|
נמרוד ברגמן
נמרוד ברגמן (נולד ב-1976) הוא שחקן ישראלי.
ביוגרפיה
נמרוד ברגמן נולד וגדל בקריית מוצקין. בצה"ל שירת במשך שלוש שנים בנ"מ. בתום שירותו הצבאי טייל והתגורר במשך שנתיים בחו"ל. עד גיל 25 הוא לא התעניין במיוחד בתיאטרון. בשלהי שנת 2000 שב לישראל ובאוקטובר 2001 התחיל ללמוד בבית צבי. במהלך לימודיו שקל בשלב מסוים לעזוב את המשחק. צפייה בהצגה "פרגודים", בבימויה של אופירה הניג ובכיכובו של דורון תבורי, הובילו להחלטתו הסופית להיות שחקן. הוא בוגר מחזור מ"ב שנת 2004 בבית צבי.
בשנה השלישית ללימודיו בבית צבי נמרוד ברגמן כיכב בתפקיד הראשי בהצגה "ציד המכשפות" של ארתור מילר, בבימויו של גדי רול, בתיאטרון הספרייה. אחר-כך שיחק בתפקיד ז'אן המשרת ב"הלילה הקצר ביותר בשנה"; זהו עיבוד של עידו ריקלין למחזה "העלמה יוליה" של סטרינדברג שהוצג בתיאטרון בספרייה. במחזה המקורי מסופר על רומן בין בת האצולה העלמה יוליה לבין המשרת שלה ז'אן, ערבוב בין המעמדות שהיה אסור לפי הקודים החברתיים בתקופת המחזה[1].
דורון תבורי, שבאותה עת מונה למנהלו האומנותי של תיאטרון חיפה, צפה ב"הלילה הקצר ביותר בשנה" והזמין את ברגמן להצטרף לתיאטרון חיפה, בו שיחק במספר הפקות, בהן "הדוכסית של אמלפי" מאת ג'ון וובסטר, בבימויו של גדי רול[2]. לאחר פרישתו של תבורי מחיפה[3], ברגמן שב לתיאטרון הספרייה, בו שיחק בשתי הפקות שייקספיריות: "הסוחר מוונציה"[4], ו"ריצ'רד השלישי", בבימויו של ארתור קוגן, בו כיכב בתפקיד הראשי, הופעה שזכתה לשבחים רבים מהמבקרים[5]. באותה עת ברגמן גם לימד בבית צבי[6].
ב-2007 אופירה הניג התמנתה למנהלת האומנותית של תיאטרון אנסמבל הרצליה וברגמן שיחק ברוב הצגות התיאטרון בתקופתה. לאחר עזיבתה של הניג את תיאטרון הרצליה בשלהי 2011, ברגמן התפטר מהתיאטרון והחל ללמוד לתואר ראשון בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
מאז תחילת עבודתו בתיאטרון ועד היום ברגמן עשה במקביל פרויקטים עצמאיים עם דורון תבורי. הם ערכו קריאות מבוימות של מחזות, בהם "קין" על פי לורד ביירון ביד יצחק בן-צבי במסגרת פסטיבל "חגיגה עברית", "משפט האיש שלא נלחם" בתיאטרון הערבי-עברי ביפו, "המשוגע והנזירה" מאת סטניסלב איגנסי ויטקביץ' בזירה הבין-תחומית בירושלים.
ב-2010 שיחק ברגמן ביחד עם תבורי בהצגה "בתוך הבדידות בשדות הכותנה", פרי עטו של ברנאר-מארי קולטס, בבימויה של יעל קרמסקי. זהו מחזה המיועד לשני שחקנים המורכב משני מונולוגים החותכים זה את זה בין לקוח פוטנציאלי לבעל סחורה.
ב-2010 ברגמן כתב את הסאטירה "כל האמת על שייקספיר" וכיכב בה בתיאטרון הרצליה. זו הייתה תגובתו לגל ההפקות של המחזות השייקספירים שרווחו בתיאטראות הרפרטואריים באותה תקופה, תופעה שהוא בירך עליה מאיחד וראה בה נקודת מבחן לתיאטרון מאידך. המופע ניסה לאתגר את הצופה לקריאה חדשה ופוסט-מודרנית של שייקספיר[7].
