נמל עכו

נמל עכו

מיקום
מדינה	ישראל ישראל
מיקום	עכו
גוף מים	הים התיכון
קואורדינטות	32°55′10″N 35°04′11″E
אתר רשמי

נמל עכו - שלבים היסטוריים ושלבי מחקר

מראה מהאוויר של העיר העתיקה בעכו ושל הנמל. מגדל הזבובים נראה בחלקה העליון של התמונה והנמל הפיזני מימין לעיר, ממש מתחת לשובר הגלים

מפת עכו של הקרטוגרף הוונציאני מרינו סנודו (1321), בה נראים שובר הגלים הדרומי והסוללה המזרחית (מימין למעלה)

סירות בנמל

מגדל הזבובים והמגדלור שניצב לידו

נמל עכו הוא מרינה ומעגן דיג השוכן בצפונו של מפרץ עכו, בפינה הדרום-מזרחית של עכו העתיקה. הנמל הוכרז כמרינה בשנת 1982, וזו מופעלת על ידי החברה לפיתוח עכו העתיקה באמצעות קבלני משנה. בנמל חמישה מזחי אצבע, והאזור הסמוך לרציף היבשתי משרת בעיקר סירות דיג.

היסטוריה

העת העתיקה

סביר כי נמלה הראשון של העיר היה ממוקם בשפכו של נחל נעמן מדרום לתל עכו, בה שכן היישוב העירוני עד לתקופה ההלניסטית, אולם שינויים בתוואי הנחל ושקיעת אדמת סחף מקשים על מציאת ממצאים התומכים בכך. יוסף בן מתתיהו ציין כי כלי שיט נכנסו לאפיק הנחל כדי לטעון חול ששימש לתעשיית הזכוכית^[1]. עכו נזכרה כעיר נמל בתעודה מהעיר אוגרית במאה ה-14 לפנה"ס.

הנמל במיקומו הנוכחי נזכר לראשונה בכתובת פיניקית מהתקופה הפרסית. הכתובת המתוארכת למאה ה-6 לפנה"ס או למאה ה-5 לפנה"ס, נמצאה בשובר הגלים הדרומי. ממצאים מחפירות שנערכו במקום מעידים כי יסודות שובר הגלים בנויים בשיטות פיניקיות. זנון, פקיד תלמאי, ציין בפפירוס משנת 259 לפנה"ס, כי מנמל עכו יוצאה חיטה למצרים. גילויים רבים המתוארכים למאה ה-3 לפנה"ס ולאחריה, מעידים כי חשיבותו של הנמל עלתה בתקופה ההלניסטית, ועכו הייתה לעיר הנמל החשובה ביותר בארץ ישראל^[2]. שרידיה של רצפת אבני כורכר מהתקופה ההלניסטית, השוכנת בסמוך לחומת הים המזרחית, התגלו בתחילת שנת 2009. אורכו של הקטע שנחשף בחפירות הוא 15 מטר ורוחבו ארבעה מטרים. הרצפה שוכנת בעומק של כמטר מתחת לפני הים והיא עשויה לספק מידע אודות גובה מפלסו של הים התיכון בעת הקמתה^[3]. עוד התגלתה בתחומי הנמל כמות גדולה של שרידי אמפורות מתקופה זו, שמוצאן בערי הים האגאי^[4]. במהלך שנת 2012 בוצעו חפירות נוספות למרגלות חומת הים הדרומית ונחשף המשך הרציף הימי וכן אבני קשירה גדולות ששימשו לקשירת הספינות שעגנו בנמל. משקל אבני הקשירה נע בין 250–300 ק"ג. בקרקעית הנמל נמצאו כלי חרס רבים כולל עשרות כלים שלמים ושברי חרס רבים. מקור כלי החרס הוא מאיי הים האיגאי כגון רודוס, קוס ועוד.

