עישון מיד שלישית

חדר עישון באונייה הגרמנית קייזר וילהלם דר גרוסה. קירות החדר, הרהיטים והשטיחים סופגים "עישון מיד שלישית"

עישון מיד שלישית (Third-hand smoke) או עישון שיורי^[1] הוא שאיפה או ספיגה של עשן או חומרים אחרים שנשארים לאחר כיבוי סיגריה, סיגר או מוצר טבק דליק אחר.^[2]

נזקי עישון יד שלישית מתייחסים לכימיקלים שנותרים בסביבה לאחר שמתפוגג העשן, בביגוד, במשטחים שונים ובקירות.

אטימולוגיה

המונח "עשן יד שלישית" - Third-hand smoke - הוא תחדיש שטבע צוות מחקר ממכון דנה-פרבר לסרטן.^[3] הוא מתייחס לשרידים שנותרו על משטחים לאחר עישון מיד שנייה.^[3]

סמנים ביולוגיים

במחקר שנערך על עכברים ובו חשפו אותם לעישון מיד שלישית, סמנים ביולוגיים של עישון התגלו אצלם כבר לאחר ארבעה שבועות ברמה שוות ערך למעשנים. חוקרים השתמשו במערכת שמחקה את זו של החשיפה לבני אדם וחיפשה סמנים ביולוגיים שנמצאו ברקמות הסרום, הכבד והמוח בעכברים. העכברים נחשפו לעישון מיד שלישית בחודשים משתנים, וכבר בחודש הראשון הם החלו להראות סימנים של עלייה בציטוקינים דלקתיים במחזור הדם, גורם נמק בגידול (אנ'), גורם מגרה של מושבת מקרופאג גרנולוציטים(אנ') ועלייה בהורמון הלחץ - אדרנלין.^[4] הנזק מחשיפה לעישון מיד שלישית נמשך לאחר חודשיים, ארבעה ושישה חודשים. נזקים כאלה כללו מתח חמצוני ופגיעה מולקולרית. חלק מהעכברים גם הפכו להיפרגליקמיים והיפראינסולינימיים, מה שיכול להוות ראיה כי התנגדות לאינסולין היא תוצאה של חשיפה לעישון מיד שלישית בטווח ארוך.^[4] מחקר זה מרמז כי לזמן חשיפה מוגבר לעישון מיד שלישית יכולות להיות השפעות דרמטיות. עדיין יש צורך במחקרים נוספים עם נבדקים כדי להבין את ההשלכות של עישון מיד שלישית.

נזק פוטנציאלי

אף על פי ש"עשן יד שנייה" מתפוגג מחדר או מחלל סגור לאחר פרק זמן קצר, ניקוטין ומרכיבי עשן אחרים נוטים להיצמד למשטחים כולל עור חשוף, שיער, אבק, רהיטים ובגדים, כאשר הם בתורם ממשיכים לפלוט את הרעלים.^[5][3]

בעשן מיד שלישית חמצן מתערב יחד עם חומצה חנקתית והם יוצרים חומרים מסרטנים שלא נמצאים בסיגריות או עשן טבק. הכימיקלים המשתחררים מעשן יד שלישית מתערבים עם מזהמים אחרים ויוצרים סכנה רעילה לאלה שנחשפים, במיוחד לילדים. טבק ספציפי מסרטנים ניטרואמינים(אנ') (TSNAs) יכול להיווצר כאשר מזהמים מקורה המשותף, חומצה חנקתית, באה במגע עם ניקוטין. TSNA אחד, הנקרא 4- (מתילניטרוסאמינו) -1- (3-פירידיניל) -1-בוטנון, הוא חומר מסרטן בעל ריאות ספציפית הנמצא בכל מקום בעשן טבק ובבתי מעשנים.^[6] החומרים המסרטנים המצויים בעישון מיד שלישית ידועים בשם ניטרוסמינים ספציפיים לטבק.^[7]

מחקר בוצע בשנת 2016 כדי לבדוק כמה זמן נשאר עשן יד שלישית בשלושה בדים שונים לאורך זמן של 72 שעות ושטיפה לאחר כביסה.^[6] שלושת סוגי הסיבים השונים במחקר כללו צמר, כותנה ופוליאסטר. רמות עישן מיד שלישית נמדדו באמצעות חיישן גז גל אקוסטי (SAW) בעיצוב עצמי, אשר מודד את שינוי התדר כאשר מתחם מונח על פני החיישן. תוצאות מחקר זה גילו כי עשן יד שלישית אכן נוהג להישאר על צמר זמן מרובה לאחר עישון ופחות מכך על פוליאסטר. לצמר לקח זמן לספוג את העישון ואילו לפוליאסטר העישון נתפס מיד. כמו כן, המחקר הגיע למסקנה שאף על פי שכביסה ושטיפת סיבים אלה עם חומר ניקוי היא דרך יעילה להיפטר מחלק מהעשן, עדיין יש כ-300 כימיקלים בממוצע בבדים.^[6]