ב-2011 נמרוד ברגמן שיחק בתיאטרון הרצליה בהצגה בת שעתיים וחצי בשם "מפגש באינסוף". זהו עיבוד של דורון תבורי לרומן "מפיסטו" של קלאוס מאן בשיתוף עם אמן הוידאו-ארט יוחאי אברהמי. המחזה מגולל את סיפורו של הגיבור הראשי הנדריק הפגן, בן דמותו של גוסטף גרינדגנס. גרינדגנס היה בשלב מסוים האיש הקרוב ביותר לקלאוס מאן, נישא לאחותו וכנראה היה בקשרים רומנטיים עם קלאוס מאן עצמו. לימים הפך לכוכב העל של התיאטרון הגרמני ויקיר המשטר הנאצי אותו שירת; זאת בשעה שקלאוס מאן נמלט מגרמניה מאימת המשטר. היה זה פרויקט שסיפר את סיפורו של גרינדגנס וכן את סיפורו של מאן, כפי שבאו לידי ביטוי בכתבים של שניהם. הסאבטקסט של ההצגה דן בתפקידו של האמן בחברה, והיא נעשתה בתקופה שהתיאטראות בישראל החלו להופיע באריאל[8].
נכון לפברואר 2013 גילם ברגמן את דמותו של מנלאוס בהצגה "איפגניה", פרי עטו של אוריפידס, בבימויו של גדי רול, שמוצגת בתיאטרון באר שבע. כמו כן הוא משתתף בפרויקט "בארץ הגלעד – האודיסיאה של אוליפנט". הפרויקט הציג לראשונה ב-23/22 ביוני 2012. זוהי מעין ביוגרפיה היסטורית של לורנס אוליפנט שדורון תבורי ערך ועיבד ביחד עם אמן הווידאו-ארט יוחאי אברהמי במשך ארבע שנים. זהו מיצג שאורכו תריסר שעות, המחולק בהשראת האודיסיאה ל-24 חלקים, ומציג היבטים שונים של הקולוניאליזם הבריטי. בנוסף לכך הוא השתתף בפרויקט הבינלאומי של אופירה הניג "זוז, אתה מסתיר לי את השמש", שהציג במדינות שונות בעולם[9].
ב-2015 גילם ברגמן את בריק במחזה "חתולה על גג פח לוהט" בתיאטרון בית לסין וב-2016 גילם באותו תיאטרון את הגבר המסתורי/תומי/המוות במחזה "אהבת מוות". ב-2017 שיחק במחזה "הים הכחול העמוק" בתיאטרון בית לסין.
משחק
תיאטרון בית ליסין
תיאטרון באר שבע
תיאטרון אנסמבל הרצליה
תיאטרון חיפה
תיאטרון הספרייה
הפקות עצמאיות
קישורים חיצוניים
ראיונות עם ברגמן
- מרב יודילוביץ', "לא אתאבד בשם הרוח", באתר ynet, 3 ביולי 2010
- ענת מוניץ, לחתור תחת שקספיר, באתר הבמה, 16 ביוני 2010
- דורין רוטנשטרייך רובין, כל האמת על שייקספיר, באתר נוער, 13 ביולי 2010
- ליאת רון, "לא טבעי שאדם יעמוד על במה מול 900 איש", באתר גלובס, 14 בספטמבר 2018
הערות שוליים
- ^ מיכאל הנדלזלץ, ז'אן המשרת, באתר הארץ, 24 בפברואר 2005
- ^ ציפי שוחט, הדוכסית של אמלפי, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2005
מיכאל הנדלזלץ, טעות, כמו שראיתי לא אחת בתיאטרון, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2005
- ^ ציפי שוחט, מנכ"ל תיאטרון חיפה מפטר את השחקנים שהביא דורון תבורי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2005
- ^ איתן בר-יוסף, עכבר העיר ת"א, שייקספיר שולתתתתת!, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2007
- ^ מיכאל הנדלזלץ, שקספיר כהלכתו וכפשוטו, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2007
- ^ מיכאל הנדלזלץ, הנשיקה והמטפחת, באתר הארץ, 7 בינואר 2008
- ^ ביקורות:
*ליאון אלי, כל האמת על שייקספיר - סטנד-אפ מאת נמרוד ברגמן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 31 במרץ 2011
*מרב יודילוביץ', להיות או לא להיות נטו, באתר ynet, 4 באפריל 2010
- ^ מרט פרחומובסקי, ביקורת תיאטרון: "מפגש באינסוף" באנסמבל הרצליה, באתר "במחשבה שנייה", 5 בפברואר 2011, התפרסמה במקור בטיים אאוט תל אביב
- ^ מיכאל הנדלזלץ, "זוז, אתה מסתיר לי את השמש": אורה המחטא, באתר הארץ, 2 במרץ 2013
|
|
