עזריה מן האדומים

עזריה מן האדומים
'Bonaiuto dei Rossi'

לידה	1513 מנטובה, דוכסות מנטובה
פטירה	1578 (בגיל 65 בערך) מנטובה, דוכסות מנטובה
תקופת הפעילות	?–1578
חיבוריו	מאור עינים (די רוסי)

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה רוסי - באיטלקית: Bonaiuto de' Rossi;‏ 1513 בקירוב, מנטובה – 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי. רבי עזריה היה מהיהודים הראשונים שחרגו מחוץ לספרות הרבנית המקובלת בכתביהם, ובין היתר תרגם את איגרת אריסטיאס לעברית וחידש את העניין בפילון האלכסנדרוני.

התפרסם בעיקר עקב ספרו "מאור עיניים" בו פקפק בתוקפם של דברי חז"ל בענייני היסטוריה ומדע, דבר שגרר נגדו גינויים וחרמות על הספר מרבנים בני דורו.

חייו

על חייו של רבי עזריה מן האדומים ידוע אך מעט, בעיקר ממידע מפוזר שנוסף דרך אגב לספרו "מאור עיניים".

משפחתו, משפחת דה רוסי (Dei Rossi, כלומר מהאדומים), היא משפחה יהודית ותיקה באיטליה. על פי מסורת משפחתית, הוגלתה משפחה זו לרומא והיא מן ארבע המשפחות הידועות מאגדת ארבע המשפחות - משפחת הענוים משפחת התפוחים ומשפחת הנערים - מארץ ישראל על ידי הקיסר טיטוס בראש הגולים בזמן חורבן בית המקדש השני; הם הובאו לרומא והובלו בחוצות העיר בראש השבויים, בשנת 71. מאז התיישבו בעיר ובניהם היו למשפיעים ביותר בקרב יהדות איטליה.

אביו של עזריה מן האדומים, רבי משה בן עזריה דה רוסי איש רג'יו, היה איש יודע ספר, מקורב לרשויות, ועסק בחלפנות כספים^[1] ברישיון בעירו מנטובה.

רבי עזריה נולד במנטובה שבמחוז לומברדיה, כנראה בין השנים ה'רע"ב - ה'רע"ד (1512–1514)^[2]. בילדותו קיבל חינוך יהודי מקובל - לימוד מקרא, משנה, תלמוד ועברית; החל מגיל 13 למד בעצמו. נשא לאשה את בתו של חיים מסראן, יהודי ממנטובה שהיה עוסק בהלוואות בריבית - העיסוק העיקרי של יהודים באירופה באותם הימים. הוא עבר להתגורר בבולוניה, ובשנת ה'שכ"ז (1567) עבר לפרארה.

לא ידוע במה עסק לפרנסתו; לפי גרסה אחת היה רופא^[3], והוא עצמו מספר שעסק ב"זיקוק ספרים" - כלומר צנזורה של ספרים עבריים והכנתם לדפוס. במקום אחר מזכיר רבי עזריה מן האדומים את השתדלותו להשיג מימון להדפסת משנה תורה של הרמב"ם עם פירושו של רבי יוסף קארו, "כסף משנה". לצד עיסוקו בהדפסת ספרים עסק עזריה מן האדומים גם בקריאתם המתמדת; ברשימותיו של הרופא היהודי האנוס אמטוס לוזיטנוס נמצאת (בין שאר המלצות רפואיות) הוראה האוסרת על רבי עזריה לקרוא בלילות לאור הנר.

מלבד ספרים יהודיים, למד רבי עזריה מן האדומים גם שפות, ובהן לטינית,^[4] וקרא ספרות איטלקית וספרי היסטוריה ומחקר רבים שהיו מקובלים באותה תקופה. עסק במחקר ההיסטוריה של העת העתיקה, בחקר העמים הקדומים והנצרות ובארכאולוגיה יוונית ורומית. בשנת של"א החל בכתיבת ספרו "מאור עיניים", אותו סיים לכתוב לאחר כשנתיים.

