גורדון נולד בסיאטל, וושינגטון, בנם של סאני (לבית טראוויס, מיהדות מריאמפול בליטא)[1] ומילטון גורדון.[3] אביו היה ביוכימאי שלמד באוניברסיטת מינסוטה ובאוניברסיטת אילינוי,[4] זכה בתואר דוקטור בגיל 23 והצטרף לפקולטה באוניברסיטת וושינגטון ב-1959, תוך התמקדות בצמחים ובגנטיקה.[5][6]
בשנים 1998–2000 גורדון נטל חלק באגודת העמיתים באמנויות הליברליות באוניברסיטת פרינסטון. ב-2000 הצטרף לפקולטה לפילוסופיה בהרווארד.[7] בשנת 2005 הוא קיבל את פרס Phi Beta Kappa למצוינות בהוראה ובשנת 2006 הוא הפך לחבר סגל קבוע.[8]
גורדון ערך אוספות רבות. יחד עם מייקל מורגן ערך את The Cambridge Companion to Modern Jewish Philosophy (הקמפניון של קיימברידג' לפילוסופיה יהודית מודרנית) מ-2007, עם ג'ון מקורמיק את Weimar Thought: A Contested Legacy (מחשבת ויימאר: מורשת שנויה במחלוקת) מ-2013. ועם אדוארד ברינג את The Trace of God: Derrida and Religion (העקבה של אלוהים: דרידה ודת) ב-2014.[9]
ספרו הראשון של גורדון, Rosenzweig and Heidegger: Between Judaism and German Philosophy (רוזנצוויג והיידגר: בין יהדות לפילוסופיה גרמנית) מ-2003 דן בפילוסוף הגרמני מרטין היידגר והפילוסוף היהודי-גרמניפרנץ רוזנצוויג.[10][11][12] גורדון זכה בפרס סאלו וו. מהאקדמיה למחקר יהודי לספר הביכורים הטוב ביותר, פרס גולדשטיין-גורן לספר הטוב ביותר בפילוסופיה יהודית, ופרס מוריס ד. פורקוש מכתב העת לתולדות הרעיונות לספר הטוב ביותר בהיסטוריה אינטלקטואלית.[3]
ב-2016 פרסם מונוגרפיה אודות תאודור אדורנו בשם Adorno and Existence (אדורנו וקיום), שבה הוא מפרש מחדש את הפילוסופיה שלו על ידי התבוננות במפגשים של התיאוריה הביקורתית שלו עם האקזיסטנציאליזם ועם הפנומנולוגיה. הטענה העיקרית של הספר היא שאדורנו קיבל השראה מההבטחה הבלתי ממומשת של אסכולות אלו להילחם במטפיזיקה המסורתית, שהובילה להתפתחות "הדיאלקטיקה השלילית" שלו.[18][19][20]
גורדון יושב במועצות המערכת של Constellations, Modern Intellectual History, The Journal of the History of Ideas ו-New German Critique. הוא מייסד שותף ויו"ר משותף של הקולוקוויום של הרווארד להיסטוריה אינטלקטואלית.[21] גורדון מלמד בקביעות שני קורסי סקר על פילוסופיה קונטיננטלית: מחשבה חברתית גרמנית ומחשבה חברתית צרפתית, וכן מלמד בקביעות קורס הרצאות אינטנסיבי על הגל ומרקס.
“Hammer without a Master: French Phenomenology and the Origins of Deconstruction (or, How Derrida read Heidegger)” in Histories of Postmodernism, Mark Bevir, et al., eds. (Routledge, 2007)
Gordon's review in Notre Dame Philosophical Reviews on Emmanuel Faye's Heidegger: The Introduction of Nazism into Philosophy in 1933. Michael B. Smith, trans. (New Haven: Yale University Press, 2009)
"Helter Skelter, German Style" in The New Republic on Hans Kundnani's Utopia or Auschwitz: Germany's 1968 Generation and the Holocaust (Columbia University Press, 2009)
"Up from Zerio Hour" in The New Republic on Matthew Spector's Habermas: An Intellectual Biography (Cambridge University Press, 2010)
“What Hope Remains?” in The New Republic, December 14, 2011. On Jürgen Habermas, An Awareness of What is Missing: Faith and Reason in a Post-Secularist Age and Judith Butler, Jürgen Habermas, et al., The Power of Religion in the Public Sphere.
^Leventhal, Robert S. (ביוני 2005). "Rosenzweig and Heidegger: Between Judaism and German Philosophy.(Weimar and Now: German Cultural Criticism, number 33.)". The American Historical Review. 110 (3): 886–887. doi:10.1086/ahr.110.3.886. ISSN0002-8762. {{cite journal}}: (עזרה)
^Sheppard, Eugene R. (2006-07-13). "Three Questions for Peter Eli Gordon on his book: Introduction". Jewish Quarterly Review. 96 (3): 385–386. doi:10.1353/jqr.2006.0034. ISSN1553-0604.
^Braiterman, Zachary (בנובמבר 2005). "Peter Eli Gordon. Rosenzweig and Heidegger: Between Judaism and German Philosophy. Berkeley, University of California Press, 2003. 357 pp". AJS Review. 29 (2): 405–407. doi:10.1017/S0364009405440179. ISSN1475-4541. {{cite journal}}: (עזרה)
^Wolin, Richard (2012-04-01). "Peter E. Gordon. Continental Divide: Heidegger, Cassirer, Davos. Cambridge: Harvard University Press. 2010. Pp. xiv, 426. $39.95". The American Historical Review. 117 (2): 598–600. doi:10.1086/ahr.117.2.598-a. ISSN1937-5239.
^Bowie, Andrew (2017-07-12). "Adorno and Existence by Peter E. Gordon (review)". Journal of the History of Philosophy. 55 (3): 550–551. doi:10.1353/hph.2017.0064. ISSN1538-4586.
^Hietalahti, Jarno (2017-09-12). "Adorno and Existence". Phenomenological Reviews. נבדק ב-2018-10-04.