התפתחות הנמל המשיכה בתקופה הרומית, ולתקופה זו מתוארכים שרידיו של שובר הגלים הדרומי. חלקו המזרחי שוכן מתחת לשובר הגלים המודרני ואילו שרידי חלקו המערבי נמצאים ב"נמל הפיזאני". למרות חשיבותו של נמל קיסריה המשיך נמל עכו והיה הנמל הראשי ששימש את הצבא הרומי בעת המרד הגדול. הוא הופיע על מטבע רומי מהמאה ה-2 שהראה מבנה ובו קשתות, הנמשך לאורך שובר הגלים הדרומי. במטבע אחר נראה מגדלור שניצב, כנראה, על אי הזבובים. מספר האמפורות שהתגלה בנמל מתקופה זו גדול פי שלושה מהממצאים מהתקופה ההלניסטית. חלה עלייה במגוון הטיפוסים ובאזורי המוצא של האמפורות, ומוצאה של הקבוצה הדומיננטית ביותר הוא מצפון אפריקה.

ימי הביניים

בתקופה הביזנטית הורע מצבו של הנמל ושובר הגלים הדרומי נהרס. הסולטאן מועאויה הראשון הקים במקום מספנה אך זו פעלה זמן קצר בלבד. מושל מצרים אחמד אבן טולון בנה את הנמל מחדש במחצית השנייה של המאה ה-9, והוא זה שהקים את הסוללה המזרחית שנמשכה אל תוך מי הים בהמשך לחומת היבשה המזרחית^[5]. סוללה זו, השקועה מתחת לפני הים, חיברה את מגדל הזבובים אל חופו הצפוני של מפרץ עכו, והגדילה את שטחו של הנמל במידה ניכרת. סביר כי הוקמה כדי להגן על הנמל מפני אויבים, שכן הגלים המגיעים אל הנמל ממזרח אינם מסכנים את האוניות העוגנות בו. הסוללה נראית היטב בתצלומים מהאוויר (לדוגמה ב-Google Earth).

הצלבנים כבשו את עכו בשנת 1104 לאחר מצור מהים ומהיבשה, ובתקופתם הגיעה חשיבותו של נמל עכו לשיאה בכל הזמנים. התנועה הימית בין ארץ ישראל לאירופה עברה דרכו, ועיקר הפעילות המסחרית בנמל התמקד בחלקו המערבי, ברציפיו ששכנו ברובע הפיזאני וברובע הוונציאני של העיר. עוד ידוע מתיאורים של בני התקופה כי שער הנמל הוגן בשרשרת. למרות חשיבותו, לא ענה נמל עכו על הצרכים, והוא לא היה מסוגל להתמודד עם היקף התנועה הימית. מסיבה זו נאלץ חלק מהאוניות שפקדו אותו לעגון מחוץ לו, וכבר בתקופה זו היו אוניות שבשל גודלן לא היו יכולות לבוא בשעריו.

כיבוש עכו בידי הממלוכים לאחר מצור ב-1291, הביא להריסתם של העיר ושל הנמל. אך שרידיו של מזח עץ המתוארכים למאה ה-14 מעידים כי הנמל המשיך והיה בשימוש גם בתקופה זו.

העת החדשה

הנמל שב וצבר חשיבות באמצע המאה ה-18, כאשר דאהר אל עומר ביצר את עכו ופתח במפעלי בנייה רבים בעיר, אולם לשיא שגשוגם מאז השלטון הצלבני הגיעו העיר והנמל בתקופתו של השליט הבא של העיר, אחמד אל-ג'זאר. ב-1799 הטיל נפוליאון מצור על עכו, ואל-ג'זאר הגן על הכניסה לנמל על ידי טיבוע אונייה לרוחבו. ב-1966 התגלו במקום שרידיה של ספינה טרופה שאורכה המקורי היה 34 מטר ורוחבה עמד על חמישה מטרים. ייתכן שזו הספינה שהוטבעה בעת מצור נפוליאון^[6]. עם זאת, בנמל עכו ובסמוך לו נתגלו שרידיהן של שמונה ספינות טרופות נוספות - אחת מהתקופה הרומית, אחת מהמאה ה-11 עד המאה ה-13, שלוש מהתקופה העות'מאנית, והיתר מתחילת המאה ה-20.

בעשור הרביעי של המאה ה-19 שימש הנמל את הצי המצרי של מוחמד עלי ואבראהים פאשא, אך הוא חרב בהפגזת עכו בידי הצי הבריטי בשנת 1840. שקיעתו הסופית של הנמל התרחשה במאה ה-20, כאשר הבריטים בחרו בנמל חיפה ועשוהו לשער הימי הראשי של ארץ ישראל. מאז משמש נמל עכו בעיקר כנמל דייגים וכמעגן נופש. שובר הגלים הנוכחי נבנה ב-1965 על גבי שרידיו של שובר הגלים הדרומי מהעת העתיקה, ומימי הנמל הועמקו בין השנים 1993–1999. מעבר לספינות שהתגלו בנמל ולידו, התגלו במקום אלפי ממצאים נוספים הכוללים עוגנים, חפצי דיג, מטעני ספינות, מטבעות, כלי חרס, כלי נשק ותחמושת.