בשנת של"ה (1575), חלם רבי עזריה מן האדומים כי תוך כשלוש שנים הוא ימות. על כך חיבר שיר קצר:

”על משכבי שוהה/ בכסליו שי"ן למ"ד ה"א,
נדמה לי אומר הא/ לך עוד שלוש שנים.
לכן בשנת של"ח/ רוחי אל על יצלח,
אל נא רב טוב וסלח/ תשלג צלמון שנים.”

רבי עזריה כתב את צוואתו ואף חיבר בעצמו את הנוסח שייכתב על מצבתו. נפטר בפרארה, בשנת ה'של"ח (1578)^[5].

ספר 'מאור עיניים'

"ספר מצרף לכסף", בדפוס חברת מעוררי ישנים, 1854 אדינבורו. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 7

ערך מורחב – מאור עינים (די רוסי)

ספרו העיקרי של רבי עזריה מן האדומים נקרא "מאור עיניים". בספר זה שלושה חלקים: "קול אלהים", "הדרת זקנים" ו"אמרי בינה".

מן הספר עולה שרבי עזריה מן האדומים מאמין בכל עיקרי האמונה היהודית: בקיום האלהים, בהשגחתו, בשכר ועונש, בניסים ובבחירת עם ישראל. כמו כן, מביע רבי עזריה מן האדומים אמון רב בנכונות הקבלה, בקדמות ספר הזוהר ובסמכותם של החכמים בענייני הלכה ובענייני השקפה.

במחקריו מנסה רבי עזריה מן האדומים ליישב את דברי חז"ל כך שיתאימו למחקר המקובל בימיו ולניסיונו האישי. לצורך כך, מסביר רבי עזריה אגדות רבות שלא כפשוטן, ובמקרים מסוימים אומר כי חז"ל שגו בהבנת ענייני טבע וכדומה. הוא אף מרשה לעצמו לפקפק בכמה מסורות מקובלות, למשל בייחוסו של תרגום אונקלוס לעקילס ובייחוס ספר יוסיפון ליוספוס פלאוויוס. כמו כן, מפקפק רבי עזריה בדיוקה של הכרונולוגיה המקובלת על החכמים: לדעתו החלו לחשבה רק החל מתקופת הגאונים, והוא מוסיף למניין שנות הבית הראשון כעשרים שנה.

הפולמוס על הספר

מיד עם פרסום הספר מאור עיניים, יצאו נגדו מספר חכמים באיטליה. בעוד מספר חכמים, כמו למשל רבי משה פרובינצאלו ורבי יצחק פנצי, שלחו אליו את השגותיהם ובקשו את הבהרותיו, נזדרזו חכמים אחרים לפרסם מכתב שבו מוגדר הספר כ"הספרים החיצוניים" ומוטל איסור לקרוא בספר אלא באישור מפורש מחכמי העיר.^[6] בנוסף, הובעה במכתב התקווה כי "גאוני עולם שבכל עיר ועיר" יזדרזו ויצטרפו לאיגרת המחאה.

כדי לשכך את ההתנגדות שעורר הספר נאלץ המחבר לערוך בו מספר שינויים: הוא הדפיס מחדש מספר גליונות וכרכם בספר במקום הישנים, הוסיף לספר את ההשגות של הרב יצחק פנצי עם תשובותיו והסבריו, והוסיף לספר כתב התנצלות בשם "מצרף לכסף". למעשה הצליח רבי עזריה מן האדומים להפיס את דעתם של המתנגדים בשינויי ניסוח בלבד, בלא שיצטרך לסגת משום טענה מרכזית בספרו. עם הדפסת הספר במהדורתו המתוקנת שככה ההתנגדות, והרב שעמד בראש פרסום המכתב המגנה את הספר, פרסם מכתב נוסף שבו ביטל את קודמו.