מחקר שנערך בשנת 2010 והתפרסם ב-PNAS מצא כי שאריות ניקוטין שנדבקים למעשנים ולמשטחים פנימיים של מכוניות או חדרים יכולים ליצור עם חומצה חנקיתית הנמצאת באוויר ניטרוסמינים ספציפיים לטבק(אנ'), מסרטנים המצויים במוצרי טבק. זה הוכח על ידי ריסוס של מה שנקרא רמה "גבוהה אך סבירה" של חומצת חנקן (בערך פי 4–12 מהרמות הנמצאות בדרך כלל בבתים) על גבי מצעים של תאית המשמשים לניגוב פנים של רכב שעשן בו במשך זמן רב. תוצאות דומות נמצאו כאשר מצעים של תאית נשמרו (ללא ניגוב) באותו רכב במשך שלושה ימים כאשר אירע עישון. הבטחת אוורור בזמן עישון סיגריה אינה מבטלת את התצהיר של עשן יד שלישית בחלל סגור, על פי מחברי המחקר.^[8][9] המחקר מצא שאפשר למצוא עשרה תרכובות מסרטנות בעשן יד שלישית, כולל היסוד הרדיואקטיבי פולוניום.^[10]

מחקר שנערך בשנת 2004 מדד את רמות הניקוטין באבק בבתים של שלוש קבוצות משפחות שונות. בבתים שבהם עישנו הורים עם ילדים שנמצאים בבית היו הרמות הגבוהות ביותר של ניקוטין שנמצא באבק בכל חדרי הבית, כולל חדרי תינוקות וילדים. בבתים שבהם הורים ניסו להגביל את חשיפת עשן הסיגריות לילדיהם נמצאו רמות ניקוטין נמוכות יותר באבק. בתים שלא עישנו לא הכילו עקבות של ניקוטין.^[11]

חשיפה והשפעות בריאותיות

עישון מקטרת. עשן שנדבק לבגדים הוא "עשן מיד שלישית"

בני אדם נחשפים לעישון מיד שלישית באמצעות שאיפה, מגע בעור או בליעה. ישנם גם משטחים רבים שצוברים תרכובות עישן מיד שלישית. משטחים נפוצים שאיתם בני אדם באים במגע מדי יום כוללים ספות, רהיטים, וילונות ומושבי רכב. עישן מיד שלישית עלול לגרום נזק לתינוקות ולילדים צעירים מכיוון שהם נוטים להכניס את ידיהם לפה או להתרפק על מעשן. תינוקות גם זוחלים על הרצפה ואוכלים מידיהם מבלי לשטוף אותם תחילה, ובולעים את הרעלים למערכות הגוף המתפתחות שלהם.^[10][12]

על פי מחקר שנערך על ידי נורת'רופ, 22% מהתינוקות והילדים נחשפים לעישון פסיבי או לעישון מיד שלישית בבתיהם.^[13]

אף על פי שהמחקר מוגבל, הוכח קשר בין חשיפה לעישון מיד שלישית להשפעות בריאותיות מזיקות רבות. לעישון מיד שלישית יש פוטנציאל לפגום בריפוי הפצעים על ידי שינוי התגובה הטבעית האנטי דלקתית של הגוף, שיפוץ מבנה הנשימה עקב הגדלת משקעי הקולגן בדרכי הנשימה וגרימת נזק קבוע ל-DNA. תופעות בריאותיות אחרות כוללות אסתמה, תחלואה מוגברת בשיעול ומצבי נשימה אחרים.^[14] אם אמהות בהריון נחשפות לעישון מיד שלישית, זה יכול להאט את התפתחות הריאה העוברית בשליש השלישי להריון. בילדים, חשיפה לעישון מיד שלישית נקשרה גם לתסמונת מוות בעריסה כגורם פוטנציאלי,^[15] וגם נקשרה לליקויים קוגניטיביים ובעיות זיכרון בילדים.^[16]