בספטמבר 2023 תיאר את הנמל משה גלעד. עגנו בו 50 סירות דיג ותיירות. בשיפוץ שהסתיים זמן קצר קודם לכן נבנתה במת בטון רחבה ומוגבהת ועליה הוצבו מיטות שיזוף וספסלי עץ. הנמל הפיזאני נשלט לחלוטין על ידי מסעדות^[7].

מגדל הזבובים

ערך מורחב – מגדל הזבובים

מגדל הזבובים (V במפה) הוא מבנה מבוצר השוכן על אי קטן במפרץ עכו, סמוך אל הכניסה אל הנמל. השרטון עליו שוכן המגדל שימש כרציף עגינה באורך של 60 מטר וברוחב של 12 מטר החל בתקופה הפרסית. השרטון יצר פתח ברוחב של 60 עד 70 מטר בינו לבין שובר הגלים הדרומי של הנמל. בעבר היה מגדל הזבובים מחובר אל חופו הצפוני של מפרץ עכו באמצעות סוללה השקועה כיום מתחת לפני הים. המגדל הראשון במקום נבנה ככל הנראה בתקופה ההלניסטית. במאה ה-17 הוקם במקום מסגד ששרידיו ניכרים עד היום. ליד מגדל הזבובים ניצב מגדלור מודרני. שמו של המגדל ניתן לו על ידי הצלבנים, אשר טעו לחשוב את עכו לעקרון הפלשתית, ואת המבנה המבוצר למקדשו של האל בעל זבוב.

הנמל הפיזאני

"הנמל הפיזאני" (III במפה) הוא מפרצון מסולע בקטע המזרחי של חומת הים הדרומית של עכו. למרות שמו של המקום נראה שלא שכן בו נמל, שכן מי הים בו רדודים וזרועים בשרטונים ובשרידיו של שובר הגלים הדרומי מהעת העתיקה, והוא חשוף לרוחות דרומיות ודרום-מערביות. עם זאת ייתכן כי הנמל הפיזאני שימש סירות קטנות אשר הובילו סחורה ונוסעים מאוניות שעגנו בלב ים, וחסכו בכך בתשלום דמי העגינה בנמל עצמו. המקום נקרא על שם הרובע הפיזאני הצלבני שבו הוא שוכן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נמל עכו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של נמל עכו
• החיפוש אחר עיר נמל, מסע אחר
• מאיר שָׂשׂ, עכו הימית. עכו, בית הספר לקציני ים, 1981.
• אריה קיזל, אצל אבו כריסטו מריחים את הים - עכו, 'בין גלים' 166 נובמבר 1985, עמ' 24.

• נמל עתיק מלפני 2,300 שנה התגלה בעכו. "הנמל החשוב בישראל בעת העתיקה", באתר nana10‏, 17 ביולי 2012
• זיו ריינשטיין, לא אנונימי: נחשף נמל עכו מלפני 2,300 שנה, באתר ynet, 17 ביולי 2012
• שי שמש, הספינה ממגדל הזבובים בעכו, באתר מדע גדול, בקטנה, 1 בנובמבר 2016

הערות שוליים

1. מאיר שש, עכו הימית. עכו, בית הספר לקציני-ים עכו, 1981.
2. עדותן של ידיות חתומות על מגמות בהתפשטות עכו ההלניסטית, לפי נתוני ג'רלד פינקלשטיין
3. רציף מהתקופה ההלניסטית התגלה בעכו
4. אמפורות מספרות – חידושים בחקר המסחר הימי של עכו על פי ממצאים מחפירות הנמל והעיר
5. רשות העתיקות
6. רן שפירא, תעלומת הקרב מול מגדל הזבובים, באתר הארץ, 10 במרץ 2007
7. משה גלעד, השיפוץ נראה יפה ויש אפילו צל, אבל לא בטוח שזה מתאים לנמל עכו, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2023