באותה תקופה הגיע הספר לארץ ישראל, ושם נודע על מכתב נוסף האוסר על הקריאה בספר. הספר הובא בפני רבי יוסף קארו, והלה הביע את תרעומתו הקשה על תוכני הספר. רבי יוסף קארו לא הספיק לכתוב את מכתב המחאה שלו, אך תלמידו רבי אלישע גאליקו הודיע בשמו כי מן הראוי היה להכריז חרם גמור על הספר ורבי משה אלשיך העיד שגם הוא שמע זאת.^[7] ולערך בשנת של"ו חתמו עשרה מרבני צפת על כרוז בו הובאה עדות זו ולאחריה נכתב^[8]:

מאחר שהעידו שני החכמים השלמים החתומים לעיל מה ששמעו מפי מורינו הרב זלה"ה חייבים כל ישראל לקיים מאמרו לחוס לכבוד התורה ועקריה. לכן אנו גוזרים בגזרת התורה על כל בר ישראל אשר ימצא הספר הזה ברשותו שיבער אותו מביתו והמקיימו יחוש לעצמו כעובר על דברי חכמים ועל כל המקיימים גזרתינו תבא ברכת טוב

— כרוז חכמי צפת נגד המאור עינים, ונציה, לערך של"ו

לאחר זמן מה, כנראה עם קריאת התנצלויותיו של המחבר בספרו מצרף לכסף, שככה גם התנגדותם החריפה של חכמי צפת.

במהלך השנים לאחר מכן, חזרה ועלתה לעיתים סוגיית ההתנגדות לספר. המהר"ל מפראג בספרו "באר הגולה"^[9] ביקר בחריפות את השקפותיו של רבי עזריה על האגדה^[10]. הרב יעקב עמדין הוציא גם הוא חרם חמור על הספר וציווה (שאילתות יעב"ץ ח"א סי'לג) לשורפו, אך לאחר מכן חזר בו והתבטא כי "לא תתעב אדומי". גם המהרש"ם מביא את הדעות השונות ביחס אליו בספרו דעת תורה או"ח (סי ש"ז סעיף ט"ז).

החל מהמאה ה-18 התחדשה ההתעניינות בהגותו של רבי עזריה מן האדומים, וזאת משום שאנשי תנועת ההשכלה מצאו קרבה בין הגותם להגותו.

לקריאה נוספת

ספרי יעץ

• "עזריה מן האדומים", אנציקלופדיה אוצר ישראל, כרך ח, עמ' 48–50. באתר HebrewBooks [מכיל את הנוסח המלא של מכתבי החרם לספר מאור עיניים (ציטוט מתוך ספרו של חיד"א)]
• יהושע הורוויץ, מרדכי מרגליות (עורך כללי), "עזריה מן האדומים", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1199-1195, באתר היברובוקס

מאמרים

• כתבי עזריה מן האדומים, מבחר פרקים מתוך ספר 'מאור עיניים' וספר 'מצרף לכסף', ההדיר והוסיף מבוא והערות ראובן בונפיל, ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"א
• יוחנן טברסקי, "עזריה מן האדומים, 1511-1578", קטיף - ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות ו-ז, תשכ"ט, עמ' 185-175
• ישראל מלמן, "סביב ספר "מאור עיניים" לר’ עזריה מן האדומים" (שתי מהדורות לדפוס ראשון, שלד-ה), זר לגבורות - קובץ מחקרים במקרא, בידיעת הארץ, בלשון ובספרות תלמודית (מוגש לר’ זלמן שזר, נשיא המדינה, ביום הולדתו הפ"ג.), תשל"ג, עמ' 638-657
• מאיר בניהו, "הפולמוס על ספר מאור עינים לרבי עזריה מן האדומים", אסופות - ספר שנה למדעי היהדות ה, תשנ"א, עמ' ריג-רסה
• דוד מלכיאל, "מיפת לשם ושוב ליפת : תרגום אנגלי של "מאור עיניים" מאת עזריה מן האדומים", פעמים - רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח 104, תשס"ה, עמ' 135-143
• יהושע לוינסון, "מן המשל להמצאה : צמיחת הבדיון כקטגוריה תרבותית", היגיון ליונה, תשס"ז, עמ' 1-32
• עשהאל אבלמן, "על חבל דק", מגזין סגולה 7 (תשע"א) עמ' 26–33
• דוד קאופמן "לתולדות הפולמוס של עזריה מן האדומים" בגרמנית(הקישור אינו פעיל) ובצרפתית(הקישור אינו פעיל) שניהם עם מקורות בעברית