מודעות הציבור ופתרונות

עישון מיד שלישית הוא מושג חדש יחסית, והמודעות הציבורית אליו נמוכה מזו שיש לעישון פסיבי. מחקר שנערך בשנת 2013 במטרה (עיר) ובג'ורג'יה ובו השתתפו שש קבוצות מיקוד שאל את המשתתפים אם שמעו על עישן מיד שלישית, רוב המשתתפים לא שמעו על כך ולא ידעו מהו עשן יד שלישית.^[17] המחקר בנושא עישן מיד שלישית הולך וגדל, אך אינו משתווה ל-40 שנות המחקר על ההשפעות של עשן יד שנייה. עם זאת, ההערכה היא כי בין 5% ל-60% מהפגיעה הקשורה לעשן יד שנייה עשוי להיות קשור דווקא לחשיפה לעישון מיד שלישית.^[13] עישן מיד שלישית מהווה סיכון גדול מכיוון ששרידיו מתעכבים הרבה יותר מעשן יד שנייה. משטחים נגועים בעשן מיד שלישית כמו שטיח, קירות ומכוניות קשים במיוחד לניקוי, זאת לעומת עשן מיד שנייה אותו ניתן להסיר באמצעות אוורור.^[13]

שיעורי העישון בארצות הברית ירדו במידה ניכרת משיא של 42.4% בשנת 1965 לכ -17.8% בשנת 2016. אך מגמת הירידה האטה וההערכה היא ש-23% עד 42% מהמבוגרים באמריקה עם השכלה נמוכה או החיים בעוני עדיין מעשנים. זה חושף לנזקי העישון מיליוני לא מעשנים, שרבים מהם ילדים.^[13]

מחקר שנערך בשנת 2014 הוכיח כי הורים נוטים להפסיק לעשן אם ישתכנעו כי עישון יד שלישית מזיק לילדים וסביר יותר שלא יעשנו במכונית ובבית אם הם יהיו מודעים לסכנות של עשן יד שלישית. הומלץ להורים להגן על ילדיהם על ידי הקפדה על אזורים ללא עישון. אחת הדרכים המומלצות למעשנים להגן על המשפחה, החברים ואחרים היא עישון באוויר הפתוח ומקלחת והחלפת בגדים לפני שהם באים במגע עם אחרים.^[18] עם זאת, מחקרים הראו כי הורים מעשנים כבדים (המעשנים יותר מ-10 סיגריות ליום) פחות מאמינים כי עשן יד שלישית מזיק לילדים.^[19]

כובע עישון (אנ') ומעיל עישון (אנ') יכולים להפחית חשיפה של אנשים אחרים לעישון מיד שלישית.

בית החולים כריסטוס סנט פרנסס קבריני (אלכסנדריה, לואיזיאנה) אסר על עובדים שבגדיהם מריחים בריח של עישון להיכנס למתחם בית החולים, זאת בשל סיכוני עישון מיד שלישית.

ראו גם

• עישון פסיבי
• נזקים בריאותיים של עישון טבק

קישורים חיצוניים

• עישון מיד שלישית, האגודה למלחמה בסרטן.

