידאו קליפים רשמיים ומבחר קטעים מצולמים מהופעות שקיימו בין השנים 2005-2003.
בשנת 2006, לאחר סיבוב הופעות באירופה, הכריז הצמד על סיום פעילותו. לאחר מכן ראה אור באירופה בלבד (דרך חברת Pühses Liste) אלבום האוסף "למען המולדת" (For The Fatherland), שאיגד שירים נבחרים משני אלבומיהן, עם דגש על אלו שמילותיהם נחשבו לפחות שנויים במחלוקת. שנה לאחר מכן, ב-2007, הגיח הצמד באופן חד פעמי להופעה שתועדה על גבי הדי.וי.די הכפול "Dresden-Pappritz Der Sachsentag 2007".
תוכן השירים והמחלוקת סביב פעילות הצמד
הליריקה של הצמד כוללת מסרים גזעניים התומכים בפעילים לבנים לאומנים. הצמד היה בקשר הדוק עם ארגון החלוצים הלאומיים (National Vanguard), התומך גם הוא בכוח הלבן.
התאומות גיידי התחנכו בביתן על ידי אמן אפריל, שלימדה אותן להאמין בעליונות האדם הלבן והיא זו שדחפה אותן לעסוק במוזיקה ולהקים את הצמד פראשן בלו. כמו כן, סבן הקיף אותן בסמלים נאציים, ביניהם צלב קרס, אשר ענד על חגורתו הן כסימן לתמיכתו באידאולוגיה והן כסימן היכר לבקר שאותו הוא מגדל.
התגובות כלפי הצמד נעו בין התנגדות נחרצות לפעילותו ללא קשר לגילן של לינקס ולאם, לבין תגובות מתונות שטענו כי על אף שהמסרים שהן מקדמות בעייתיים, מדובר בסך הכל בשתי נערות צעירות שמשקפות את דעת הסביבה שלהן בלבד ועוד לא פיתחו תודעה פוליטית משלהן או הבינו לעומק את האידאולוגיות אליהן חונכו, אלא נוצלו כדי לקדם אותן. בראיון מאוחר יותר עם השתיים שהתקיים שנים לאחר שחדלו לעסוק במוזיקה, איששו התאומות את הטענה לגבי ניצול.
כבר בתחילת דרכן עורר הצמד תשומת לב תקשורתית, וזכה לחשיפה בסרטו הדוקומנטרי של לואי ת'רו "לואי והנאצים", ששודר בשנת 2003 בערוץ הטלוויזיה הבריטי BBC Two. בשנת 2007 ראה אור סרט דוקומנטרי בלעדי אודות פראשן בלו בשם "תאומות הפופ הנאציות", בבימויו של ג'יימס קווין, שהופק עבור חברת טייגר אספקט. בעוד סרטו של ת'רו היה בעל טון קליל, הומוריסטי ואירוני לעיתים, סרטו של קווין התמקד במערכות היחסים המתוחות בין בני משפחת גיידי, שהתערערו בין השאר בשל אמונותיה של האם אפריל ופעילות הצמד פראשן בלו. במהלך הצילומים הביעו התאומות התנערות מתנועת הגאווה הלבנה, והטילו ספק באמונתן בה.
לאחר הפירוק
האחיות פרשו מפעילות מוזיקלית לאחר שגילו כי הן סובלות מבעיות רפואיות: לינקס חלתה בסרטן, סבלה מהקאות כרוניות וגידול הוסר מכתפה בניתוח בגיל 17, וללאם הייתה עקמת, וכתוצאה מכך גם כאבי גב מתמשכים. בשל מצבן, אושר לשתיהן להשתמש במריחואנה רפואית.
בראיון בקיץ 2012, סיפרו התאומות כי כעת הן פיתחו תודעה פוליטית משלהן, ועל אף שהן עדיין סקפטיות במידת מה לגבי מה שהתרחש בשואה, הן אינן דוגלות יותר בגזענות ועתה מזדהות כ"די ליברליות". לדבריהן, "המריחואנה הפכה אותנו מנאציות להיפיות"[2]. לדברי לינקס, היא ואחותה שמחות על הזכות שניתנה להן להיות אמניות מוזיקליות, אך הן מביעות צער על כך שבמקום לעודד אותן לפעול במיינסטרים, אמן דחפה אותן לייצג מערכת אמונות שאותן לא יכלו להבין בזמן אמת.
דיסקוגרפיה
- Fragment of the Future (2004) - אלבום בכורה
- The Path We Chose (2005) - אלבום שני
- Blonde Hair, Blue Eyes (2005) - די.וי.די
- For The Fatherland (2006) - אלבום אוסף
- Dresden-Pappritz Der Sachsentag 2007 (2007) - די.וי.די כפול הכולל בין השאר תיעוד של הופעתן האחרונה
סרטים דוקומנטריים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=logo}