• Segal, Lester A., Historical consciousness and religious tradition in Azariah de' Rossi's Meor einayim, Philadelphia : Jewish Publication Society, 1989. ISBN 827603169

קישורים חיצוניים

• כתבי עזריה מן האדומים בפרויקט בן-יהודה

מדיה וקבצים בנושא עזריה מן האדומים בוויקישיתוף

• "עֲזַרְיָה מִן הָאָדוֹמִים", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ח, עמודים 48–50, באתר היברובוקס
• עזריה מן האדומים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• דוד הלחמי, רבי עזריה מן האדומים די־רוסי (בעל „מאור עינים”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' מ"א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• יום-טוב ליפמן צונץ, תולדות ר' עזריה מן האדומים, כרם חמד ה, מכתב יג, פראג, תר"א, עמ' 131
• "עזריה מן האדומים", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

כתביו ועליהם

• הספר 'מאור עיניים' באתר HebrewBooks, ווילנא תרכ"ג, כרך ראשון, כרך שני
• "קול אלוהים", באתר "דעת"
• מצרף לכסף, ‏עדינבורג, 1854 (תרי"ד), באתר היברובוקס
• מיכאל ריז'יק, "מאור עיניים" לעזריה די רוסי, באתר האקדמיה ללשון העברית
• מאור עיניים, טקסט מלא של הספר באתר האקדמיה ללשון העברית
• מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, רעידות האדמה באיטליה שבזכותן קיבלנו תיעוד של ההיסטוריה היהודית, באתר הארץ, 25 ביולי 2018
• הערך "מאור עיניים (די רוסי)", באתר "האנציקלופדיה היהודית"
• עזריה בן משה די רוסי, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. לדעת ראובן בונפיל (כתבי עזריה, עמ' 19, מוזכר להלן ב"לקריאה נוספת") לא נראה שאביו עסק בחלפנות.
2. ר' עזריה מן האדומים כותב בספרו מאור עיניים, אותו הוא כתב בין השנים 1572–1574 ^{[דרושה הבהרה]} כי הוא כעת בן כשישים שנה.
3. כרם חמד (כתב עת) ה' (תר"א) יום-טוב ליפמן צונץ, תולדות ר' עזריה די רוסי, עמ' 132.
4. באנציקלופדיה אוצר ישראל נטען כי ידע גם יוונית, אולם זוהי טעות. כפי שניתן ללמוד מדבריו הבאים: ”[...] ושמעתי המצא ממנו חיבור גדול בלשון יוון [...] מי יתן ידעתי ואבינהו, או יגע האלהים בלב אחד המשכילים להעתיקו אל לשון רומי או איטלקי [...]” (אמרי בינה - מאמר ט', בתוך: מאור עיניים. עמ' 146)
5. סיפור זה מאושר על ידי ר' יהודה אריה ממודנה, שראה שיר בכתב ידו של ר' עזריה בו הוא כותב את סיפור החלום הזה.
6. האיסור של רבני ויניציאה (ורבנים אחרים באיטליה) נדפס בקיץ ה'של"ד בדף בודד בשם יהי מורא שמים עליכם. נוסח החרם מצוטט גם באנציקלופדיה אוצר ישראל.
7. ההודעה פותחת במילים ”למען לא תהיה האמת נעדרת...”. ההודעה מצוטטת על ידי רבי חיים יוסף דוד אזולאי בספרו "מחזיק ברכה" (קונטרוס אחרון, אורח חיים, סימן ש"ז, אות ה'. מהדורת ליוורנו 1785, עמ' קל"ג.) ומועתקת משם באנציקלופדיה אוצר ישראל.
8. רישום הכרוז בקטלוג הספרייה הלאומית. כרוז זה לא היה נודע בקרב חכמי ישראל, והדבר הטעה את רבי חיים חזקיהו מדיני בספרו שדי חמד לחשוב שלפועל לא הוטל החרם, והוא ראה בזה אות משמים לפיו למרות ההסתייגויות ראוי הספר לבוא בקהל.
9. פרק ו
10. ובספרו 'נצח ישראל' (פרק ה) הוא מכנהו 'המהביל עזריה מן האדומים'.