פסיכוביולוגיה (נקראת גם פסיכולוגיה ביולוגית, ביופסיכולוגיה) מתמקדת בחקר התהליכים הביולוגיים העשויים להסביר את ההתנהגות, בעיקר התהליכים המתרחשים במוח ובמערכת העצבים. פסיכוביולוגיה היא אחד התחומים המרכזיים הנכללים תחת הכותרת הרחבה יותר של מדעי המוח.
חוקרי פסיכוביולוגיה עוסקים לעיתים קרובות בתהליכים נפשיים והתנהגותיים המשותפים לבעלי חיים ולאדם, ובודקים אותם בניסויים בבעלי חיים. נושאים נפוצים בהם עוסקים החוקרים הם חישה, תפיסה, הנעה, למידה, זיכרון, שינה ורגש. במהלך השנים התפתחו שיטות מחקר שאפשרו לפסיכוביולוגים לעסוק גם במחקר בבני אדם, ולפיכך רבים מהם עוסקים גם בנושאים כגון שפה, חשיבה, קבלת החלטות, מודעות ומגדר[1].
תחומי דעת שנחשבים קרובים לפסיכוביולוגיה הם למשל פסיכולוגיה השוואתית, פסיכולוגיה אבולוציונית, ביולוגיה אבולוציונית ונוירופסיכולוגיה.
גישת הפסיכוביולוגיה עושה שימוש רב בפרוצדורות המדעיות שפותחו על ידי חוקרים מגישת הפסיכולוגיה ההתנהגותית. עם זאת, הפסיכוביולוגיה דווקא מייחסת חשיבות רבה לתהליכים הפנימיים המקשרים בין גירויים חיצוניים לבין ההתנהגות, בניגוד לגישה ההתנהגותית שחוקרת בעיקר את ההשפעות הסביבתיות והשינויים ההתנהגותיים אשר ניתנים לצפייה. בעוד הגישה הביהביוריסטית פותחה בתחילת דרכה של הפסיכולוגיה, בתקופה בה לא היו ברשות המדע הכלים לצפייה ישירה בתהליכי המוח האנושי, כיום קיימים כלים מדעיים רבים המאפשרים לחקור ולהבין את תהליכי ההתניה המתרחשים במוח האדם.
תתי ענפים בתחום זה הם למשל נוירוביולוגיה, או פסיכואנדוקרינולוגיה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