הערות שוליים

1. עִשּׁוּן שִׁיּוּרִי במילון עישון [בריאות הציבור] (תשפ"ג, 2023), באתר האקדמיה ללשון העברית
2. Prokhorov, Alexander V; Calabro, Karen S; Tamí-Maury, Irene (2016). "Nicotine and Tobacco Use Prevention among Youth and Families". Seminars in Oncology Nursing. 32 (3): 197–205. doi:10.1016/j.soncn.2016.05.003. PMID 27539276.
3. Ballantyne C (6 בינואר 2009). "What is third-hand smoke?". Scientific American.
4. Adhami, Neema; Chen, Yuxin; Martins-Green, Manuela (2017). "Biomarkers of disease can be detected in mice as early as 4 weeks after initiation of exposure to third-hand smoke levels equivalent to those found in homes of smokers". Clinical Science. 131 (19): 2409–2426. doi:10.1042/CS20171053. PMID 28912356.
5. עישון מיד שלישית, באתר האגודה למלחמה בסרטן
6. Cheng, Chi-Yung; Huang, Shih-Shen; Yang, Chia-Min; Tang, Kea-Tiong; Yao, Da-Jeng (2016). "Detection of third-hand smoke on clothing fibers with a surface acoustic wave gas sensor". Biomicrofluidics. 10 (1): 011907. doi:10.1063/1.4939941. PMC 4752521. PMID 26909119.
7. Giraldi, G; Fovi De Ruggiero, G; Marsella, L. T; De Luca d'Alessandro, E (2013). "Environmental tobacco smoke: Health policy and focus on Italian legislation". La Clinica Terapeutica. 164 (5): e429–35. doi:10.7417/CT.2013.1623. PMID 24217845.
8. Sleiman, M; Gundel, L. A; Pankow, J. F; Jacob, P; Singer, B. C; Destaillats, H (2010). "Formation of carcinogens indoors by surface-mediated reactions of nicotine with nitrous acid, leading to potential thirdhand smoke hazards". Proceedings of the National Academy of Sciences. 107 (15): 6576–81. Bibcode:2010PNAS..107.6576S. doi:10.1073/pnas.0912820107. PMC 2872399. PMID 20142504free
9. "Third-hand smoke a danger to babies, toddlers". NBC News.
10. Caryn Rabin, R (2 בינואר 2009). "A New Cigarette Hazard — 'Third-Hand Smoke'". The New York Times.
11. Burton, Adrian (2011). "Does the Smoke Ever Really Clear? Thirdhand Smoke Exposure Raises New Concerns". Environmental Health Perspectives. 119 (2): A70–4. doi:10.1289/ehp.119-a70. PMC 3040625. PMID 21285011.
12. Matt, Georg E; Quintana, Penelope J. E; Destaillats, Hugo; Gundel, Lara A; Sleiman, Mohamad; Singer, Brett C; Jacob, Peyton; Benowitz, Neal; Winickoff, Jonathan P (2011). "Thirdhand Tobacco Smoke: Emerging Evidence and Arguments for a Multidisciplinary Research Agenda". Environmental Health Perspectives. 119 (9): 1218–26. doi:10.1289/ehp.1103500. PMC 3230406. PMID 21628107.
13. Northrup, Thomas F; Jacob, Peyton; Benowitz, Neal L; Hoh, Eunha; Quintana, Penelope J.E; Hovell, Melbourne F; Matt, Georg E; Stotts, Angela L (2016). "Thirdhand Smoke: State of the Science and a Call for Policy Expansion". Public Health Reports. 131 (2): 233–8. doi:10.1177/003335491613100206. PMC 4765971. PMID 26957657.
14. Dhall, S; Alamat, R; Castro, A; Sarker, A. H; Mao, J.-H; Chan, A; Hang, B; Martins-Green, M (2016). "Tobacco toxins deposited on surfaces (third hand smoke) impair wound healing". Clinical Science. 130 (14): 1269–84. doi:10.1042/CS20160236. PMID 27129193.
15. Rosen, Laura J.; Noach, Michal Ben; Winickoff, Jonathan P.; Hovell, Mel F. (2012-01-01). "Parental Smoking Cessation to Protect Young Children:A Systematic Review and Meta-analysis". Pediatrics (באנגלית). 129 (1): 141–152. doi:10.1542/peds.2010-3209. ISSN 0031-4005. PMID 22201152.
16. Ferrante, G; Simoni, M; Cibella, F; Ferrara, F; Liotta, G; Malizia, V; Corsello, G; Viegi, G; La Grutta, S (2015). "Third-hand smoke exposure and health hazards in children" (PDF). Monaldi Archives for Chest Disease. 79 (1): 38–43. doi:10.4081/monaldi.2013.108. PMID 23741945.
17. Escoffery, C; Bundy, L; Carvalho, M; Yembra, D; Haardorfer, R; Berg, C; Kegler, M. C (2013). "Third-hand smoke as a potential intervention message for promoting smoke-free homes in low-income communities". Health Education Research. 28 (5): 923–30. doi:10.1093/her/cyt056. PMC 3772331. PMID 23669213.
18. Drehmer, J. E; Ossip, D. J; Nabi-Burza, E; Rigotti, N. A; Hipple, B; Woo, H; Chang, Y; Winickoff, J. P (2014). "Thirdhand Smoke Beliefs of Parents". Pediatrics. 133 (4): e850–6. doi:10.1542/peds.2013-3392. PMC 3966506. PMID 24590745.
19. Drehmer, Jeremy E; Ossip, Deborah J; Rigotti, Nancy A; Nabi-Burza, Emara; Woo, Heide; Wasserman, Richard C; Chang, Yuchiao; Winickoff, Jonathan P (2012). "Pediatrician Interventions and Thirdhand Smoke Beliefs of Parents". American Journal of Preventive Medicine. 43 (5): 533–6. doi:10.1016/j.amepre.2012.07.020. PMC 3486922. PMID 23079177.